המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך כברררררר
המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך המשך
מובן?!
גללל לא מגיע לנו המשך?! 😢 😢 😢
הבחינה ב..........?
המשךךךךךךךךךךך
ורגע רגע לא אמרת שהיא ושקד ישנו באותו חדר ופתאום יש לה חדר משלה!?
הסתבכתי =\\
יאאאאאאאאאא..אתן כאלה מתוקות!!!!
אני נכנסתי כדי לומר לכן שהיום לא יהיה המשך=[...
אני מצטערת!!!!
בבקשה אל תכעסו עלי..כי יש לי מבחן...
ואני עמוסההההההה כל השבוע..
מתה עליכןןןןןןןןןןןןןןןןןןן..
מואההההההה..
גלושק'ההההההההההה
סוף סוף קראתי תהמשךך...
יאלה עוד אחדד...
בבבבי
אווווופ
אאיייסה בבאסה
תמממשיכי
[=
בננננננננותתתתתתתתתת!!!
היא לא יכולה לכתוב המשך בנתיים!
היא ביקשה שאני אכתוב לכן שהיא מאוד עסוקה בזמן האחרון..יש לה מלא מבחנים..
לחציםם וכו'..!!
כמו לכולכןן.!!
אז תחכו בסלבנות!
בתאלושששש
העדפתי שלא לשמוע, שלא לראות, להבין..
חזרנו הביתה..
מותשות ועייפות..
נכנסתי לחדר..
הבטתי סביב..ואז הבחנתי ב....
פרק 32-
הבחנתי במעטפה לבנה..מונחת על השידה שלי...
נגשתי לשידה..חוששת..מוטרדת..ונגעתי במעטפה..
ידי פתחו אותה ברעד..
הוצאתי דף ניר חלק מהמעטפה..
הפכתי את הדף..ומצדו השני היה כתוב מכתב,
"אושר,
את יודעת כמה אני אוהב אותך?
לא נראה לי..
את לא מסוגלת לתאר לעצמך מה זה לקום בבוקר, בהרגשה שהיא כבר לא אוהבת אותך, הילדה שפעם הייתה שלך, כבר לא סובלת אותך, לא מסוגלת לראות את הפנים שלך..
אני יודע שטעיתי,
כן, אני מודה בכך..מודה באשמה...
הייתי ילד מטומטם..נער טיפש...מתבגר..שלא מבין מהחיים שלו..שלא ידע איזה אוצר יש לו בידיו..כמה אושר הילדה הזאת מביאה לו לחיים, והוא זילזל בה, ונתן לה ללכת..
והילד הזה, כל-כך סובל היום..
בבוקר שהוא קם..דמעה קטנה יורדת מעניו..גולשת על לחיו, ובערב, כשהוא הולך לישון..כבר ים של דמעות עוטפות את פניו..
הוא מנסה לישון, אך לא מצליחה..היא רודפת אותו..מקללת אותו בליבה..
אושר, הילד הזה..הוא אני...
הילד שכל-כך אוהב אותך, דואג לך..מתגעגע אליך..
אני אוהב אותך,
זכרי זאת לעד..
רון"
דמעות התבצרו בעניי...
סירבו לצאת..
עני דמעו מרוב דמעות שלא רצו לצאת, לנזול..
להפיץ את הכאב..
הנחתי את המכתב..
'מרגש..' חשבתי..והמחשבות התבלבלו..
התבלבלו ולא הניחו לי לרגע...
דפיקה נשמעה על דלת חדרי..
הנחתי מהר את המכתב על השולחן, נגבתי את הדמעות..
ופתחתי את הדלת..
אמא נכנסה לחדר..
"היי מאמי.." היא אמרה והתיישבה על המיטה..כעסתי עליה..ולא הבטתי בה..
"תגידי..יש מצב שאת כועסת עלי?" היא שאלה..
"תנחשי.." אמרתי..
"אושר, בבקשה תהיי ילדה בוגרת ומבינה, לשקד אין אמא.."
"אמא..תקשיבי..ותפנימי טוב..לשקד יש אבא, לי אין לעולם לא היה!!!!! לשקד הייתה אימא, היא לא כזאת מסכנה..אני לא רוצה לחלוק את אמא שלי עם אחרת!!!"
"אושר, זה השאלה של לחלוק, זה השאלה של להיות בן אדם טוב!!!"
"אז אני בן אדם רע? בסדר?" התחצפתי אליה.."לא רוצה לראות אותה לידי!!" צעקתי..
"מה יש לך? עד לפני שעה הסתדרתם.." היא אמרה..
"תגידי לי את עוורת? את לא קלטת שאני מכירה אותה עוד לפני ואני לא סובלת אותה?" אמרתי..
"אז זאת הבעיה.." היא אמרה.."טוב, תצטרכי להתרגל.."
"אני לא..." אמרתי ודמעות ירדו מעניי..הפנתי את ראשי..
"את כן.." היא אמרה..ויצאה מהחדר..
דמעות שטפו את עני,
אושרי, רון, אמא, טל, אלעד..
הכל התערבב ביחד..
"אלוהים..תעזור לי" בכיתי בקול רם..ודמעות ירדו מעניי..
