ת' על התגובות מושלמות שלי,
על ההמשך הבא ישבתי רבות,
חשבתי איך להמשיך ת'סיפור והחלטתי להפתיע אותכן קצת,
ההמשך הבא יהיה אחרי שנה ,
אל דאגה תבינו הכל,
זה לא סוף הסיפור והוא אפילו לא מתקרב לסוף,
נראה לי הסיפור הזה יהיה הכי ארוך שלי,
בתגובה הבאה אני מעלה ת'המשך 😉
המשך...
*-*-*-*-*-*-לאחר שנה-*-*-*-*-*-*
אני ומאור עדיין בייחד,
מאושרים מאז ומתמיד,
כל היום בייחד,
אני וקשת הפכנו עם הזמן לחברות הכי הכי הכי טובות שיש,
חורשות על הטלפונים והפלאפונים כשלא נמצאות בייחד,
כשאנחנו בייחד אז הולכות לכל מקום אפשרי,
גיליתי שהיא בנאדם מדהים!!!,
היא ויואב נפרדו אבל נשארו ידידים,
יואב סיים כיתה י"ב בהצלחה ושכר לעצמו דירה לבד באילת,
הוא עבר לאילת ולפני חודש התגייס לקרבי,
בקשר לסיון זה קצת מסובך,
היא בלי הפסקה עושה לי ולמאור בעיות,
בכל חור נדחפת לנו,
אבל אנחנו לא מתייחסים עליה,
למרות שלפעמים נראה שדווקא למאור אכפת ממנה והוא מתייחס עליה,
אני לא ממש חושבת על זה,
הכי חשוב לי מה שאני מרגישה עכשיו,
ואני?!,
מ-א-ו-ש-ר-ת,
אני כבר בכיתה י' ומאור ב-י'א וכנ"ל קשת,
קשת ומאור באותה שיכבה,
קשת וסיון כבר לא חברות,
הן רבו בינהן,
קשת ומאור פחות או יותר מדברים,
זאת אומרת יותר מאשר פעם,
טוב היום יום ראשון ואני?,
בבצפר הולכת לכיוון הכיתה של מאור,
החלטתי להפתיע אותו,
הוא אמר לי שאין לו זמן לבוא עלי היום אז החלטתי אני לבוא עליו,
וקשת?,
החליטה לבוא איתי לדעתה לא כדי לי ללכת לבד,
היא בכלל רצתה שאני לא ילך לכיתה של מאור,
לא הבנתי ממש למה,
הדלת בכיתה שלו הייתה סגורה,
זה היה בהפסקה,
קשת נעמדה מולי
קשת- "עזבי אותו יפה שלי,
תבואי עליו אחר כך,
בואי בואי נלך"
אני- "למה?"
קשת- "יש לי ת'סיבות שלי,
בואי נלך"
זה מה שיותר גרם לי לראות את מאור ועכשיו,
הזזתי קצת את קשת ופתחתי ת'דלת של הכיתה של מאור,
ומה ראיתי?!,
את מאור וסיון מ-ת-נ-ש-ק-י-ם,
הייתי בהלם,
לא יכולתי לזוז,
לא ידעתי מה לעשות או להגיד,
הם אפילו לא שמעו שהדלת נפתחה,
המשיכו בשלהם,
קשת הייתה מאחורי וגם היא הייתה בהלם,
אחרי כמה שניות הסתכלתי עליה,
היא ידעה על זה ולא אמרה לי כלום?!?!,
מה הולך פה?!?!,
התעצבנתי יצאתי מהכיתה של מאור וקשת יצאה,
טרקתי ת'דלת של הכיתה שלו וזה מה שבטח גרם להם להבין שתפסו אותם,
אני רצתי לשירותים של הבנות וקשת אחרי,
מאור ראה אותי ולא ידע מה לעשות,
הוא רץ אחרי,
תפס אותי ביד וסובב אותי עליו,
היו לי דמעות בעיניים,
דמעות שאיימו להמשך לעד,
העפתי לו סטירה והעפתי אותו ממני,
בשירותים קשת חיבקה אותי
קשת- "הוא לא שווה אותך,
נכון זה כואב לך עכשיו אבל זה יעבור,
תבואי עלי היום אחרי הבצפר אני יביא לך כמה מהבגדים שלי ונעליים,
נתאפר ונתבשם ונצא היום בערב למועדון,
תכירי בנים חדשים ותשכחי את מאור"
בין דמעה לדמעה אמרתי לה
אני- "אבל ידעת על זה?!?!"
קשת- "תארתי לעצמי אבל לא הייתי בטוחה,
ראית שבעצמי הייתי בהלם כשראיתי אותם מתנשקים,
מאור לא בנאדם כזה של בגידות,
אבל הפעם הוא יצא מניאק!!!"
אני- "הוא האהבה הראשונה שלי,
היינו בייחד שנה,
את מבינה מזה שנה?!,
זה לא הולך ברגל,
איך עכשיו אני ממשיכה הלאה?!,
מה אני אמורה לעשות?!,
מה עושים בכלל במצב כזה?!"
הדלת של השירותים נפתחה ומאור נכנס כולו מתנשף
מאור- "יסמין אני חייב לדבר איתך דחוףףףף,
ב' ממך תקשיבי ליי"
לא רציתי בכלל לדבר איתו וקשת ראתה את זה
קשת- "תעוף מפההההה,
אתה לא קולט מה עשית?!,
תראה לאיזה מצב הבאת אותהה!!!,
היא לא רוצה לדבר איתך,
ובכלל זה שירותים של בנות עם אתה לא מבין לבד!!"
