אהבה לפני המוות

וואיי נימשעע מענייין..
המשךךךךךך מאמי...


סתיוי 😛

ואיי התחלה חזקה ביותר.
😊

הגיע הבוקר,הפעם היא כבר יכלה לקום,היא ראתה אותו ולא ידעה מי הוא...
הבוקר היה קר,הוא היה עטוף במעיל העור שלו....
היא לקחה את שמיכתה ועטפה אותו,הוא התעורר,היה נבוך במעט...
"מי אתה?"היא אמרה,הרגישה מסוחררת...
"אני...אני...אני עומר ואת?"הוא ענה,התבייש,והאדים...
"אני לירז...תודה לך...באמת..."היא ענתה...
"אין על מה..."הוא אמר,ולפתע הרגיש ביטחון עמוק.
היו דפיקות על הדלת והרופא נכנס...
"בוקר טוב,אני מניח היא כבר התעוררה?"הרופא שאל
"כן,לפני רגע היא חזרה לישון..."הוא ענה
"אני מבקש ממך לצאת לכמה זמן מהחדר,לביצוע בדיקות,ולהיכנס למשרד שלי,לשיחה..."הרופא אמר
"אין בעיה..."הוא קם,וצעד למשרד של הרופא...
הם ישבו שניהם במשרד,הרופא ניגש עם תיק החולה שלה נשם לרווחה והתחיל בשיחה...
"הדבר שאני צריך להודיע לך חשוב לי מאוד,לירד...ללירז יש גידול במוח..."

להמשיך?

"מה?...אבל...אבל...איך?"הוא שאל...
"המכה היתה קשה מאוד...כפי ששמת לב...וכתוצאה מכך...זה מה שקרה..."הרופא ענה...
עומר היה המום עד מאוד,הוא יצא מהחדר,וצעד לכיוון היציאה מבי"ח,הוא התחיל לרוץ...
הוא הגיע לים,הדמעות כבר לא יכלו להישמר בתוכו,והוא פרץ בבכי...
"ל...ל...מ...ה..."הוא בכה..."..אלו...ק...י...ם..."
השעה היתה כבר כמעט 15:00 בצהריים,הוא התחיל ללכת לבי"ח...בראשו ובדמיונו רצו כל התמונות מאז פגש את לירז...
"אני חייב לדעת מה...איך חייב לדעת איך...איך אני יכול לעזור לך...אהובתי..."הוא דיבר לעצמו...
הוא חזר לבי"ח,וחיפש את הרופא המטפל של לירז,הוא מצא אותו והם ניגשו למישרד שלו...
"איך,מה ולמה...אני רוצה לדעת הכל...איך אני יכול לטפל בה?במה אני יכול לעזור..."הוא אחז בחלוקו של הרופא..."תענה לי בבקשה..."
הרופא הוריד את ידיו של עומר מחלוקו והתחיל לדבר.."החולה לא תשרוד הרבה זמן...יש לה עוד חודשיים של חיים...אין דרך שבה אתה תוכל לטפל בה...הכדורים שניתן לה יעזרו לה רק בהתקפים...לצערנו אין במה לעזור לה..."הרופא אמר..."אתה לא מבין...יש לי כסף..אני ישלם על הכל.."עומר אמר כשהוא חנוק בדמעות..."לצערנו...הסיבה אינה הכסף..."הרופא אמר.."לעזאעזל...מכל הטכנולוגיות בעולם הזה אין מקום שאפשר לעשות בו משהו עם המחלה שלה?...החולה עומדת למות..."עומר אמר ובראשו עדיין קולו..."החולה עומדת למות...החולה עומדת למות..."
הוא דפק עם אגרופו על שולחן הרופא ויצא לכיוון החדר של לירז...

וואייייייייי מהמםםםםםםםםםםםם!!!!
המשך המשךךך המשךךךךךךךךך ומהררר...

מסכנהה גידול במוח...אמאאאאא....

את כותבת מהמםםם..!!


סתיוי=]