"תעזור.." אמרתי..ודלת חדרי נפתחה..
"במה את צריכה עזרה?" שמעתי קול..הסתובבתי..אלעד עמד שמה..
"אושר? אושר מה קרה לך?" הוא אמר וראה את הדמעות שעמדו בעניי..
בכיתי..
הוא חיבק אותי, חיבק כמו ידיד, כמו אח..
בהמון אהבה..
הנחתי את ראשי על כפתיו..ובכיתי..עד שהרטבתי לו את כל החולצה..
"מה קרה יפה שלי?"
"הכל קורה, הכל" אמרתי עצובה..
"מה יפה?" הוא אמר..
"אושרי, ברגע שאני הכי צריכה אותו..הוא לא פה לידי😢" אמרתי..
"תביני אושר, הוא בצבא.."
"בסדר..רון, רון לא מפסיק להטריד אותי.."
"מה? מתי? " הוא אמר..
"בזה שהוא אוהב אותי.."
"לדבר איתו?"
"לא.." אמרתי וניגבתי את הדמעות..
"אמא שלי, מעצבנת אותי!!"
"למה?"
"שקד..היא כל הזמן עם שקד..רק שקד בראש שלה.."
"אושר, זה הגיוני..לשקד אין אמא.."
"מה אכפת לי משקד?!?! שתלך להזדיין!!"
"טוב.." הוא אמר..
"וטל..טל נוספה לכל הצרות..רבנו=["
"אני יודע יפה שלי, טל לא חברה טובה, טל לא ראויה לך.."
חיבקתי אותו..
ונרדמתי עליו..
כשקמתי..הוא כבר לא היה..
זה היה בוקר..
בוקר נהדר, ציוץ הציפורים נשמע מבחוץ..
השמש חיממה והאירה את כל חדרי- את החדר שאני אמורה לעצוב בעוד כמה ימים..
ירדתי למטה..
"בוקר טוב.." אמא אמרה..
"בוקר.." עניתי..
נכנסתי למטבח..ושתיתי כוס שוקו, יצאתי והתיישבתי ליד אמא..
"מתי עוזבים?"
"עוד 5 ימים, תתחילי לארוז.." היא אמרה..
"טוב.." אמרתי והתחלתי לעלות לחדר..
"אהה..ואושר.." אמא אמרה והסתובבתי..
"תתחילי לשקול את המילים שלך..מה שהיה אתמול לא מוצא חן בעני.." היא אמרה..
"טוב.." התעלמתי ועליתי לחדר..
התחלתי לארוז הכל...
מבובות, לניירות, לבגדים..לכל הזיכרונות המתוקים שלי..
דמעות ירדו פה ושם..
נזכרת באתמול..
התקשרתי לאלעד..
"הלו.." הוא ענה..
"היי" אמרתי..
"איך את מרגישה?"
"יותר טוב, תודה" עניתי.."חחח..מצטערת שנרדמתי עליך.."
"זה בסדר.."
"למה לא הערת אותי לפני שהלכת.."
"כי ישנת כמו מלאך..שלא רציתי.."
"אהה.." עניתי בפשטות..
"אייי אושר מה יהיה?"
"מה קרה?" שאלתי..
"לא יודע..אני מרגיש שמשהו מוזר מתרחש.."
"כמו..?" שאלתי..
"לא יודע, תחושת בטן.."
"אהה..לא יודעת.."
"אני חייב ללכת, נדבר מאמי..בהי" הוא ניתק..
וכך..כל היום עסקתי באריזה..
~כעבור חמישה ימים~
"אושר..רדיייייייי" אמא צעקה..
"דקה.." אמרתי..והבטתי בחדר הריק..
בעוד מספר שעות..יגורו כאן אנשים אחרים, זרים, שונים..
העברתי את ידי על החפצים שנותרו, שלא לקחתי איתי..ויצאתי מהחדר במהרה...עוצרת את הדמעות שלא איחרו לרדת..
"בואי לאוטו" אמא אמרה..ונכנסנו לאוטו..
הגענו לבית של אבי..
'זה יהיה הבית שלי' חשבתי..'בעע' מחשבות רעות עלו במוחי...
התגעגעתי לאושרי, לטל..
נכנסתי לבית..
"ברוכה הבאה.." קיבל את פננו יוני..
"תודה=]" חייכתי והוא חיבק אותי
נישקתי גם את אבי..
"איפה שקד?" אמא שאלה..כעס הצטבר בתוכי..
"בחדר.." אבי אמר..
"תעלי אושר" אמא אמרה בעקיצה..
"כן אושר..לכי תראי..שמה תשני עם שקד במשך שבוע.."
"אהה.." אמרתי...ועליתי לחדר..
נכנסתי לחדר שממנו בקעו קולות המוזיקה..
ולא האמנתי למראה עני...
מדהיייייייייים=]
המשכושששששש
פרקים מושלמיםםםם!!
יאללהלהה תגיבוו לה!1
מהררררר
זה לא אושרי שם נכון?!?!?!?! אני מאוד מקווה שלא!!!!!!!!!!
המשך!!!
מסכנה 😢
מהמםםםם
תמשיכי מאמי
אתר האהבה הישראלי