בנזונהה....!!
חסר לוו!!!!
אחרת יש לו עסק איתיי=]
חח סתם המששךךך
רק שהוא לא בוגד בה.
המשך =]..
לאאאאאאאאאאא
הואאא בוגדדדדדד בהההההה?!?!??!
איןןןןן מצבבבבבבבב
תמשיכיייי דחוףףףףףףףףף
אני במתחחחחחחח אהההההההה
אםםםםםםםם הוא בוגד בה
אני נכנסת באמאמאמא שלוו
בעע
אבל אבלל אין אין איןןן מצב שהוא בוגד בהה
הוא יותר מידי מושלםם
גלושש תמשיכיי מהר=]
מווווואהה
אמאא לא רוצה =[[ אין מצב שהוא בוגדדד בהה
אסורר לא הוא צריך להיות איתהה..
מאמי בבקשהה המשךךך אני במתחח.
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
רק שהוא לא בוגד בהההההההההההה 😢
המשךךךךךךךךךךךךך
שנה טובה ושבוע טוב
תגידי.. מה עם שקד? לאן נעלמה?
כושילסבדודים שלווווו
אני מקווה בשבילו שהוא לא עשה טעות!!!
המשכייייייי
דיי נווו אין מצב שהוא בוגד בההההה 😊 😊 🤪 😠 😠 😠
אולי הוא פשוט עשה את זה בכוונה ויענתו ידע שאחרי שהיא תקרא את סה היא תבוא אלייו בריצה????
מחכה להמשךך סיפור מהמםם טלוש
😕
הפרק הזה משתנה...
זה כבר לא מנקודת המבט של אושר..
ומי שתגיד שזה פרק קצר אני קורעת אותה..
רנוש >> אוהבת אותך!..
"כן.. כן.. אני עולה אליו.." אמרתי בחשש.. עליתי צעד צעד במדרגות.. פתחתי את דלת חדרו.. וראיתי שמה...
פרק 71-
דמעות הציפו את ענייה של אושר..
פניה הזורחות והמחייכות השתנו..
יכולתי לראות בעניה כאב.. כאב שניצוץ וחודר עמוק לתוך ליבה..
ענייה הכחולות הבהירו.. והיו כמעט אפורות..
מצחה התקמט.. ופניה התחוורו..
הוא עמד שמה.. והיא עמדה לצידו.. הם התנשקו להם בלהט.. ואושר.. אושר רק לא האמינה.. היא בכתה..ויללה.. איך הוא מסוגל לעשות לה את זה.. מלא היא.. אבל היא?.. אחותה.. אחותה למחצה..
שקד עמדה שמה.. תחתון וחזייה לגופה..
ואושרי היה עם בוקסר בלבד..
הוא פקח את עניו.. והביט באושר.. עניו נפתחו.. וכאב צץ בליבו..
"א.. נ.. או.. ש.. א.. " המילים לא יצאו לו מהפה.. היא לא דיברה.. היא רק בכתה ושתקה..
שקד הביטה בחיוך מנצח ומרוצה..
היא בכתה.. דמעה אחר דמעה ירדה מעניה.. טיפות מרות וקרירות.. הוא עזב את שקד.. והתקרב אליה.. היא עוד הבחינה בו מנגב את שפתיו.. נדף ממנו ריח של בושם של אישה...
היא לא האמינה למראה ענייה..
הייתה כל כך פגועה.. כל כך שברירה..
חיוורת, פגועה.. ועצובה..
היא התקרבה אליו.. היא הביטה בעניו..
והוא.. הוא רק השפיל את מבטו.. ענייה נצצו מרוב כאב.. מרוב שנאה.. מרוב אכזבה והבהלה..
היא סטרה לו.. בכל חוזק ליבה.. פניו בערו מרוב הכאב.. אך הוא שתק.. וסבל את כאב הסתירה..
היא הסתובבה.. ורצה משמה..
היא לא ידעה לאן היא הולכת.. לאן היא חותרת.. לא היא מגיעה..
היא לא קלטה מה קרה כאן..
היא רצה ישר אלי.. ישר אלי כדי שאעזור לה...
נשמעה דפיקה בדלת.. סידרתי את חולצתי..=]... פתחתי את הדלת.. בלא ידיעה שאושר הבוכה כאן..
הדלת נפתחה.. ונערה בוכייה ועצובה.. עמדה לצידי..
"אושר? את בסדר? אושר?" חיבקתי אותה ונישקתי אותה.. היא בכתה ללא הרף.. הכנתי אותה הביתה.. והעלתי אותה למעלה..
