אור-סיפור חדש

אור


אור הייתה ילדה ממוצע רוסי, אומרים שהשם האמיתי שלה היה סבטה(שפירושו בעצם
אור ברוסית) ושהיא שינתה אותו כשעלתה לארץ. אור ואני מעולם לא היינו ממש חברות,
אבל לפעמים אני מרגישה שהכרתי אותה יותר טוב מכל אחד אחר. הייתי שכנה שלה,
חלון מול חלון, דרכו יכולתי לראות כל יום שעובר בחייה כל שניה שמתקתקת אצלה
בשעון, כל כעס, כל חיוך, ראיתי הכל חוץ מדבר אחד, בחיים לא ראיתי את אור בוכה,
אפילו לא באותו יום, אותו יום שכנראה היה הקשה בחייה, אפילו אז אור לא בכתה, אור
תמיד הייתה בן אדם מאושר, היא צחקה, היא הצחיקה, היא השתגעה, היא הייתה מהסוג
ההוא של האנשים שהיה מאוד כיף להיות בחברתם, אולי זה למה סבבו אותה מיליון
אנשים. אור לא הייתה יפה במיוחד, זאת אומרת היא לא הייתה מכוערת בכלל לא, אבל גם
מלכת היופי היא לא הייתה, פשוט היה לה את הניצוץ הכובש הזה בעיניים, את הקסם
האישי הזה, שמשך את כולם אליה כמו פרפרים לאור. אבל למרות זאת בכיתה אור תמיד
ישבה לבד תמיד בשורה הראשונה בצד ליד החלון, מעולם לא החליפה מקום ולא נראה לי
שהתכוונה. ידעתי שאור אוהבה את איגור, כי מהחלון יכולתי לראות אותה מסתכלת על
התמונה שלו פעמים רבות, לפעמים נראתה עצובה לפעמים עלה לה חיוך בפנים, אבל אף
פעם, אף פעם לא ראיתי דמעה. חברותיה הטובות שיותר של אור היו קטיה וקרין וידידה
הטוב ביותר היה רומה, ילד גבוה עיניים שחורות ושער שחור פחם עם גוף יפה ומבט
כובש.הרבה בנות אהבו את רומה, הרבה חשבו שגם אור אוהבת אותו אבל אני ידעתי, רק
אני ידעתי שאור אוהבת את איגור.
אבל חייה של אור לא היו קלים למרות מעמדה וחבריה, הכל התחיל ביום רביעי, ימי
רביעי היו ימים ארוכים אבל השיעור השביעי שלנו תמיד היה חופשי, היינו כולם יוצאים
לדשא, הבנות ישבו או טיילו וחלק מהבנים היו משחקים כדורגל. אור ישבה עם רומה,
קטיה וקרין, החבורה שלהם. אני ישבתי עם שירלי ונסטיה. נסטיה ואור מעולם לא
יסתדרו,וגם אני לא ממש חליתי על הילדה הזאת. אור ורומה בדיוק דיברו אז עליה,
והצחוקים שלהם נשמעו מקילומטרים. לבסוף נסטיה התעצבנה, ניגשה לאור ונתנה לה
סטירת לחי חזקה. מיד אור קמה ובעטה בה, עד מהרה התחילו שם מכות, היה נראה
שנסטיה עוד שניה תהרוג את אור, אבל אז אז אור הניפה ענף עבה יחסית ונתנה לנסטיה מכה
חזקה איתו בכתף. נסטיה צעקה ואז נפלה חסרת הכרה, כולם התקבצו מסביבה, אבל היא
לא קמה, שירלי רצה למזכירות והזעיקה את המזכירות והמנהלת, הם התקשרו לאמבולנס
ונסטיה נלקחה לטיפול נמרץ. כשהמנהלת שאלה מי אחראי לדבר אור קמה ישר וצעדה
ביחד איתה למזכירות. מאז לא ראינו את אור כחודש, עברו שמעות שהיא נלקחה למוסד
ואני בעקבות השמועות האלה חלטתי למצוא אותה, והצלחתי, אחרי חיפוש ארוך באתרי
אינטרנט ובעיתונים מצאתי " אור קאירו, ילדה בת 14, נלקחה שלשום למוסד "נעירים"
בעקבות פגיעה בתלמידה נסטיה רוליוב". מוסד "נעירים" היה באמצע שומקום לא רחוק
מנתיבות, אחרי שקראתי את הכתבה אספתי את דבריי ותפסתי את המונית הראשונה
שעברה ברחוב שלי.
תוך שעתיים כבר הייתי שם, זה היו שני בניינים רחבים אך לא גבוהים, כ-5 קומות, במרכז
הבניינים היה דלפק קטן שהיה נראה כמו קיוסק ועליו היה רשום " הרשמות ומזכירות"


המשך יבואאאאאאאאאאאאאאא