ניר: סתיוו....
אני: ניר מה קרה למה אתה בוכה?
ניר: אני...אני וליאת היינו בקניון והיה פיגעו...וליאת....ליאת...והוא פרץ בבכי
פרצי ההכי גם אני
אני: ליאת מה?? ניררר ליאת מה??!?
והשיחה התנתקה....
הייתי בשוקק ליאת ....ליאתוש שלי.....אני מכירה אותה מאז שנולדתי....ההורים שלנו חברים טובים....ההרגשתי רע......לא רק בגלל זה שהיא בית חולים אלא גם על זה שרבתי איתה היום .. רבנו והתווכחנו על מה שקרה....לא אחרי הבצפר כי אנחנו לא לומדות באותו הבצפר.... בפעם הראשונה רבנו...והיא כעסה עליי...אני יודעת....ועכשיו היא......עכשיו היא.....בכיתי...היא...לא ידעתי מה איתה.....איך היא ...איך היא מרגישה והוא לא ענה לי בטלפון דאגתי לה.....בכיתי כמו שבחיים לא בחיתי ......כאב כמו שבחיים לא כאב לי פתאום הייתה לי הרגשה רע...ונזכרתי בכל מה שהיינו עושות ביחד ונזכרתי ביום הכי חשוב בחיים שלי היינו אז בנות 5..
אני: ליאת...אני ...אני לא לקחתי לך את העט..זאת הייתה שירן..היא....
ליאת: אני יודעת שלא לקחת כי החברה הכי טובה שלי לא תיקח לי דברים שלי...ואני יודעת שלא...אבל גם עם כן....אז לא אכפת לי כי כל מה ששלי הוא גם שלך...ואת לא כועסת עליי נכון...?
אני: לא....הרי את החברה הכי טובה שלי.......
נכון...היינו אז בנות 5 אבל היא אמרה לי....היא אמרה לי......החברה הכי טובה שלי.....באותו היום הפכנו לחברות הכי טובות בחיים לא רבנו היינו מתווכחות אבל רבות לא....ופחדתי כמו שלא פחדתי לעולם...היינו אמורות לטוס החורף לצרפת לשבוע בחנוכה לחגוג את יום הולדת ה-17 שלה.....אנחנו מכירות כבר 16 וחצי שנה.....אני...אני.....לא יכולה לחשוב על עולם בלי.....לא אני לא יכולה להגיד דבר כזה.....היא תהיה בסדר...היא חייבת להיות...פתאום טלפון...אמא של ליאת.....
אני: הלו......ליאת?!?!
אורית: לא זאת אורית....(היא התחילה לבכות)
אני: מה שלום ליאת...בבקשה מה שלומה??
אורית: את יכולה לבוא עכשיו לבית חולים בתל-אביב??
אני: כן......אני עכשיו יוצאת.....
אורית: ביוש מתוקה...
היא בכתה.....האמא הכי אופטימית שהכרתי בכתה ..זה היה מוזר אבל חשבתי שזה בסדר למצב שבוא היא נמצאת כי הבת שלה בבית חולים בינתיים הגעתי לסלון אמא הייתה לבושה היא אמרה לי כנסי לאוטו אני כבר באה.....יצאתי....פתחתי את האוטו עם המפתח נכנסתי לאוטו...ישבתי במושב הקדמי חגרתי חגורת בטיחות ..אמא יצא ..היא התניע את האוטו היא לא דיברה איתי כל הנסיעה...זה לא דבר רגיל....היא הייתה עצובה בפנים וזלגה לה דימע(אמא שלי ואמא של ליאת חברות מהתיכון.....ואבא שלי ואבא של ליאת חברים טובים....) אז חשבתי זה כניראה בגלל שהיא דואגת לליאת... הגענו לבית החולים..... הדבר הראשון שרציתי לעשות זה ללכת לחדר שלה
ולהגיד לה כמה שאני מצטערת וכמה שאני רוצה שהיא תבריא ונטוס לצרפת ידעתי שהיא תבריא היא חייבת...חייבת להבריא....בכיתי אבל בשקט....ישבתי בינתיים שאמא שלי דברה עם הרופא היא התחילה להזיל דמעות קטנות מידיי פעם....זה כאב לי מאוד ואז כשראיתי את אמא של ליאת......עברה בי מחשב...לא טובה וכשראיתי את אבא שלה בוכה...לרגע חשבתי......ליאת..לא.....היא...לא יכולה....היא......
אם לא היו לי 5 תגובות אני לא ממשיכה..נקודה...
יאוו מאמי איזה עצוב ומרגשש מה היא מתההה??
יוו אני חייבת לדעתתתתת בבקשהה תמשיכיייי...
המשךךךךךךךךךך דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
יואוווווו דייי אל תעשי לה את זההה בקשה לאאא
נמאס כבר נמאס מכל הקטע של הפיגועים.. סבתא של החברה הכי טובה שלי מתה בפיגוע לפני פחות משבועייםםם נמאס לי כברר
מחכה להמשך
עוד 2.....ותדעו מה לאזעזעל קרה לליאת......
