טחחחחחחח מה מה מה??? תלונות והערות??? את בחיים לא תקבלי!!! כי זה פשוט מושלם!!! לא הייתי משנה כלום!!! אהבתי את זה שרינן היה עם הבלונדינית!!!! ממש אבל!!! חחח זה כזה חזק!@!
והיה שווה לחכות!! תמשיכי מתי שתוכלי!!אוהבת המון!! טלוששש
חחחחחחחחחח בוגדים בי ואת אומרת שזה חזק?!?!
תודה על המחמאותת... ואני אמשיך ברגע שאני אוכל.. >אני צריכה השראה>
לאב יו מוצ'ו~!!
מאמושש ההמך מושלם כמו תמיד ורק כמו שאת יודעת!!חיחי
הבלונדינית הזאת סתם זנות בע"מ גם זנות וגם בוגדת וגם מסכסכתת!!!
סאמקק!!
אבל יופי הם ביחד וזה מה שחשוב וככה אני רוצה אותם!!!
טה אמו מוצ'ו ומחכה להמשך!!!!!!!!!
ויקושש
חחחחחחחח תודה בבנותת.. ראיתן איסה יצור רע הבלונדינית הזו..
וכן.. כיף שעכשיו אנחנו ביחד.. מעניין לכמה זמןן
המשך היום.. מקווה..
חולה עליכןןן ומצפה לעוד תגובות!
איפה ההמשך?? אני רוצה היום עד שש!! כי בשש אני הולכת עם אמא לנמל תעופה (היא טסה לתילאנד) ומחר אני בטיול שנתי לשלושה ימים!!
(חחח אני יזכיר את זה עכשיו לכולן)
טלוש
אמאאאאאאאאאאא איזה ש=ל=מ=ו=ת
תמשיכיי מאמי
מוואה עענקיתת
בנזונה הרינן הזההה!!!!
בעעעעע
ואממ יצא ממש יאפפהה...
אז תמשיכי יאפה שליי..
לאביו דקו'ש
מתן ליווה אותי עד הביתה.. נפרדנו בנשיקה..
היה לי כל כך כיף באותו יום.. למרות הכול.. למרות הניסיון לאונס.. למרות שראיתי את רינן והבלונדינית.. למרות הכול היה לי כל כך כיף.. והכול רק בגלל מתן.. איך העולם משוגע.. בחיים שלי לא חשבתי שנגיע לזה.. וממש לא באותו יום.. שהתלבשתי פרובוקטיבי ועשיתי הכול כדי לעצבן אותו.. אולי הכול זה היה כדי לקבל קצת תשומת לב ממנו.. אולי.. רק חבל שלא ידעתי שאחרי היום המאושר הזה.. ציפה לי תקופה שחורה.. ממש שחורה..
הלכתי לישון עם חיוך על הפנים.. כי חשבתי על מתן ואפילו חלמתי עליו.. עלינו ביחד..
למחרת בבית הספר.. הכול השתנה.. ראיתי את מתן.. ניגשתי אליו..עם חיוך גדול..
אני: בוקר טוב!
מתן: היי.. והלך..
זה היה מוזר ומעצבן.. אבל היכרתי אותו על הבוקר.. וידעתי שאולי הוא פשוט עדיין לא ממש התעורר.. התחיל השיעור.. ואז הפסקה.. ואז ראתי שלמשך היום מתן לא מתיחס אליי.. בכלל.. הייתי מוטרדתת עצובה, מעוצבנת.. היה בא לי להתפרץ בבכי.. דיברתי עם חן.. סיפרתי לה את כל מה שהיה יום לפני.. היא הייתה בהלם.. כל מה שקרה בערב אחד.. לא האמינה על רינן.. הצטערה על זה שהכירה ביננו.. ובקשר למתן.. היא הייתה בהלם.. שכאילו אחרי שאתמול אמר לי "אני אוהב אותך" בעיניים ונישק אותי נשיקה תמימה היום הוא לא שם עליי בכלל.. הוא היה אפילו מתחמק ממני.. ולא ישב איתנו כמו בכל ההפסקות.. הפעם לא יכולתי לתת לזה לזרום.. כאילו.. חשבתי שאפילו נחזור להיות ביחד ונהיה חברים.. הייתי תמימה..
מתן השתחרר ולא הספקתי לדבר איתו.. יום הלימודים הסתיים וחזרתי הביתה.. הפעם שלטתי בעצמי.. אני לא ישר אלך למיטה שלי לבכות.. וזה אכן לא קרה.. אחרי הצהריים התקשרתי למתן.. אמרתי לו שאני רוצה לדבר איתו.. הוא בא אליי..
מתן צלצל בבית.. אמרתי לו שלום יפה והוא ישר נכנס לבית בלי נשיקה בלי כלום.. "מה את רוצה?"
הייתי בהלם.. כאילו מה זה מה אני רוצה?! לקחתי אותו לחדר.. ואז השיחה התחילה..
