|
|
|
המשך...
אני- "הלאו?,
מיזה?"
שיחקתי אותה כאילו אני לא יודעת מי התקשר
נמרוד- "זה נמרוד,
אני מצטער"
הוא לא הפסיק להתנשף
אני- "אני זאת שצריכה לבקש סליחה,
לא אתה"
נמרוד- "עם את מתכוונת לסטירה שהחטפת לי,
זה מגיע לי"
לא הבנתי
אני- "זה לא מגיע לך,
לא הייתי צריכה בכלל להעיף לך ת'סטירה,
למרות שלא התכוונתי להעיף לך סטירה חזקה,
זה יצא לי בטעות,
דרך אגב מה קרה?,
למה אתה מתנשף?"
נמרוד- "רצתי אחרי מיכל"
אני- "למה?,
היא הייתה אצלך לא?,
מה קרה?!"
נמרוד- "נדפק לה השכל"
אני- "טוב,
עכשיו אני בכלל לא מבינה אותך"
נמרוד- "חשבתי שהיא מאוהבת בי"
רציתי להגיד לו שהיא באמת מאוהבת בו,
אבל מצד שני אולי מיכל לא רוצה שהוא ידע שהיא מאוהבת בו?!,
למרות שהיא כל כך שקופה,
שכל אחד ישר יכול לדעת
אני- "ו?.."
נמרוד- "נישקתי אותה,
נשיקה צרפתית,
והיא התנתקה ממני,
התחילה לבכות,
יצאה מהבית שלי וברחה!,
לבשתי חולצה ושמתי קפקפים,
רצתי אחריה,
עד שהיא נעלמה לי לגמרי,
פישלתי ובענק!!!"
אני- "תדבר איתה מחר ותסדר את זה"
נמרוד- "איך אני אדבר איתה?!,
נראה לך היא בכלל תרצה להקשיב לי?!"
אני- "אני אדבר איתה לפני זה,
אבקש ממנה לדבר איתך על מה שקרה היום,
כשאני אסיים לדבר איתה,
אני אתן לך צלצול בשביל שתתקשר עליה,
אבל תחכה לצלצול ממני,
שלא תנתק לך"
נמרוד- "ת'!!,
מקווה שלך היא לא תנתק"
אני- "היא לא תנתק לי,
אין בעד מה מאמי,
טוב עוד מעט נועם בא עלי,
נדבר אחר כך"
נמרוד- "בלי שטויות!,
אתם עדיין קטינים,
סבבה ביי"
אני- "רק אתה לא,
יאללה לך י'אידיוט"
נמרוד- "בה ביי"
אני- "ביי"
ניתקתי,
שמתי ת'פ"ל ליידי,
התקפלתי בתוכי ונרדמתי,
מתוך חלום הרגשתי שמישהו מלטף לי ת'שיער ונותן לי נשיקות קטנות בפה,
ישר הבנתי שזה נועם,
פתחתי ת'עיניים לאט לאט,
ראיתי את נועם יושב ליידי,
חייכתי עליו והוא החזיר לי חיוך
נועם- "שלום לך נסיכה שלי,
איך ישנת?"
התרוממתי קצת ונתתי לו נשיקה בפה,
נשיקה צרפתית ארוכה ועדינה,
התנשקנו ובין לבין הוא השכיב אותי ונשכב מעלי,
התנתק ממני וליטף את פני בעדינות,
הסתכלתי לו עמוק בעיניים והוא לי,
נתן לי נשיקה קטנה במצח וקם ממני,
נשכב ליידי ואסף אותי עליו,
הנחתי את ראשי על החזה שלו,
הלב שלו דפק במהירות,
כאילו בכל רגע הוא יפרוץ החוצה
נועם- "מה קרה אצל הדודים שלך היום?"