נו.....מה אתם לא אוהבים ??? זה לא מעניין אותכם?! יאללה 2 תגובות ויש המשך...ההמשך מ-אוד מפתיעה...אהל כניראה לא אהבתם את הסיפור ככה ששלא היה המשך....חבל...
מאמי די לזלזל בעצמך ובכתיבה שלך אוהבים ומגיבים..
כפרה יש לך סיפור מדהים תמשיכי פליז
ולהגיד לה כמה שאני מצטערת וכמה שאני רוצה שהיא תבריא ונטוס לצרפת ידעתי שהיא תבריא היא חייבת...חייבת להבריא....בכיתי אבל בשקט....ישבתי בינתיים שאמא שלי דברה עם הרופא היא התחילה להזיל דמעות קטנות מידיי פעם....זה כאב לי מאוד ואז כשראיתי את אמא של ליאת......עברה בי מחשב...לא טובה וכשראיתי את אבא שלה בוכה...לרגע חשבתי......ליאת..לא.....היא...לא יכולה....היא......
____________________________
ליאת לא...ליאת....ואז אמא שלה ניגשה לאימי וסיפרה לה את הכל את זה שהם לא יודעים מה עם ליאת כי עדיין לא מצאו אותה והם מודאגים מאוד בגלל זה...נשמתי קצת לרווחה בהתחלה כי חשבתי העיקר ולא הודיעו שהיא מתה..ואז אמה בכתה אמרה ..ברוב...ברוב....היא פרצה בבכי חזק יותר ..ואז היא נרגע קצת ואמרה..ברוב המקרים שלא מודאים זה אומר...זה....אומר ...רק דבר אחד....זה אומר..שליאת...לאותשקה..שלי....היא
היא...איננה עוד איתנו....היא ....עזבה למקום אחר...שהוא לא פה....שהיא....היא..לא הייתי מוכנה לשמוע את המילה הנוראית ביותר ...לא יכולתי להאמין שהחברה הכי טובה שלי....אחותי...לא יכולתי..להאמין שאחד הדברים היקרים לי מכל.....אחד מהדברים החשובים לי ביותר כמו ליאת...לא היו עוד אימי....לא הראה אותם ...לא .....לא...זה לא הגיוני....זזה....זה...חייב להיות...ליאת....ליאת...היא...לא..היא....ואז ניגש הרופא המחשבות נעלמו הוא אמר:'' יש לי בסורה טובה ורע....ממה אתם מעדיפים להתחיל?'' כולם אמרו פה אחד הטובה....ואז הרופא אמר:'' טוב אז ככה....היא נמצאה והיא חייה.....,, כולם נשמו לרווחה הייתי מאושרת לאותם רגעים זהירים ידעתי מה זה אושר אושר אמיתי...ידעתי...הרגשתי..אותו..ואז ..'' הבשורה הרעה היא....שהיא במצב אנוש....אין לה סיכוי..היא לא תשרוד את הלילה....אבל היא לא מרגישה כאב...לא סיפרנו לה עדיין אבל ..היא יודעת זאת....היא" לא האמנתי למה ששמעתי בכיתי כאב לי ...כמו שלא כאב לי אף פעם..משהו ניגש אליי מאחור ונגע לי בכפת הסתובבתי זה היה נדב מיד חיבקתי אותו ובכיתי ....הוא לא אמר כלום הוא לא שאל כלום ....הוא רק חיבק אותי.....חיבוק אוהב.....הרופא אמר לאמא של ליאת ללכת איתה..היא הלכה..בינתיים ישבנו אני ונדבר על הכיסאות שיש בבית חולים..ראיתי כמה ילדים שיצאו מהבית חולים עם אמא שלהם וקינאתי בהם..הם היו מאושרים ושמחים ...ואני....אני....לא האמנתי שליאת....ליאת...לא תהיה איתי יותר ...שמחר ....היא...היא...כבר לא תהיה אחת מהאנשים שמקיפים אותי ..שוב פרצתי בבכי אבל משום מה הדמעות לא ירדו נדב שם לב אליי וחיבק אותי...
נדב: אני לא יודע מה להגיד לך..
אני: אז על תגיד...
נדב: אני לא מכיר את ליאת הרבה זמן אני מכיר אתה חודשיים אבל האישיות שלה והנוכחות שלה תהיה..
אני: בבקשה על תגיד את זה...
נדב: אני לא יגיד..
אני: אני לא יודעת אבל...אבל..
נדב: תמיד יש תיקווה...הוא ידע מה רציתי להגיד....
נדב: אני יודע שזה לא המקום והזמן..אבל אני מצטער על מה שקרה....
אני: רבתי איתה בגלל זה...כשהיא בעצם לא הייתה אשמה..זזה היה..היה הריב הראשון שלנו..
