אוף הוא משגע אותי!

אני לא יודעת מאיפה להתחיל, הכל מבולבל לי כרגע, ויש לי כל כך הרבה מה לכתוב , אבל אני לא אכתוב הכל, מספיק אני קרציה אלייך כל יום אז גם במכתב להיות קרציה?...

נתחיל מזה שאתה אומר שאתה קורא אותי כמו ספר? אז כנראה שאתה לא קורא אותי כמו ספר, כי אתה לא יודע מה עובר עלי בימים האחרונים, מה אני חושבת, מרגישה. אז בוא אני יפתח לך את העיניים כדי שתוכל לראות בידיוק את המצב:

נתחיל מהתחלה:

זוכר איך הכרנו? איזה שאלה סתומה, ברור שאתה לא זוכר! אז בוא נרענן את זיכרונך , אני הייתי ביא ואתה היית בי' בידיוק שאני ואתה הכרנו אני ויוסי נפרדנו, אני לא יודעת אבל זה היה נראה לי ממש מוזר בהתחלה, איך שהכרנו אני והוא נפרדנו, היינו ביחד שלוש וחצי שנים, ותתפלא לא היה בנינו מריבות כמו שהיה לי ולך, אתה זוכר שאמרת לי מעניין איך היה הקשר שלי ושל יוסי? אז בוא אני אגיד לך איך היה הקשר שלי ושלו, הוא היה טוב, אני לא אומרת מושלם, שום דבר לא מושלם, אבל כמו כל קשר יש גם ירידות וגם עליות אבל דברים קטנים לא משו רציני, לא היה בנינו הרבה מריבות, עד שהגיע המריבה הגדולה- בגידה. אז סבבה הוא בא וסיפר לי, וביקש סליחה אני כמובן סלחתי לו אבל בפנים לא הייתי מסוגלת לשכוח לו את זה. ובגלל זה עקצתי אותו כל הזמן עד שזה נגמר כי לא יכלתי יותר. מוכר לך? יפה. ככה זה קרה אצלנו, רק שזה הפוך. ובוא תיפתח שניה את הראש ותבין למה זה קרה? אל תיהיה אטום, סגור, תנסה שניה להבין אותי.
שלוש וחצי שנים, אהבה ראשונה, פעם הראשונה, חשבתי שהוא לא יבגוד , ושהוא כנה איתי, והוא אמין, וכו' ..(עד פה אתה מבין?) אל תגיד שלא כי זה קרה גם לך איתי, רצית להביא לי הכל, אני גם רציתי להביא ליוסי הכל, אל תחשוב שאני מנסה לסדר את העניינים ממש לא, הגיע הזמן לשים את כל הקלפים בשולחן ודיי לשקרים ולהתכמכויות.
אז רציתי להביא לו הכל, עד שהכל התפוצץ לי בפנים, נעזוב את הקטע של המשפחה בצד, לכל אחד יש תבעיות שלו . הוא כבר לא היה מושלם כמו שחשבתי, ולא כנה ולא בטיח.
אבל אהבתי אותו אז סלחתי לו אבל לא יכלתי להמשיך את זה יותר, כי חשבתי על זה כל הזמן ולמה חשבתי על זה? כי הוא גרם לי לחשוב על זה, לא ראיתי שהוא באמת מצטער על זה. הרגשתי שזה יקרה עוד פעם. אז סבבה נפרדנו ואני ואתה הכרנו, יופי, אחלה, מושלם. מה עכשיו? איך אתה מצפה ממני להמשיך הלאה להאמין שוב, לבטוח עוד פעם? אז עשיתי טעות, והייתי עיוורת. לא ראיתי באמת מה הכוונות שלך, אז פגעתי בך. ואני באמת מצטערת על זה. אני בחיים שלי לא הצטערתי כמו שאני מצטערת עכשיו, שאני מבקשת סליחה ממישהו והוא לא סולח לי אני אומרת לו לך קיבינימט אתה לא רוצה לסלוח? אל תסלח. אבל אצלך זה היה הפוך, לא הייתי מסוגלת לעזוב את זה. לא בגלל שאני יודעת שעשיתי טעות, פשוט לא הייתי מסוגלת לעזוב את זה.
ונכון שעשיתי טעויות בקשר, אני מודה שעשיתי טעויות אפילו הרבה, אבל גם אתה עשית טעויות לא רק אני. שנינו טעינו. ובוא נבהיר משו קטן, ביני לבין מושיקו לא קרה כלום. ואני אומרת את זה בשיא הכנות, זהו נגמרו השקרים. לא קרה כלום. בטח אתה שואל את עצמך למה היא אומרת את זה דווקא עכשיו? מה היא מנסה לעשות? אז ככה: לא מנסה לעשות שום דבר, ולמה דווקא עכשיו? כי מה ציפת שאני יגיד את זה מתי שקרו כל המריבות לא היית מאמין לי בכלל, היית צוחק לי בפנים אולי אתה צוחק עלי עכשיו, אבל שיהיה. אני אמרתי את מה שיש לי להגיד, לא קרה כלום ביני לבין מושיקו. אני יודעת שאתה כבר לא מאמין, בוטח בי. ובצדק. אבל אני נשבעת לך ביקר לי שנמאס לי מהשקרים. אני רוצה להגיד לך את כל האמת אפילו אם היא כואבת.
וכן קרה ביני לבין רונאל ומשה משו, אבל לא עם מושיקו.
בטח אתה שואל את עצמך ומה עם איתי? אז ככה: ביני לבין איתי אין כלום, ניסיתי. לא הצלחתי. כן היה נשיקה אבל אין לזה משמעות בעיני, אני רק יודעת שהוא רוצה אותי, והוא שאל אותי כמה פעמים מה אני מרגישה כלפיו אמרתי לו ששום דבר, שלא יהיה בנינו שום דבר. ומה עם האיתי השני(הסמל)? אז גם אין כלום. וידוי קטן: במסיבה הוא היה שיכור והתערבתי עם חברות שלי שאני יכולה לנשק אותו אז הוכחתי להן שאני כן יכולה. ולמחרת דיברנו וסיפרתי לו על זה והוא אמר לי שיש לו רגשות אלי אז ביקשתי ממנו סליחה על מה שקרה שלא התכוונתי לפגוע בו, ושישכח ממה שקרה.
ובקשר ליעקוב: (פיי כמה ) אין כלום .הוא חשב שיהיה משהו אבל הבהרתי לו שלא יהיה כלום. , ובקשר לשגיא: אני באמת לא יודעת מה הוא רוצה ממני, אני בתהליכים כדי להבין אותו.

