•°•הדרך אל האושר•°•

אוףף נוו תמשיכי.... 😢

המשךךךך ניקקק

=[ המשךךך

ואייייי!!! אני כלכך מצטערת על הייבוש!!! ממש כאילו!!!!
פשוט חזרתי שפוכה מת"א היום...וגם היו לי ימים עמוסים טמפון! בקיצור!! אני ממש ממש ממש ממש מממשששששששששש לחוצה בזמן בימים האחרונים..יש לי פול מתכונות!
התחלתי לכתוב היום כשחזרתי הביתה..אבל אני לא מסוגלת.
רציתם שאני אתחיל סיפור...אז תחכו בסבלנות...כי אני בנאדם עמוס.

שבוע טוב לכולם.

QUOTE (ניקול111 @ 05/01/2006) ואייייי!!! אני כלכך מצטערת על הייבוש!!! ממש כאילו!!!!
פשוט חזרתי שפוכה מת"א היום...וגם היו לי ימים עמוסים טמפון! בקיצור!! אני ממש ממש ממש ממש מממשששששששששש לחוצה בזמן בימים האחרונים..יש לי פול מתכונות!
התחלתי לכתוב היום כשחזרתי הביתה..אבל אני לא מסוגלת.
רציתם שאני אתחיל סיפור...אז תחכו בסבלנות...כי אני בנאדם עמוס.

שבוע טוב לכולם.
אוףף=[
טובבבב..

שבוע טוב גם לך

באסה..
בהצלחההה ..
שבועע טובב 😊

מבינה אותך מאמי...
תכתבי כשיהיה זמן...
אוהבת הכיי - לילוש =]

QUOTE ואייייי!!! אני כלכך מצטערת על הייבוש!!! ממש כאילו!!!!
פשוט חזרתי שפוכה מת"א היום...וגם היו לי ימים עמוסים טמפון! בקיצור!! אני ממש ממש ממש ממש מממשששששששששש לחוצה בזמן בימים האחרונים..יש לי פול מתכונות!
התחלתי לכתוב היום כשחזרתי הביתה..אבל אני לא מסוגלת.
רציתם שאני אתחיל סיפור...אז תחכו בסבלנות...כי אני בנאדם עמוס.

שבוע טוב לכולם.

מבינים אותך!! 😊

נחכה בסבלנות!!!! 😉

טובבבבבבבבב..
אין בעיה.
ת=ה=נ=י 😛
מחכים להמשך!

[QUOTE]
נחכה בסבלנות!!!!

