ת' מהממות שלי 😁,
מצטערת שאני לא מגיבה לכל אחת ואחת אישית פשוט אני מתה מעייפות ובמצב כזה אני תמיד שוכחת משהו,
אז בשביל לא לשכוח אף אחת,
החלטתי להגיב לכולכן בייחד,
אוהבת'כןןן מושלמות שלייי מווווווווווווווווואהההההההה!!!,
בתגובה הבאה יש לכן המשך 😉
המשך...
הכנתי לנדב הפוך ולי קפה נמס... הבאתי לנדב ת'הפוך שלו והתיישבתי ליידו,
הוא הדביק לי נשיקה בלחי,
יותם {אבא שלי} פנה עלי ולנדב...
יותם- "אתם יוצאים היום לאנשהו?"
נדב- "איזה בחור הזה... אין לאן לצאת"
אני- "לא אבא... אני רק קופצת לעידו לכמה דקות וזהו"
לפעם האחרונה... התבאסתי... דמעות התחילו להציף את עיני,
נדב חיבק אותי עליו ולחש לי באוזן...
נדב- "הכל יהיה בסדר"
ניסתי לחייך עליו בין כל הדמעות... אך לא הצלחתי,
אבא שלי לא ראה שהתחלתי לבכות אבל אמא שלי לעומתו דווקא כן ראתה...
נועה {אמא שלי}- "יסמין?"
ניגבתי ת'דמעות ועניתי לה...
אני- "כן אמא?"
נועה- "הכל בסדר?"
אני- "כן בטח... למה לא?"
שאלתי ת'צמי... למה כן?... איך הכל יכול להיות בסדר?!,
שתקתי...
נועה- "בטוחה?"
אני- "כן... אני כבר חוזרת"
קמתי מהשולחן... אבא שלי הסתכל עלי... בוחן אותי במבט מודאג...
יותם- "לאן?"
אני- "לשירותים"
הסתכלתי עליו ויצאתי מהמטבח... נדב קם ויצא אחרי,
נכנסתי לחדר שלי... נדב נכנס אחרי וסגרתי ת'דלת,
נזרקתי על המיטה שלי ונשכבתי על הבטן,
פרצתי בבכי... נדב התיישב ליידי...
אני- "למהה לעזאזל התנשקתי עם עמיתתתת,
כאילו מה כבר ציפיתי שיקרה אחרי הנשיקה הזאת?!?!"
נדב- "רוצה אני אעזור לך עם עידו?,
ת'גלגל לאחורה את לא יכולה לסובב,
כמה שלא תבכי שום דבר לא יעזור לך,
הנשיקה כבר הייתה ואת זה אי אפשר לשנות כבר"
אני- "אני יודעת ובגלל זה אני בוכהההה"
התהפכתי על הגב והתיישבתי על המיטה... נדב אסף אותי עליו וליטף את שערי בעדינות...
נדב- "תראי במצב הכי גרוע יש עוד בנים בעולם... ואת נראת לא רע בכלל"
אני- "אני לא רוצה עוד בניםםםםםם,
אני רוצה רק את עידוווווו"
המשכתי לבכות... נדב שתק,
כבר לא ידע מה להגיד לי,
איך לעזור לי במצב הזה... כל מה שהייתי עושה לא היה מספיק כדי להודות לו על כל הפעמים,
שבהם הוא היה ליידי... גם בעצב וגם בשמחה,
אף פעם לא עזב אותי לבדי...
אני- "ת' על הכל"
למרות שזה כמובן לא יספיק...
נדב- "אין לך על מה להודות לי"
--------------------------------------------------------------------------
נדב כבר הלך... חזר ל-ת"א,
אחרי שניסה לשכנע אותי לעזור לי עם עידו... לדבר איתו על הנשיקה שהייתה,
לא הסכמתי והוא הלך... אני צריכה לעמוד בזה לבד,
ת'טעות הזאת אני עשיתי ולא נדב... אז גם ת'אחריות על זה אני בעצמי צריכה לקחת,
ולבד... בלי עזרת אחרים... עמדתי מאחורי הדלת של עידו,
דפקתי על הדלת ואחרי כמה דקות שמעתי ת'קול של אמא של עידו,
שמעתי ת'צעדים שלה ואז היא פתחה לי ת'דלת... נתנה לי נשיקה בלחי...