"שבי.. וחכי.." אמרתי לה ודאגתי לה.. בינתיים ירדתי להביא לה כוס של מים.. היא נראתה כל כך חלשה ופגועה.. לא ידעתי מה קרה לה.. אך בעומק ליבי הגיעה השאלה.. ל מ ה?
עליתי בזריזות לחדר.. משתדל לא לשפוך את המים..
"קחי.." אמרתי והיא שתתה בזריזות.. פיה הקטנטן האדמדם והמתוק שתה את כל המים.. היא נראתה חוורת.. וענייה כבר לא היו פעם.. דאגתי לה.. חיבקתי אותה..
נשקתי לה בלחי.. היא בכתה.. ללא הרף.. לא הפסיקה לבכות..
"מה קרה אושר? ספרי לי.. מי עשה לך?" שאלתי..
היא רק חיבקה אותי.. אימצה אותי אליה חזק.. נהנתי ממגע גופה הקטנטן...
היא הניחה את ראשה על רגלי.. ולאט לאט.. עצמה את ענייה... ונרדמה..
"כן.. כן.. היא כאן.. אל תדאגי.. " אמרתי לאימה של אושר..
"כן.. זה בסדר.. אני איתה.." אמרתי.. "היא תישן כאן אני חושב.. היא ישנה.."
"אוקי.. בי.." אמרתי וניתקתי..
הבטתי בה.. מלאך קטן.. כיסיתי אותה.. השכבתי אותה על הכרית..
היא ישנה ממש כמו פיה קטנה..
גופה החלש התכווץ.. והיא ישנה כמו עובר קטן.. בבטן אימו..
קטנה וחלשה.. היא פתחה את ענייה.. ולנגד ענייה ראתה אותי..
היא הביטה בי.. ושוב אותו כאב הציף את גופה.. שוב ראיתי אותה סובלת.. ודמעה קטנה ירדה מעניה..
"קומי.." אמרתי לה.. והושבתי אותה.. היא שטפה פנים.. וחזרה אלי..
"אתה רוצה לספר? לדבר? " שאלתי..
היא הנהנה בראשה בחיוב..
היא התיישבה לצידי.. וענייה בערו מרוב כאב..
"הוא.. בגד בי.." היא אמרה.. ודמעות ירדו מעניה..
"מי? אושרי?" הוא שאל..
"כן.." היא אמרה בשקט.. קולה הלחש בקושי נשמע..
"איך.. מה? אני.. לא מבין.." אמרתי..
"ככה.." היא ענתה בפשטות..
"עם מי?"
היא הביטה בי במבט מתחנן.. שאעזור לה..
"שקד.." היא ענתה..
"לאאא.." אמרתי בכעס וקמתי.. "איזה זונה..." אמרתי וידעתי שכל מילה כזאת לא תשפר את הרגשתה...
היא הניחה את זרועותיה עלי.. וחיבקה אותי..
ניחמתי אותה.. היא שתקה.. והביטה בחלל..
ידעתי שהיא פגועה..
"אני... יכולה להישאר איתך?" היא שאלה.. "אני לא רוצה לחזור הביתה.." היא אמרה..
"בטח.." עניתי.. "כמה שתרצי!"
"תודה.." היא ענתה..
"אין על מה.." אמרתי.. "את רוצה להתקלח? אני אביא לך בגדים.. את רוצה?"
היא הנהנה בראשה לחיוב..
לא ראיתי בחיי את אושר ככה..
אושר השמחה..המאושרת.. המלאת חיים פגועה.. שחוקה.. עצובה.. בודדה.. מרוסקת.. כאילו מישהו הרג אותה..
לקח ממנה את יופיה.. את שמחת חייה.. את האושר שלה..
היא נכנסה להתקלח..
יצאה והתלבשה..
היא נשכבה על המיטה.. נראתה טיפה יותר טוב..
"את מרגישה יותר טוב?" שאלתי..
"כן.. " היא חייכה..
"אלעד, תודה.." היא אמרה..
"אין על מה.. אני כאן מתי שתרצי.."
"תודה.." היא אמרה.. "אוי.. אמא שלי.. היא בטח מתה מדאגה.."
"דיברתי איתה.." אמרתי..
"תודה.." היא אמרה והביטה בי בעניים עצובות..
"בבקשה.." אמרתי..
היא התקרבה וחיבקה אותי.. חיבוק חזק...
"אני לא מבינה למה.." היא לחשה לי..
"גם אני לא.." אמרתי והבטתי בעניה..
