|
|
|
אין פה ת'חנונית ות'מקובל,
זה סיפור מדהים,
שווה קריאה,
כותרת אין לי לסיפור,
אז נתחיל:
אני הספקתי להיות בהרבה מקומות בעולם,
יש לי חברים מכל העולם,
למרות שקצת קשה לי להכיר,
כל תקופה מסוימת שנמשכת הרוב כמה חודשים אני מוצאת ת'צמי באזור אחר בעולם,
אבל פתאום ההורים שלי החליטו שהם רוצים לחזור לארץ,
לארץ שבה נולדתי,
לארץ שאותה עזבתי עם ההורים ואחותי שכבר הספיקה לחזור ארצה ולהתחתן,
יש לי אחיינית,
אבל הם לא גרים איתנו אלה בארץ,
בארץ ישראל,
במקרה שמעתי את אבא שלי ואמא שלי מדברים והחלטתי להקשיב ולראות מה קורה ועל מה,
שמעתי ת'מילה ירושלים עיר שאני זוכרת די מטושטש כי שם בתוך העיר הזאת שנמצאת בארץ ישראל,
אני נולדתי,
התיישבתי לייד הדלת של הורי שהייתה פתוחה
אמא שלי- "איך נגיד לה?,
היא בקושי מספיקה להכיר אנשים,
כל הזמן אנחנו עוברים ממקום למקום,
אני מבינה שזאת העבודה שלך,
אבל היא ילדה בגיל ההתבגרות,
היא רק התאהבה במישהו ועכשיו צריכה לעזוב"
אבא שלי- "זה נכון,
אבל אני לא יכול להחמיץ ת'הזדמנות הזאת,
ואנחנו גם עוברים לירושלים,
אני בטוח שהיא תשמח כשהיא תשמע את זה"
הם המשיכו לדבר,
ואני הפסקתי להקשיב,
התרכזתי במחשבותי,
מאיפה להם מה אני ישמח לשמוע ומה לא?,
הרי הם לא יודעים מזה לעבור מעיר לעיר,
מארץ לארץ,
להכיר אנשים חדשים,
סביבה חדשה,
בצפר חדש,
ובכלל להצליח להסתגל למקומות שונים,
וזה עוד טוב עם הייתי מצליחה איכשהו,
קשה לי עם שפות שונות,
קשה לי עם מקומות שונים,
אני רוצה סופ סוף להיות במקום 1 ולדעת שכאן זה הבית שלי,
שאחרי צהריים אני יחזור עליו כל יום בסיום הלימודים,
שאני ידע שזה המקום שלי,
שכאן זאת הארץ שלי,
אבל אי אפשר כך,
ונוסף לכל הכרתי פה מישהו חדש שעד עכשיו הכל היה נראה שיש לנו סיכוי בייחד,
ונוסף לכל אני התאהבתי בו,
אז עוד פעם לקום ולעבור?,
מזווית שמבוגר רואה בה אולי זה פשוט,
אבל למישהו בגיל ההתבגרות זה מאוד קשה!,
למישהו שצריך להתחיל הכל מחדש בכל כמה חודשים,
בכל תקופה מסוימת,
קמתי על רגלי ונכנסתי לחדר הורי
*************************************
תגיבו ב' עם אהבתם ואני ימשיך
הודיהה התחלת סיפורר חדשש =]]
חיחיחי איזה כיףףףף =]]
יא מוכשרתת זה מושלםם
מחכה להמשך מאמי =]
נששמע יייפה=]
תתממשיכי נשמה
ת' על התגובות מושלמות שלי 😁,
הנה ההמשך:
ברגע שאמא שלי הבחינה בי היא ישר פנתה עלי
אמא שלי- "כמה זמן עמדת בכניסה לחדר שלנו?"
אני- "מספיק זמן בשביל לשמוע שהחלטתם עוד פעם לעבור לארץ אחרת"
אבא שלי- "תביני זאת העבודה שלי,
ומציעים לי תפקיד מאוד טוב בישראל,
ונוסף לכל אנחנו עוברים לירושלים"
אני- "ומזה עוזר לי?,
אני כל הזמן עוברת מארץ לארץ,
בקושי מספיקה להכיר ת'אנשים ות'סביבה ועוד פעם מוצאת ת'צמי במקום אחר בעולם,
אולי מספיק?,
מה פה אין תפקידים טובים?,
דווקא בישראל?"
