אתן צריכות להבין שאין לי זמן!!!..וזה לא קל למצוא זמן בתוך כל התקופה הקשה הזאת כדי לכתוב!!!!!..
גם לא תמיד בא לי, ולא תמיד יוצא לי לכתוב!!!..
אם אני אאלץ את עצמי לכתוב (כמו שעשיתי כרגע..ויצא המשך מגעיל!)
הפרקים יוצאים מגעילללללל!!!..
בקיצור..לא משנה..
ולא אמרתי שיש 3 בנות שקוראות.
אמרתי שאם היו 3 בנות שקוראות לא הייתי ממשיכה..אבל אין יודעת שיש יותר..אז אני מצפה ליותר מ-9 תגובוות ב-3 ימים..
קיצר גמני חפרתי..
"היי מה קורה?" שאלתי..
"סבבה.." הן ענו ונשקו לי בלחי..אמרתי שלום לגיא..והתיישבתי במקומי..
המורה נכנסה..
והתחיל שיעור הסטורה משעמם......=[..
פרק 61-
חשבתי שאני הולכת להתחרפן..
השיעור היה משעמם בטירוף!!!!...
הבטתי באלעד..והוא הביט בי..
הוא עשה לי מבט משועמם..
הבטתי בו..
הבטתי בשאר הכתה..
עוד שניה כולם נרדמו שמה..
"המורה.." אמרתי והבטתי באלעד וסימנתי לו שיצא..
"מה?" היא שאלה..
"אני לא מרגישה טוב.."
"אז לכי לאחות.." היא אמרה..
"טוב.." עניתי ויצאתי מהכיתה..חייכתי חיוך לאלעד...
הלכתי לסוף המסדרון וחיכיתי לו..
תוך דקה הוא בא אלי..
"פי..הייתי בטוח אני מת משעמום.."
"כן..גם אני..אימלה איזה אישה מפחידה..."
"בעע.." הוא אמר..
"טוב יאלה..בוא.." אמרתי..
"לאן?"
"לשירותים.."
"חחח..טוב.." הוא צחק..
הלכנו לשירותים..
שטפתי את הפנים..
הבטתי במראה..
ואלעד הביט בי..
"טוב יאלה..תחזור לפני..כדי שהיא לא תשם לב.."
"סבבה.." הוא אמר והלך..
סידרתי את השער שלי..וחזרתי לכתה..
התיישבתי במקום..
הגיעה ההפסקה...
וכך גם נגמר לו היום..
חזרתי הביתה..
אמא ישבה בבית..חצי בוכה...
"אמא..מה קרה?!.." נבהלתי!!!..
היא המשיכה לבכות..
"אמא..תעני לי!!" ניערתי אותה בפחד..
"שק..ד.. ניס..ת..ה.. לה..ת..א..ב..ד שו..ב!" (שקד ניסתה להתאבד שוב..) היא אמרה..
"מהההה" צעקתי בהלם, "מה איתה עכשיו?"
"היא בבית חולים...בניתוח.."
"מה? למה את לא שם?!"
"חיכיתי לך..ידעתי שאין לך מפתח.."
"אהה..טוב בואי ניסע.." אמרתי בלחץ..
"צריך לחכות ליוני.."
"בואי נלך להביא אותו.."
"אוקי.." היא אמרה..ויצאנו..
נסענו לכיוון בצפר..
נשארתי באוטו..והיא הלכה לקרוא לו...
תוך חמש דקות הם חזרו בריצה..
יוני היה מבוהל..
הוא התיישב..חגר חגורה..ואף אחד לא הוציא הגה..
רק אמא נהגה..והפעילה את הרדיו..
הגענו לבית חולים תוך 10 דקות...
נכנסנו לחדר הניתוח..
אבי ישב שמה..
"איך היא?" יוני שאל וחיבק אותו..אבי נראה נורא..
"היא תצא בעוד כמה דקות..היא רק מתאוששת...הניתוח עבר בשלום.." הוא אמר..
"ואי..מזל.." נשמתי..
כולם ישבו ושתקו..
"אבי..אתה רוצה שאני אקנה לך משהו לאכול?" שאלתי..
"לא תודה מתוקה..זה בסדר.." הוא חייך חיוך מאולץ...
אחרי דקה היא יצאה..
היא שכבה על אלונקה..
אחות העבירה אותה לחדר משלה..
שקד נשכבה..והתאוששה מההרדמה..
"שקד..איך את מרגישה?" שאלתי..
"טוב..תודה.."
המבט בעניה כבר לא היה מבט של שנאה..
היא הייתה חלשה..
"את רוצה משהו לאכול?" שאלתי..
"לא זה בסדר" היא ענתה..
"טוב..אממ..יוני ואושר..תחזרו הביתה במונית.." אבי אמר..
"למה?" שאלנו ביחד..
"כי אתם לא צריכים להיות כאן..שקד צריכה לנוח.."
"אהה..אוקי..טוב.." אמרנו ביחד...אבי הזמין מונית..
והלכנו..
הנהג פתח את הרדיו...
האזנו לרדיו בזמן שנסענו..
תוך 10 דקות היינו בבית..
"אז מה? שקד חוזרת הביתה?" שאלתי..
"כן..זה מה שאבא אמר.." הוא אמר..
"אהה..אוקי.."
"אושר..יהיה בסדר.." הוא חיבק אותי..
"תודה.." הבטתי בעניו..הם היו שונות..
פתאום הבחנתי בצבעם..
עניים ירוקות עדינות..
"יש לך עניים יפות=].." חייכתי..
"חחח..תודה.." הוא הביט בי.."גם לך..=].." הוא חייך..
"טנקס.." חייכתי...
"עפתי לעשות שיעורים..צ'או.." אמרתי ועליתי..
* כעבור כמה ימים- יום שישי...=] *
המשך דוחה..
מצטערת!!
גלושק'ה 😊





