טובבב גלושש אני רוצה להגידדד לךךך שאת כותבת פשוטט מדהיםם
ניראה לי הכי יפה בלי להעליב אנשים פה..
כלל שניהה אני בודקת תתמיד אם עשית המשך...
קיצרר תתמשיכי ככה להפתיע ולרשום יפה😛
אוהבתתת
התחלתי עכשיו לקרוא..וזה פשוט מדהיםםם!!!
קראתי 141 עמודים מושלמייםם
גלושששקההה
תמשיכי
הילולקי 😁
גלוששש שוב פרקק מושלםםם כמו תמיד!!
והבנתי את הסוףף של הפרקקקק ממש ממש מ*ד*ה*י*ם!!!
מסכנה איזה חיים מסובכיםםם!!
שתחליטט כבר את מי היא רוצהה ותפסיק לפגועע באושי אחת ולתמיד!
מסכןןןןן הלוואי עליי מישהו כמוהו לא הייתי מוותרת עליו בעד שום דברר!!!!
חחחח..יאללה המשכוששש יפתי מחכההה...
ושתדעי ותפנימי==>מפרק לפרק הכתיבה שלך יותר ויותר משתפרתתתת לפי דעתי!!!!! 😁
שנינוששש-החתיךך שבחתימהה הוא המושלםם שלי חעחע
בותי וגולי באמת סורי שאני מתערבת ביניכןןן!!!
אבל מדי פעם הסתכלתי בתגובות שיש לכן אחת לשנייה
ובאמתת שזה מרגששש ומדהיםם עד כמה אתן אוהבות אחת את השנייה..
ומכירות אחת את השנייה אפילו אם זה רק וירטואלי!
באמתת שזה משהו קסוםםם זה נדיררר!!
אז בותייי אני ב=ט=ו=ח=ה שגולי אוהבתותךךך מכלל הלבב..
ורואים את זההה לא צריךך לחשוב הרבההה...
חברותתת מדהימההה באמתת מיוחדתתת!!!
ב*ר*כ*ו*ת*י*י חעחע..
אוהבתותכןןןןןןןןןןןן
יפיתייייייי.....
אין לי מילה אחרת חוץ מ-
ממממממממממממממממממממממווווווווווווווווווווושששששששששששששששששששששששלללללללללללללללללללללללללללללללללםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שני הפרקים אני חושבת היפים ביותר בסיפור..
( למרות שהיו עוד ממש יפיםם!! )
אבל אהבתי את פרק ה100 בטירוף...
יאללה המשךך מאמי!!!
כולם פה מחכים כבר לפרק הבא!!!
מה אם המשך קטן וחמדמד?!?!??!?1!?!??!?!?!
חחחח יאללה לאביו
דקו'ששש
חיחי אין מה לעשות אני יותר מדי אוהבתותכןןן ובמיוחדד כשאתן ביחדד=]]]
תודה רבה.. אני אשמח לעוד תגובות...=]..
יפיתוש.. תודה ילדה מדהימה שלי.. מתתתהה עללליייךךך..
ברוכה הבאה לכל החדשות...=] מואההההההה..
גלושק'ה
חוחוייי גמני מאמי=]]
מוואה
וווואו אני כבר לא מבינה כלום למי הכוונה שהיא אוהבת מה שרשום בסוף???
יווו איזה בלאגן חחח מדהים גלוש המשךךךך
ללאאאא שלא תהיה עם תומרררררררר
הוא יעשה לה ר-ע 😢
ושוב.. תודה...
אני יודעת שהפרקים מבולבלים.. ואני יודעת שהם לא מובנים.. אבל חכו.. הכל משתלם בסוף נכון?.. או שלא?.. חיחי..=]..
בזמן האחרון אני לא מרוצה מהפרקיםשלי 😊 ... אבל רשמתי לכן אחד.. קצת מסובך הכל.. אבל אני מקווה שתבינו..
