אני מצטערת אבל בסוף יהיה המשך מחר
נוגו'ש:
ת' בובית שלי 😁
-------------------------------
בננות הנה לכן ההמשך:
פתחתי ת'עיניים לאט לאט... הורדתי מעצמי ת'שמיכה והתמתחתי קצת... קמתי מהמיטה שלי והלכתי לשירותים,
יצאתי והלכתי לאמבטיה... שטפתי ידיים עם סבון נוזלי... ניגבתי ת'ידיים במגבת שהייתה תלויה שם,
שטפתי פנים וצחצחתי שיניים... ניגבתי ת'פנים במגבת ויצאתי... באתי ללכת לחדר שלי וראיתי את עומר, אורפז ונרקיס עם ההורים שלי,
מארגנים את כל הדברים שאנחנו הולכים לקחת היום... רציני הרגשתי כאילו אנחנו נוסעים לכמה ימים ולא לחצי יום,
הם היו בסלון... יצאתי לסלון...
אני- "בוקרררררררר טובבבבבבבב"
צעקתי... אמא שלי הסתובבה עלי...
נועה- "בוקר טוב מתוקה... יאללה לכי להתארגן"
אני- "צריכים עזרה?"
יותם- "מסתדרים ת'"
אני- "בכיף"
הלכתי לחדר שלי... סגרתי ת'דלת אחרי...
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
התארגנתי ויצאתי לסלון... עוד מעט אנחנו נוסעים כבר... עמית, המשפחה שלו, נמרוד, סיגל וטום כבר היו אצלינו,
ישבנו על הספה בסלון והרצנו צחוקים... נמרוד למרות שהוא בן 27+נשוי ויש לו כבר ילד בן שנתיים,
מתנהג כמו נער מתבגר... יש לו ראש פתוח כזה וחופשי... אפשר לדבר איתו על כל נושא והוא יענה כמו נער מתבגר ולא כמו מישהו בן 27,
עמית ואני ישבנו אחד לייד השני ונמרוד ישב ליידי בצד השני... נמרוד פנה עלי...
נמרוד- "ילדונת זוכרת שיש לנו שיחה לא סגורה נכון?"
ת'אמת לא זכרתי...
אני- "לא"
נמרוד- "וואלה אז אני אזכיר לך... בואי"
אני- "לאן?"
נמרוד- "החוצה... נחכה להם כבר בחוץ"
אני- "סבבה"
טום נמשך לנמרוד... רצה שהוא ירים אותו על הידיים... נמרוד הרים את טום על הידיים... נפרדנו מכולם ויצאנו החוצה,
התיישבנו על ספסל לייד הבלוק שלי...
אני- "לאיזה שיחה הכוונה?"
נמרוד- "שום שיחה... סתם זה היה תירוץ... הרגשתי כבר חנוק בפנים"
צחקתי...
אני- "אז בגלל זה לא זכרתי"
נמרוד- "כנראה... טוב אז מה חדש בובה?... עכשיו אנחנו לבד... טום ילד קטן... לא מבין כלום גם כך"
אני- "אייי כך אתה מזלזל בבן שלך?"
נמרוד נישק את טום על המצח...
נמרוד- "חז וחלילה"
אחרי כמה דקות של דיבורים כולם יצאו החוצה ואנחנו נכנסנו למכוניות... עמית ומהשפחה שלו היו במכונית שלהם,
נמרוד, סיגל וטום היו במכונית שלהם... אני והמשפחה שלי במכונית שלנו... נסענו אחד אחרי השני...
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
הגענו לכינרת... תפסנו לנו מקום וארגנו את המקום שבו אנחנו הולכים לבלות חצי יום... יותר נכון ההורים ארגנו וטום היה איתם,
עומר, אורפז, נרקיס, עמית, אושרת ואני התרחקנו מכולם... טיילנו לנו על החוף והרצנו צחוקים,
פתאום עמית בא עלי והניח את ידו על כתפי... עוד לפני שהספקתי להגיד משהו הוא אמר להם...
עמית- "אני ויסמין נפרדים ממכם לכמה דקות"
יאללה מה אכפת לי?... בכיף... התרחקנו מהם והתיישבנו על החוף... מסתכלים על המים...
עמית- "אז מה שלומך?"
אני- "מצוין... מה איתך?"
עמית- "ברוך השם... תגידי"
אני- "מה?"
עמית- "מה נסגר עם עידו?"
אני- "מה אמור להסגר איתו?"
עמית- "סיפרת לו על הנשיקה?"
הסתכל עלי פתאום ואני הסתכלתי עליו... ניסיתי לעשות ת'צמי לא יודעת על מה הוא מדבר...
אני- "על איזה נשיקה אתה מדבר?"
עמית- "הנשיקה שהייתה בינינו... בחדר שלי"
המשיך להסתכל עלי אבל הפעם עמוק בעיניים...
