בעיה עם ידיד

טוב בד"כ אני לא פותחת נושאים אבל הפעם רציתי לשאול את דעתכם בנושא מסויים.

הסיפור הוא כזה, יש לי ידיד תקופה של 3 שנים בערך. הכרנו דרך איזה פורום ומאז אנחנו בקשר באייסיקיו.
לצורך העניין אני בת 17 והוא 18.
לפני שנה וחצי נפגשנו פעם ראשונה, ואחרי חצי שנה שוב בפעם השניה.
המפגשים לא היו משהו... שנינו דיי התביישנו והיה לנו מוזר לדבר פנים מול פנים כי עד אז הקשר היה וירטואלי. וגם שנינו מאוד ביישנים.... אפילו בטלפון לא דיברנו אז כי לא היה לו.

כל התקופה הזו מאז שהכרנו הייתי מאוהבת בו אפילו בלי שידעתי איך הוא ניראה (עד הפגישה). זה נשמע מוזר אבל זה היה המצב. הוא היה בשבילי כל הזמן מעין פנטזיה ואהבה בלתי אפשרית כי לא חשבתי שיש סיכוי שניהיה יחד... פשוט לא עבר יום שלא דיברנו איזה שעתיים, וצחקנו והוא חלק בלתי ניפרד מהחיים שלי (אני יודעת שזה נשמע מוזר).

כל התקופה הזו של ה 3 שנים הייתי עם בנים והמשכתי בחיים שלי כי ידעתי שלא יקרה בינינו כלום.
ואז לפני 9 חודשים היה לי חבר. ומאז שסיפרתי את זה לידיד שלי הוא קצת התרחק מימני (פעם הוא אמר לי שהוא טיפוס קנאי בדברים כאלו). כשהייתי עם חבר שלי לשעבר הייתי באמת מאוהבת ודחקתי את הרגשות לידיד שלי בצד והרגשתי אליו אהבה רק בתור ידיד. אחרי שאני והחבר ניפרדנו חלק מהרגשות התחילו לאט לאט לחזור אלי.
ואז באמת חודש מאז הפרידה אותו ידיד שלי התגייס (ספטמבר) ומאוד התקרבנו... (גם הוא קנה פלאפון אז יצא לנו לדבר).

אבל מאז קרו כמה אירועים:
למשל בראש השנה הייתי אצל סבתא שלי והחלטתי להתקשר אליו לאחל לו שנה טובה. דיברנו ואז הוא סיפר לי שהוא עושה את החג אצל דודים מראשון והתברר שהם גרים ממש לידי. ידעתי שזו ההזדמנות שלנו להפגש (אחרי שנה+ שלא התראנו) ומה זה התרגשתי כל הערב. הוא אמר שהוא יהיה איתי בקשר.
ואז בהמשך הערב הוא שלח לי הודעה לפלאפון וכתב לי שהוא עייף וזה לא יסתדר ונקבע לפעם אחרת בלה בלה בלה..
אני מאוד התאכזבתי.. הוא גם לא ענה לי אח"כ לפלאפון (הוא אמר לי שהוא שם את זה על שקט אני לא מאמינה).
למחרת דיברנו וכעסתי עליו, וששאלתי אותו למה הוא עשה את זה הוא אמר לי שהוא טיפוס ביישן ולא יודע איך להתנהג עם בנות ושאני צריכה להבין אותו בקטע הזה.... (אף פעם לא הייתה לו מישהי).

עוד מצב שקרה היה היום שהייתי בבסיס תל השומר עם השכבה והוא גם היה שם. הוא אמר לי שהוא כנראה לא יוכל להפגש איתי כי הוא הולך לראיון שם ולא ניראה לו שיסתדר בגלל הזמנים.
שחזרתי הביתה גיליתי שהוא ישב בהפסקה שלו ממש איפה שאני הייתי והוא לא הודיע לי!!! (גם התקשרתי אליו בשעה הזו והוא לא ענה לי לטלפון). ומאוד התבאסתי מיזה, ושדיברנו והוא התחיל לחרטט לי שהוא לא יכל לענות וכל מיני כאלו. אז אמרתי לו "שמע אם אתה לא רוצה להפגש לא צריך בכוח" כי אני מרגישה שהוא מתחמק והוא עושה לי טובה!!! והוא אמר שאני טועה והיה אדיש לעניין כמו תמיד.

מהצד הזה ניראה שהוא לא מעוניין, אבל אני מבינה מימנו דברים אחרים...
למשל בזמן שהיה לי חבר אמרתי לו בצחוק: אם לא היה לי חבר היית רוצה להיות חבר שלי? והוא אמר שכן.
או שתמיד אנחנו צוחקים על זה שבסוף נתחתן וכאלו...
וגם היה אתמול קטע שהוא אמר לי משהו רע בצחוק אז אמרתי לו בציניות "תודה, גם אני אוהבת אותך" אז הוא אמר "אני שמח שזה הדדי" אז אמרתי לו "אז זה הדדי?" אז הוא אמר כן.
היו עוד דברים אלו רק דוגמאות....

קיצר אני לא יודעת מה לעשות!!! מצד אחד הוא מראה שהוא רוצה, אבל לא מיישם!
אני יודעת שהוא טיפוס ביישן והכל בגלל זה לקחתי את זה עליי ואמרתי לעצמי שאני צריכה להזיז עניינים, אבל כל פעם שאנחנו אמורים להפגש קורה משהו!!! (היו עוד כמה מיקרים). לפעמים אני מרגישה שכאילו אלוהים לא רוצה שניפגש.
אני גם לא יודעת אם ניפגש בחודש הנוכחי כי יש לי לחץ ומלא מבחנים. 😢

אני לא יודעת מה לעשות...
מצד אחד אני רוצה לנסות כי אני יודעת שמימנו זה לא יבוא ואני צריכה לקחת יוזמה, מצד שני אני מרגישה שאני קרציה ורומזת לו יותר מידי ורודפת אחריו וזה גם לא טוב.
אני מרגישה שאני חייבת לנסות להיות איתו כי זה משהו שאני רוצה הרבה זמן... ואני לא ממש רוצה לוותר על זה.

תודה למי שקרא את החפירה שלי עד לפה.
אני אשמח לשמוע מה שאתם חושבים😊