תראו שמתי לכן המשך ארוך... 😊
הפרק הבא מוקדש לשני הקופה.. 😊 .. תהני.. והלוואי שיום אחד זה יתגשם.. מאחלת לך את זה!!!! 😊 ..
גלוווווללהה.. ;]
מחשבות התעוררו במוחי.. אני חייבת לעשות משהו עם עצמי.. אבל לא.. לא עכשיו.. לא לפני החתונה.. אני לא צריכה צרות על הראש..
אני אוהבת אותו.. כן אותו.. לא שכחתי אותו לעולם.. מה יהיה איתי?.. עדיין לא שכחתי אותו? למרות הכל?.. למה?...
~כעבור 4 שבועות~
פרק 102-
4 שבועות עברו עלי.. 4 שבועות ששנתי נדדה..
הכל התחיל מאותו היום.. שתומר נישק אותי.. כן.. זוכרים?... יסורי המצפון כבר לא פעלו עלי.. אולי כי שכחתי את אושרי שלי?..
אולי לא שכחתי גם את רון עדיין? אולי הכל עדיין כל כך טרי..
כל זה לא יכול לקרות ב-4 חודשים תמימים.. 120 ימים קצרים.. בעלי 24 שעות.. איך כל האירועים האלה יכולים לקרות לי?..
האם זה הגיוני? או שהכל קורה לי ככה סתם..
אולי אני לוקחת דברים ללב מדי.. ואולי כדי לי להתחיל להזהר.. להזהר מהרע שצפוי.. לא הכל בחיים ורוד.. לא הכל תמיד חייב להיות כל כך טוב.. לא הגיוני..
הכל משמעותי בשבילי.. החיים הגורל.. אבל מה יהיה? .. מה יהיה איתי?.. ועם הסובבים אותי..
"היי רון.." עניתי לטלפון ממנו.. אפשר לומר שדי התקרבנו..
"כן.. אני יודעת.. מחר החתונה.. תאמין לי.. אני לא ישנה בלילה.."
"חחח כן.. כן.. אני יודעת שגם אתם נרגשים... =].."
"בשבילי? בטח... =].." חייכתי.. איזה ילד מתוק הוא.. 😁 ..
"להפגש עכשיו? אאממ... אני מעדיפה שלו.. אני קצת נסערת..מצטערת.." אמרתי..
"תודה רבה מתוק שלי.. נתראה מחר בערב?"
"תתייפיף כן? יהיו הרבה מפורסמים.." אמרתי וחייכתי לעצמי..
"חחח אוהבת.. בהיוש.." ניתקתי לו..
וישר קיבלתי עוד שיחה.. מאושרי..
"היי." עניתי..
"כן.. הכל בסדר.."
"קצת נרגשת.."
"לא.. הכל יהיה בסדר.."
"להפגש? לא מצטערת.. אני קצת נסערת.."
"כן אושרי.. אני יודעת שאתה אוהב אותי.."
"כן.. אני אוהבת אותך..."
"לילה טוב.. ביי.."
ניתקתי לו.. כן.. לא הכל נשאר כמו פעם.. התרחקנו.. ואני כבר לא יודעת אם להגדיר אותנו כחברים.. אני עסוקה.. הוא כל היום ישן.. או שהוא בעבודה.. הוא קנה את החנות ממתקים.. הייתם מאמינים?.. בזה הוא רוצה לעבוד.. לא לפתח קרירה.. או לישון.. או לעבוד... 😢 ..
"היי תומר.." אמרתי וחיוך ענק התפשט על פני.. והפרפרים שלי .. ללא מעצור..
"בטח שכן .. אני מחכה לך... =].."
"בהיוש.." ניתקתי לו. והנה.. צלצול..
"היי.." אמרתי ונשקתי לו בלחי.. הוא הביט בי בעניו.. העניים שמשגעות אותי כבר חודש שלם. מתרוצצות סביבי. מחפשות קצת אהבה וקצת שקט.
התיישבנו על הספה. נרגשים.
"את מתרגשת ממחר?" הוא שאל..