סיפרתי לו את כל מה שקרה,
מהשניה שבה נכנסנו עליהם ועד הדקה שבה הוא התקשר עלי ,
סיפרתי לו גם על השיחה שהייתה לי לפני כמה דקות עם נמרוד,
המשכנו לדבר על הנושא הזה ואז העברנו נושאים בלי הפסקה,
עד שנשמע צלצול הפ"ל של נועם והוא היה צריך ללכת,
הוא נתן לי נשיקה בפה ואמר שיבוא עלי מחר על הבוקר,
שנלך בייחד לבצפר,
הסכמתי,
התנשקנו עוד פעם,
נשיקה צרפתית, עדינה אבל יותר קצרה,
ליוויתי אותו וראיתי שההורים שלי נרדמו בסלון,
עדיין מחובקים,
אוסנת לא הייתה בבית,
לקחתי שמיכה מהחדר של ההורים שלי וכיסיתי ת'הורים שלי,
התקשרתי לבית של נמרוד,
אחיו הקטן ענה לי,
שאלתי אותו עם אוסנת עדיין אצלהם והוא אמר שכן,
ביקשתי ממנו שיתן לי לדבר עם אוסנת,
אחרי כמה דקות שמעתי ת'קול שלה
אוסנת- "הודיה?"
אני- "כן,
בואי הביתה כבר!"
אוסנת- "אני עוד מעט באה,
נמרוד ילווה אותי,
הוא יעלה לכמה דקות עלינו,
אמר שהוא צריך לדבר איתך"
אני- "אוקי,
יאללה זריז,
ביי"
אוסנת- "ביי"
ניתקתי,
התקשרתי לפ"ל של מיכל,
היא ענתה לי ולפי הקול שלה שמעו שהיא בכתה,
ועדיין בוכה
******************
תגיבו ב' ויהיה המשך
QUOTE (בת-אלושקה @ 14/11/2005) סיפור יפה תמשיכי 😊
ת' בובה שלי
יפהההההה...
המשךךך מותקקק!
פרק מקסים!!
אני מחכה להמשך =)))))
איזה מושלםם חיים שליי
אממ רק יש לי שאלה..
את יכולה להזכיר לי מי זו מיכל..?
חיחי צטערת אני סינילית חעחע 😉
ו.. תמשיכיייי =]]
המשך 😊
מיכל זו חברה של הודיה
אהה וואלה חיחי תודה מאמי =]
הודיונתת תמשיכיי
מהמם מאמי המשךך!!
שבוע טוב
יואווו מאמי עכשיו השלמתי פעריםםם...מושלםםםם...
מחכה להמשךך...
=ליאורו'ש=
חיים שליי לאן נעלמתת ליי?! נטשתת?? 😢
אני מאוד מאוד מצטערת על הייבוש,
יומיים הייתי מרותקת למיטה ורק נכנסתי הביתה,
ב-21:45 אני אתחיל לכתוב לכן ת'המשך,
המשךךך ארוךךךךךךך ומפוצץץץץ בתור פיצוי!,
הנה לכן תגובות לכל אחת ואחת אישית,
דרך אגב אני שמחה שאתן אוהבות ת'סיפור שלי 😁:
קורין:
ת' בובה 😉
***********
תמו'ש:
ת' מתוקה 😉
***********
מישלו'ש:
ת' יפה שלי 😉
****************
גילו'ש:
כפרה עלייךךךך נשמה שלייי!! 😁,
בקטנה יפה שלי,
גמני סנילית ,
ודרך אגב כמו שקיפי רשמה,
מיכל זאת חברה מאוד טובה שלי במציאות (עד עכשיו),
ת' שלמות שלייייי 😉,
חחחח לא נוטשת אל דאגה
*************************
עדן:
ת' בובה שלי 😉
*******************************
לולי:
עם יותר נוח לך שיקראו לך ליאורו'ש אז תגידי לי ואני אתחיל לקרוא לך ליאורו'ש במקום לולי,
ת' בובית 😉
חיחי טוב יפה שלי
מחכה להמשך =]
המשך...
אני- "יפיופההההההה שליייייייייייי"
מיכל- "בובהההההההה שלייייייי,
תני לי להגידדדד לךךךך שיש לך ת'בן-דוד הכייי מניאקקקקקק שקיים על פני האדמההההה" אמרה בעצבים ובבכי בו זמנית
אני- "מה קרה יפה שלייי?" רציתי שהיא תספר לי הכללל לבד,
אומרים שזה עוזר להוציא החוצה את מה שמציק לנו,
ובאמת מיכל התחילה לספר לי את מה שכבר ידעתי,
כשהיא סיימה בדיוק ראיתי את נמרוד עומד בפתח החדר שלי,
הוא בא להגיד לי משהו וסימנתי לו עם היד שישתוק,
הוא לא הבין מה קרה
מיכל- "תגידי את לבד עכשיו?"
