איזה מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם =]
יאללה שרון כבר ישתנה..והם יחזרו להיות ידידיםם (אבל שתישאר עם אושרי)
המשךך=]
מ=ה=מ=םםםם😊
המשךךךךךךךךךךךךךך
דחוףףףףףףףףףףףףףףף
י'כישרוניתתתתתתתתתתת
השלמתי 3 פרקים נדיריםםםםםםם
יאללה המשךךך דחווווווווופי
אוהבתותךך מלאןןןן
יפיתי צ'לךך=]]
גלוש הפסדתייי כמה פרקים בגלל טיול שנתי בגלל זה לא הגבתי..פרקים מושלמיםם מחכה להמשךך!!
מהממםםםם
לא יודעת אם להאמין לרון או לא 😊
המשךךךךךךךךךך
שבת שלום
תמשכייייייייייייי חייבת המשך דחוווףף
חחח התמכרתייי 😉
+*+ניצניייייייייי+*+ 😂
אייי עכשיו אני מרוצהה..=]
תודההה יפים ויפותתת שליי...=]
יפיתיייי התגעגעתי אליךךךך.. 😉 ..
גלושק'הההה 😊
"אני באה.. אני באה.." אמרתי לה.. ונעלתי שוב את נעלי. ירדתי למטה ויצאנו החוצה .
התיישבתי מקדימה וחגרתי חגורת בטיחות.
נסענו בערך 10 דקות. עד שהגענו למתפרה קרובה.
פרק 87-
פתחנו את הדלת . ונכנסתי בעדינות. היה חמים שמה.
המון חטים ובדים היו. מן עולם של בגדים.
איש קרח וקטן ישב על כסא. ליד שולחן ולידו הייתה מכונת תפירה הוא תפר משהו מבד משי מקסים. הוא היה בצבע לבן. בפינת החדר הייתה מן בובה מחלון ראווה. הייתה מונחת עליה שימלה יפיפייה. לעולם לא ראיתי שימלה כזאת יפה.
בצד השני היו עוד דגמים של שמלות. כנראה הכי חדשות שהכין.
הבנתי שהוא התופר הכי טוב שיש.
הוא סקר את גופי ואת פני בעניו.
"היי אפרת. " הוא אמר לאמא שלי. (ככה קראתי לה לא?.)
"היי...=]" היא אמרה.. "מה שלומך יוסי?"
"אהה.. יהיה טוב בעזרת השם. מה שלומך?"
"שלומי מצויין" היא ענתה.
"זאת אושר?" הוא שאל.
"כן" אמא ענתה.
"נעים מאוד." הוא לחץ את ידי "אוי כמה שהיא דומה לאבא שלה פשוט קופי" הוא חייך חיוך ושיניו הצהובות הציצו מפיו.
חייכתי. לא ידעתי שהייתי דומה לאבא
אמא חייכה
"אושר תכירי זה יוסי. הוא תפר לי את שמלת החתונה ה-1 שלי. גם לאבא הוא תפר את החליפה שלו.." היא אמרה.. "והוא הכי טוב שיש."
שתיקה.
"אז עם מי את מתחתנת?" יוסי שאל
"עם אדם מקסים. קוראים לו אבי.." הוא אמר..
"אהה.. יפה.. עם השנים את יותר ויותר נעלמת לי.."
"חחח אני מצטערת יוסי. אתה רואה אין לי זמן לנשום.."
"אי.. כן אני מבין. אנשים מזדקנים . נעשים עסוקים. אלה הם החיים.." הוא אמר.. הוא נראה בערך בשנות ה-60. נראה אדם חכם.
"כן יוסי. צודק. " היא אמרה..
"במה אבי עוסק?"
"מנהל סוכנות דוגמנות.." היא אמרה.
"אהה.." הוא ענה.. "מצליח?"
"כן.." היא אמרה..
"אהה.. יופי.. אני שמח.. אז גברת אושר.." הוא פנה אלי..
"מוכנה?" הוא שאל..
"כן.." חייכתי..
הוא לקח תחילה את המידות שלי. בחן אותי. ואז אמר.
"טוב תראי. יש לך איזה סגנון מיוחד?" הוא שאל.
"ת'אמת. לא.." אמרתי.
"אוקי. תראי, מכיוון שזאת חתונה אני הייתי מציע שנלך על שימלה. יהיו שמה הרבה אנשים?" הוא אמר וצחקתי.
"מליונים.."
"אז את צריכה להיות הכי מיוחדת.." הוא חייך.. "יש עוד ילדים לאבי?" הוא שאל אותי..
"כן.. 2.. בת ובן תאומים.."
"בני כמה?" הוא שאל..
"16 כמוני.."
"או... " הוא פלט קריאה.. "בת. זאת כבר סיבה למסיבה?"
"למה?" שאלתי..
"אין תחרות?"
"או או.. " אמא אמרה.. "שלא תדע יוסי. ואתה עוד מכיר זאת מהבנות שלך.." היא אמרה והם העלו נוסטלגיה.