"ואי.. מאוד.. אתה לא יודע כמה.." אמרתי מחייכת.. הוא לקח את ידי באטיות.. ושילב אותה לידו..
"אני אהיה לצידך.. אל תדאגי.." הוא אמר..
"אבל תומר.. מה יהיה עם אושרי? להרוס את זה עכשיו? ככה? לפני החתונה?" שאלתי..
"זאת החלטה שלך אושר.. מה שקורה ביננו קורה כבר חודש.. אני לא יודע מה לומר לך.. אני אוהב אותך.." הוא אמר והביט בעני..
"גם אני אוהבת אותך.." אמרתי..
"אני לא מסוגל לעשות לו את זה.." תומר אמר.. "הוא .. כזה בן דוד טוב.. כואב לי הלב.." הוא אמר..
"תומר.. אני לא יודעת מה לומר לך.." אמרתי והשפלתי את עני..
"יהיה בסדר.." הוא אמר.. "תני לזמן לעזור.."
"הזמן לא עוזר!!" אמרתי.. "הזמן רק יותר ויותר גורע.. ואנחנו שומרים את הסוד הזה.. אנחנו מאוהבים בסתר.." אמרתי..
"הזמן יעזור.. תני ללחץ לעבור.."
"אוקי.." אמרתי ונשכבתי לצידו על מיטטתי.. מניחה את ראשי על חזהו.. ותוהה מתי יגיע היום שאהיה באמת מאושרת..
הרגשתי את קצב פעימות ליבו.. לאט לאט.. הן דופקות.. נותנות לו חיים..
ואני.. אני מוכנה להקריב בשבילו את חיי.. בשבילו אני מוכנה.. רק בשביל להיות איתו.. אפילו לרגע..
מביטה בעניו.. מסוחררת מהמבט..
והוא שותק.
הוא יודע מתי לשתוק. הוא יודע מה לעשות.
ואני כל כך רוצה לחוש אותו. את שפתיו. את מגע גופו.
ואני רוצה לראות.. אני רוצה לפקוח את עני. אני רוצה להביט. ואני רוצה לגעת. ואני רוצה את המבט הזה שכל כך אוהב .. וכך כך רוצה.
ואני רוצה אותו.
את תומר שלי.
"אני רוצה אותך.." אמרתי לו..
הוא רק חיבק אותי.. מאמץ אותי לחזהו עם ידיו הגדולות.. משריר בי תחושה של ביטחון..
פקחתי את עני.. והמתחתי..
הבטתי בתיקרה הלבנה.. בוהה..
"היוםםםםםםםםםםם.." צעקתי וחייכתי.. חיוך שמשרה שלווה בגופי.. אך גם טיפה לחץ..
כבר 3 שיחות שלא נענו היו לי משני הקרציה.. חיחי.. לא משתנה הילדה..
"בוקר טוב.." ירדתי בדילוגים למטה.. אמא שותה קפה.. ואבי קורא עיתון..
ורוגע שורר בבית הזה.. איך רוגע? הם מתחתנים היום!!
הדבקתי לכל אחד נשיקה רטובה בלחי..
"איך אתם רגועים? הלווווווו היום אתם מתחתנים!!" אמרתי..
"חחח.. תרגעי אושר... עם לחץ לא תצליחי כלום.."אבי אמר לי.. "אני חייב לקפוץ למשרד לסדר כמה עניינים אחרונים.." הוא אמר..
"גם היום אתה עובד?" שאלתי..
"לא.. אני הולך לסדר כמה דברים לחתונה.. אהה.. ואושר אל תשכחי.. היום הצילומים שלך!!"
"כן כן.. לא שוכחת.." אמרתי והוא קרץ לי.. כן.. הוא רוצה שאני אצטלם בשבילו לאיזה חברה של שמלות.. עם השמלת כלה.. אז הסכמתי.. רק בשביל שיהיה מאושר..
שתיתי לי שוקו.. ועליתי להעיר את יוני..
קפצתי עליו..