אמא שלי התערבה
אמא שלי- "תראי שיהיה לך מאוד קל להסתגל,
ארץ ישראל זאת הארץ שבה נולדת,
למדת שם גם,
זוכרת?,
כיתה א', ב', ג', ד' ו-ה',
ונוסף לכל מעיין גרה בארץ,
הפעם זה יהיה יותר פשוט"
אני- "זה לא יהיה יותר פשוט!,
קשה לי כל הזמן לנסות למצוא חן בעייני האנשים במקומות החדשים שאני כל הזמן מוצאת ת'צמי בהם,
תמיד צריך לחייך לכולם בזמן שהם תוקעים בך מבטים כאילו נפלת מחלל החיצון,
אבל אתם לא תבינו אותי,
אתם כבר עברתם ת'גיל הזה,
כשהייתם בגיל ההתבגרות לא לקחו אותכם ממקום למקום,
הייתם נשארים כל הזמן במקום 1"
התעצבנתי ודמעות התחילו לרדת מתוך עייני,
יצאתי מהחדר של הורי ונכנסתי לחדרי,
נפלתי על המיטה שלי והמשכתי לבכות,
הסתובבתי אחרי כמה דקות וראיתי את אבא שלי יוצא מהחדר של הורי ופונה לכיוון דלת היציאה,
אחרי כמה דקות נשמעה טריקת דלת,
אמא שלי גם יצאה מהחדר של הורי ופנתה לחדר שלי
אמא שלי- "תראי אבא שלך לא אשם בכלום,
הוא עובד קשה ורוצה את הטוב ביותר בשבילך ובשבילי,
רוצה או לא אנחנו עוברים לגור בישראל,
זאת לא החלטה שאפשר לשנות עכשיו כי הכל כבר סגור,
רק חיפשנו דרך להגיד לך את זה,
מצטערת שכך זה קרה אבל אין ברירה"
אני הסתכלתי על אמא שלי והרגשתי איך הדמעות ממשיכות לרדת מתוך עייני ומאיימות להמשך לעד,
אמא שלי התיישבה על המיטה שלי וחיבקה אותי
אני- "אתם לא מבינים כלום"
אמא שלי- "אנחנו מבינים מצוין,
אבל גם את צריכה להבין אותנו,
זאת העבודה של אבא שלך,
ויש לך פה גם צד חיובי,
את לעומת כל מי שנמצא בגיל שלך עוברת ממקום למקום כל הזמן,
מארץ לארץ,
מכירה שפות חדשות,
מקומות חדשים,
הרגלים וחגים שונים,
לך יש ת'הזדמנות הזאת"
אני- "אולי אבל יש הרבה דברים שהייתי מעדיפה שיהיו לי"
אחרי שיחה קצרה אמא שלי קמה מהמיטה שלי ויצאה מהחדר שלי,
שבועיים עברו,
כבר היינו בישראל,
בדירה החדשה בירושלים,
עיר מאוד יפה,
מעניין איך יהיה בבצפר החדש,
שמעתי שהבצפר ההוא זה הבצפר הכי טוב בירושלים,
יותר נכון החטיבה הכי טובה,
אני עולה לכיתה ט',
המזג האוויר בחוץ היה מעורפל,
גשם חזק ירד,
העננים היו שחורים,
התיישבתי בסלון בין כל הארגזים שעדיין לא פורקו והרגשתי הרגשה מוזרה מבפנים,
כאילו משהו חסר לי,
משהו שאף פעם לא היה לי,
אמא שלי קטעה את מחשבותי
אמא שלי- "צריך לקנות מצרכים ולמלא דלק,
יורד גשם בחוץ והמזג האוויר סוער אבל אין ברירה"
אני קמתי והתארגנתי מהר,
יצאתי אחרי אמא שלי לכיוון האוטו,
רצנו עם מטריה אבל בכל זאת נרטבנו,
נכנסנו לאוטו ואמא שלי התניעה ת'מכונית,