הם צחקו ופיטפטו.. ובינתיים הפלגתי לעולם משלי
חשבתי על החתונה ועל האורחים. בטח יהיו מלא סלבריטאים.
יאי.. התלהבתי.
הוא הראה לי כמה שמלות שעיצב. כל פעם התפעלתי יותר ויותר מחדש.
"וזאת.." הוא אמר ונכנס למחסן. הוא הוציא קולב עם שימלה שהייתה עטופה במן ניילון שחור.
"הכי מיוחדת.." הוא הוסיף.
"היא לאישה עדינה. " הוא אמר.. "היא תתאים לך בול.." הוא התלהב. "אבל כמובן שנצטרך לקצר את רזה מדי בשבילה.." הבטתי בו. הוא הוציא אותה. ועני נפתחו.
היא הייתה לבנה כשלג. היא הייתה חשופה טיפה אך במידה, וקצרה ברגליים.
הוא נתן לי אותה. וידי רעדו מהתרגשות.
"תעזרי לה.." הוא אמר לאמא. נכנסתי לתא ההלבשה ופשטתי את בגדי. מדדתי את השמלה. היא הייתה גדולה.
יצאתי החוצה. והוא הביט בי. עניו נצצו. מושלמת. הוא אמר והביט בי. הבטתי במראה שהייתה במולי. אמא אספה לי את השער והביטה בי בהערצה.
"כמה שאת דומה לאבא.." היא אמרה בהתרגשות.. "כמה גדלת ילדה שלי.." היא התחילה עם הרגישות שלה..
"טוב אמא. די.." אמרתי .. "זה לא שאני מתחתנת. את מתחתנת.."
"או.. עוד יגיע היום.." יוסי אמר. והביט בי. הוא קיצר את השימלה בעזרת סיכות. היא הגיעה טיפה לפני הברכיים. ידי היו חשופות. רעדתי טיפה מקור.
"תכף נסיים.." הוא אמר..
"את אוהבת אותה?" אמא שאלה..
"מאוד.." אמרתי.. "היא מתאימה.."
"כן.." היא אמרה.. "אבל היא גדולה.."
"אין דבר שאי אפשר לתקן.." הוא אמר..
"אתה תוכל?"
"כמובן.. יקח לי קצת זמן. "
"כמה?"
"שבועיים. שלושה. יש הרבה הזמנות עכשיו. במיוחד באביב.."
"אוקי.. " היא אמרה.. "בעוד חודש החתונה יוסי.." אמא אמרה... והוא הביט בה.. "אהה.. חודש..." ואמר. כנראה שציפה שתזמין אותו. לא ידעתי אם השיקולים של אמא הם להזמין אותו. אבל אני מאמינה שהיא תגיע למסקנה. סה"כ הוא אדם נורא נחמד וחכם.
פשטתי את השימלה בגופי נזהרת לא להדקר מהמחטים שהיו תקועים בה התבשתי ונתתי לו תשימלה.
"תחזרו בעוד שבועיים. למדידות אחרונות. " הוא אמר. הודנו לו ויצאנו.
נכנסנו לאוטו..
"יאי.. מתרגשת.." אמרתי..
"חחח.. זה רק ההתחלה. מחר שולחים את כל ההזמנות.." אמא אמרה..
"יאא.. מגניב.. יהיו הרבה סלבריטאים.."
"לא הסתכלתי על ההזמנות של אבא. אבל אני מאמינה שכן.. פגשתי כמה אתמוך. הלכתי למפעל.."
"באמת? את מי?" שאלתי..
"אהה.. אגם רוטברג הזאת הייתה שמה.." אמא אמרה..
"איך היא?" שאלתי..
"מתוקה. לא יותר.."
"מי עוד?" שאלתי..
"אממ.. יהודה לוי היה שמה. ויעל בר זוהר גם כן.."
"מגניבבבבבב" אמרתי
"חחח אי.. איך את מתלהבת.." היא אמרה בעודה מקליקה את החגורה. הקלקתי גם אני.
"חחח אמא. כל ילד היה רוצה לפגוש אותם.."
"כן אה.." היא אמרה.. והתחלנו לנסוע.
נסענו והגענו הביתה..
"תורידי אותי אצל אושרי.." ביקשתי..
"טוב.." היא אמרה.. החלטתי להפתיע אותו.
הגעתי לביתו. נכנסתי אליו הביתה ובאתי לפתוח את הדלת.
ראיתי שמה. . .
יאאא פרק יפהה
ומה מה מה היא ראתה שמה???.
אני רוצה המשךך
פרק מושלם גלושש
אוהבת אותךך
טלוש
ראית שמההה...??
פרק מממממהמםם
תמשיכיי מאמיי
מממממממממש יפה !@
תמשיכי מאמי..
המשך המשך
ומהמם כרגיל את פשוט כותבת מדהייםם!