אני- "הנשיקה כבר קרתה מזמן"
עמית- "אני יודע אבל אף פעם לא שאלתי אותך עם סיפרת לו על הנשיקה... אני רוצה לדעת עם עידו יודע על הנשיקה הזאת"
אני- "הוא לא יודע"
חזרתי להסתכל על המים ודמעה בודדה זלגה לה... הוא לא יודע כי הוא שכב עם מישהי אחרת ואני ראיתי את זה,
בדיוק כשבאתי לספר לו על הנשיקה... לא אמרתי את זה לעמית כי הוא לא יחזיק מעמד... יחפש את עידו ולא ירגע עד שהם ילכו מכות,
לא רציתי שזה יקרה... לעידו מגיעים מכות אבל לעמית לא,
לצערי או לטובתי אני מכירה את עמית יותר מידי טוב בשביל לדעת איך הוא יגיב עם ישמע על הבגידה של עידו בי,
על זה שעידו שכב עם מישהי אחרת כשהיינו בייחד...
עמית- "על מה את חושבת?"
אני- "אמממ... סתם שטויות"
עמית- "סתכלי עליי רגע"
הוא סובב אותי עליו... ניגבתי ת'דמעה והסתכלתי עליו...
אני- "מה?"
עמית- "את בסדר?"
אני- "כן"
עמית- "תגידי"
אני- "מה?"
עמית- "את ועידו בייחד עכשיו?"
אני- "לא"
עמית- "למה?"
אני- "לא חשוב"
עמית- "זה בגללי?"
מה בגללו?... מה נסגר איתו?... מה הוא חושב לו עכשיו?...
אני- "לא"
עמית- "למה יש לי הרגשה שאת עובדת עליי?"
אני- "אני לא"
עמית- "תני לי לבדוק, טוב?"
אני- "איך?"
עמית- "פשוט מאוד"
אני- "עמית?"
עמית- "מה?"
לחש לי בשקט... הוא התקרב עלי יותר ויותר... הרחתי ת'ריח שלו... ידעתי כבר מה הולך לקרות עכשיו,
לא יודעת למה לא התנגדתי... אולי בגלל שעידו שכב עם מישהי אחרת כשהיינו בייחד?,
אולי אני חושבת שזה שאני אתנשק שוב עם עמית אני אחזיר לעידו?,
שעם אני אספר על זה לעידו הוא יפגע ולי זה יעזור?... שהוא יסבול בדיוק כמו שאני סבלתי בגללו,
אבל מה עם עמית?... גם הוא בנאדם וגם לו יש רגשות... מה אני עושה?... אני לא רוצה שעמית יסבול,
לא מגיע לו... הוא אף פעם לא גרם לי לסבול... להפך... תמיד היה מעלה לי חיוך על הפנים כשהיה לי רע,
לא הספקתי לעשות כלום והרגשתי שוב את שפתיו של עמית על שפתי,
הייתי עם עיניים פתוחות וראיתי שהעיניים של עמית היו עצומות... אחרי כמה דקות הוא התנתק ממני כי לא שיטפתי פעולה,
הוא פתח ת'עיניים והסתכל עלי...
עמית- "הבנתי ת'תשובה שלך"
אני- "אני מצטערת"
עמית- "אן לך על מה"
הוא היה מאוכזב... פגוע... ראיתי בעיניו שהדמעות עומדות לפרוץ לו החוצה... שהוא בכל הכוח מתאפק לא לבכות,
הסתכלתי עליו ואספתי את ראשי בשתי ידי... הוא קם והלך... מה עשיתי לעזאזללל... בגללייי עכשיו עמית נפגע,
בגללי הוא מאוכזב ועם דמעות בעיניים... למה לא שיטפתי פעולה?... נו ו... הייתי משטפת פעולה הפעם,
אבל זאת הייתה יכולה להיות הפעם האחרונה,
אז למה לא שיטפתי פעולה?... לא מגיע לעידו שאני יואהב אותו בכלל... שאני אסבול בגללווו,
לא מגיע לו כלוםםםם... אני חייבת לקחת ת'צמי בידיים ולשכוח ממנו... לשכוח את עידו אחד ולתמיד!,
אורפז התיישבה ליידי וחיבקה אותי...
אורפז- "למה את לבד?... איפה עמית?"
אני- "לא יודעת"
אורפז- "מה קרה?"
אני- "כלום"
*****************************************
תגיבו ב' ויהיה המשךךךךך
מהמם המשך דחוףף
אוף למה היא לא מתקשרת לעידו?
עצובבבבביי=[[
המשךך דחוףףף ימוכשרתת אחתתתת
שיווו איזה יאפהה
תמשיכי..
אוהבת:
דקלה
נו מה הוא מפגר?!
מה הוא מתאהב בה או משו?!
אוףף הכול הסתבךךך
תמשיכיי יפה שלי
אוהבת'תתך
מאיהה
ולמהה יש לי דודים מכוערים למהה חחחחחחח
הודיונתת ימוכשרת אחתת
תמשיכייי דחווווף=]
אוהבתת הכיי הכייי
בתאליייייייייייי
יאי איזה עצוב
המשך הודיונת :]
אבל הם הבני דודיייים
מה הם טיפשים???
המשךךךךךךךך
מושלםם מאמיי
תמשיכיי דחוףףף