המשך...
עידו חייך... כנ"ל אני...
עידו- "את יודעת?"
אני- "מה?"
נתתי לו נשיקה קטנה בפה... הוא בא להגיד משהו ופתאום צצה שחף מאחוריו...
שחף- "שאלוםםםםםםםם"
היא הסתכלה עלינו עם חיוך על הפנים... כאילו תעופיייי אולי?... מה היא לא רואה שהיא מפריעה?,
לא היא נשארה לעמוד שםםם... עידו התנתק ממני והסתובב עליה...
עידו- "שלום ולא להתראות"
סגר ת'דלת של החדר שלו בפניה של שחף... הסתובב עלי וכרך את ידיו סביב מותני,
כרחתי את ידי סביב צווארו...
עידו- "אז איפה היינו?"
עוד פעם חייך...
אני- "רצית להגיד משהו"
הוא שיחק אותה חושב כמה דקות...
עידו- "נזכרתי... טוב את יודעת כבר לא?"
אני- "מה?"
עידו- "שאני מאוהב בךךך"
קירב את שפתיו לשפתי... עצמנו ת'עיניים... הפיות שלנו נפתחו והלשונות נפגשו,
התנשקנו לנו כמה דקות נשיקה צרפתית ארוכה וממכרת... רציתי לעצור ת'רגע הזה,
שלא יגמר לעולם... אך זה בלתי אפשרי... התנתקנו אחד מהשני...
עידו- "מה בא לך לעשות?"
אני- "שאלה טוב"
עידו צחק...
עידו- "באמת שאלה טובה"
גמני התחלתי לצחוק... פתאום שמעתי ת'פ"ל שלי מצלצל... לא רציתי לענות,
אבל ה-פ"ל לא הפסיק לצלצל...
אני- "שניה"
עידו- "אוקי"
הוא נשכב על המיטה שלו ואני הסתכלתי על צג ה-פ"ל... בודקת מיזה... 'עמית אשש' היה כתוב על הצג,
בן דוד שלי... אחיה הגדול של אושרת... עניתי...
אני- "עמית מה קורה כפרה?"
עמית- "הכל מצוין מה איתך נשמה?... תגידי איפה את?"
אני- "אצל חבר שלי... למה?"
עמית- "איפה הוא גר?"
אני- "בבלוק שלי... קרה משהו?"
עמית- "וואלה... טוב תקשיבי תרדי עוד חצי שעה למטה"
אני- "זה חשוב?"
עמית- "כן"
אני- "אוקיי... אבל אני יורדת עם חבר שלי"
עמית- "סבבה... ביי בובה"
אני- "ביי מותק"
עידו הסתכל עלי...
עידו- "מיזה היה?"
אני- "בן דוד שלי"
עידו- "הכל בסדר?"
אני- "כן... אני צריכה לרדת עוד חצי שעה למטה"
עידו- "אוקי אז אני אחכה לך אצלי"
אני- "רוצה לרדת איתי?"
עידו- "סבבה... אני רק אלבש חולצה וקפקפים... ונרד"
עידו בא לקום מהמיטה שלו...
אני- "למה מעכשיו?... יש עוד חצי שעה"
התיישבתי עליו... הוא כרך את ידיו סביב מותני ואני כרחתי את ידי סביב צווארו...
עידו- "בדרך הזאת נשכח מזה לגמרי"
חייך עלי והדביק לי נשיקה בפה שהעבירה למצב שבו אני שכבתי על המיטה שלו והוא מעלי,
הוא עבר לנשק את צווארי בעדינות וברכות שהטריפה אותי,
לא יודעת כמה זמן עבר אך שמעתי ת'צלצול של ה-פ"ל שלי... עידו העביר לי ת'פ"ל שלי,
הסתכלתי על הצג וראיתי שכתוב שם 'עמית אשש'... כאילו פאק מה קרה עכשיו?!...
אני- "מה קרה עכשיו?!"
עניתי...
עמית- "נו איפה אתם נעלמים?!... אני כבר 20 דקות מחכה לכם לייד הבלוק שלך"
אני- "וואייי... ברח לי מהראש... אנחנו כבר יורדים"
עמית- "מהררר... ביי"
אני- "ביי... מצטערת מאמי"
עמית-"בקטנה"
ניתקתי...
אני- "עידוווו"
עידו- "אה?"
אני- "בן דוד שלי כבר מחכה לנו 20 דקות למטההה"
עידו- "אמרתי לך שבדרך הזאת נשכח מזה לגמרי?"
צחקנו בייחד... הוא קם ממני והוציא מהארון שלו חולצת טישרט עם שרוול קצר... בצבע לבן,
לבש קפקפים בצבע שחור... לבנים... לקח ת'פ"ל שלו ויצאנו...
---------------------------------------------------------
יצאנו מהבלוק וראינו את עמית יושב על ספסל לייד הבלוק,
מחזיק שקית גדולה בצבע שחור... איך שהוא ראה אותנו הוא קם וניגש עלינו,
נתן לי נשיקה בלחי ולעידו חיבוק כזה בין בנים... פנה עלי...
עמית- "תקשיבי אמא שלי מסרה לך ת'שקית הזאת... אין לי מושג מה יש בתוכה,
אבל היא אמרה לי שתסתכלי מה יש בתוכה כשתיהי לבד,
וזה דחוףף"
אני- "טוב ת' יפיוף"
עמית- "אין בעד מה בובה... טוב אני חייב לזוז... ביי מתוקונת... {בנקודה הזאת הוא פנה לעידו-->} ביי אח'שלי"
עידו- "ביי גבר"
עמית נתן לי עוד פעם נשיקה בלחי והלך לתחנה... הסתובבתי לעידו...
אני- "מזה יכול להיות לדעתך?"
מוד הסתקרנתי... רציתי לדעת מזה... מה דודה שלי {אמא של עמית} שמה לי שם?... מה יש שם?,
חשבתי על זה בלי הפסקה... עידו אמר לי משהו ואחרי כמה דקות חזרתי לעצמי...
אני- "אה?"
עידו- "לא חשוב"
אני- "בטוח?"
הוא חייך עלי בתור תשובה... כן... חיבק אותי ונכנסנו מחובקים לבלוק...
------------------------------------------------------------------
רק נכנסתי הביתה ורצתי לחדר שלי עם השקית... אורפז, נרקיס ואבא שלי ישבו בסלון,
לא התייחסתי עליהם... רציתי כבר לדעת מה יש בתוך השקית...
***********************************
תגיבו ב' 😁





