|
|
|
למה את מתכוונת כשאת אומרת הזוי?
ניראה לי שאוליי היא התכוונה שדבר כזה לא יכול להיות באמת...
וז ה אולי נישמע לה הזוי?...
נכון?
חיחיחחיחי דחףףף אני...
סתוי יפה שלי .. חח מה שכתוב בסיפור זה לא המצאה.. זה דברים שבאמת יכולים לקרות ..
ובאמת ראיתי סרט על בחור הומו שעבר שינוי מין בדרך טיבעית..
יענו זה מש'ו שיכול לקרות..
רציני?!
חחח וואי זה מזה מוזרר..
טובב אבל אני חייבת להודות שממש הפתעת אותי עם הרעיון של הסיפורר...שונה ומיוחדד..
מוואה ענקית...
סתיוי
חחח שמחה שהפתעתי.. אוהבת אותך יפה..
וסמול גירל .. למה את מכתוונת שאת אומרת הזוי??
QUOTE (Lid0ri @ 02/10/2005)
וסמול גירל .. למה את מכתוונת שאת אומרת הזוי??
הזוי זה הזוי !!!
דימיוני ומוזר
אבל מגניב אני אוהבת..
חחח זה סיפור בובי .. זה לא אמור לקרות במציאות .. בישביל זה המציאו את הסיפורים וההגדות .. בישביל שיהיו הזויים ולא מציאותיים.
חח אבל שמחה שאת אוהבת ..
לאב יו..
לידורי.. 😊
ואיי נשמע מעניין..
המשך מאמי..
המשך לא יהיה לכן היום כי אני יוצאת למסיבה, וזה עד הבוקר , אז אני יישן בטח רוב היום מחר,
אבל מבטיחה מבטיחה שמחר בערב יהיה...
אוהבת אותכן המון, תודה על התגובות , ותמשיכו להגיב 😊
לידורייי... 😊
כמו תמיד לא איכזבת 😊
מקווה שתשימי שוב המשך בקרוב
מחכה הלמשך הבא
לאב יא 😍
אוקיי מאמי תהניי =]]
ומחכה להמשך =]
תודה על התגובות יפות שלי, ו.. החלטתי לשים לכן שני פרקים, סתם ככה לכבוד החג, וגם כי אני לא בבית בערב.
אז הנה יפות שלי:
תקציר הפרק הקודם:
ירדו לי דמעות, לא יכולתי לחשוב על זה, על מה שאנשים יגידו,
איך ההורים שלי המשפחה שלי החברים שלי יגיבו.
היה לי קשה, אני חושב שהתקופה הזאת של האי וודאות הזאת הייתה הקשה ביותר בחיי,
אבל התגברתי, איך ? ומה קרה באמצע? את זה עוד תדעו בהמשך...
המשך:
החלטתי לשכוח ממה שקרה לבנתיים, רציתי שהחיים שלי כבר יחזרו להרגלם,
כל כך רציתי.
מעולם לא הייתי שונה, אולי מיוחד חח, אבל שונה? לא..
בגלל זה אני חושב שלקחתי את זה כל כך קשה,
מי שמע על גבר שהופך לבחורה?
אז כמו שאמרתי , החלטתי לשים את זה מאחוריי, עד הדברים האי רגילים שיבואו בהמשך,
וקיוותי שזה לא יפריע לי בסדר היום שלי.
בגלל החג, יש לנו חופש, שמחתי שיש את החופש הזה,
אומנם לא היה לי כח לשאלות של אמא שלי כמו:
מה יש לך איילי? אתה ניראה לי לא טוב! אתה חיוור וכו'...
אבל, את האמת?, אפילו לזה התגעגעתי,
כי הריי, לשבתות לא באתי הביתה,
הייתה לי דירה שהשכרתי בת"א,
ורק מידיי פעם באתי בשבתות לבית שבצפון.
שירתתי רחוק, אז היה לי קשה לחזור לצפון כל שבת.
שמחתי להגיע,
כולם ישר קפצו עליי וחיבקו אותי.
כל הדודים, האחים האחיות, אמא אבא, וסבתא.
כי הרי זה ידוע שכל החגים עושים אצלנו בבית .
התגעגעתי לכולם נורא,
ניסיתי להמשיך ולשכוח מהכל,
כדי להצליח להינות מלהיות בחיק המשפחה שלי.
