המכתב שלא נכתב.

מכירים בעיתון לאשה את המדור הזה??? פה תוכלו לכתוב מכתבים שתמיד רציתם לרשום, דברים שרציתם להגיד ,אבל מצד שני רציתם לשמור בלב...

אני מתחילה... אתם יכולים גם!

תמיד רציתי לדבר איתך.
אני כ"כ שמחה שמצאתי את זה.
אחרת לא הייתי יכולה ל"הכיר" אותך.
אתה בנאדם מדהים.
אתה מצמרר אותי כל פעם מחדש.
אני בטוחה שאמרו לך את זה כבר כ"כ הרבה פעמים.
אני בטוחה שכ"כ הרבה אנשים ניסו לעזור לך
הם גם בטח היו הרבה יותר קרובים ליך מאשר אני
אבל אני כ"כ רוצה שיחה אחת ורק אחת איתך.
אני בהחלט יסתפק באחת
אני בטוחה שאין מקום זמן ויכולת להביע את כל מה שאני רוצה להגיד לך
הלוואי והייתי יכולה להראות לך קצת אור, שלא הכל שחור ורע.
הלוואי והייתי יכולה לתת לך מעיין נקודת מחשבה שתעזור לך.
אני בטוחה שאני לא יצליח לעשות את זה,
כי הרבה ניסו לפני ואני בטוחה שהרבה ינסו גם אחרי ולא יצליחו,
אתה סבלת יותר מדי בחיים שלך,
ובגלל זה מגיע לך את החיים הכי טובים שיכולים להיות,א
אני מקווה שתצא מהבית לצבא, אם תצא בכלל אז יהיה לך יותר טוב
ואתה תראה את החיים האחרים
אתה תכיר אנשים אחרים
שאולי יוכלו לעשות לך טוב יותר מכל בנאדם שמנסה לעזור לך בדרך שלי
ושל כל האחרים שנמצאים פה.
בחיים אני לא ישכח אותך,
היו כמה פעמים שאפילו בכיתי מהאותיות שחיברו מילים
שנגעו בי יותר מכל דבר אחר.
יש לך יכולות ואתה מוכשר בצורה בלתי רגילה
אני מקווה שיום אחד תוכל לממש את היכולות שלך.
ושוב פעם כמו הרבה שורות ומשפטים במכתב הזה,
אני מקווה, אבל זה לא עוזר כי זאת רק תקווה,
והיא רק שלי, היא לא כ"כ משנה או תשנה.
אני כמעט בטוחה בזה, אני רוצה להיות טועה ולא צודקת
במילים האלה, אבל בתוך תוכי אני יודעת שזה כ"כ נכון.
אין לי עוד מה לומר לך, בעצם יש לי כ"כ הרבה.
אבל זה לא ייגמר לעולם אם אני לא יפסיק את זה כאן,
כי כל פעם נוספים לי עוד ועוד דברים לכתוב פה.
אז אני יסיים את זה כאן,
בתקווה שפנייך מובילות למקום אחר, יותר טוב מאיפה שאתה היום.
אוהבת, באמת ובתמים.