אשמח לקבל מהידען הדגול תשובה לשאלה "מהו הצופן התנ"כי?"
ועוד מעט מידע חיוני להבנתו. האם זה הוכח? היכן ניתן למצוא תוכנה או אתר שמביא לקהל הרחב את הצופן התנ"כי בצורה גלויה, למשל על ידי חיפוש מספר מילים?
ואם זה נכון שזה קיים, אז מהו ההסבר לכך שכתבו את התנ"ך בני אנוש בממלכת שלמה?
בתודה מראש, אלעד.
אלעד היקר,
הצופן התנ"כי הוא כינוי לשיטה של דילוגי אותיות בה ניתן "לפענח" את התורה (למרות השם המבלבל, השיטה מתייחסת בדרך-כלל רק לחומש, ולא לתנ"ך כולו) ולחלץ מתוכו טקסט חדש, בעל משמעות נסתרת זו או אחרת.
מגדלי התאומים מתרסקים בצופן התנ"כי
ההנחה היא שאם התורה היא דבר האל, אז הוא בטח הטמין בה מסרים חבויים. הרי הוא לא באמת רצה שנבין מה הוא אומר, ובשביל להעביר לנו את כל הידע האנושי, הוא היה צריך לכתוב ספר דחוס במיוחד, מלא ברמזים ובמסרים מוצפנים. וכך פרחה לה אופנה עליזה של חכמי גימטריא, אלכימאים ומקובלים ההופכים בתורה ומנסים לגלות בה הודעות נסתרות מהעולמות העליונים.
אחת השיטות היא דילוגי אותיות: במקום לקרוא את כל הטקסט, מדלגים בכל-פעם על מספר קבוע של אותיות, וכך נוצר טקסט חדש; לפעמים הוא אינו חסר משמעות לחלוטין.
כל-זמן שמלאכת הדילוג הופקדה בידי בני-אדם, היא נשארה מוגבלת. אבל בשנות השמונים החל המתמטיקאי אליהו ריפס להעזר במחשב כדי לחקור את הנושא, ולפתע ניתן היה לחשב דילוגים של עשרות-אלפי אותיות ברגעים ספורים. תוך זמן מה הגיעו הוא וכמה מעמיתיו - בראשות דורון ויצטום, שנחשב היום למוביל עולמי בתחום - למסקנות מרחיקות לכת.
הם מצאו בתורה, בדילוגים מדילוגים שונים, כמות מדהימה של אינפורמציה רלוונטית. בעקבותיהם שעט עדר של "חכמים" שמצאו בספר הספרים הודעות מעורפלות הנוגעות למאורעות היסטוריים. המפורסם בהם הוא מייקל דרוזנין, שהצליח לגלות בתורה עדויות לרצח רבין (לאחר שהרצח התבצע, כמובן).
האם זו הוכחה לאמיתותה של התורה, או סתם צירוף-מקרים? התומכים טוענים שההסתברות למציאותם של צפנים כאלו בטקסט אחר היא אפסית, וששינוי של אות פה ושם יקלקל את הצופן לגמרי. אבל הרי אפילו לספר התורה יש כמה נוסחים מקובלים, ואף-אחד מהם לא שרד במדויק את אלפי השנים שעברו עליו.
אז מה קורה פה?
מתמטיקאים שחקרו את הנושא גילו שבכל טקסט ארוך דיו, גם אם הוא נכתב בידי אדם, יש הסתברות גבוהה ל"הודעות" מהסוג הזה. עם קצת מרווח לפרשנות, ועם קצת בורות של הקהל במתמטיקה, ניתן להפיק ניסים ונפלאות. אפילו דורון ויצטום עצמו, ברגע של בלבול, מצא צפנים רשומים בספרי הנביאים, אלו שאפילו לפי המסורת נכתבו בידי בשר-ודם.
ויצטום גם הופיע בטלויזיה וערך "ניסוי אובייקטיבי" של מציאת שמות מחנות השמדה בתורה. לטענתו, הסיכוי שהשמות ימצאו שם באקראי הוא אחד למליון. מומחים חיצוניים חישבו את ההסתברות בעצמם והגיעו לתוצאה של קצת פחות מאחת לשלוש.
דרוזנין, מצידו, הודיע שכשמבקריו יצליחו למצוא הודעה על רצח של ראש-ממשלה בספר "מובי דיק" הוא יאמין להם. המתמטיקאי ברנדן מקיי (McKay) נענה לאתגר ומצא במובי דיק רמזים לא רק לרצח רבין, אלא גם לרציחתם של גאנדי, טרוצקי, מרטין לות'ר קינג, ג'ון קנדי, לינקולן, ועוד כמה מנהיגים חשובים. את תגובתו של דרוזנין לגילויים לא ניתן היה להשיג מאז.
קבוצה של נוצרים זריזים גילתה בשנת 1999 אזהרות מפני אירועים שונים גם בברית החדשה – אחד הספרים המשוקצים בעולם לפי היהדות. את רצח נשיא ארה"ב ג'ון פ קנדי, למשל, הם מצאו בדילוגי אותיות דווקא באחד התרגומים של הספר לאנגלית.
האשמה נוספת נגד המדלגים היא שהם מחליטים על דעת עצמם כיצד לאיית מלים ושמות, אילו מלים להכליל בניסוי וכיצד לפרש אותן. בניסוי שחיפש שמות של עצים בחלק מספר בראשית שמתאר את גן-העדן, נמצא שהחוקרים לא התייחסו בדיוק לחלק הנכון, ושהם החליטו שחיטה, למשל, היא עץ.
פסק דין
הצופן התנ"כי הוא תופעה הסתברותית פשוטה. ניתן ללמוד ממנו הרבה - אבל בעיקר על נפשו של המחפש. דילוגי אותיות הם עיוות של הטקסט, ובעזרתם ניתן למצוא הודעות אפיקורסיות למהדרין גם בתורה עצמה.
השאלה היחידה עמה אנו נשארים, היא האם "חכמי הצופן" סתם טועים , או שהם שרלטנים המנצלים את האמונה כדי לצבור ממון ותהילה. אחרי הכל, אין צורך בדילוגים ובהתחכמויות כדי לקרוא בתורה: "מדבר-שקר תרחק" (שמות, כ"ג, ז').
אבל את התשובה לשאלה הזו תאלץ למצוא בעצמך.
שבת שלום,
בלדד השוחי
מקור: http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=124720&sid=16
