אוהבת אותך ילד...

לא מבינה את עצמי, לא מבינה את ההסתבכות שלי, את הכאב שלי, את הרצון לברוח ולהעלם. לא מבינה את הפחד שלי, לא מבינה את ההרגשה שלי. הכאב הלא קשור הזה. למה אני מרגישה דקירות בלב כאילו פצעים שוברים אך מתפרצים שוב. למה אפעם שום דבר לא יכול להיות מושלם אין דברים מושלמים. אין עולם מושלם. אין אנשים מושלים. העולם לא מושלם. וכן כן נראה לי שאפילו אלוהים לא מושלם!! אבל כואב לי. אני קטנה !!! ק-ט-נ-ה ורוצה להשאר כזו. תמימה ולהנות מהחיים. אבל רוצים שאני ימהר להתבגר. למה לי? יהיו לי בערך 40 שנה לחיות בוגרת. להנות מהחיים לגלות את הכול. למה האנשים כאלה מגעילים. למה אני רואה את הכול בזוית אחרת. בצורה אחרת. לפעמים באה אלי התחושה שבא לי למות. להתאבד. לעזוב הכול. לא להלחם יותר. אך אחרי מה שחלמתי בלילה אמש. לא . לעולם לא התאבד.

חלמתי שהתאבדתי. קפצתי מהחלון. זה היה כ"כ מפחיד. הרגשתי כאילו אלוהים עוטף אותי. לא הבנתי את פשר החלום. למה חלמתי את זה. אולי כי זה מעסיק אותי בזמן אחרון כול הזמן. מה יהיה אם החיים שלי למה ולמה זה והראש לא נח לדקה, אפילו בלילה. הרגשתי מצד אחד נמשכת לגלות מה יהיה אחרי המוות ומצד שני כל כך פחדתי וניסתי לחזור לעלות. אך לא נפלתי לתהום ו...ניגמר.

אהבה. רגש יפה . רגש מיוחד. חיוותי אהבה פעם? או שהכול היו אובססיות, הדלקיות או משיכות מיניות.. מה? לא .. אין מצב זו הייתה אהבה. או שאולי רק אתה יפה שלי...האהבה שלי עכשיו אבל אולי עוד שבועיים ... כבר תשכח או שלא. הכרנו לפני שלוש שנים. אתה הראשון שנתת לי נשיקה בלחי...איזה התלהבות! היינו ידידים . ורבנו לא דיברנו שנה. ואז השלמנו . אני המשכתי בחיים שלי הכרתי בנים, נדלקתי, נפגעתי, סבלתי, שכחתי . ותמיד אכשהו מצאתי את עצמי מדברת איתך. לא היית הידיד הכי טוב שלי. אחד כזה שיודע את כול הבעיות שלי. לא ידעת כלום. אבל היית אחד שהחים הובילו אותי בסוף אליו. ועכשיו אני מוצאת את עצמי רוצה אותך. נמשכת אליך. אוהבת אותך. אני באמת מרגישה שאני אוהבת אותך! הרגשתי את זה לפני 3 שנים והרגש הזה נמשך ונחלש לא עלה מלבי. כאילו "נשכח" וכשאתה היית קרוב התפרץ! עברתי הרבה בנים אך אתה נשארת האחד. אוי יפה שלי... אני לא יכולה לשכוח איך החזקנו ידיים 5 דקות והסתכלת בעניי ואני בעינך.. שקעתי בהן...בעינייך.

אתה אמרת שאתה רוצה לראות אותי ושנפגש. ויצא שהיית אצל דודים . וביום שבת לא יכולתי וגם אתה לא. קבענו יום ראשון אך היה גשם והיה כבר מאוחר. אז קבענו יום שני שתתקשר אלי. ולא התקשרת. החלטתי לא להתקשר אם תרצה תתקשר בלילה התקשרתי מאוחר מחסוי ולא ענית התקשרתי לבית אמך ענתה ואמרה שיצאת אם אבא שלך. אבל למה .. למה לא התקשרת... זה מוריד לי את כול הבטיחון אני מפחדת לא להיות איתך. אני רוצה מאוד שסוף סוף קשר כלשהו יוצא לי הרי אתה לא משחק בבנות . אלוהים אני מתחננת. שהפעם יצליח . אני מפחדת למות. יש לי הרבה מה לעבור..אני כולה בקושי בת 15.