גגם אתת נטששת אאותננו ?! :/ כמוו כוולם ?!
יאאאאאו אם הפסקת ת'סיפור לפחות תודיעיי שלא נחכהה ססתם ונצפה להמשך /=
אהבתיי יפהההה 😁
תמשיכיייי מאמיייי
ואת מוזמנת לקרוא את שלייי..
http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...showtopic=40966
שמעוו..
יש אצלי משפחה מחול ששבוע הבא חוזרת..
זה לא סתם משפחה אלא ש\ה סבא וסבתא האהובים עליי.. אלא שתמיד פינקו אותי כשהייתי ילדה..
הקיצר אני מנסה לנצל כל דקה כדי להיות איתם.. ממש.. כי אין לי מושג בכלל מתי תהיה פעם הבא שאני אראה אותם.. אז ככה שאין לי זמן במשך היום ובלילה שזה הרגע היחיד החופשי שלי (שהם הולכים לישון) ההורים שלי ישנים בחדר שלי אז אין לי גידה למחשב..
תראו..
אני באמת רוצה להמשיך את הסיפור
אני לא דורשת מכם שתחכו לי.. אבל אני אמשיך אותו שבוע הבא ככה.. מקווה רק בלי נדר.. כי עכשיו ידלי עומס של בגרויות.. עוד 3 שבועות יש לי במתמטיקה ובגלל סבא וסבתא בגלל הזנחתי את הלימודים.. ככה שיהיה לי עומס כפול..
מצטערת על החפירה, רק רציתי שתדעו שלא סתם נטשתי
אוהבת הכי שבעולם
ברן
אאייייזזזההה סיפורר חחחח לא יכולה להפסיק לקרוא...
תמשיכי דחוףףףף ... אני במתחח 😉
אווההבבתתת=]
ליאורוששש
מבינים אותך בובה..
קחי את הזמן
ותמשיכי כשתוכלי
מוואהה
סבבה=]
מבינים..ומחכייים!
בהצלחה בבגרויוותת(:
אווף מאכזבת אחחת .
אני רואה שאת זמינה באתר יענו נמצאת פה וגולשת באתר כי זה מראה למטה מי באתרר
והעיקר את אומרת שאין לך זמן להיות במחשב הא? =[
המשךך קצרר
מה ביקשנוו
המממממממששששששששךךךך ? 😢
עזבו אותה.היא תמשיך כשתוכל!
בעמוד 73 יש את הפרק הלפני אחרון ובעוד 76 את הפרק האחרון.. תקראו קצת למה ניראה לי שכבר שחכתם מה התוכן ואני לא מאשימה אותכן...
אז קריאה מהנה.. ונורא מקווה שתהנו..[/COLOR]
אמרנו לו איפה שניר גר.. והוא בא..
ישבנו שלושתינו ודווקא היה נחמד מאוד..
מתן התחיל לחבב את שניר ראיתי את זה בעיינים שלו..
איך לא?! הוא היה מצחיק וחמוד.. ופשוט לשבץ אצלו.. זה לא להפסיק לצחוק..
אחרי כמה שעות של התנחלות הלכנו.. אני הלכתי לכיוון שלי ומתן לכיוונו..
נפרדנו מתחת לבית שלו בנשיקה פשוטה ופשוט הלכנו..
הגעתי הביתה.. התקלחתי אכלתי ועליתי לישון..
עיפה מין היום השני ללימודים..
אבל פשוט לא יכולתי להירדם..
שניר.. מתן..
פעם הראשונה מאז שאני עם מתן שבכלל יש מקום בראש שלילחשוב על מישהו נוסף ולבלבל אותי..
"דייי" צעתי לעצמי ועליתי לישון..
הפלא צלצל .. הודעה ממתן..
-לילה טוב.. אוהב אותך יפה שלי-
חייכתי..
אותו אני אוהבת אמרתי רגועה והלכתי לישון..
בוקר למחרת קמתי.. והלכתי לבצפר.
כשנכנסתי לכיתה ראיתי משהו מה זה מעצבן..
פשוט סתירה בלחי הרגשתי..
שניר ולולי.. מדברים להם..
לולי הייתה חברה טובה שלי ואהבתי אותה בטירוף- אבל אין מה לעשות היא הייתה ילדה קלה ואולי אפילו ילדה זולה..
כל בן אדם שהיא הייתה רואה היא הייתה נדלקת עליו, וכל אחד שהיה מזדמן לה היא הייתה מתמזמזת איתו.. מה שכן היא הייתה בתולה.. אבל עדיין.. בואו נגיד שהיא לא ממש הבינה מה זה כבוד עצמי..
"זה לא בסדר" "מגיע לו משהו טוב יותר מנה" מצאתי את עצמי חושבת..