אני לא יכולה להגיד לך בוודאות מה הרגשתי כלפייך באותו זמן הכל היה מבולבל. אבל אני כן יכולה להגיד לך מה אני מרגישה כלפיך עכשיו: אז כן, אני אוהבת אותך וחבל שכך, אתה לא שווה את זה, אתה מתנהג אליי כאילו אני בובה שאין לה רגשות.

לפעמים אני ממש לא מבינה אותך, מה אתה מנסה להוכיח פה? למה אתה כל הזמן מזכיר את טל? זה עושה לך כיף? מצטערת לי זה לא עושה כיף.
אולי זה ישמע מגעיל אבל אני לא מצליחה לפרגן לך, כי זה יהיה בעיני פתטי שאני ישקר לעצמי ולך, אני לא מסוגלת לפרגן לך, קשה לי.
ברגע שהכל נגמר , הכל התנפץ וכשאני כואבת הכל אז אני מתכוונת להכל., האשליות, הזכרונות, החלומות, הכל הכל.
אבל מה נשאר ? ידידות מזוייפת. אם רק היה לי את הכוח לעמוד מולך בלי להרגיש כזאת קטנה, בלי להרגיש שאתה כלב ענקי ואני סתם קרציה על האוזן שלך, אם רק היה לי איך לבטא מולך את הכל.
ולהגיד לך את האמת? כן זה משגע אותי, שכל מחדש אתה מדבר איתי ואומר לי שיכול להיות שיהיה משו בינך לבין טל, או שאתה יוצא איתה, ואני אגיד לך עוד משו.
איך שאתה מדבר על קארין או על כל אחת אחרת אני בטוחה שאתה מתנהג אלי גם ככה, אני פשוט עיוורת לא רוצה לראות את זה. אבל שאני אפתח את העיניים ואראה את זה אתה לא תראה אותי כבר, וחבל. וקשה לי לשמוע את זה כל פעם מחדש, שאתה אומר שאתה לא אוהב אותי, זה כאילו אתה מכניס סכין ומסובב אותה עוד ועוד. פגעת בי, אחרי שהבטחת מיליוני פעמים שלא תפגע ועכשיו אני פה פגועה, מנסה להבין במה טעיתי, ולא מוצאת תשובה. אחד התחביבים שלך הוא לפגוע בי, תבין יש לי רגשות מתחת לכל הפוזות שלי אני עדיין אוהבת אותך, לצערי.
אני מסיימת את המכתב פה למרות שיש לי הרבה מה לכתוב אבל אני כבר מרגישה ממש כמו זבוב מעצבן, אז אני הולכת. בהצלחה עם טל, שיהיה לך חיים טובים.