^^^^^^^^^^

נחכהה בסבלנותת כיי הסיפור שלך שווהה ת'צייפיהה 😊

נו??😢

QUOTE (mayafi10 @ 06/01/2006) נחכהה בסבלנותת כיי הסיפור שלך שווהה ת'צייפיהה 😊
😊

"אלוןןןןן" קראתי לו והוא לא ענה
עליתי לחדר שלו והוא שכב על המיטה ובהה בתקרה.
"אלון...דבר איתי...." אמרתי לו והוא לא הגיב
"לוני..."אמרתי ואז הוא הסתכל עלי
"מה יש לך?" שאלתי
"אני חושב שאנחנו צריכים לדבר על מה שהיה פה בלילה..." הוא אמר והתיישב
"אני מקשיבה..." אמרתי
"מה הרגשת?" הוא שאל
"הרבה דברים..." אמרתי
"כמו מה?" הוא שאל
"אני באמת חייבת לענות על זה?" שאלתי בפנים מהססות
"כן..." הוא אמר
"פרפרים...כאב בטן..." אמרתי
"ומה את מתכוונת לעשות עם זה?" הוא שאל
"מה ז"א?" שאלתי
"מה עם המור שלך? איתי? מה שקרה?" הוא שאל
"אלון אני לא יודעת...אל תלחץ עלי..." אמרתי
"אז רגע? כל מה שקרה אתמול בלילה לא מהווה שום דבר בשבילך?" הוא שאל
"זו הייתה הנשיקה הראשונה שלי אלון...והיא הייתה איתך, מזה לא מהווה!?" טיפה התרגזתי
"את לא סגורה עם עצמך מה את רוצה! מה את מצפה שאני אגיד לך ואחשוב?!" הוא שאל
"אני חושבת שאני אלך הביתה..." אספתי את הבגדים של מעיין לתיק
"יופי תברחי מעיין...כמו שאת תמיד יודעת לעשות, לברוח, מהכול" נשמע כאילו יש לו חנק בגרון
"אני אחזיר לך את הטרנינג מקופל ומצוחצח..." יצאתי מהחדר שלו וירדתי למטה
יצאתי מהבית שלו והתחלתי ללכת לכיוון הבית שלי. חלפתי על פני הבית של מעיין והחלטתי שאני נכנסת אליה בערב.
ככל שהתקרבתי לביתי ככה נזכרתי במבט המופתע ביותר של אבי כשראה אותי בפאב.
סובבתי בשקט את המפתח ונכנסתי לחדר. הבית היה דומם. כנראה הוא עדיין ישן. הוצאתי את הבגדים של מעיין ולקחתי אותם לחדר הכביסה. בצ'יק כיבסתי הכול ותליתי אצלי בחדר על הכיסא.
נשכבתי על המיטה וחשבתי על מה שהיה עם אלון. חשבתי על מור, את מי אני רוצה??
לקחתי את הפלאפון שלי וחייגתי למור:
"הלו?" הוא ענה
"מה קורה?" שאלתי
"מעולה...מה איתך?" הוא נשמע עייף
"אחלה...למה אתה נשמע הרוג?" שאלתי
"חחח כי אני הרוג" הוא אמר
"למה?" שאלתי
"כי אני ודולב אחרי שחזרנו הלכנו להשתכר טיפה בפאב ליד הבית שלי" הוא אמר
"לא הספיק לכם בפאב?" שאלתי
"הספיק...אבל הוא רב אחרי זה עם הודיה והוא היה צריך להשתחרר, אז הלכתי איתו" הוא אמר
"הוא רב עם הודיה?" הופתעתי
"כן...מפתיע, אני יודע" הוא אמר
"מה קרה? למה?" שאלתי
"אני בעצמי לא הבנתי למה...ישבתי בשקט ובהיתי בחלון, לנסות להתנתק מהצרחות שלהם" הוא אמר
"זה ממש מוזר..." אמרתי
"בקטנה...אני בטוח שהם כבר התפייסו לפני מיליארד שנה...עוד באותו הערב נראה לי כשחזרנו" אמר מור
"אני מקווה בשבילם..." עניתי
"חחחח חמודה" הוא צחק
"תודה..." חייכתי לעצמי
"את רוצה אולי להיפגש היום בערב לפני שאני חוזר לצבא?" שאל מור
"אממממ...טוב" אמרתי לעצמי
"אז..נדבר?" הוא שאל
"אהא..." עניתי
"יאללה ביוש" הוא אמר וניתקתי
עשיתי נכון שהחלטתי להיפגש איתו? אולי אחרי שאני אראה אותו זה ייתן לי תשובות לגבי אלון ומה אני רוצה מעצמי, או יותר נכון את מי אני רוצה.
שמעתי רעשים במטבח. הבנתי שאבא שלי התעורר. לא רציתי לצאת מהחדר כי פחדתי שהוא לבד ושהוא יכה אותי על אתמול.
שמעתי צחקוקים של אישה, ויש הבנתי מי זו. לא רציתי לצאת בכל מקרה כי פחדתי שהוא יקבל קריז על זה שאני פה בכלל...
ישבתי בשקט בחדר וחשבתי לעצמי מחשבות.
לפתע צלצל הטלפון.
"הלו?" אבא ענה
"שניה אני אבדוק אם היא בבית" הוא אמר
שמעתי אותו מתקרב אל הדלת ופותח אותה. הוא לא ממש הופתע כשראה אותי בפנים ורק זרק אלי את הטלפון ויצא מהחדר.
"הלו?" עניתי
"מה קורה סיס?" זו הייתה מעיין
"יהיה טוב..." אמרתי
"מה קרה?" היא שאלה
"כאילו אלון לא סיפר לך..." אמרתי
"את ממש מפגרת את יודעת?" היא שאלה אותי
"למה?" לא הבנתי
"תראי מה את מפסידה טיפשה...תראי" היא דיי כעסה עלי