אני: מה אני רוצה? הייתי רוצה לדעת מה עובר עלייך
מתן:עליי?! למה מה עשיתי זו את נמרחת עליי כל הזמן לא נותנת לי לנשום
אני: סליחה?! מתן.. אתה שוכח את כל מה שהיה אתמול?
מתן: מה היה אתמול בכלל?
דמעות היו בעיניים שלי.. מתן היסתכל עליי וראה אותי מתחילה לבכות.. והפעם הוא לא ראה אותי עצוב וניסה לייבש לי את הדמעות.. הוא בכלל לא היה איכפת לו שהוא פוגע בי..
אני: אתמול אמרת לי שאתה אוהב אותי.. והתנשקנו.. זה לא קורה סתם נכון?! אז למה היום אתה ככה מתייחס אלי?
מתן:אני אומר הרבה דברים
אני: אז מה היה אתמול? זה סתם קרה?!
מתן: אתמול שמת את השמלה הזאת.. והיית נראת טוב.. מה אני אגיד לך הייתי חרמן עלייך.. אבל היום כבר לא..
אני: סליחה?! איך אתה יכול להגיד לי את זה ככה.. מתן תעשה טובה!! לך מהבית שלי ותעוף לי מהחייםםםםם
מתן: מה את בוכה ככה.. אפשר לחשוב..
דחפתי אותו מחוץ לבית שלי.. תרקתי את הדלת והסתגרתי בחדר שלי לבכות..
אחרי כמה זמן של בכי הייתי זקוקה למישהו שישמע אותי ויחבק אותי.. קראתי לחן.. היא באה אליי.. היא שמעה אותי בוכה ובא בטיל לבית.. ואיתה אלדר
סיפרתי להם מה קרה.. מה הבן אדם הזה עשה לי.. הם לא האמינו.. האמת היא שגם אני לא.. אלדר היה בשוק.. הוא הכיר טוב את מתן.. והוא לא היה ידוע כאחד שמשחק עם בנות או משהו כזה.. הוא בכלל היה נחשב לילד תמים וביישן..
למה ה' עשה לי את זה אני לא יודעת.. החלטתי שהגיע הזמן המתאים לשכוח ממנו סופית.. וככה זה היה.. האמת היא שבשבועיים הראשונות.. כל פעם שהייתי חוזרת הביתה הייתי בוכה.. קבוע..
התחלתי לשתות כדורים נגד דיכאון.. פשוט לא רציתי להתחיל שוב פעם לא לצאת.. ולהתנתק מין העולם בגלל ילד שכל כך היה בז לי.. ולא רק זה.. יום אחרי כל מה שקרה.. מתן הציג את החברתו החדשה שלו מול הכיתה.. שתבינו.. יומיים אחרי שהוא אמר לי שהוא אהב אותי.. יומיים אחרי שהשלמנו והכול היה מושלם.. יומיים אחרי שהרגשתי כל כך מיוחדת.. יומיים אחרי
הילדה הייתה יפה.. וסתומה.. שנה מאלינו.. י'א.. ידועה כילדה 'נותנת'.. כניראה.. שאהבתי אל מתן נפסקה כאשר גיליתי מיהוא המתן האמיתי.. כניראה שהכול היה אשליה.. הוא לא אהב אותי.. הוא אף פעם לא אהב.. הוא סתם שיחק בי.. התחנן וביקש הזדמנות נוספת.. כדי לפגוע ולשבור את ליבי..
כל כך היה נמאס לי מהבנים האלה.. מכמה שפגעו בי בלב..
בזמן הזה.. זמן המשבר.. דיברתי הרבה עם ה'.. והיסקתי הרבה מסקנות.. הבנתי שאין מה לעשות.. כניראה שאהבתי את הבן אדם הלא נכון.. ושזה לא נורא כי מתי שהוא הוא יגיע.. אבל החלטתי שאני לא סוגרת את ליבי בגלל איזה מניאק שככה פגע בי.. אני כיתה י'.. ילדה יפה.. ואני לא אהנה ואבלה עכשיו בגללו?! מישהו שבכלל לא שווה את הדמעות שלי.. ממש לא!
ככה זה היה.. אומנם התרחקתי ממתן.. לא התרחתי מאלדר ומאיתן.. לא התרחקתי מין החבורה.. ובניגוד למה שהיה צפוי אל כולם ובמיוחד מתן.. אני נשארתי עם אותה שמחת חיים שהייתה לי תמיד.. לא הפסקתי לשיר.. והפרחים לא נבלו בגני בגללו.. בכיתי הרבה.. עד שהעיניים התייבשו.. כאב לי.. אבל אחרי כל מה שהוא עשה לי אני כבר לא רציתי אותו.. מה שכן ואני לא אוכל להכחיש.. שמרתי לו טינה.. הרבה.. ואת זה תראו בהמשך.. מה שכן.. החבורה התרחקה ממתן.. הם פשוט לא רצו להיות עם מישהו שכל כך מניאק ופגע בי כל כך.. אני לא ליכלכתי אליו.. ולא סיכסכתי.. הם ראו את זה בעצמם.. ולאט לאט התרחקנו זה מזה.. וכמו שאומרים החיים פשוט המשיכו.. בלעדיו..