לירון {אמא של עידו}- "מה שלומך מתוקה?"
אני- "בסדר גמור... ת'"
על מי אני עובדת לעזאזל?!...
לירון- "עידו בחדר שלו"
נכנסתי והיא סגרה ת'דלת אחרי,
היא התיישבה על הספה בסלון ואני בצעדים כבדים הלכתי לחדר של עידו,
הדלת בחדר שלו הייתה סגורה,
שמעתי מבפנים צחקוקים של מישהי ות'קול של עידו,
פתחתי ת'דלת... מה שראיתי שם שבר אותי מבפנים,
עידו ואותה אחת ששמעתי ת'צחקוקים שלה מבעד לדלת,
שכבו על המיטה שלו ערומים לגמרי!,
ועם זה לא מספיק הוא היה עוד מעליה... אני בגדתי בו ראשונה,
למרות שעל הבגידה שלי הוא לא ידע... אז הוא בלי לדעת החזיר לי,
כמעט לא התמוטטתי שם... רעדו לי הרגליים והדמעות פרצו החוצה,
עידו שמע קול של בכי והסתובב למקום שממנו בא הקול,
עוד לפני שהוא הספיק לקום מהמיטה שזה מה שהוא התכוון לעשות לפי מה שראיתי כמה שניות לפני שהסתובבתי וברחתי משם,
יצאתי מהבלוק ורצתי... ישר... לא ראיתי כלום,
עיני היו מלאות בדמעות... שמעתי ת'קול של עידו צורח לי מאחורה...
עידו- "לאאאאאאאאאאאאאאאא"
אך זה כבר היה מאוחר מידי....
*************************************************
תגיבו ב' וכמה שיותר ויהיה המשך... 😉
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא איזה מתחח תמשיכייי
רק היוםם התחלתי לקרוא ת'סיור שלךךך... אני בעמוד 9 עכשיוו אבל אני חיבת שתגידי לי משהווו
סתכליי... אני חייבת את השם של השיר הזה ומי הזמרים שלווו חייבתתת
"מה לא היה לווו, כסף וזהב... מה לא נתן לה אך הכל לשב... מה רוצה ממנו נער מאוהב... את חייו הרסה לו,
הוא בוכה עכשיווו"
זה היה ציטוט של משהו.... ואני חייבת את השיר הזההההה
יש איזה ילד שאני אוהבת והוא שומע ת'שיר הזה .. הוא מת על השיר הזה ויש לו טעם טוב במוסיקה אני חייבתתת לשמועע אותוו פליזז.... מה השם של השיר???
נ.ב הסיפור מדהייםםםםם
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא דרסו אותה???
איזה חרא העידו הזהההההההההה אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף
מחכה להמשךךך
טלוש
מה???? יווווו אלוהים ה'
הודיונת אני דורשת המשך היום!! חחחח
את לא יכולה להשאיר אותי ככה במתחחח
יאללה המשךך ב=ד=ח=י=פ=ו=ת=!!!
מהההההההההההההההההה
הודיההההההההההההה
אני לא יכולה יותר אל תעשי לי את זהה חחח
בובהה תשימיי המשךך עוד היוםם
אניי במתח חיחיח
אוהבתת'תך
מאיהה
ד"א
מושלםםםםםםםםםםםםםםם פשוטטטטטטטטטטטטטטטט
יאאאא מההה קרההה דרסווו אותהה???
אמאאא איזה מתחחח
תדהיםם יפה שלייי
תמשיכייי דחוףףףףףף
QUOTE (maiaaia @ 25/12/2005) רק היוםם התחלתי לקרוא ת'סיור שלךךך... אני בעמוד 9 עכשיוו אבל אני חיבת שתגידי לי משהווו
סתכליי... אני חייבת את השם של השיר הזה ומי הזמרים שלווו חייבתתת
"מה לא היה לווו, כסף וזהב... מה לא נתן לה אך הכל לשב... מה רוצה ממנו נער מאוהב... את חייו הרסה לו,
הוא בוכה עכשיווו"
זה היה ציטוט של משהו.... ואני חייבת את השיר הזההההה
יש איזה ילד שאני אוהבת והוא שומע ת'שיר הזה .. הוא מת על השיר הזה ויש לו טעם טוב במוסיקה אני חייבתתת לשמועע אותוו פליזז.... מה השם של השיר???
