תודה לכולכן.. וסליחה על הייבוש..
בזמן הקרוב יהיו הרבה יבושים..
לא היה לי כוח לכתוב לאף אחד.. או לראות אף אחד.. אז השארתי את המחשב פתוח.. והבטתי בתקרה..=]
עד.. שנשלחה לי הודעה.. מ..
פרק 80-
שחר..
((שחרונה שלי))
היי מאמי.. מה קורה??..
אני..
היי שחרונה.. הכל בסדר.. מה איתך?
((שחרונה שלי))
הכל מעולה!!!!.. די את לא יודעת איך אני מתרגשת!! איזה חמוד גיא..
אני
כן.. הוא באמת מתוק
((שחרונה שלי))
אני ממש אוהבת אותו!!!
אני
והוא אותך..
((שחרונה שלי))
=]
מה עם אושרי?
אני
כלום..
((שחרונה שלי))
יאא.. הוא מזה אדיוט!! אני אדבר איתו..
אני
לא.. אני.. כנראה... נפגשת איתו היום.. ב-7..
((שחרונה שלי))
אההה נכון.. אמרת לי..
אני
כן..
((שחרונה שלי))
את בטוחה שאת רוצה ללכת?
אני
כן..
((שחרונה שלי))
אוקי.. שיהיה בהצלחה..
אני
חיחי.. תודה מאמי.. יאלה.. אני זזתי להתארגן..=]
((שחרונה שלי))
אוקי יפה שלי.. אני אתקשר אליך באיזה שלב..
אני
אוקע בהיוש..
((שחרונה שלי))
בהיוש..
סגרתי את האיסיקיו והמחשב..
נכנסתי להתקלח.. התקלחתי בערך שלושתרבה שעה.. לא רציתי לצאת מהמקלחת.. נתתי למחשבות להציף אותי.. ואמצתי לליבי את השרשרת..
נשמתי נשימות עמוקות וכבדות.. נאנחת כמה פעמים בדקה..
חושבת על הרגעים היפים שהיו בחיי..
שוב התאכזבתי.. שוב נעלבתי.. הכל שוב חוזר על עצמו.. רון.. אוף.. אושרי.. מה יהיה איתי?
יצאתי מהמקלחת בעודי עוטפת את גופי במגבת ורודה..=]
נכנסתי לחדר.. ולא ממש התכוונתי להשקיע למפגש עם אושרי.. לא התלהבתי מהמפגש.. ידעתי שרק שאני אראה אותו.. אני ארגיש את אותה הצביטה בלב.. את אותו הכעס והאכזבה הבוקעת מתוכו..
וחור הקנאה יתרחב..
וכאב עצום ימלא את גופי ואת ליבי..
המחשבות נדדו הרחק מהמציאות.. התלבשתי בזריזות..
הסתרקתי.. ואספתי את שערי.. לקחתי את הפלאפון שלי.. השעה הייתה חמישה לשבע..
ירדתי למטה..
"אמא.. עפתי אני אחזור יותר מאוחר.." אמרתי במן דיכאון שכזה..
"לאן את הולכת?" היא שאלה..
"לסמטת חורב.."
"עם מי?"
"אושרי.." אמרתי..
"לא נפרדתם?"
"נפרדנו.." אמרתי..
"טוב.. " אמא אמרה.. "תהני.. לקחת פלאפון ומפתח?"
"כן.." אמרתי..
"וכסף?"
"לא.." עניתי..
"למה?"
"כי אני לא צריכה..=].."
"בסדר.." אמא אמרה.. "ביי.." יצאתי החוצה..
נשמתי את האוויר הקר הנשאף דרך פי.. חלחל הישר לראותי ומילא אותר באוויר קר.. ריח האביב התפשט באוויר והעצים התמלאו בעלים צבעוניים..
ריח של אביב וחורף התערבב באוויר..
האוויר הקר הציף את גופי..
הבטתי השמימה.. הם היו כבר מלאים בכוכבים..
בקרוב יזיזו את השעון.. חשבתי בליבי..