"אני לא יודעת מעיין. אני לא יודעת. מצד אחד בא לי על אלון, מצד שני על מור, אני מבולבלת" אמרתי לה
"את לא יכולה לרקוד על שתי חתונות...את צריכה להחליט מי יותר חשוב לך ואת מי הכי חשוב לך לא לאבד" אמרתי
"אני לא רוצה לאבד את אלון...ואם אני לא איתו אני מאבדת אותו מכל הבחינות..." אמרתי
"את צודקת..." היא הסכימה
"יווו הסתבכתי כהוגן" אמרתי
"נכון..." היא הסכימה שוב
"תודה על העידוד באמת..., אמרתי לה בציניות
"מה את רוצה? זו המציאות..." היא אמרה
"אולי תגידי לי מה אני אמורה לעשות?!" שאלתי
"להחליט..." היא אמרה
"ועל סמך מה אני מקבלת את ההחלטות?" שאלתי
"על סמך מה שאת מרגישה..."היא ענתה
"הבעיה שאני לא יודעת מה אני מרגישה...אם הייתי יודעת זה היה חוסך לי פול בעיות" עניתי
"בזה אני כבר לא יכולה לעזור לך. אני לא יכולה להיכנס לראש שלך ולהגיד לך במי לבחור ומה להרגיש" היא אמרה
"את כן יכולה...ואת תגידי אלון" עניתי
"אני לא אגיד אלון כי אני לא מכירה את מור. וגם מור נראה לי אחלה בחור. אז אני לא יודעת מה להגיד לך בנידון" היא אמרה
"אוף....אני לא יודעת מה להגיד לך...בחיי שאני פשוט לא יודעת" אמרתי
"גם אני לא..." היא אמרה והייתה שתיקה
"טוב אני חייבת לנתק. אני אכנס לאייך היום בערב להחזיר בגדים וספרי לי בהזדמנות מה קרה לסבתא שלך, טוב?" שאלתי
"בסדר...ועשי טובה...דברי עם אלון, הוא מבואס תחת" היא אמרה
"אני חושבת שאני אלך אליו עכשיו...באמת לא סיימנו את השיחה הזו, ברחתי משם" אמרתי
"בהצלחה..." היא ענתה
"תנקס.." אמרתי
"ביוש...תהיי איתי בקשר במהלך היום, טוב?" היא שאלה
"אין בעיה...ביי" אמרתי וניתקתי.
לקחתי שוב את המפתח ובאתי לצאת מהבית. אבא ואותה האישה ישבו ואכלו ארוחת בוקר.
"לאן?" הוא שוב שיחק אותה האבא הדואג
"לאלון..." אמרתי בקרירות
"לא הרבה זמן..." רציתי להקיא ממנו
"טוב..." אמרתי ויצאתי
הגעתי לדלת שלו ודפקתי.
"מי זה?" שמעתי אותו צורח
לא עניתי וחיכיתי עד שהוא יפתח את הדלת.
אחרי הוא פתח אותה הוא עשה פרצוף מופתע ונתן לי להכינס בלי מילים מיותרות.
"מה את עושה כאן?" הוא שאל אחרי שסגר תדלת.
"באתי לדבר איתך..." אמרתי וראיתי שהטוסט והסלט שלו מהבוקר עדיין עומדים על השולחן
"לדבר על מה בדיוק?" הוא שאל
"אתה יודע על מה..." הלכתי למטבח והתחלתי לנקות תשולחן
"עזבי..אני אנקה את זה אחורי זה.." הוא אמר
"אתה לא תעשה את זה..." לחשתי
"למה את חושבת ככה?" הוא שאל
"כי אני מכירה אותך יותר מידי טוב" אמרתי לו
"אז אם את מכירה אותי כלכך טוב...את אמורה לדעת מה אני מרגיש עכשיו..." הוא אמר
"אני יודעת..." עצרתי שניה מלנגב על השולחן והסתכלתי עליו
"וזה לא אכפת לך?" הוא שאל
"אם זה לא היה אכפת לי, נראה לך שהייתי פה עכשיו?" שאלתי
"אנילא יודע..." הוא אמר
"אלון, חאלס נו" אמרתי
"מה חאלס? מאי, מה חאלס?" הוא התרגז
"חאלס....אתה, אתה..." לא סיימתי
"אני מה?!" הוא שאל
"אתה מלחיץ אותי..." עניתי לו
"אני מלחיץ אותך?" הוא שאל
"כן אתה מלחיץ אותי" התרחקתי לעבר הכיור
"למה את מתרחקת?" הוא שאל
"ההליכה הזו מפחידה אותי" נזכרתי ישר באבא שלי
"שניה..." הוא אמר וירד על התחת והתחיל לזחול עליו לעברי
"חחחחחחחחחחח...קוםםםם" אמרתי לו
"אני לא רוצה להפחיד אותך..אז אני אתקרב אלייך על התחת..." הוא אמר
"אלון קום" אמרתי לו שוב והוא עשה כדבריי
"מה יש??" הוא שאל
"זה בדיוק מה שאני שואלת..." אמרתי
"את רוצה שאני אענה לך על זה?" הוא נעמד מולי
"כן..." אמרתי
הוא חייך ולאט לאט התחיל להתקרב אלי. הרגשתי את נשמותיו מעלי, הוא היה גבוה ממני הרבה.
"אלון, מ אתה עושה?" שאלתי
"אני עונה לך..." הוא אמר
"על מה?" איבדתי את עצמי
"על מה שיש לי..." הוא אמר והדביק את שפתיו לשפתיי.

תהנו...אני חייבת לחזור ללמוד.
שבת שלום לכולם ותודה על התגובות.