נ.ב הסיפור מדהייםםםםם
אבי גואטה ואיציק כהן-אחים בדם
זה שם השיר מאמי,עניתי לך במקום הודיה 😉
ת' מושלמות שלי 😁,
רק הגעתי הביתה,
ההמשך הבא מוכן אצלי עוד מאתמול,
אז קבלו אותו,
תהנו ותמשיכו להגיב ב',
כתבתי לכן המשך ארוךךךךךךך
המשך...
כשפתחתי ת'עיניים מצאתי ת'צמי שוכבת בבית חולים,
כל גופי כאב לי... ראיתי שאני מחוברת לצינורות ולכל מיני מכשירים שונים,
הראיה שלי הייתה מטושטשת... ראיתי ת'משפחה שלי ושל עמית,
ונוסף לזה את עידו... כשהוא שם לב שפתחתי ת'עיניים חיוך עלה על פניו,
לא זכרתי כלום מהרגע שבו יצאתי מהבית של עידו היום או שאני שוכבת פה כבר כמה ימים?!,
הכל כאילו נעלם מזיכרוני... לא היה ולא נברא,
היה לי קשה לדבר... רק עידו שם לב שפתחתי ת'עיניים,
כולם היו מרוכזים בעצמם... פתחתי את פי ובכל הכוח קראתי לאמא שלי...
אני- "אמא"
דיברתי בקול מאוד שקט... בכל זאת לא רציתי להקשות על עצמי יותר מידי,
בנאדם שקשה לו לדבר עוד יותר יהיה לו קשה לצעוק,
אמא שלי הסתובבה עלי ואיך שראתה אותי עם עיניים פתוחות,
קפצה עלי וכך עשו גם כל שאר המשפחה שלי והמשפחה של עמית,
הדלת נפתחה... סבא וסבתא שלי מצד אבא שלי נכנסו,
הם גם התקרבו למיטה שלי... המשפחה של עמית ושלי+סבא וסבתא שלי התחילו לשאול אותי שאלות בבת אחת,
לא הצלחתי להוציא הגה מהפה עד שעידו התערב...
עידו- "צריך לקרוא לרופאים ולהגיד להם שהיא חזרה להכרה"
עמית- "צודק"
הוא יצא בטח לקרוא לרופאים...
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
באותו יום...
אני ואורפז היינו לבד בחדר... רק לפני כמה שניות עומר יצא ואורפז נכנסה,
היא התיישבה על קצה המיטה שעליה שכבתי... זאת ההזדמנות הראשונה שהייתה לי ולאורפז להיות לבד,
ולדבר בשקט... בלי שיעמדו לנו מעל הראש...
אורפז- "תגידי לי מה את נורמלית?!... לא ראית ת'מכונית?!"
אני- "נראה לך אני זוכרת משהו?... אני רק זוכרת שיצאתי מהבית של עידו,
מהנקודה הזאת אני לא זוכרת יותר כלום... אפילו לא כמה זמן אני שוכבת פה,
דרך אגב רציני כמה זמן אני כבר שוכבת פה?"
אורפז- "יומיים... אתמול הביאו אותך ל-ביה"ח"
אני- "לעזאזל הכל כואב ליי... גם כן עם התרופות האלו נגד כאבים,
לא עוזרות בכלל"
אורפז- "חכי כמה דקות... רק עכשיו בלעת אותם"
אני- "ברצף... גועל נפש... שונאת תרופות"
אורפז- "אז מה את רוצה?!... לסבול מכאבים?!,
תגידי ת' שלא שברת כלום ובכלל שנשארת בחיים"
אני- "למה התאונה הייתה עד כידי כך מסוכנת?"