"והיא.. היא עשתה את זה רק כדי פגוע בי.." היא אמרה.. "אני יכולה להתחבר לאיסיקיו שלי ממך?" היא אמרה.. וניגבה את דמעותיה.. ראיתי שהיא מתאוששת..
"כן תתחברי.. אני בינתיים הולך להכין לך משהו לאכול.." אמרתי בדאגה..
"תודה.." היא אמרה..
-----------------------------------------------------------------
התחברתי לאיסיקיו.. רציתי לברוח מהמציאות.. למה הוא עשה לי זאת? אני לא מבינה!!!.. חשבתי ופסקתי לעצמי..
למה?
למה?
איזה סיבה יכולה להיות לו? הוא לא אוהב אותי.. זה היה ברור!!.. פשוט לא אוהב 😢 ..
חשבתי לעצמי בשקט.. התיישבתי על המחשב של אלעד.. והתחברתי לאיסיקיו..
עדיין האוואי שלי הופיע..
ישר שיניתי אותו..
___________________
המשתמש לא נמצא כעת.
____________________
שמתי הודעה כתובה מוכנה..
לא היה לי חשק לרשום שום דבר.. כלום.. הייתי יותר מדי תשושה.. כל הכוח שהיה לי כדי לחיות נגמר.. אושרי לקח אותו בבת אחת איתו.. שוב הלב הרגיש במחסור מאהבה...
שוב אותו השקע.. שוב אותו החיסרון באהבה ..
ושוב אותו הכאב שנוצר וחורר את ליבי..
הוא היה מחובר.. על בלתי נמצא.. הייתי חייבת לראות מה הוא רשם.. ידי אוטומטי לחצה על שם המשתמש שלו.. אושרי אהובי.. אפילו לשנות אותו לא רציתי.. לא יכולתי.. ולא רציתי להאמין שהוא באמת כבר לא אהובי..
_____________________
זה נגמר,
זה עבר,
קצה חלום, ודי
חול הזמן שנשר
בין אצבעותיי
בדיכאון..
עזבו אותי.. פשוט עזבו...
אושר.. דברי איתי.. אני אוהב אותךךך!!!!
___________________
אוהב אותי? אוהב? הוא? אוהב?
לא..
הוא לא אוהב אותי..
אם הוא היה מסוגל לבגוד בי עם האדם שאני הכי מתעבת.. הוא לא אוהב אותי..
פשוט לא..
לא..
לא אוהב אותי..
____________________________________________
'מה יהיה איתה?' 'מה?' חשבתי לעצמי.. בעודי הכנתי לאושר שלי אוכל.. חתכתי לה ירקות.. לאט לאט ובעדינות.. חתיכות קטנות.. כדי שיהיה לה טעים.. הוצאתי את החביתה מהמחבט.. ואת הטוסט מהטוסטר.. מזגתי לה שוקו.. לקחתי מזלג וסכין.. ועליתי לחדר..
"בתאבון.." אמרתי.. ראיתי את ענייה דומעות..
הנחתי את המגש על השולחן.. והתיישבתי לידה..
חלון השיחה של אושרי היה פתוח..
ועליו היה רשום את האוואי הבא:
זה נגמר,
זה עבר,
קצה חלום, ודי
חול הזמן שנשר
בין אצבעותי
בדיכאון..
עזבו אותי.. פשוט עזבו...
אושר.. דברי איתי.. אני אוהב אותךךך!!!!
ומתחת הייתה רשומה הודעה..
~אושרי אהובי~
אושר.. בבקשה.. אני יודע שאת קוראת את ההודעה הזאת... תעני לי.. אני אוהב אותך.. תעני.. 😢..
היא הביטה בי.. חיבקתי אותה..
"אושר שלי.. " אמרתי.. "את מאמינה לו?" בעומק ליבי רציתי שלא תאמין לו.. שתאהב אותי.. כי אני אוהב אותה.. לא יכולתי להשתמש בזה שהיא חלשה כדי לומר לה זאת שוב.. לכן הבלגתי.. הזמן יעשה את שלו..
היא התחילה להקליד..
הרגשתי שאני נותן לה תחושה של בטחון..
אושר:
אוהב? אתה יכול לקרוא לזה אהבה?
איך אתה מסוגל?
אני לא רוצה לראות אותך יותר.. שמעת?
~אושרי- אהובי~
אני אוהב אותך אושר.. תביני..
אני מצטער.. אני.. לא יודע מה קרה לי.. בבקשה.. תביני אותי..
שלא נדבר עליך..
אושר:
אני? מה אני עכשיו קשורה?
אני לא מבינה...
~אושרי- אהובי~
היחסים שלך עם אלעד.. זה לא מספיק סיבה?