לא רציתי שהיא תדע שנמרוד אצלי עכשיו,
רציתי לתת לה קצת זמן להרגע,
מספיק הוא כבר פגע בה עם הנשיקה הזאת
אני- "כן,
לבד מיכל לבד" נמרוד הבין שאני מדברת עם מיכל ובגלל זה סימנתי לו עם היד שישתוק
מיכל- "אני יכולה לבוא עלייך עכשיו?" הסתכלתי על נמרוד,
לא יודעת מה לענות למיכל,
עם היא תבוא... היא תראה שנמרוד אצלייי,
למרות שאמרתי לה שאני לבדדד!,
לא ידעתי מה לעשות... נמרוד לקח לי ת'פ"ל מהיד,
התיישב צמוד עלי ות'פ"ל שם בינינו,
כמה שניסתי לקחת ת'פ"ל שלי בחזרה... שום דבר לא עזר!
נמרוד- "מיכל זה נמרוד... הודיה לא לבד,
אני מאוד מצטער על מה שקרה,
מקווה שתביני אותיי ושנוכל לדבר בשקט ולבד "
מיכל- "תגיד להודיה שאיתה אין לי יותר על מה לדבר!!,
וגם לא איתךךך!!!!" ניתקה,
קמתי... התעצבנתי והוצאתי את כל העצבים שלי על נמרוד,
עד שראיתי שהוא השפיל ת'מבט שלו ודמעות התחילו לרדת מתוך עיניו,
מודה טעיתי... לא הייתי צריכה להוציא ת'עצבים שלי על נמרוד!,
הוא טעהההה!!!... כולם טועיםםם!!,
התיישבתי ליידו וחיבקתי אותי
אני- "אני מצטערת,
לא יודעת מה נכנס בי,
ב' ממך תסלח ליי"
נמרוד לא הסתכל עלי... רק המשיך לשבת כך עם המבט מושפל,
הדמעות לא הפסיקו לרדת... אחרי כמה דקות הוא השתחרר מהחיבוק שלי ויצא מהחדר שלי,
כל כך שנאתי ת'צמי באותם רגעים,
לא יכולתי לשתוק?!?!?!?!,
דמעות התחילו לרדת גם מתוך עיני... פתאום שמעתי שהודעת sms התקבלה בפ"ל שלי,
כיביתי ת'פ"ל שלי ויצאתי לסלון... נמרוד כבר הלך... אוסנת ישבה בסלון ותקעה בי מבטים!,
מבטים מלאי שנאה... בטח היא הבינה כבר מה קרה,
הסתכלתי עליה בחזרה... חזרתי לחדר שלי,
נעלתי נעליים שמצאתי לייד המיטה שלי ויצאתי לכיוון הבית של נמרוד ... אחרי כ-20 דקות עמדתי כבר מול הדלת של הבית שלהם,
דפקתי בדלת ואמא שלו פתחה לי ת'דלת... נתתי לה נשיקה בלחי והיא הציאה לי להכנס לתוך הבית,
נכנסתי ושאלתי על נמרוד
אמא שלו- "הוא לא חזר הביתה מאז שהלך ללוות את אוסנת ונוסף לזה אמר שיקפוץ עליכם לכמה דקות"
אני- "אה אוקי ת'" נתתי לה עוד פעם נשיקה בלחי ובאתי לצאת
אמא שלו- "מה הוא לא עלה עליכם?!"
לא רציתי להדאיג אותה
אני- "כנראה הם נעצרו בדרך באיזה חנות ועוד מעט יבואו עלינו"
אמא שלו- "בכיף... מה שלומך?"
אני- "הכל טוב... ת' רבה,
מה איתך?"