קטע אותי באמצע מגע נורא נעים במותניי..
"אהובתי" שמעתיי..
הסתובבתי לראות את מתן.. ופשוט כל כך התגעגעתי אליו.. לזמנים ההם.. הטובים והקסומים.. ליחסים האלה שהיו לנו..
לקחתי אותו ביד בלי להגיד לו מילה והוא לא הבין אך בא אחריי..
לקחתי אותו למאחורי הבצפר.. המקום הקבוע למזמוזים שלנו..
שהוא ראה את הכיוון אליו אני לוקחת אותו הוא התחיל להבין עניין וחיוך שובב התפשט על פניו..
שמתי את ידיי על צווארו..
"אני מצטערת.. "
"אין לך על מה.." אמר..
"אני אעשה הכול כדי שהכול יחזור להיות תמים וםה.. כמו אז"
אמרתי נחושה בדעתי..
"אני כל כך אוהב אות" הוא אמר לי תוך כדי שהוא דוחף אותי לאט לאט לקיר.. ואנחנו מסתכלים ישר לתוך העיניים.. הוא שם את ידו האחת על קיר ואת השנייה על מותניי.. הצמיד אותי אליו ונישק אותי באהבה..
"זה הגבר שלי" חשבתי..
היה נורא כיף.. נשיקה פשוט שגרמה לי לשכוח מכל.. העולם, והסובבים אותי..
סיימתי את הנשיקה בנכישת השפה התחתונה שלו.. "אני פשוט כל כך אוהבת אותך" אמרתי לו שוקעת בעייניו, פשוט מאוהבת כל כך..
צלצול קטע את הרגע מהאגדות והלכנו לכיתה..
התיישבתי במקומי.. שמחה שהגעתי לפני המורה לכיתה..
מתן הלך למקום שלו וכשהמורה נכנסה שניר בא לשבת לידי- במקום שלו..
"בוקר טוב" אמר מתלהב..
"בוקר" אמרתי גם אני..
הוא שקע במחשבות.. מבט חודר היה לו.. ועיינים פשוט מדהימות..
"מאוהב?" שאלתי בצחוק..
"שלום וחס" אמר ברצינות..
"ולמה?"
"פשוט עדיף שלא" אמר וראו עליו שלא רצה לשתף אותי אז לא התעקשתי..
יום הלימודים עבר בשלום למזלי.. כבר התחלנו ללמוד..
ראיתי ששניר היה ממש חכם.. אבל לא מהחרשנים.. מאלה שפזוט בטבע שלהם לדעת ולהגיד דברים חכמים..
אהבתי את זה..
כבר נתנו לנו שיעורים..
אז ככה.. מתן נמצא במגמת אלקטרוניקה.. ואני ושניר (בין היתר) במגמת פסיכולוגיה ומדע.. זה לא אמור ללכת ביחד.. אבל אהבתי ממש את דני הדברים אז החלטתי שאני מרחיבה בשני הדברים למרות כל המאמץ שאני אצטרך לעשות..
על היום ראשון נתנו לנו מלא שיעורים בפסיכולוגיה..
אבל דווקא הייתי חולה על זה.. אז זה לא הפריע לי..
"אז ניראה אותך יותר מאוחר?" שאל מן מהופנט בעייני..
"בטח" אמרתי גם אני מחייכת ומסתכלת..
הוא החל לנשק אותי נשיקות קטנות בצוואר ואז הגיע לפה..
"למה תמיד לידי!@?!?!?!" התפרצה חן מעוצבנת..
"אתם חייבים לאכול לחם ליד הענים אהה?" חחחח
הרגה אותי.. היו לה משפטים מוזרים..
מזמן היא לא אהבה ולא היה לה מישהו.. אז היא קראה לעצמה ענייה..
היא זירזה אותי אז לא היה לי זמן להמשיך עם מתן.. נתתי לו נשיקה על הפה קטן וחמודי מודי והלכתי עם חן לכיוון הביתה..
הגעתי הביתה.. אכלתי וישבתי קצת עם הגיטרה.. שירים ישנים וכאלה.. שירים שלי..
כל כך התרגשתי לשיר שירים שלי שאני מנגנת אותם על הגיטרה.. זה פשוט ריגש אותי כל כך.. אהבתי את זה- המוזיקה זה היה אחד הדברים החשובים לי.. חלק מהחיים שלי פשוט זרם לי בדם..
עם הגיטרה שכחתי מהעולם, מהצרות והבעיות.. וזרמתי עם צלילי המוזיקה הקסומים..
הפלא קטע את העולם הווקוד שהגיטרה שלי ניגנה..