יצאנו לדרך
אמא שלי- "בהתחלה נקפוץ לתחנת דלק"
הנהנתי בראשי,
אחרי כמה דקות היינו בתחנת הדלק,
מישהו התקרב למכונית שלנו,
גבווהה, רזה, עיניים בהירות ושיער בהיר,
נראה שהוא עובד שם,
הוא היה לבוש במעיל עבה, כובע גרב וקפפות עבות,
אמא שלי פנתה עליו ואמרה לו למלאות לנו דלק במכונית,
הוא ישר התחיל בעבודה אבל לפני זה הסתכל עלי כמה דקות ואני הסתכלתי עליו,
הוא חייך ואני החזרתי לו חיוך,
אמא שלי הסתכלה עלינו מהצד ולא הבינה מה קורה
****************************
תגיבו ויהיה המשך 😛
אהה ועוד פרט ששחכתי להוסיף,
הסיפור מבוסס על הספר "אהבה בעמק רפאים",
שיניתי את הסיפור בשביל שלא יהיה דומה בהרבה,
אבל יש דמיון,
למי שקרה ת'ספר "אהבה בעמק רפאים" יבין למה הכוונה,
אבל אל תדאגו יש למה לצפות,
אני שיניתי הרבה דברים, מקרים, שמות, הוספתי, הוצאתי,
יש למה לחכות
אהההה ידעתי שזה מוכר לי מאיפה שהואאא
אני מכורה לספרים האלה חחחח
תמשיכייי 😊😊
רונה
אההה עכשיו הבנתיי למה מוכר ליי
חיחיחי קראתי ת'סיפור ההוא שלך מאמי
פרק מושלםם תמשיכיי =]]
ת' על התגובות מתוקות שלי 😁,
גילי בובה שלי לא אני כתבתי ת'סיפור "אהבה בעמק רפאים",
העתקתי אותו מספר,
אבל ת'סיפור שאני כותבת עכשיו זה שלי,
לקחתי ת'ספר "אהבה בעמק רפאים" ושיניתי כמה וכמה דברים ,
ויצא סיפור חדש ומעניין,
ההמשך יהיה עוד כמה דקות
QUOTE (ילדונות_17 @ 30/09/2005) אהה ועוד פרט ששחכתי להוסיף,
הסיפור מבוסס על הספר "אהבה בעמק רפאים",
שיניתי את הסיפור בשביל שלא יהיה דומה בהרבה,
אבל יש דמיון,
למי שקרה ת'ספר "אהבה בעמק רפאים" יבין למה הכוונה,
אבל אל תדאגו יש למה לצפות,
אני שיניתי הרבה דברים, מקרים, שמות, הוספתי, הוצאתי,
יש למה לחכות
באמת רציתי לישאול אותך למה זה כ"כ דומה...
אני מקווה שאת זה תסיימי
מחכה להמשך בקוצר רוח 😊
המשך...
אחרי כמה דקות אמא שלי יצאה מהמכונית ואמרה לי לחכות לה,
נשארתי לשבת בתוך המכונית ואותו אחד שלפני כמה דקות מילא לנו דלק במכונית סימן לי לפתוח קצת ת'חלון בצד שלי,
ברגע שפתחתי והקור נכנס פנימה עברו לי צמרמורות בכל הגוף,
הוא התחיל בשיחה:
מאור - "אני רואה שאת עולה חדשה נכון?,
לפי המראה החיצוני"
אני- "כן,
לפני פחות משבועיים רק עלינו ארצה אני ומשפחתי,
אחותי גרה בישראל עם בעלה והבת שלהם,
למדתי כבר בירושלים בכיתות א', ב', ג', ד' ו-ה'"
מאור- "וואלה,
אני גר בירושלים מאז שאני זוכר את עצמי,
עובד פה בתחנת הדלק בשעות הפנאי,
ולומד בתיכון"
אני- "קשה?,
דרך אגב איך קוראים לך?"