אמא שלו- "בסדר... תמסרי ד"ש בבית" חייכה
אני- "אני אמסור... ת'... ביי" החזרתי לה חיוך ויצאתי מהר,
התיישבתי על ספסל לייד הבית שלהם... חצי שעה ונמרוד לא חזר,
כשהוא בא עלי לא היה עליו ת'פ"ל שלו ובגלל זה לא יכולתי להתקשר עליו לפ"ל.. ונוסף לכל ת'פ"ל שלי שכחתי בבית,
התחלתי להלחץ... התקפלתי בתוכי.. רציתי כל כך שהאדמה תפרע את פיה ותבלע אותי!,
למה לעזאזל אני לא שולטת בפה שלי?!... לא הייתי צריכה להוציא עליו ת'עצבים שלייייייי!!!,
אחרי שעה ראיתי מישהו מתקרב... הוא היה כל כך דומה לנמרוד,
הסתכלתי עליו יותר טוב וזה באמת היה נמרוד,
מוקף בכמה בנות... הוא בעצמו היה שיכור והתנדנד מצד לצד,
צוחק בלי הפסקה... איך שהוא ראה אותי הוא עזב את הבנות שאיתן היה והתקרב עלי,
קמתי מהספסל שעליו ישבתי עד עכשיו... הוא חיבק אותי וריח חזק של אלכוהול נדף ממנו
אני- "מה עשיתתת?!?!... בשביל מה השתכרת?!?!,
זה לא יעזור לך בכלוםםםם!!!,
אתה לא מבין את זה?!"
נמרוד- "יאללה תצעקי עליי עוד פעםםםםם.. תוציאי עלי את כל העצבים שלךךך,
כאילו אין לי צרות משלי בחיים האלה... כאילו אני השק אגרוף של כל העולם והאחים שלווו!!!" הוא צחק ובכה בו זמנית,
שנאתי ת'צמי עוד יותר כשהוא אמר את זה... רציתי שהאדמה תבלע אותי,
הבנות שאיתן הוא היה הלכו... כך נשארנו שנינו לבד,
מחובקים... הוא צוחק ובוכה בו זמנית ואני?!,
שונאת ת'צמי כמו שלא שנאתי מעולם!!!!
נמרוד- "יאללה בואייי" התנתק ממני ובמדרגה שמובילה לבית שלו,
כמעט לא נפל... התקרבתי עליו וחיבקתי אותו,
עזרתי לו לעלות במדרגה ולהכנס לבית שלו
אני- "יודע מה?!... יש לי רעיון יותר טוב,
בוא עלי... ההורים שלך יתחילו לדאוג ולהתעצבן כשיראו אותך במצב כזה,
יותר עדיף תתקלח ותשאר לישון אצלי היום,
מחר כשתיהיה במצב יותר טוב תלך הביתה"
נמרוד קרץ לי וחייך בחיוך שובב כזה
נמרוד- "את מציאה לי משהו?" הבנתי ישר למה הוא מתכוון
אני- "ממש לא... עם שכחת אנחנו בני דודים"
נמרוד התבאס... והתחלנו ללכת לכיוון הבית שלי,
בטח הוא הבין שבאמת כידי לו לבוא עלי היום,
להתקלח ולישון אצלי ומחר ללכת לבית שלו
-----------------------------------------
בבית שלי... אף אחד לא היה בסלון,
כך יותר טוב... שלא יתחילו בחקירות,
נמרוד התיישב על הספה בסלון ואני לקחתי ת'ט"ל האלחוטי שלנו והתקשרתי לבית שלהם,
אבא שלו ענה... אמרתי לו שנמרוד נשאר לישון אצלינו היום,
אבא שלו בהתחלה אמר שיותר עדיף שיחזור הביתה,
שיש מחר בצפר... ביקשתי ממנו שיתן לנמרוד להשאר לישון אצלינו היום ומחר בבוקר הוא ילך הביתה... יכין ת'תיק שלו לבצפר וילך לבצפר,
אבא שלו הסכים אחרי 40 דק' של שכנועים מצדי,
ראיתי את נמרוד נרדם על הספה... עם עיניים עצומות הוא נראה כמו מלאךך!
*************************
מקווה שאהבתם ת'פרק,
מעכשיו אני אנסה לעשות כאלה פרקים,
תגיבו ב' ויהיה המשך
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
אתר האהבה הישראלי