אני: הלוו? אמרתי טיפה מעוצבנת..
:הערתי אותך? שאל קול מוכר.. זה היה שניר
אני: חחח מה פתאום.. סתם פשוט ניגנתי בגיטרה..
שניר: אהה סליחה... אתקשר אלייך אחר כך?
אני: לא מה פתאום.. לא נורא.. מה רצית?
שניר: סתם.. בא לך לשבת על שיעורים בפסיכולוגיה?
אני: יאללה..
שניר: את באה?
אני: אולי תבוא אתה.. אני פשוט עייפה.. תורך לבוא..
אני: טובבב יא עצלנית..
נתתי לו את הכתובת ושחכתי ממנו.. ואמרתי לאמא שהוא אמור לבוא שתפתח לו..
וחשרתי לעולם שלי.. לגיטרה..
התחלתי לנגן שירים של, של מתן וכאלה..
ואז ניגנתי שיר שפעם היה משמעותי בשבילי.. שיר עצוב.. הוא נכתב שלא היה לי טוב..
[COLOR=red]הוא אהב אותה, יותר מי את חייו..
היא אהבה אותו בחזרה
הוא רצה רק אותה, חשב רק עליה
היא חלמה אך ורק עליו, ולא היה אחר בחייה
הוא הקריב למענה.. הכול
והיא נתנה לו את כל מה שהיה לה לתת, המון
הם היו ביחד זוג מאהבים
תמיד ביחד.. תמיד מאושרים
הם ניצלו כל שניה בחייהם כדי לאהוב
להתאהב מחדש כל יום
להקרין אור לעולם כולו
ופשוט למלא את החיים שלהם בהמון אמור
הם פשוט אהבו.. אהבו כל כך
כל יום מחדש פרפרים בבטן
כל יום מחדש עינים מבריקות
לבם פעם בחוזקה, מרוב התרגשות
כל נשיקה כאילו הראשונה
מלאת תשוקה.. מלאת אהבה
הם חיו סיפור מהאגדות
והיו בטוחים שסופם יהיה גם טוב
אבל אז הכול נהרס
התמוטט ונשבר..
היא חטאה.. חטא אנושי
לא התגבה על הפיתוי
והוא נפגע
והוא בכה
והוא ניסה
אך לא הצליח להירגע
לא יכל לסלוח לאהובתו
שככה הרסה להם את הכול..
שככה הרסה את האגדה
וככה הסוף השמחהפך לבילתי ניתן להשגה
עכשיו היא בוכה..
היא מנסה אך לא מבינה
איך היא הקריבה את האהבה העצומה שלה
את אהבת חייה
את כל מה שהיה לה
ואז הם המשיכו לאהוב..
הוא אהב אותה, יותר מי את חייו.
היא אהבה אותו בחזרה.
הוא רצה רק אותה, חשב רק עליה.
היא חלמה אך ורק עליו, ולא היה אחר בחייה
הוא הקריב למענה הכול..
והיא פשוט הקריבה את אהבתו
כרגע כל אחד אוהב בנפרד..
בוכה לבד
שרתי את השיר הזה..שיר אחד האהובים עליי.. שכתבתי אז בזמנו שאני ומתן נפרדנו זמנית..
שיר שריגש אותי.. עם מנגינה רגועה כזו ופזמון חזק כזה..
אחרי השיר שתקתי נזכרתי בזמנים ההם.. הטעות שלי היה.. בחטא.. וחייכתי לבד- כששמתי לב שהסוף שלי היה אחר, שמח יותר..
מחאות כפיים הפסיקו אותי ואת המלנכוליה..
הסתובבתי לראות שמול הדלת ניצב ילד מושלם..
שמשך אותי כל כך הרבה, ונירא מיסתורי כזה.. אולי בנסיבות אחרות..
"מה אתה עושה פה?!" אמרתי כבר מתחילה להסמיק..
["קבענו.. את יודעת פסיכולוגיה.. אמא שלך פתחה לי את הדלת.."
"שמעת את כל השיר..?" אמרתי מה זה נבוכה..
"שיר מהמם.. אהבתי אותו.. ממש חזק! של מי הוא?"
"שלי.." אמרתי והשפלתי מבט..
אף אחד לא קרא את השירים שלי חוץ מחן לפעמים ולעיתים רחוקות מתן. ובטח שבטח אף אחד לא שמע אותי שרה אותם..
זה היה משהו ממש אישי.. הכתיבה שלי פשוט שפיכת הלב שלי.. ואני לא בן אדם כל כך פתוח..
"את רצינית?! אני לא מאמין לך..!"
"אל תאמין " אמרתי בחוסר איכפתיות.. ממש לא הזיז לי שיאמין או לא..
