היא הייתה ילדה קטנה, תמימה,
אינה הבינה עוד דבר, אינה ידעה מהו כאב,
היא חשבה שאנחנו חיים בעולם וורוד שמלא באנשים טובים
מה שבעצם היא לא ידעה זה שהחיים לא מושלמים,
טוב אי אפשר להגיד שהיא הייתה ממש קטנה, היא הייתה נערה
בת 15 עם אני לא טועה, אבל נישמתה הייתה של ילדה שחיה במן כזאת בועה
לכן ליבה התמים והקטן, היה מלא באהבה לכולם ,
לא היה קשה לה לאהוב אנשים, להתחבר אליהם ואפילו להתאים את עצמה אל החבברה,
היא אף פעם לא הייתה לבד, תמיד היו סביבה מלא אנשים..
הוריה גידלו אותה להאמין שכולם טובים ,
שהכל בחיים מקבלים, לכן כאבה היה גדול מכולם..
זה היה בוקר רגיל,
היא הביטה במראה וחשה בשינויים שחלו בה,
היא פתאום הבינה שהיא לא ילדה,
ורצתה להיות כמו כל נערה,
לצאת לעולם האמיתי, מסיבות, ושטויות
הרי בליבה האמינה ששום דבר רע לא יקרה,
אך אינה ידעה מה צפוי לה..!
זה היה ערב שישי, המסיבה הראשונה שעלייה היא יוצאת
היא התלבשה כמו נסיכה,
היה לה יופי טבעי לכן היא אפילו לא התאפרה
היא הייתה עדינה כאין כמוה
פשוט כמו נסיכה יפייפיה,
והנה עכשיו הגיעה השעה,
לצאת למסיבה,
היא התרגשה, כולם חיכו לה בחוץ
ונדהמו מיופייה
הם לקחוו אותה למן מועדון כזה שבפינה
הם תמיד היו יוצאים אליו כל החברה,
רק היא אף פעם לא יצאה...
המוזיקה היה רועשת , היא נכנסה פנימה,
ונתקלה באיזה נער, אהבת חייה ככה היא אומרת,
הוא ראה אותה, וכל הרעב היה צמוד אליה הם רקדו כאילו אין מחר,
בהתחלה היא התביישה לא ידעה איך לנוע, איך לזוז,
אבל לאט לאט רגלייה זזו לקצב המוזיקה הרועשת,
והמשגעת, לאט לאט היא רקדה טוב מכולם
היא הרגישה כאילו היא לבד,
היא השתחררה, ואני חייבת לציין
שהיא הייתה רקדית מעולה..
הוא התקרב אלייה, נישק אותה,
וליבה פעם בחוזקה,
אחח מה שהיא עברה,
מאז הם היו יחד,
ליבה היה שייך לו בטוב וברע,
ליבה התמים התאהב עד אין מעצורים ,
רק שלו היא הייתה בנפש ובנשמה,
אבל ליבו , ליבו לא היה שייך רק לה,
אנשים היו מספרים שהוא היה יוצא
עם כל הבנות בשכונה
והיא סירבה לאמין
הרי ליבה התמים לא ידע מה זה אנשים רעים,
אך הימים עוברים ,
ואהובה כמעט אינו מתייחס, ואפילו מתרחק,
הם קבעו להיפגש אך הוא מעולם לא הופיע
היא הלכה לביתו מודאגת , כל כך חוששת,
ושם שם ראתה רותה עם אחרת
ליבה נשבר לרסיסים,
ואז, רק אז הבין מה זה אנשים רעים
דמעותייה ירדו, וליבה נשרף,
היא רצתה לצעוק להרביץ
אבל אינה הייתה מסוגלת,
היא יצצאה משם בריצה,
ומאז, היא כבר לא ילדה,
היא הפכה לנערה,
שלא רוצה יותר להכיר באהבה,
היא אינה חיה יותר באותה בועה,
מאז היא אפילו הייתה בודדה,
אינה רצתה להתחבר לאחרים
ואפילו לא להכיר אנשים חדשים,
חיוכה המדהים שתמיד דאג לכבוש אחרים
נמחק, עינייה הכחולות והמדהימות שתמיד היו בוהקות,
שמחות , הפכו גם הן לעצובות נפוחות ואדמות מרוב הדמעות...
עכשיו, עכשיו היא יצאה לעולם האמיתי,
לעולם איש אינו יפגע בה יותר,
כואב לה,
ועד היום היא אומרת שהוא היה אהבת חיה!!!
וואי שנינוששש
כמו תמידד
מושלםםםםםם
תמשיכיי מהררר
שניני!!
איזה מושלםםםםםםםםםם
מרגש ועצופפפפפ
ממש מדהיםםםם סוף
מרגש
והכי הכי אין אין מיליםם!!
מור'צי 😊
שנינו'ששששש מאמי שלי
איזה עצובב אמאא ומלא ברגשות
אהבתי בטירוףף
תמשיכי לכתוב המון בובית
אוהבת אותך יפתי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
ligosh- תודה רבה
שמחה שאהבת
ואין לזה המשך... =]
פיקולו- תודה רבה רבה
שמחה שאהבת =]]
נאפי- מורנושש יפה שלי
תודה מותק!
שמחה שאהבתת..
יאאאאאא איזה עצובב אמאא!!
אבל מה כאילו בסוף היא התאבדהה?!
לא הבנתי..
ממש ממש יפהה!!!
אחח אין כמו הקטעים שלךךך!! מילההה!! ממכריםם!!
אוהבתותךך יפיתי=))
שנינוש איזה יפה..
ועצוב....
זה מסופר עלייך?
או שזה סתם קטע שכתבת?....
יואוו איזה סיפור יפה ועצובבב
ומזכיר הרבה הרבה דברים
אהבתיייייי
תמשיכי לכתובב
אוהבת טלוש