קצר אור עדיין נשאר.. והשמש בצבצה לה מבעד לעננים האפורים..
התחלתי ללכת.. הדרך עוד הייתה ארוכה עד לסמטה..
לקח לי 10 דקות להגיע.. מרוב מחשבות לא שמתי לב..
האווירה הייתה מוזרה..
חושך מוחלט לפתע הציף את הסביבה..
ואושרי עדיין לא היה שמה..
החלטתי לחכות 10 דקות.. ולא יותר..
השעה הייתה 7 ועשרים.. והוא לא הגיע.. הוא מצפה שאני אחכה לו? התקדמתי לכיוון הספסל.. והתיישבתי עליו.. לפתע נחת עלי פתק.. לא ידעתי מאן הגיע..
"זוכרת איפה ראיתי אותך בפעם ה-1?... אני מחכה לך שמה.." היה רשום על הפתק..
'יופי..' חשבתי לעצמי.. 'לא מספיק שאני מחכה לו כבר 20 דקות.. אני גם צריכה ללכת לקניון..' טיפה התעצבנתי.. אך בעומק ליבי ידעתי שבטוח המאמץ שווה..
הלכתי לחנות הממתקים באי חשק... עברתי את הכניסה של השומר.. ונכנסתי לקניון.. ירדתי 2 קומות ונכנסתי לחנות בתקווה שהוא יהיה שם..
אבל..
הוא לא היה שמה..
הייתה המוכרת השניה..
"היי אושר.." היא חייכה..
"היי רווית..." אמרתי לה..
"אני רואה שהגעת..."
"כן.." אמרתי..
"הוא השאיר לך משהו.." היא אמרה והוציאה מין דלי מלא בממתקים..
"תפתחי הכל.." היא אמרה.. ויצאתי מהחנות..
יצאתי מהקניון ושוב נשמתי את האוויר הקריר..
התיישבתי על ספסל.. והתחלתי לפתוח הכל..
'הוא פשוט חושב שמשעמם לי .. מה הקרצייה הזה רוצה?.. אוף!!' התעצבנתי
פתחת את העציפה.. מליוני ממתקים ביצבצו ..
התחלתי לחטט.. ואחרי 5 דקות שנהרסו לי הידיים..מצאתי פתק..
"רואה את הסוכריה הורודה?" היה כתוב..
'אדיוט.. יש כאן 30,000' חשבתי לעצמי..
"הסוכרייה על המקל.. היא זאתי שביקשת ממני באותו יום שנפגשנו..=]
בואי למקום שהתנשקנו בו בפעם ה-1"
'יאאאאאאאאא' ראשי צעק.. הוא חמוד ומתוק ונחמד.. אבל הוא בגד בי!!!
לבית של אליה נכון? .. איזה מזל שיש עלי כרטיסיה!!.. חשבתי לעצמי... ועליתי על אוטובוס לבית של אליה..
'להיכנס אליה?' חשבתי לעצמי.. נכנסתי לגינה שלה בזהירות.. מנסה לקלוט איזה רמז..
ועל הנדנדה שבה התנשקנו הוא ישב.. ראיתי את דמותו מביטה בשמיים.. עניו הכחולות נצצו..
התקרבתי אליו בזהירות.. מניחה הכל מאחורי..
את הכעס.. את האכזבה.. השנאה.. ואת דלי הממתקים..
התיישבתי לידו בעדינות.. הוא המשיך להביט בשמיים..
הבטתי בו.. והוא קפץ..
"אושר.. הגעת.." הוא אמר.. ושם לב..
"כן.." עניתי בשקט..
"כבר הייתי בטוח שלא תגיעי.." הוא אמר.. ושתקתי.. לא עניתי לו.. נראתי אדישה..
"אושר.. אני מבטיח לך שזאת הפעם האחרונה שאני מטריד אותך.." הוא אמר והביט בעני והתקרב אלי.. הוא ליטף את פני בידי.. התרחקתי אחורה..
"אושר.." הוא התחיל לומר..
ו..