אורפז- "מותק יצאת מזה בנס... המכונית העיפה אותך למרחק של כמה קילומטרים רציניים"
אני- "נסים ונפלאות"
רציתי לצחוק אך לא הצלחתי... כאבה לי כל הלסת...
אני- "אווץ'"
אורפז- "מה כואב לך עכשיו?"
אני- "כל הלסת"
אורפז- "עד החתונה יעבור"
אני- "שבי בשקט"
הדלת נפתחה ורוב הידידים והחברות שלי מ-ת"א נכנסו לחדר...
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
באותו יום... בלילה...
אורפז נשארה לבד... איתי,
כי הסכימו שרק קרוב משפחה אחד ישאר איתי בלילה,
לא הצלחנו להרדם אז קראנו עיתונים שהם הביאו לי מהבית,
והאחיות מפעם לפעם באו בשביל לבדוק שהכל בסדר...
אני- "אורפז"
היא הרימה ת'ראש מהעיתון...
אורפז- "מה?"
אני- "בואי לפה רגע"
היא ישבה מול המיטה שלי... על כיסא...
אורפז- "אין לי כוח"
אני- "נווו... אל תהיי עצלנית,
תרימי ת'תחת שלךך"
אורפז- "אולי תגידי לי מה את רוצה?,
ועם זה יהיה חשוב אני אקום"
אני- "סתכלייי איזה חמודדדדד"
הראתי לה איזה אחד בעיתון... חתיךךךךךך חבל"ז...
אורפז- "וואו"
אמרה בזילזול...
אני- "כלבה"
אורפז- "שכבי בשקט"
אני- "מניאקית"
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
כך הלילה עבר לנו,
בקריאת עיתונים, בדיבורים ביני לבין אורפז וגם בביקורים של האחיות,
בשעה 7:00 בבוקר רק נרדמנו,
אני התעוררתי מהקול של עומר...
עומר- "עדיין יושנות?"
הוא רק נכנס לחדר...
אני- "אורפז עדיין יושנת... אני כבר התעוררתי בזכותך"
אמרתי לו מבואסת...
עומר- "מה באסה עכשיו?... יאללה תני חיוך,
באיזה שעה הלכתם לישון אתמול?"
אני- "היום יותר נכון... בשעה 7:00 בבוקר,
מה השעה עכשיו?"
הוא התיישב על קצה המיטה שלי...
עומר- "16:30"
אני- "וואלה"
אמרתי רגועה...
עומר- "כן יאללה תקומי... אני לוקח אותך לחדר אוכל"
אני- "איך בדיוק אתה רוצה שאני אקום?,
אתה לא רואה שאני מחוברת לכל הצינורות והמכשירים האלו?"
עומר- "בואי אני אעזור לך"
אני- "אוקי אבל תזהר"
עומר- "בסדר"
עומר ניסה לעזור לי... בשביל שאני אוכל לקום וללכת איתו לחדר אוכל,
אורפז התעוררה והכניסה צרחה שהבהילה גם אותי וגם את עומר...
אורפז- "מה אתם עושיםםםםםם?!?!?!?!?!"
עומר הסתובב עליה...
עומר- "י'חולת נפש... מה את לא רואה בעצמך?,
פעם הבאה דברי קצת יותר בשקט... לא יזיק לך"
התערבתי...
אני- "תסתמווו!!!"
אורפז- "מה הילדה רוצה?!"
אני- אמא'לך ילדהההההה... יאללה שבי בשקטטט!!!"
עומר מלמל לעצמו משהו וסידר את כל מה שהוא נגע שם,
כמו שזה היה לפני שהוא נגע בזה,
פנה לעבר היציאה מהחדר...
עומר- "אני בחוץ"
לקחתי ת'כרית שהייתה לי על המיטה וזרקתי על אורפז...
אני- "סתומהההה סתכלי מה עשיתתת"
אורפז- "הוא יחזור עכשיו... הלך בטח לקנות לעצמו משהו במכונות"
זרקה עלי בחזרה ת'כרית...