מאור- "אני חייב לדבר איתה ולהסביר לה!!!"
ראיתי שהוא לא הולך לוותר בקלות אז החלטתי בכל הכוח לענות לו
אני- "מאור תעשה טובה תצא מפה,
אין לי כוח עליך עכשיו,
התנשקת עם סיון!!!,
מה פה אפשר להסביר?!?!,
עוד היית אומר לי להאמין בך,
שהיא תנסה לסכסך בינינו,
האמנתי בך,
סמכתי עליך בעיניים עצומות,
ידעתי שהיא תנסה לסכסך בינינו ושתינו יודעים הייטב שהיא ניסתה ולא פעם,
אבל לא הצליחה,
כך לפחות אני חשבתי,
עד עכשיו"
ברגע הזה בכלל נשברתי,
התיישבתי על הריצפה וקשת התיישבה ליידי,
היא אמרה למאור שיצא והוא עם דמעות בעיניים יצא מהשירותים,
חיבקתי את קשת וכך ישבנו קרוב לשעתיים,
בשקט,
הדמעות המשיכו לרדת,
העיניים שלי היו כבר נפוחות ואדומות
*****************************
תגיבו ב' ויהיה המשך 😉
וואי למהה????
הרסתת 😢
תמשיכי מאמי אני במתחחח
יאא איזה מניאקקק מאוררר
ואני אהבתיי אותוו =[[ בעע עליווו
תמשיכיי יפתיי
יאאאאאאאאאאאאאאא
איזה מנייאק..
אוף...
מחכה להמשך....
אני עפתי לאכול משהו,
תמשיכו להגיב ועוד היום אני מעלה לכן עוד המשך,
ת' רבה רבה רבה על התגובות מדהימות שלי 😁
בתגובה הבאה אני מעלה לכן המשך,
אני מכניסה דמות חדשה לסיפור,
התיאור שאני נותנת לו הוא של בנאדם שמאוד מאוד מאוד מאוד קרוב עלי וחשוב לי יותר מהכל ומכולם אבל השם שאני הולכת לתת לו הוא בדוי,
רק התיאור של המראה החיצוני לא בדוי,
טוב זה מספיק לבנתיים
המשך...
קשת- "טוב בואי תשטפי פנים ותנסי להרגע קצת,
הכל יהיה בסדר"
לא רציתי לשטוף פנים וגם לא להרגע!!,
מה יהיה בסדר?!,
מה כבר יכול להיות בסדר?!,
מאור בגד ביייייי עם סיוןןןןן!!!,
הוא התנשק איתהההההה!!!,
לא אמרתי כלום,
כמו ילדה טובה קמתי ושטפתי פנימה,
נרגעתי קצת,
קשת איפרה אותי כי כל האיפור ירד לי,
אחרי 15 דקות יצאנו אני וקשת מהשירותים,
את מאור לא ראיתי יותר באותו יום בבצפר,
נעלם כאילו בלעה אותו האדמה,
אני וקשת הלכנו לבית שלה,
קשת פתחה ת'דלת במפתח,
נכנסה ואני אחריה,
היא סגרה ת'דלת,
אף אחד לא היה אצלה בבית
קשת- "בובה רוצה לשתות משהו או לאכול?"
אני- "לא יפה שלי זה בסדר"
קשת חייכה והדביקה לי נשיקה בלחי,
שפכה לעצמה קולה לכוס ונכנסנו לחדר שלה,
נזרקתי על המיטה שלה וכמו תמיד חשבתי על מאור,
קשת קפצה עלי
אני- "קומי קומי ממני,
מה אני נראת לך פה?"
קשת- "את דווקא נוחה"
שתינו התחלנו לצחוק
אני- "מסטולה שלי שתיהי לי בריאה"
זרקנו ת'תיקים שלנו על הריצפה
קשת- "אחחח...
כלבה"
אני- "מי שמדברת"
קשת- "כן כן שמענו עלייך"
צבטה אותי בכל הכוח ואני הכנסתי צרחה
אני- "מניאקיתתתתת!!"
קשת- "טוב ילדונת,
יש לנו משהו לעשות היום בערב,
יוצאות למועדוןןןןןןןן אני ואת לבדדדדד להכיר בנים חדשים,
נכיר לך כמה בנים וגם לעצמי בדרך "
אני- "אוףףףף אין לי כוח"
קשת- "מזה אין לך כוח?!,
בטח שישששששש!!!,
שמעתי יש איזה מישהו חדש בעיר,
חתיךךךךךךךך,
והכי חשוב רווק"
אני- "גם כן איתך"
קשת- "מאכזבת שכמותך,
מבואסת שלי,
יאללה צריך לבחור בגדים ונעליים להיום בערב,
יש לי המוןןןןןןן!!,
קומייייי ותדגמני לי קצת ת'בגדים שלי,
נראה מה הכי מתאים לך"
היא קמה ופתחה ת'ארון שלה,
שפכה את כל הבגדים שהיו לה בארון החוצה,
והתחילה במלכה,
הוציאה לי בגדים בזוגות
גילו'ש:
ת' חיים שלי 😁,
המשך אני מעלה בתגובה הבאה
יפהה מאמיי
איפה מאוריי 😢 😢 ???
מדהיםםםםםםםםםםםם...המשך בובה דחופייי...
