שלום לכולם... שמי ניקי ואני בת 16 ורציתי לשטף אותכם בבעיה שלי
במשך התקופה ההחרונה (שנה בערך) הייתי תמיד נתקעת אם הבחורים הלא הכי סימפטים.. שלא נתנו לי מה שאני צריכה ואפילו להפך, דבר שמאוד דיקע אותי. ואז לפני שבועיים פגשתי מישהו חדש. הוא בשיכבה מתחתי בבית ספר אחד ואנחנו עובדים יחד במלצרות אך לרוב כשהו מסיים אני מתחילה אז לא ממש יוצא לנו להיפגש. אבל מאז נפגשנו כבר כמה פעמים (3 ליתר דיוק) אחרי משמרת ובפעם הראשונה דיברנו המון והיה לי כיף וגם לו כיף והיה מצחיק והוא ניראה לי כמו כזה בן אדם מדהים בדיוק זה שחיקיתי לו. ואני חושבת שלאט לאט בא לי אליו יותר ולפי דברים קטנים אני מרגישה שגם הוא רוצה אותי. אבל מצד שני הוא לא יוזם. הוא לא מציע לי לצאת או להיפגש, הוא גם לא מתקשר או שולך אסמס. אבל אני כן. אני מתחילה שיחות (לא טלפון שיחות אסמס) ודברים כאלו ורמיזות כמו " אני לא עושה כלום היום" הוא: "גם אני לא" אני: "ומחר אני ממש עמוסה" הוא: "גם אני"
ואני לא רוצה להיות זאת שתציע ואני גם לא רוצה לרדוף אחריו כי אני לא מאמינה שזה מה שצריך לעשות. אבל אני כול כך רוצה שיקרה משהו...
למישהו יש עצה?...
תודה מראש ניקי ונ,ב סליחה על שגיאות כתיב
קודם כל ברוכה הבאה לאתר.
שנית, שמעי את נראה לי דיי גדות כי את כבר עובדת וזה
ואת אמורה לדעת שאת לא צריכה לחכות שהגבר יעשה את הצעד הראשון
מי שמתבייש>מתייבש!
תפעלי קצת לפי מה שהלב שלך מרגיש...תיזמי...זה יעזור לך גם לדעת איפה את עומדת מבחינתו וגם להיות מאושרת עם עצמך =]]...
הבאיה היא שאני כן זאתי שיוזמת תמיד שיחה... שולחת הודעה או מתקשרת והוא לא אני לא רוצה לרגוף אחריו...
עניתי לך כבר בפורום השני....
אני נועלת את הנושא הזה כי כבר פתחת את אותה הודעה פה