מאור- "זה לא ממש קשה,
כן שכחתי להציג את עצמי,
שמי מאור,
ואיך קוראים לך?"
אני- "יסמין,
נעים מאוד,
באיזה תיכון אתה לומד?,
גמני עוד מעט מתחילה ללמוד בחטיבת ביניים פה בירושלים,
איך ששמעתי הבצפר ההוא הכי טוב בירושלים"
מאור- "יש מצב שאת מתכוונת לבצפר שבו אני לומד,
'בן גוריון' ?,
נעים גם לי"
אני- "כן,
ב-'בן גוריון',
יש מצב שנפגש,
באיזה כיתה אתה לומד?"
מאור- "י'"
אמא שלי בדיוק הגיעה וקטעה את השיחה שלנו,
היא שילמה למאור,
מאור אמר לי ביי,
אמא שלי התניע ת'מכונית ויצאנו לכיוון המכולת,
איך שהבנתי המכולת מאוד קרובה לדירה החדשה שלנו,
אבל באותם רגעים לא חשבתי בכלל על זה,
חשבתי על מאור,
שם יפה,
מעניין עם נפגש בבצפר,
למרות שעם אני הולכת ללמוד איתו באותו בצפר אז יש מצב,
קפצנו למכולת,
עשינו קניות לבית,
מצרכים וחזרנו הביתה,
המזג האוויר הסוער לא נרגע,
הגשם רק התחזק,
ליום למחורת אמא שלי העירה אותי בבוקר והזכירה לי שהיום אני מתחילה ללמוד בבצפר החדש,
אני בחוסר חשק ורצון עז לחזור לישון קמתי מהמיטה,
התפשטתי ונכנסתי למקלחת של כמה דקות,
שטפתי פנים ושיניים,
הסתרקתי ,
נכנסתי לחדר שלי עטופה בחלוק ורוד קצר,
התארגנתי מהר,
לקחתי תיק בצפר הכנסתי בו מחברת, יומן וכמה עטים ,
לקחתי ת'פ"ל, מפתחות וכסף,
אמא שלי קראה לי מהסלון שאני ימהר קצת
אני- "כבר מסיימת"
אמא שלי- "את תאחרי בקצב הזה"
יצאתי לסלון מוכנה ליום הראשון שלי בבצפר החדש
אני- "מוכנה"
אמא שלי הביטה בי כמה דקות ועלה חיוך על פניה,
חייכתי בחזרה ויצאנו מהבית,
אחרי נסיעה קצרה של 10 דקות הגענו לבצפר החדש שלי,
הוא נראה די יפה מבחוץ,
מעניין איך הוא מבפנים,
יצאתי מהמכונית ואמא שלי יצאה אחרי,
נכנסנו פנימה ושאלנו את אחד התלמידים שבדיוק עבר מולינו איך מגיעים למזכירות,
הוא הוביל אותנו למזכירות והלך,
אמא שלי נכנסה ואני אחריה,
היא התקרבה למזכירה שישבה והקלידה משהו,
אחרי כמה דקות המזכירה הרימה את ראשה,
אחרי שיחה קצרה מישהו נכנס למזכירות והתקרב עלינו,
הוא אמר משהו למזכירה והקול שלו היה מוכר לי,
הסתובבתי וראיתי את
**************************************************
תגיבו ויהיה המשך 😛
QUOTE (ילדונות_17 @ 01/10/2005) ת' על התגובות מתוקות שלי 😁,
גילי בובה שלי לא אני כתבתי ת'סיפור "אהבה בעמק רפאים",
העתקתי אותו מספר,
אבל ת'סיפור שאני כותבת עכשיו זה שלי,
לקחתי ת'ספר "אהבה בעמק רפאים" ושיניתי כמה וכמה דברים ,
ויצא סיפור חדש ומעניין,
ההמשך יהיה עוד כמה דקות
כן אני יודעת מאמי
התכוונתי לזה שכתבת אותו פה באתר
-=-=-=-=-=-=-=-=-
פרק מ=ו=ש=ל=ם מאמי
מחכה להמשךך =]]
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
