חחחחחח.. שני זה היה אמור להיות מוזיקה שקטה.. זה בטעותתת!!!..
ד"א.. שיייי היה אתמוללל!!.. ויש לו שיר חדש.. שלוש שישים!!..=].. היה פצצצצצהה... דברי איתי!!..
בתאלושק'ה.. מתה עליךךךךך..
קבלו ת'המשךךךךךך!!..
קריאה מהנההה..=]..
גלושק'הההה 😊
"בואי.." הוא הושיט לי שוב.. בפעם השלישית את ידו.. התיישבנו ביחד על המיטה.. והוא הרכין את ראשו כדי לנשק אותי..
ומה שקרה כבר בלילה >> זה לפרק הבא!!!!!!...=]..
פרק 68
נשכבנו על המיטה.. ואושרי הביט בעניי...
חייכתי לעברו..
"נהנת היום מאמי?" הוא שאל..
"כן.. היה מדהים.. תודה!!"
"אין על מה.. =].." הוא חייך.. "אני כל כך אוהב אותך יפה שלי.."
"גם אני אוהבת אותך.. מדהים שלי!!" אמרתי..
התיישבנו על המיטה...
"אני רוצה לספר לך משהו.." הוא אמר.. "אני חושב שהגיע הזמן.."
טיפה נבהלתי.. אבל אושרי ידע איך להרגיע אותי.. שראה את הבעת פני...
"תרגעי יפה שלי.. " הוא אמר.. ונשכב לצידי.. הנחתי את ראשי על חזהו.. והוא התחיל לדבר..
"לפני שנהיינו חברים.. הכל התחיל אז.." הוא אמר.. והביט בעני.. הבטתי בעניו.. והקשבתי לו... הנרות המשיכו להאיר את המערה האפלה..
"הייתה לי חברה.. " הוא אמר.. "היא הייתה החברה הראשונה שלי.. האהבה הראשונה שלי.." הוא אמר...
"למה אתה מספר לי את זה?" קטעתי אותו..
"כי אני רוצה בסוף לבקש ממך משהו.."
"אוקי.. דבר.." אמרתי סקרנית...
"אז היינן מאוהבים מעל הראש.. אהבתי אותה כמו מטורף.." הוא אמר וראיתי ניצוצות של דמעות..
חיבקתי אותו..
" היא הייתה מדהימה.. פשוט יפיפיה.." הוא הוסיף.. "אהבנו אחד את השני בטירוף.. היינו חצי שנה ביחד.. זה נראה לי כאילו רק אתמול זה קרה.. אני פשוט לא מבין איך זה קרה.." הוא נכנס להיסטריה..
"מה קרה מאמי שלי?" חיבקתי אותו.. הייתי בטוחה שהוא כבר מפקפק באהבתו אלי.. הוא שבעצם.. הוא לא אוהב אותי (?!)...
הוא ניגב את הדמעות.. והמשיך לדבר..
"ביום שמלאו לנו חצי שנה.. החלטתי שאנחנו נוסעים לצימר.. פה.. במקום הזה..." הוא אמר.. "הגעתי בבוקר.. מאושר... שמח... הדלקתי נרות בצבע אדום וורוד.." הבטתי מסביבי.. והנרות היו אדומים וורודים... "לאורך כל המנהרה.. שמתי מוזיקה רומנטית.. הכנתי שולחן מלא במטעמים... ממש כמו.. כאן.." הוא אמר בלחש.. "באותו היום.. זה היה אמצע ינואר.. 19 בינואר.." הוא אמר כאילו הוא חושב על משהו.. "מה התאריך היום?" הוא שאל.. "19 במאי.." עניתי טיפה מפוחדת..
"אההה.." הוא ענה.. והתנשם...
"ספר לי מה קרה.. מה קרה אהובי? למה אתה בוכה? אני לא יכולה לראות אותך ככה.."
הוא חיבק אותי.. בחיים אושרי לא בכה.. בחיים לא ראיתי אותו במצב כזה!!!..
"נסעתי אליה לביתה.. היא ישנה.. הערתי אותה.. והיא נשקה לי.. היא הייתה פשוט יפיפייה.. היו לה עניים כחולות.. כמו הים.. ושער ארוך בצבע חום... " הוא הביט בי וליטף את שערי.. "נישקתי אותה.. ויצאנו לדרך.. ירד גשם.. המון גשם.. צחקקנו לנו בנסיעה.. היא התקרבה כדי לתת לי נשיקה... נישקתי אותה נשיקה ארוכה.. וכשבאנו להתנתק.. " הוא אמר ובלע את הרוק שהצטבר בפיו מרוב דיבור.. "משאית נתקעה בנו.." הוא אמר.. הבטתי בו בהלם..
"ו.. מה קרה?" שאלתי וחיבקתי אותו..
"היא.. נהרגה.." הוא אמר.. ודמעות התפרצו מעניו... הוא לא יכל יותר להתאפק.. 'מסכן שלי..' חשבתי וחיבקתי אותו...
"את מבינה אושר?" הוא אמר.. "את מבינה.. שלא יכולתי שנה לצאת מהבית.. הייתי בדיכאון.. היא נהרגה בגללי.. הכל בגללי... עד... עד שאת הגעת.. הייתי בטוח שאני אהיה בדיכאון לכל החיים שלי.. אבל את.. את.. כל- כך מזכירה לי אותה.. היופי שלך.. העניים שלך.. העניים הכחולות שלך ממיסות אותי.. והשער שלך.. השער החום הגולש שלך.. את כולך.. מדהימה.. מקסימה.. הפנים שלך.. זוהרות.. הן תמיד מאושרות.. את.. מזכירה לי אותה כל- כך אושר.. את יפה, וחכמה.. ומדהימה!!.. והאופי שלך... אני לא יכול לתאר זאת במילים.. את הוצאת אותי מכל הדיכאון הזה אפילו בלי לדעת זאת.. בלי לדעת שאני בדיכאון.. שאני כבר שנה לא יוצא מהבית.. בזכותך השתנתי.. " הוא אמר.. "ואני מודה לך על זה.. אני אוהב אותך אושר...ורק שתדעי.. שאני אוהב אותך בזכות עצמך... שלא תחשבי על זה אפילו שאני אוהב אותך כי את דומה לה שמעת? אני אוהב אותך.. כי את מדהימה אותי כל פעם מחדש.. ושאני קם בבוקר.. אני חושב רק עליך.. כל היום.. וכשאני הולך לישון.. אני מתפלל לאלוהים שישמור עליך.. שלא ייקח אותך ממני.." הוא אמר.. ודמעות המשיכו לזלוג מעניו... דמעות גם בצבצו מעניי..
חיבקתי אותו.. והבטתי בעניו.. התקרבתי אליו.. ונשקתי לו..
התחלנו לבכות שנינו... ביום בו מלאו לנו חודש שלם ביחד.. בלילה ההוא...