"בוקררררררררר.." צעקתי והורדתי ממנו את השמכה.. פותחת את התריסים ואור השמש מציף את החדר..
"שמנהה... לכי.. אני רוצה לישון.. 🙄 .." הוא אמר עייף..
"קוםםםם.. חתונה.. טם טם טם טם.." אמרתי מזמרת לו שיר של חתונה... =]..
"חחחח חולה.." הוא עף למקלחת.. את העבודה שלי עשיתי לי להיום.. 😊
מרץ תקף אותי.. כולם בבצפר לומדים.. ואני לי פה בבית.. =]..
התקשרתי לאושרי.. כדי שלא יגיד שאחר כך אני מתעלמת..
"בוקר טוב.." אמרתי..
"בוקר.." הוא ענה לי חצי מת..
"מה הערתי אותך?"
"כן.. אבל לא נורא.."
"מצטערת.." אמרתי..
"יאאא.. היום החתונה.." הוא אמר..
"כן.." חייכתי..
"מזל טוב.." הוא אמר חצי מת..
"אתה רוצה להמשיך לישון?"
"בערך.. " הוא אמר..
"טוב..אז אני לא אפריע לך.. לילה טוב מתוק.. ביי ביי.." ניתקתי לו.. =/... איזה יחס אני מקבלת מחבר שלי..
ירדתי למטה כדי לשאול את אמא מתי הולכים..והנה.. מצאתי את שקד שמה..
___________________________
"יאאא.. אמא.. את מאמינה שהיום את מתחתנת?" שאלתי אותה נרגשת... =]..
"כן.. אני מאמינה.." היא הביטה בי בחיוך.. הכל התחיל מהכסף שהיה חסר.. לא יודעת למה... =/..
היינו בסלון כלות.. לבושות כיפיפיות..
"אמא.. השער שלי בסדר?" שאלתי נרגשת..
"מדהים.." היא חייכה..
"אוף.." רטנה שקד.."זה מכוער.." היא אמרה והביטה בשמלתה.. שלפי טעמי הייתה יפיפיה..
"זה לא.." אמא נשקה לה בלחי.. וקנאה הציפה אותי.. "את פשוט יפיפיה.. תראי כמה יופי..." היא אמרה וסימנה לה להביט במראה.. שקד הביטה בי מרוצה.. מחייכת חיוך גועלי.. חיוך של ניצחון..
"תודה אפרת.. את מדהימה.." היא חיבקה אותה..
המאפרת איפרה אותי.. בגוונים עדינים.. השמלה נראתה עלי מעולה.. נראתי פשוט מהמם!!..
הכל היה כל כך חגיגי.. כל כך יוקרתי..
אמא התקרבה אלי.. לבושה בשמלת כלה יפיפיה..
"אושר.. את יודעת שהיום חיינו משתנים?" היא שאלה אותי..
"כן אמא.."
"אושר.. אנחנו מתחילות חיים חדשים.. והפעם החיים האלה לא ישתנו.." היא אמרה בי מביטה במן רצינות..
"כן אמא.. אני יודעת.." אמרתי..
"אוקי.." היא חייכה.. "אבי ביקש שתצאו החוצה.. את ושקד.. הוא רוצה לדבר איתכן.."
הבטתי בשקד שקמה מהכסא שלה.. קמתי גם אני וצעדתי החוצה.. אבי עמד לו בחליפת חתונה.. אוי.. הוא נראה כל כך טוב..
"אבי.. אוי.. אתה נראה כל כך מעולה.." אמרתי וחיוך ענק התפרס על פני ועל פניו.. "מזל טוב.." חיבקתי אותו..
"תודה.." הוא ענה.. ושקד אפילו טרחה לחייך אליו..
"אני רוצה שתעשו כמה תמונות מקצועיות.. רוצות?" הוא שאל..
"אהה בטח.. מה שדיברנו?"
"כן..."
"בשביל מה?" שקד שאלה
"את כבר תראי.. =].." הוא חייך..