"זה כל כך יפה.."
"חחחח סבבה.. תודה.."
פתחנו ספריי פסיכולוגיה.. היה דווקא נחמד.. דיברנו המון על זה.. דנו בנוזא.. אהבה, שלמות, ואושר מוחלט.. האם קיימים ומהם ההבדלים..
פשו אהבתי לדבר על דברים כאלה ולדון.. ולא ממש יצא לי כי לא היו עוד הרבה כמוני..
אבל שניר כן.. היה בו משהו לא מוגדר שמשך אותי אליו..
שעות ושעות דיברנו על זה..
היה לנו דעה שונה לדמרי האחד מהשני.. אבל זה לא הפריע פשוט כיף היה לחלוק איתו דעות..
ואז.. לא יכלתי להימנע מכך.. לראות את הגיטרה מונחת על המיטה שלי ולא לגעת בה..
לקחתי אותה וניגנתי קצת.. ממש כמה אקורדים..
"למדי אותייי" הוא התחנן..
ואני בן אדם לא סבלני.. שונאת ללמד.. במיוחד לאלה שלא קולטים מהר.. לא אשמתי שנולדתי ללא סבלנות.. אבל לא יכולתי להגיד לו שלא.. אז התחלתי..
הראתי לו כמה אקורדים ואמרתי לו שיעשה.. והייתה לט קליטה מה זה מהירה..
פשוט היה לו את זה.. כי אחרי שעה שהוא היה אצלי הוא ידע כבר לנגן כמה דברים ממש בסיסים..
ואני לא אשקר.. פשוט נהנהתי..
נהנהתי מכל שנייה בה לימדתי אותו לנגן..
נהנהתי מלהסתכל עליו מנגן בכיטרה..
בן אדם סקסי על גיטרה סקסית.. מה יותר סקסי מי זה?!
פשוט אין דבר כזה!!
ישבתי על המיטה ושקעתי בו מנגן את יהונתן הקטן..
"מה?" הוא שאל בתמימותץ וגרם לי לשים לב שאני מסתכלת עליו..
"סליחה" אמרתי לו.."שקעתי בגיטרה" ניסיתי לתרץ..
"תגיד.. לולי היא אותה אחת שמוצאת חן בעיינך?!" אמרתי מודאכת..
"לא למה?"
"סתם.. ראיתי אותכם מדברים.."
"אז..?"
"לא יודעת.. חשבתי.."
הוא הוריד ראש.. היה מודאג.. התחיל לחשוב..
"מה?" שאלתי כל כך מסוקרנת..
"סתם" אמר וראו שזה ממש לא סתם..
"אני מאמין באהבה ממבט ראשון.. ואני מפחד שאני מתאהב במישהי הלא נכונה.."
"אין דבר כזה לא נכון.. ולך תידע אולי זה סתם הידלקות.."
"אני מרגיש את זה" הוא אמר רציני..
"אז הזמן יעשה את שלו" אמרתי..
וניראה לי שהבנתי את העיינין..
סיפור חדש ומורכב.. עצוב ושמח ניצב לפניי...
אני ידועת שנטשתי.. ואני יודעת שלא הייתי בסדר.. ואני יודעת שאיכזבתי.. אבל היו לי סיבות משלי..
תקופה עצובה, געגועים, עומס ואפילו דיכאון..
אבל אני יוצאת מזה.. והנה כתבתי לכם פרק..
אולי לא מיוחד אבל אני אשתדל להקסים אותכן מחדש בהמשך.. אני לא מבטיחה כלום.. ביום ראשון ישלי מתכונת ועוד שבועיים בגרות ואני לא יודעת כלום..
אבל אני אנסה ואתאמץ- אם רק תרצו..
איך שהבנתן מהשורות האחרונות של הפרק זה מין משהו חדש סיפור.. כאילו חלק שני אפשר לקרוא לזה..
מקווה שתאהבו.. ותגיבוו..
אם יש הערות ותלונותצ אז סבבה לי.. מוכנה לשמוע..
לילה טוב, שבת שלום ושבוע טוב שיהיה לכם..
אוהבת כל כך
ברן
מדהיים אוף אני אוהבת כל כך את מתני ..בבקשה אל תפרידי בניהההםםם =[
מדהיים אוף אני אוהבת כל כך את מתני ..בבקשה אל תפרידי בניהההםםם =[
יואוווווווווווווווווו
מדהיםםםםםםםםםםםםם
היה שווה לחכותתתתתתתתתתתת
איך אהבתי ת'סוףףףףףףףףףףףףףףףף
מחכה להמשךךךךך
אוהבתתתתתתתתת
טלוששש
פרק מדהייים אל תעזבי שוב תמשיכייייי