-------------************--------------
אחרי תקופה ארוכה ב-ביה"ח... הייתי כבר בבית,
עידו בא עלי ל-ביה"ח רק ביום ההוא... שבו פתחתי ת'עיניים לראשונה,
אחרי התאונה... וגם אז... כשפתחתי ת'עיניים,
כשהרופאים נכנסו, עידו הלך ויותר לא חזר לבקר אותי,
הוא בכלל נעלם... כאילו אף פעם גם לא הכרתי אותו,
אני רואה אותו בחלומות... נזכרת ברגעים שהיו לנו בייחד,
חושבת עליו 24 שעות ביממה... בוכה בלי הפסקה בגללו,
עדיין קשה לי להפנים שהוא לא יחזור יותר,
הוא עבר דירה עם המשפחה שלו... עכשיו בדירה שלהם גרים זוג צעיר,
שרק התחתנו לפני חודש... הגיעו עלי לביה"ח 3 בנות מהכיתה שלי,
לפני שעברתי ת'תאונה לא היינו חברות... אבל עם הזמן התחברנו,
הן מאוד חמודות... עכשיו אנחנו החברות הכי טובות,
הנה פירוט קצר על כל אחת ואחת מהן:
אור (כפרה על הנסיכה הזאת שלי) בת 16,
יש לה עיניים חומות כהות וגדולות כאלו... מיוחדות ויפות,
שיער שחור פחם... היא לא רזה ולא שמנה... ו-1.73...
מירב בת 15... יש לה עיניים ירוקות בהירות,
שיער חום כהה... רזה ו-1.75
סמדי בת 15... יש לה עיניים כחולות ושיער בצבע אגוז,
היא שמנמונת קצת ו-1.55
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
עומר לפני שבוע התגייס לחייל האוויר,
דווקא נהנה מאוד שם... הוא גם מאוד התבגר,
קשה לזהות אותו עכשיו... לא רק בגלל המדים,
הוא השתנה אבל לטובה,
גררר עם הוא לא היה אחי הגדול הייתי עושה לו בכיף כמה וכמה טובות,
אבל יש עוד בעיה קטנה... לפני שבועיים הוא מצא לעצמו חברה חדשה,
כפי שזה נראה הילד מאוהב עד מעל הראש...
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
כבר שבוע עבר מתחילת השנה... כיתה ט',
אומרים שזאת הולכת להיות שנה מאוד קשה,
מסכנה אורפז... נדפקה עם הבגרויות של כיתה י"ב,
היא פרופסרית הילדה הזאת... עושה 5 יחידות בכל המקצועות,
גאון של אמא!...
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
עוד שבועיים בדיוק יש לי יומולדת 16,
עדיין לא החלטתי איך בא לי לחגוג ת'יומולדת שלי,
נראה ונחיה...
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
ליום למחורת בשעה 6:00... יום ראשון,
יש לי היום שעת אפס,
איזה עצבים זהההה... שמעתי ת'צלצול של ה-פ"ל שלי,
שלא הפסיק לצלצל... היום אני לבד בבית,
אורפז ונרקיס ישנו כל אחת אצל חברה שלה ומהן הם ילכו לבצפר היום,
ההורים שלי בעבודה ועומר בצבא,
עניתי ל-פ"ל כי לא הייתה לי ברירה,
שמעתי ת'קול של אור שדפקה לי צרחה ב-פ"ל...
אור- "בוקררררררררררררררר"
אני- "בוקר בוקר"
עניתי חצי מתה...
אור- "יאללה תקומיייי בובה שלייייי,
סתכלי איזה יום יפההה... הציפורים מצייצות... השמש זורחת"
אני- "הציפורים מה עושות?"
עדיין הייתי חצי מתה... אור צחקה...
אור- "יודעת מה?... עוד חצי שעה אני אצלךךך,
עד אז תקומי ותתחילי להתארגן לבצפררר,
מטורפת עלייךךךך מווווואההה"
אני- "שרופה עלייךךךך כוסית שלי,
מווווווואהההה... סבבה יפה שלי... ביי"
אור- "ביי יפיופה שליי"
ניתקנו בייחד... הורדתי מעצמי ת'שמיכה וקמתי לאט לאט מהמיטה שלי...
