יאיי מורנוש יש לך סיפור מושלםם
תמשיכייי =]]
יא מאמייי..פרק מ=ד=ה=י=ם..!!!
המשךךךך [=
מאמיי סיפורר מדהיםם
אהבתי בטירוףףףףף
תמשיכיי 😊
שונהההה מיוחדד ומעניין 😊
סיפור מ-ו-ש-ל-ם,
תמשיכייייייייי
יאווווווו תמשיכי איזה סוףףףףףףףףף!!
מוכשרתתתת!!!!!!!!!
ןמשהו קטנטן:
"לאהבה אין גיל...."
זכרי את זה בובית! 😊
אימא שלי ישבה מבוהלת. היא נראתה לי אף מבוהלת יותר כי חייכה בהגזמה.
מה שהיא אמרה אחר כך שינה את חיי מן הקצה לקצה.
"מורן שמעי את שמת לב כנראה למצב שלי אם אביך ואנחנו פשוט לא יכולים להיות יחד יותר" לבינתיים הייתי מוכנה לזה כי כבר מזמן הם רצו ותכננו להתגרש ואז היא אמרה משהו קשה "אם את רוצה תשאירי איתו בארץ או שתיסעי איתי לארצות הברית אבל אל תדאגי זה עד גיל 18 כי צבא את צריכה לחזור לעשות כאן. שמעי אני לא רוצה ללחוץ אליך אבל כדאי שתתני לי החלטה מחר בבוקר" הייתי בהלם לא ידעתי מה להגיד היא קמה נשקה לי במצח אמרה "אני אוהבת אותך". ויצאה. אבא שלי עוד לא חזר מהעבודה והתיישבתי על הספה ושוב אמרתי "אלוהים ל-מ-ה אני?"
ואז חשבתי. איזו מן סיבה יש לי להישאר כאן. אני חייבת להתרחק מהמקום הזה. תמיד החלום שלי היה להכיר אנשים מארץ אחרת. לשנות את כול חיי בבת אחת. עכשיו שוב דבר לא מחזיק אותי כאן. רק נפגעתי. אני חייבת להשתנות. וכן הגעתי להחלטה הקיצונית לעבור לארצות הברית.
והלכתי לישון.
"אימא..." אמרתי כשנכנסתי לחדרה בחשש "תגידי למה אבא לא היה יומיים בבית?" "הוא ישן יומיים אצל סבתא שלך מתוקה בגלל המצב. מה החלטת?" היא אמרה לי ברוגע "אני רוצה לנסוע איתך לארצות הברית מהארץ אימא..." היא חייכה וליטפה לי את הראש "טוב. הכרטיסים כבר מוזמנים אצלי מראש. ביום ראשון ניסע מכאן. רק היום אני הולכת לחתום אל הגירושין ואין יותר שום דבר שיחזיק אותי כאן. האוכל במיקרו. אל תאחרי לבית הספר" אמרה לי ויצאה.
יום ראשון...יום ראשון אני כבר לא יהיה פה. לפחות לשלוש שנים הקרובות. זהו שוב זיכרון לא יישאר ממני. שום זיכרון.
היום יום רביעי אני צריכה להתחיל להיפרד מכולם. זה כנראה יהיה סוף שבוע קשה.
מזל שאני מתחילה היום ב9 וחצי כבר 8 אני צריכה להתחיל להתארגן ולהספיק להסעה.
הלכתי למקלחת. שחשבתי בה הרבה אל מה שעבר אלי בתקופה האחרונה. ואל מה שיהיה רחוק ממני עוד יותר. ניר. 3 שנים. ואף כול החיים. לעולם לא אשכחך.
לבשתי ג'ינס של דיזל. חולצת בית ספר וז'קט של קרוקר. שמתי שוב את הmp3 ויצאתי לתחנה שם פגשו אותי בשמחה רות וטלי. לא ידעתי איך לבשר להן את הבשורה.
איך אני יוכל להיפרד מידידי הטוב ליאור. איך השמן שלי יהיה כאן.
ועומר. עומר. טוב מה זה משנה עומר. הוא אפילו לא יתקשר. לעולם לא.
נסעתי באוטובוס וחשבתי והקשבתי למילים. למילים.
What can I do, to make you mine
Falling so hard so fast this time
What did I say, what did you do?
How did I fall in love with you?
הורדתי את האוזניות והתחלתי לדבר קצת אם רות. בקרוב הרי אני לא יוכל לעשות את זה.
הלכתי מהר לחצר וקראתי להרבה חברות וידידים שלי ואמרתי בקול "כולם עכשיו לט1"
אחרי 5 דקות הלכתי לכיתה וכולם היו שם.
כולם דיברו ודיברו. מלאי חיים מאושרים. ראיתי את דנדוש ועוד כמה חברות קרובות בצד מחכות שאני יתחיל לדבר. פתאום ראיתי גם את ליאור שם. ליאור הזה. מגיע לכול מקום.
"מורנוש מה קרה מה רצית?" אמר נועם ידיד טוב שלי
אז אמרתי משהו שכולם לא האמינו בהתחלה.
כן כן יצא לי פרק מעפןןן יהיה יותר טוב בהמשך תודה אל התגובות מואהה=] 😁
יאא עוזבת את כולםם?!
איזה עצופיי =[[
טוב בכל מקרה יצא לך מושלם
תמשיכי מאמי =]
ממש ל=א מעפן...אבל ממש ל=א..!!!!
וממההה...היא תעזוב את כולם..?.. =((
המשךךך..
מושלםםםםם,
תמשיכייייייייי