"טוב.." אמרה נכנסנו לתוך אוטו שחור.. שלקח אותנו למן גן קסום.. המראה שהאיפור נתן לי היה כמעט כטיבעי.. ונראתי ממש כמו פיה..
הצלם הושיב אותי על מן נדנדה מעץ.. שהייתה קשורה לעץ שהיה מלא בפרחים צבעוניים..
פלאש.. ועוד פלאש.. ועני כבר כאבו..
"תודה.." אבי חייך אלי.. וצילמו גם את שקד כמה תמונות..
חזרנו לסלון הכלות.. עוד שעה כבר אנחנו צריכים ללכת לאולם..
"אני נשאר עם אמא כמו שאתן יודעות.." הוא אמר וחייך..
"כן.. אנחנו כבר נדאג לקבל את האורחים.." חייכתי..
"סבא וסבתא יהיו שמה.. " הוא אמר ליוני ולשקד.. שד"א.. יוני נראה פשוט מדהים!!!!!
הצלם.. שלא עזב אותנו לרגע ודאג להנציח כל שניה ושניה שמיוחדת..
נפרדנו לשלום מכולם.. ונסענו לגן האירועים..
הגענו לכינרת.. מקום הולדתה של אימי..
נכנסנו לגן אירועים שהיה על המים.. (ד"א.. דוד שלי התחתן בכזה דבר.. חיחי... =]..)
הרצפה הייתה עשויה מעץ.. והיה אפשר לחוש בזרם המים שזרם מתחת לרצפה..
הכינרת סבבה אותנו.. וההרגשה הייתה מיוחדת..
הכל היה לבן.. נכנסנו.. ומראה מדהים תקף אותי וגרם לי לצמרמורת קלה..
הרגשתי כמו פיה שמעופפת מעל המים..
נישקתי לשלום את סבתא וסבא.. שהיו נרגשים במיוחד.. ונזכרתי באבא.. הוא כל כך היה חסר לי.. תמיד.. המגע שלו.. רציתי לחוש מגע של אבא.. ותחושת בטחון.. רציתי שהוא יניף אותי על זרועותיו לשמים.. וארגיש כמו ציפור שמעופפת ..
אולי אבי ימלא את תחושת החיסרון הזאת?... אני כל כך רוצה להרגיש נאהבת.. ומצד שני.. אני רוצה אותו.. את האבא שלי.. אני כבר חסרת סבלנות..
האורחים התחילו להגיע ולהחמיא על המראה...=]..
כולם היו כל כך נרגשים.. חיכיתי במיוחד לקטע שהסלבס יכנו..=]
שני נכנסה.. אי.. היא הייתה כל כך יפה..
"אושרררררר..." היא צרחה וחיבקה אותי..
"מכוערת.." אמרתי והבטתי בה..
"יאא.. איזה יפה.." היא אמרה וכמעט דמעות עמדו בעניה.. היא החזיקה בידי וסובבה אותי..
"ואי.. את ממש נסיכה את יודעת?"
"חחח.. תודה.. מתרגשת?"
"חחחח.. תאמיני לי יותר ממה שאת.." היא אמרה..
"חחח.. אל תדאגי.. הם יגיעו.." אמרתי והתכוונתי למה קשור.. שכבר לילות היא לא ישנה ומחכה לרגע הזה.. לילות שלמים.. היא כבר הכינה דפים.. מתנות.. שירים.. ברכות.. מצלמות.. והכל כדי לתעד רגע פעוט..
אני.. שלא יחסתי לכך מחשבות.. לא שמתי לב לשני שקיפצה והתרוצצה לידי עד שכאב לי הראש..
"שני.. יקרציה.. תחכי.. יהיו לך כמה שעות טובות להתקרצץ להם.." אמרתי..
"חחח.. טוב טוב.." הוא אמרה והלכה..
הבחנתי בדמות שמביטה בי.. עניה הכחולות נצצו.. וזה היה.. לא אחר מהאהוב שלי...
אתר האהבה הישראלי