ואני לא יוכל לבקש עליו סליחה.................
נדב: אני בטוח שהיא לא כועסת עלייך
אני: אבל היא לא תדע לעולם שאני ביקשתי סליחה..שהייתי פה....שכאבתי בגללה...
שאני רוצה אותה פה איתי....ש...ש...שאני מעדיפה להיותשמה במקומה רק..שה...שהיא
נדב עצר אותי הוא שינה את ההבעה שלו: " לעולם...לעולם אבל..על תגידי את מה שאמרת..."
לא ממש הבנתי אותו...והסתכלתי עליו בעיניים של ילדה שלא מבינה מה רוצים ממנה..שמה לא שמים לב שכואב לה..
ואז נדב הוסיף: כמה שלא יכאב לך...כמה שזה לא היה מצער..את חייבת להמשיך לחיות ולהילחם...החזקים שורדים החלשים נעלמים..."
המשפט הזה...המשפט הזה נצרב לי בלב....הוא צדק כמה שלא רציתי להקשיב הוא צדק..פתאום נגשה אמא של ליאת אליי...ואמרה לי עם דמעות בעיניים.." היא...היא...היא רוצה לראות אותך...אנא היכנסי אלייה.." מיד קמתי מהכיסא הסתכלתי על נדב..הוא אמר לי לכי..הלכתי התרגשתי מאוד נגשתי לדלת פתחתי אותה לאט לאט כמו חוששת להעיר אותה..ידעתי שהיא לא ישנה אבל עדיין פחדתי...נכנסתי היא חייכה אליי חיוך רח ונעים חיוך שאני לא ישכח לעולם....
ליאת: סתיוש אני כל כך שמחה שאת פה..היה לה קול חלש...קול של מישהי שצריכה עזרה ואף אחד לא עוזר לה...למה? למה?!?! אף אחד לא עוזר לה..היא רק ילדה....בבקשה...משהו אני....
ליאת: את איתי?
אני: כן ליאת ליאתוש שלי...פרצתי בבכי פתאום יצאו לי שוב דמעות..א.ני....אני..אני מצטערת כל כך..אני כל כך מצטערת שאני...
ליאת: הושיטה לי את היד שלה ואמרה...אני זאת שמצטערת....אני האשמה בחיים לא הייתי אמורה להתערב בקשר שלך..וירדה לה דמע של עצב..אני עדיין לא בטוחה עם היא הייתה של עצב או פחד..אבל היא ירדה..והעיניים שלה נצצאו נגשתי למיטה שלה קיפלתי את הרגלים ונשענתי על המיטה הרזקתי לה את היד והסתכלתי עלייה...היא הייתה כל כך יפה....כל כך לבנה..עדיין...חלשה..זה כאב לי ...היא לא הייתה הליאת שהכרתי....היא....
ליאת: אני אוהבת אותך...ואני...היא נאנחה אני תמיד אוהב....אני רוצה..שתזכרי את זה תמיד..וגם עם אני לא היה איתך...תמיד תזכרי שאני קיימת ואני איתך גם עם את לא רואה אותי..אני היה המלאך השומר שלך..אני
אני: עצרי.....תפסיקי בבקשה..לא...את לא הולכת ...ליאת....
ליאת: סתיוש שלי....סתיו האופטימית הנצחית ..אנא...חייכי למעני..חיוך אחרון....לפני...נאנחה לפני.."
אני: ליאת בבקשה לא..ידעתי שהיא צודקת ושהיא הולכת לי ברוחת מידי ולא עצרתי בעדה..
ליאת: אנא חייכי למעני..
חייכתי..
ליאת: אני אוהבת אותך יותר מכל דבר בעולם תזכרי את זה..ירדה לה עוד דמע...היא אמצה את עיניים
אני: גם אני אוהבת אותך ליאת...ליאת?? ליאתת?! המכשיר שהראה את פעימות הלב שלה הרגע קו ישר והיא רעש של טווווווווווווווווווווווו צעקתי אחות אחות ...הרופאים נכנסו מיד ואותי הוציאו בכוח בכיתי כאב לי...ופתאום היה טלפון....
יאללה תגובות...
חחחחח הטלפון לא היה קשורר...
חח תמשיכייי
ודייי אנ'לאאא רוצה שליאתושש תמותתת
אני לא מסכימההה לא לאאאא לאאאאאאאאאא
היא זקוקה לה בעיייייייייייייייייי
חח הטלפון מאודד קשור...תדעי כבר בהמשך...
חחחחח היא חלמה???? הטלפון העיר אותה??
וואי בקשההההההההההההההההההההה
מחכה להמשךךך טלוששש
לא ניראה לי שאני יגיד לך בינתיים...מחר כבר תדעי מה קרה..ואת לא בכיוון...
תמשיכיי מאמייי
אמאא
איזה צמרמורותתת
ובאמת הטלפון לא קשור חחח