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
שמעתי דפיקות בדלת... תיארתי לעצמי שזאת אור,
עדיין לא בחרתי מה ללבוש היום אבל הייתי כבר אחרי מקלחת וצחצחתי שיניים,
התיק שלי להיום כבר מוכן... אבל היו לי עוד הרבה דברים שאני צריכה לעשות...
אני- "מיזההה?!"
אור- "אנייייייי"
אני- "שניה"
פתחתי לה ת'דלת... היא ניכנסה בסערה... טרקה אחריה ת'דלת,
זרקה ת'תיק שלה על הכורסא בסלון ומשכה אותי אחריה לחדר שלי...
אור- "תשביייי"
הצביעה על המיטה שלי... התיישבתי והסתכלתי עליה...
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
אני, אור, סמדי ומירב ישבנו סביב אחד השולחנים בבורגראנץ',
ישר אחרי הבצפר באנו לפה... זה בקניון פה בנצרת עילית,
אכלנו ת'גלידות האלו ב-1.90 ש"ח... המצב הכלכלי גרוע,
מסתפקים במה שיש... פתאום ראיתי שהן מסתכלות על משהו מאחורי ומאחורי מירב,
אני ומירב ישבנו אחת לייד השניה... אור וסמדי ישבו אחת לייד השניה,
מולינו... אני המשכתי לאכול ת'גלידה שלי, מירב משכה אותי ביד...
אני- "אה?"
מירב- "סתובבי רגע לאחורה"
אני- "מה יש שם?"
מירב- "סתובבי וסתכלי"
הסתובבתי וראיתי חבורה של בנים... שנראים בני 17,
היה שם איזה אחד שנראה כמו ה'מנהיג' שלהם... של החבורה הזאת,
כולם שם היו חתיכים אבל מאותו 'מנהיג' לא הצלחתי להוריד ת'עיניים,
אור צעקה לי...
אור- "כדור הארץ ליסמיןןן"
הסתכלתי עליה אחרי כמה דקות...
אני- "מה?"
אור- "הילדה מאוהבת?"
אני- "מזה עד כידי כך בולט?"
חשבתי שהיא מתכוונת לעידו... כאילו מאוהבת בעידו...
אור- "בולט בולט... עד כידי כך שהוא מתקרב עכשיו לשולחן שלנו"
אני- "מי?"
סמדי התערבה...
סמדי- "יסמין בובה שלי איפה הראש שלך?"
אני- "אמממ... פה"
סמדי- "לא..."
פתאום קול לא מוכר קטע אותה באמצע... הקול פנה למירב...
....- "איך קוראים לזאת שיושבת ליידך?"
מירב- "יסמין"
הוא פנה אחר כך לכולן בייחד... זה היה אותו 'מנהיג' שלא הצלחתי להוריד ממנו ת'עיניים...
....- "אפשר לקחת את יסמין?... לפה... שולחן לייד"
אור ישר קפצה ראשונה... ב-ה' רציתי להרוג אותה על זה...
אור- "סבבה"
הוא חייך לאור ואז עלי...
....- "יש לי אישור מחברה שלך... רוצה?"
פנה עלי... אמרתי לו כן... מירב עשתה לי מקום... לעבור,
הייתי עם חצאית מיני מיני בצבע ורוד מסטיק וחולצת תלבושת אחידה... שרוול קצר בצבע לבן,
לבשתי קפקפי אצבע שטוחים כאלה... בצבעים ורוד ולבן,
הוא נתן לי ללכת מקדימה והלך מאחורי,
התיישבנו מסביב לשולחן די רחוק מהשולחן שבו ישבתי עם מירב, אור וסמדי,
הוא חיך עלי ואני החזרתי לו חיוך...
אני- "אז איך קוראים לך?"
....- "דורון (גררר מתה על השם הזה!), בת כמה את?"
אני- "עוד שבועיים 16 ואתה?"
דורון- "17 וחצי, את מנצרת עילית?"
אני- "כן ואתה?"
דורון- "לא"
אני- "אז מאיפה?"
דורון- "חיפה"
************************************************************
איזה ארוךךךךךךךךך,
טוב יאללה להפציץץץ בתגובותתתתתתת
איזה שפןן העידו הזה באמשלייי ...
תמשיכיי
אתר האהבה הישראלי