היה קשה.. כי התרגלתי לאהוב אותו.. ולהיות אהובה.. התרגלתי לראות אותו עם עיניים אוהבות.. התרגלתי למבטיםש לו.. להתנשק איתו.. התרגלתי שכל עולמי היה הוא.. והתרגלתי שאהבתי הגדולה זו הייתה הוא.. שברתי את השיגרה.. לאט לאט.. אחרי חודש.. כבר יכולתי לראות אותו ולא להישבר.. כבר אפילו הפסקתי לחשוב עליו בלילות.. רק מידי פעם כשהייתי נזכרת במשהו שקרה לנו.. מתן היה העבר.. וברגע זה מהחיים שלי רציתי להקדיש את כולי להווה ולזה שיהיה לי טוב.. עוד בערך חודש היה סוף שנת הלימודיםם.. איך השנה הזו עברה לי מהר.. שנה הבא כיתה י'.. אמאלההה...
אבל הסיפור עם מתן לא לגמרי נגמר פה כמו שחשבתן..
יום ראשון.. נסיעה לאילת!!! הנסיעה הייתה מהעבודה של אמא שלי..תמיד פעם בסוף שנה היו לוקחיפ אותנו לאילת.. ואמא שלי עבדה עם אמא של מתן.. את זה גיליתי באותו יום ראשון כשראיתי את מתן עולה לאוטובוס.. לא התייחסתי אליו בכלל.. ישבתי צחקתי עם ההורים שלי ועם החברים שלהם.. ואז שמעתי במוזיקה באמפי3.. לפתע הרגשתי משיהו מאחורי.. הסתובבתי.. זה היה מתן..
מתן: היי
אני: ביי..
מתן: נו מה יש לך?!
אני: פשוט לא מעונינית בלשמוע את קולך.. אני רוצה לשמוע את המוזיקה אז עזוב אותי בשקט..
בדיוק התחיל להתנגן אותו שיר מיוחד שלי ושלו.. שבו נהינו חברים.. אותו שיר..
מתן: זוכרת את זה?
אני: עזוב אותיי..
ופשוט הלכתי משם.. ממש אבל ממשלא היה בא לי אליו.. אוףףף היה בא לי לבכותתתתת.. למה הוא עושה לי את זה..!? למה הוא לא יכול לתת לי לשכוח ממנו בשקט?! אני כל כך שונאת אותו.. אבל לא שמתי אליו פס.. לא נתתי לו להטריד אותי.. למה מי הוא היה?! רק חבל שזה עוד כלום לעומת כל מה שקרה בשבוע שהיינו באילת..
רוצות לדעת מה קרב באילת?! אז תגיבווו ליייי..
הפעם שמתי המשך מהר מהר.. רק בשביל טלוששששש כי ביקשת שזה יהיה לפני 6!! נסיעה טובה לאמא שלך.. ותהני לך בטיול השנתי שלך.. איזה כיף לךךךךךך אוףף גם אני רוצהה...
טוב מקווה מאוד שאהבתן.. וכמו בכל פרק.. אם יש תלונות או הערות אני רוצה לשמוע!!
חולה עליכןן.. ומצפה לתגובות!
אוהבת.. ברן
😛
איזה פרקקקקק נדיררררררר
איזה מניאק המתןןןןן הזהההההה
כוסס אמאמאמאמאמאממאאאאאוווו
פרקקקקקקקקק מעעעללללללףף
רוצההה עוד אחדדדדדדדד=]
חיחיחי
מואההההה
בתאלושששש
אמאא
איזה מהמםם
אני רוצה המשךך דחוףף
תמשיכייי
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח תודה בננות.. ראיתן מה זה.. למתן הזה אין גבול.. אבל שתשמעו מה קרה באילת.. תשמחווו..
ואת זה תדעוו.. כשתגיבו לי עודד.. 😉
הייי מאמוש זה אנתוני (מתן)
קודם כל תודה שהקדשת לי את הפרק ......................... לא ציפיתי... (שכל הלילה אני ארקוד) סתם...
בקיצור הנה בשבילך נרשמתי לאתר כי ניתקת את השם שלך יזבל........ סתםםםםםםםםםםםםםם
אבל רציתי לומר לך שאת לא צריכה להיות נבוכה את כותבת מדהים. תמשיכי עם זה ואל תתני לביישנות לעצור אותך.... תעשי מה שבראש שלך ..... כי את הכי מוכשרת בזה...
ותודה על הדיסקט.... דרך אאגב הצלחתי לקרוא רק את ההקדשה ולא הצלחתי לפתוח את התמונה זה תקע לי את המחשב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בקיצור אל תפסיקי לכתוב כי אני נהנה מזה ותעשי מה שבראש שלך.....................................
באהבה, אנתוני פארקר