אושר:
על איזה יחסים אתה מדבר?...
אהה.. אז מה אתה נוקם בי.. על מה אושרי? על מה? אני לא מכירה אותך ככה.. אני לא..
היא רשמה לו.. ירדו לה דמעות מהעניים..
יחסים? ביננו? מאיפה הוא יודע על זה?
אושר הביטה בי..
~אושרי- אהובי~
אושר.. די.. בואי נשכח מזה.. אני אוהב אותך..
אושר:
מה אתה לא מבין? אתה לא קולט? מה? אני לא רוצה יותר לשמוע ממך.. זה נגמר.. זהו.. אני לא רוצה יותר לראות אותך!!.. תתרחק ממני..
היא רשמה.. וכל מילה כאילו חרטה על ליבה.. ומרוב כאב היא בכתה..
~אושרי- אהובי~
אושר לא.. בבקשה.. אל תעשי לי את זה..
את האושר שלי את לא מבינה?
אני לא התכוונתי.. אושר.. בבקשה..
אני לא מסוגל לחיות יום בלעדייך..
אושר:
אני רואה דווקא שהסתדרת די יפה בלעדיי אתמול לא?...
~אושרי- אהובי..~
לא אושר.. בבקשה..
אני לא התכוונתי אני אוהב אותך..
אושר אני בא אליך.. תחכי..
אושר:
אל תבוא.. אני לא בבית.. ואני גם לא אראה אותך יותר..
~אושרי- אהובי~
אז מה? בטח את אצל אלעד לא?
אושר:
וגם אם כן.. אין לך זכות לפצות פה..
אושרי.. תעוף מהחיים שלי.. אני לא רוצה לראות אותך יותר..
ביי..
היא רשמה.. פתחה אוואי.. והוסיפה..
שירתו של הירח נשמעה עד הזריחה
ופתאום הגיע בוקר ואני לא לצידך
אחכה לך עד שלילה שוב ירד
משכנך הוא לילי הנודד
היא סגרה את החלון שיחה.. הוא שלח הודעה.. והיא לא פתחה.. היא חיבקה אותי ויללה.. דמעות ירדו מעניה.. היא הייתה שבורה.. הוא באמת שבר אותה.. שבר את ליבה לרסיסים..
מרוב כאב.. היא כבר לא ידעה מה חשה.. מה אהבה.. ומה הרגישה..
הוא נעלם.. האדם המקסים שהכירה נעלם.. היא לא אהבה את אושרי הזה.. את האושרי החדש הזה.. הבוגדני.. המגעיל.. הוא בעצמו הכתיר אותה לנסיכה שלו לפני שבוע.. התוודה על אהבתו בפניה והבטיח לה שיישארו ביחד לנצח..
ביחד מאוהבים.. כמו זוג יונים..
בעל ואישה..
היא האמינה לו בכל ליבה.. התמסרה לו.. נתנה לו את אהבה.. לעולם לא ציפתה שכך יגמול לה.. יבגוד בה עם אחרת.. עם אחותה..
"קחי אושר.." נתתי לה את האוכל.. היא התיישבה ליד השולחן.. והביטה בצלחת.. היא בקושי אכלה.. בקושי נשמה.. בקושי ראתה.. היא לא התייחסה.. היא לא הייתה מחוברת לעולם.. היא רק חשבה.. ונדדה מכאן.. מחשבותיה נדדו הרחק מהמציאות.. לעולם של דמיון וסרטים..
היא בקושי אכלה.. פניה היו חוורות שוב..
"אין לי כוח להתעמת איתה.. פשוט אין לי כוח.." היא אמרה והביטה בי...
"את לא חייבת.." אמרתי
"אני לא מוותרת לה.." היא אמרה.. "היא תשמע ממני.."
"תני לזמן לעשות את שלו" אמרתי לה.. " אם הסוף לא טוב אז סימן שזה עוד לא הסוף"
היא חיבקה אותי..נשכבה על המיטה.. ונרדמה..
הבטתי בה ישנה כמו מלאך..
פתחתי את המיטה.. ונשכבתי גם אני..
לאט לאט עצמתי עניים.. ונרדמתי.. =]..
גלוששש
זה פשוט מ ד ה י ם מאממיי
איזה כישרוןן יש לךך מהממתת!!
התמכרתיי מזה פה!?
תמשיכייי
לאב יוווו
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא..
וואווווווו...
זה פשוט מושלםםםם...
איזה כישרוןןןן יש לךךך...תהיי בריאה..
מחכה להמשך=]
אתר האהבה הישראלי