QUOTE (שירקה_הנסיכה @ 20/02/2006) אווך תממשיכי כברררר
ממש מעצצצצצבן שהתגובות לא מספקקות אוותך
כיאלו ממממממממה ?!
זה סתם מעצצצבן..
תגידי תודה שמיגיבים לך וזההו
יש כאלה שהיו מתיים שיגיבו להן ככה..ומתלונננות פחותת \= !
התגובות לא מספקות אותי!!!! זה מה שיש .. למי שלא נוח יכול לא לקרוא את הסיפור שלי... 😠 ..
מממממממדהיםם וארוךךך
פפפפפפרפקטט!!
תמשיכיי גלוששש
יאאלה חייםם במשך..
אוהבתתת
מאמייי זה עצוב בטירוףףף😢
אני רוצה שאושר ואושרי יחזרו..😢
וד"א מה עם אשר(נראה לי זה החתול) ? חחח
קיצר מאמושש..
ה=מ=ש=ך
ד=ח=ו=ף !😊
יאו אמא זה כ"כ עצוווב!
שתחזור לאושרי מסכן , אחרי מה שהוא עשה היא עושה לו את אותו דבר....
המשך :]]
=[[[
😢
אוווףףףף...
גלווושש ממש ממש יפה מאממי תמשייכיי
'היא עוד תקרא את הפתק המפגרת הזאת.. היא מסוגלת להוציא אותו מהפח' חשבתי לעצמי.. אך ידעתי שהיא בחיים לא תחטט בזבל אז הרגשתי קצת יותר טוב..
וכך.. הכל נגמר.. בתקווה שהתקופה הקרובה תעבור עלי בזריזות.. ושהכול יחזור למקומו בשלום.......
פרק 107-
וכך עבר לו היום.. הרגשתי צורך ללכת לראות את רון ולדבר איתו..
עליתי על אוטובוס.. והגעתי הישר לביתו.. דפקתי על הדלת.. והוא פתח עם חיוך ענק..
"ידעתי שתבואי.." הוא חייך..
"חחחח.." צחקתי.. הוא נשק לי בלחי ונכנסתי..
"את רעבה נכון?" הוא שאל והבטתי סביב.. לפתע נתקפתי פחד.. הכל סבב סביבי.. נזכרתי בימים שהיינו חברים.. הבטתי בפינה ההיא.. מתחת לטלווזיה.. איך ישבתי שמה בכיתי... והוא צעק.. צעק עלי.. הוא היה שיכור..
"כלבהההה.. בואי.. בואי.." הוא צעק לי.. התיישבתי מקופלת מפחד בפינה ההיא.. מוסתרת ממנו.. גופי רעד ונשימותיי התחזקו..
"יפה שלי.. בואי אלי.. בואי.." הוא אמר בקול מוזר.. הוא היה שיכור.. נדף ממנו ריח חזק של אלכוהול וסגריות..
"איפה את אהובתי? איפה?" שתקתי.. לא העזתי להוציא הגה מהפה.. ידעתי שאם אני אוציא אחד הוא מסוגל להרוג אותי במכות.
נשמתי נשימות עמוקות והוא נעצר. ראיתי את רגליו. נעליו השחורות בלטו. סתמתי את פי עם ידי כדי שאפסיק לנשום. הוא התקרב למקום מסתורי. ונעמד למולו..
"אושר? הי אושר?" הוא קרא לי..
"אהה.. מה?" שאלתי..
"מה קורה לך? את לא מקשיבה לי?
"מקשיבה.." חייכתי..
"את רעבה נכון?"
"חח קצת.." אמרתי..
"יופי.. כי יש מלא אוכל.." הוא חייך ולקח אותי למטבח.. אמא שלו ישבה שמה וקראה עיתון..
"היי אושר.. ואו כמה זמן לא ראיתי אותך.." היא אמרה..
"חח כן.." צחקתי צחוק מאולץ..
"בואי תאכלו.." היא אמרה.. אכלנו לנו היה טעים..=] ועלינו לחדר..
"אז.. את רוצה לספר לי?" הוא שאל..
"כן.." אמרתי.. כמעט התפוצצתי מרוב ששמרתי הכל בפנים..
"מה קרה אתמול? מההתחלה.."
"הוא גילה הכל.. הכל.."
"איך?" הוא שאל..
"דיברתי עם תומר... הוא שמע.."
"אהה.." רון אמר.. "הוא עשה בעיות?"
"הוא פשוט מסכן.. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.. אני חייבת לדבר איתו.. הוא לא יקשיב לי.."
"הזמן יעזור לו להבין.. והוא יבין אותך!!" רון אמר..
"מה הוא יבין? שהתאהבתי בבן דוד שלו?" אמרתי ודמעות עמדו בגרוני וחנקו אותי... הסתרתי את פני עם ידי במטרה שלא יראה שאני עומדת לבכות..
"זה בסדר לבכות.." הוא אמר אחרי כמה שניות..
הזזתי את ידי והדמעות שלי נגלו לנגד עניו..
"הכל בסדר.." הוא בא וחיבק אותי..
"תגיד לי שהכל חלום.. ואני צריכה להתעורר ממנו.. תגיד לי בבקשה.." התחננתי..
"אני מצטער.." הוא אמר מחבק אותי.. משרה עלי אהבה ושלום.. צילצול הפלאפון שלי קטע אותי..
~תומר אהובי~ הופיע על הצג..
"הלו.."
__________________
"היי אהובי.."
__________________
"מה קרה? למה אתה נשמע ככה?"
___________________
”מההההההההההה?.." צרחתי.. כאבה לי הבטן.. הראש השתולל ממחשבות איומות.. זה לא הגיוני.. זה לא בבקשה אלוהים..
___________________
"אני באה.."
___________________
"איפה זה?"
___________________
"אני אהיה באיכילוב בעוד 10 דקות.. ביי.."
___________________
ניתקתי.. סחרחורת תקפה אותי..
"מה איכילוב?" רון שאל אותי...
"בוא כבר.." משכתי את ידו כולי רועדת.. ויצאנו החוצה.. לאיכילוב...
אושרי ניסה להתאבדדד בטחח..חחח
המשךךך!
אומגייייייייידדדדדדד , המשך המשך המשך פליז תעשי היווום חח
תעשי המשך ותעשי אותי בריאה :]
חח מוווואה
ווואו זה בטח אושרי המשךךךךךך