את מוזמנת לקרוא את הסיפורר שלי... מאכזבה-לאהבה חדשהה...!
😛

הוא הלך לכיוון חדרה של לירז,היא ישבה על המיטה,כשדמעות זולגות מעיניה...
הוא ראה זאת ניגש,ישב לידה ושאל...."מה...מה..קרה?"היא הסתכלה עליו והוא חיבק אותה...
"כואב לי הראש...הוא אף פעם לא כאב כך..."היא בכתה וחיבקה אותו...הוא עזב אותה והלך לרופא...
"אני חייב דחוף את התרופה...יש לה התקף..."הרופא הושיט לו קופסא של כדורים...
עומר לקח את הכדורים ורץ לכיוון חדרה של לירז,הוא מזג לה כוס מים והביא לה כדור...
השעה היתה כבר כמעט 20:00 בערב הם ישבו שניהם בחדר ודיברו...עכשיו הוא כבר ידע הרבה דברים עליה..."אני חייב להגיד לך משהו..."הוא אמר..."כל הזמן הזה שהיית בבי"ח הם לא היו לשווא...כשהיינו בבי"ח..."הוא רצה להגיד לה את זה אך לא רצה שהיא תסבול מהידיעה שהיא עומדת למות...דמעות החלו לחנוק את פיו...והוא לא הצליח להגיד מילה..."אני...אני אוהב אותך..."לפחות את זה הוא הצליח להגיד...
היא לא ציפתה לדבר כזה...כששמעה את המילים.."אני...אוהב...אותך..."היא התחילה להרגיש כלפיו גם משהו..."אני...אני לא יודעת אם זאת אהבה אבל...אני חושבת שגם אני..."למרות שגילה היה 25 היא התנהגה כילדה בת 14 שפוחדת להגיד את רגשותיה..."אני...אני...גם...אוהבת...אותך.."היא אמרה...
הוא קם מהכיסא ונישק אותה...הרופא הגיע לחדר..."סליחה על ההפרעה..."הרופא דפק על הדלת ונכנס...שניהם האדימו.."אני צריך לדבר איתך לשניה...אתה יכול לגשת למשרד שלי?"הוא שאל..."אה...כן,בטח..."עומר אמר...הוא נשק לה על המצח והלך לכיוון המשרד של הרופא...
הוא דפק על הדלת.."היכנס בבקשה..."אמר הרופא..עומר נכנס למשרד הרופא ישב על הכיסא ודיבר...
"יש מצב שאני יכול לקחת את החולה הביתה,כמובן עם הצמדת אחות?"הוא שאל...
"בדיוק על זה רציתי לדבר איתך..."הרופא אמר.."החולה היתה פה פעמיים השנה,היא לא אוהבת להיות בבתי חולים,רציתי,כמובן בשבילה,וברשותך לעשות לה את הימים הכי מאושרים בחודשיים האחרונים של החיים שלה..."הרופא אמר..."גם אני חשבתי על זה...אני רוצה לערוך לה טיול בכל העולם...עם הצמדת אחות..."עומר אמר..."אתה יכול בבקשה להצמיד לה את האחות הכי טובה בבית החולים?"עומר שאל..הרופא הנהנן"כן...וזה גם לא יעלה הרבה.."הרופא אמר..עומר קם מהכיסא וניגש לרופא"תודה רבה.."הוא אמר ויצא מהמשרד...

להמשיך?

התחלה יפה..למרות שזה פשוט טיפה לא הגיוני כי גידול במוח לא מתקבל ממכה ..זה משהו תאי..אבל התחלה יפה!

יואווו אלוקיםם איזה סיפורר עצובב =[[
אבל יאפהה מאמי את כותבת מדהיםם
תמשיכייי =]]

הוא הגיע לחדרה,לקח מזוודה והחל לארוז...
הוא ראה שהיא מתעוררת,ניגש אליה חיבק אותה,נשק לה קלות ואמר"משתחררים!"...
החיוך הבזיק על פניה היא נישקה אותו וקמה מהמיטה...
היא לקחה בגדים והלכה להחליף...לפני שיצאה לא שכחה להגיד..."תודה..."היא פתחה את הדלת ויצאה
האחות ניגשה לחדר..."שמעתי מהרופא שאינך רוצה להגיד לחולה על המחלה שלה ואני מכבדת זאת..."היא אמרה..."תודה..."הוא אמר...לירז חזרה לחדר"סוף סוף הולכים מהמקום הזה...!"היא שמחה,ומיד הבינה שמשהו מסריח פה..."קרה משהו?"היא שאלה..."כלום...מה צריך לקרות?"עומר שאל...
"תקשיבי אני צריך להגיד לך משהו...האחות תהיה פה צמודה אלינו בחודשיים הקרובים..."הוא אמר...היא לא הבינה מה קרה ולמה היא צריכה להיצמד אל אחות במשך חודשיים"מה...למה?!"היא שאלה..."את קיבלת מכה חזקה ובגלל זה יש לך לפעמים כאבים חזקים בראש...בגלל זה אם יהיה לך התקף כזה האחות תהיה איתנו ותעזור לך בהכל...אנחנו עכשיו יוצאים לטייל לחודש...בכל העולם...רוצה?!"היא נהנה בראשה"בטח שאני רוצה..."היא שמחה...הימים הקרובים בשניהם היו בעיקר להכנות לטיול...

להמשיך?

וואי עכשיו קראתי הכול! איזה יפהההה....ועצוב 😢.....
תמשיכי... ותכתבי המשכים ארוכים יותרר

מושלםם
מחכה להמשך מאמי =]]

קראתי עכשיו את כל ההמשכים ויש לי רק דבר אחד לומר עליהם : וואו!!!!!!!!!!!!!!!

סיפור פשוט מדהים

מאוד מאוד מאוד אהבתי

מקווה שתמשיכי בקרוב

לאב יא 😍

המשך

מאמיי אני 'צה המשךך =[[