והאמת? הצלחתי, לא חשבתי על זה אפילו טיפה.
עד שאוהד עלה לי לראש,
בזמן האחרון אני לא מפסיק לחשוב עליו , פשוט לא מפסיק.
כל הזמן אני נזכר באיך שראיתי אותו מהלך על החוף.
הרגשתי , הרגשתי כאילו שאני נמשך אליו באיזה שהיא דרך, והייתי מפוחד מזה נורא,
אני אפילו לא יכול לתאר את ההרגשה הזאת.
אני ..? נמשך לגבר? ועוד לחבר הכי טוב שלי מהילדות?
איךך ...? ולמה...?
ופתאום , כאילו שמחשבותיי יצאו מראשי היישר אל פי, צעקתי:
" מה קורה לייייייייייי??? "
כל מבטיהם של בני משפחתי הופנו אליי,
ואני? קלטתי שאמרתי את זה קצת בקול רם מידיי,
והתחלתי לצחוק בישביל להעביר את הבושה,
והם, כחשבו על זה כבדיחה צחקו גם הם.
הלוואי, הלוואי וזאת הייתה בדיחה.
אני רוצה, רוצה לא לחשוב יותר?
אפשר?
ניסיתם פעם לא לחשוב?
זה בילתי אפשרי,
אז תחשבו איך זה שמשהו כמו זה ייקרה לכם ,
ולא תוכלו להפסיק לחשוב על זה.
אי אפשר לתאר את ההרגשה המגעילה הזאת בלב,
כמו הר שיש עליו המון המון סלעים כבדים נמצא לי שם.
זה פרק אחד, ואת השני אני יעלה עוד כמה דקות.
זהו, החג נגמר, היה נחמד היה נעים, אבל הגיע הזמן לחזור לבסיס.
והיום, אני מנסה להרגיש את אותה הרגשה ששכחתי כבר, שמחה!
החלטתי שאני לא אתן לדבר החשוב הזה להעלם ממני .
אז פשוט קמתי , ולקחתי את עצמי בידיים.
התחלתי לחייך כאילו אין מחר,
ושוב, קמתי בבוקר,
לבשתי את המדים, ציחצחתי את הנעליים שלי ,
ויצאתי בזריזות לאוטובוס.
שוב, כמו באותו בוקר מוזר,
פגשתי את שני, היא שמחה לראות אותי,
שני- איילי, היי מאמי , מה העיניינים?
אני- היי מאמי , אני מצוין מה איתך?
שני- מצויין.
חייכתי לה, התיישבתי ליידה,
ודיברנו, על כל מיני דברים, סתם , לא משהו חשוב,
אבל מזמן כבר לא דיברתי עם איזה ידידה ,
ועכשיו, פתאום, שמחתי שהכרתי את שני אז.
סיפרתי לה שמשהו מדאיג אותי מאוד,
וזה משהו חשוב.
היא שאלה אם זה משהו שאני יכול לספר,
ואמרתי לה שבנתיים לא, ושזה משהו שאף אחד, אבל אף אחד לא יודע.
אז היא אמרה לי משפט שנורא נורא שמחתי לשמוע, אני לא יכול אפילו לתאר כמה שמח,
היא אמרה: "עם הזמן, אני יגרום לך לסמוך עליי, ולא יהיו ביננו סודות, אני מבטיחה".
כל כך הייתי צריך לשמוע את זה!
ופתאום, לא יודע אפילו איך, ירדה לי דמעה, זלגה בין לחיי,
לא רציתי שהיא תשים לב, התביישתי.
אבל היא שמה לב, וישר חיבקה אותי, חיבוק כל כך חזק.
וזה, זה היה משהו שבאמת הייתי צריך, חיבוק, כדי שאני יידע שיש פה באמת מישהו,
שיוכל להיות איתי ברגעים כאלה.
יש אנשים שאומרים, שעם אנשים שפחות מכירים, יותר קל להפתח ולספר דברים.
ועכשיו.. הרגשתי שזה כל כך נכון..
רציתי להוציא את כל מה שיש לי בלב ולספר לשני,
אבל לא יכולתי משלוש סיבות.
1. התביישתי נורא.
2. זה לא משהו שקל לספר, וזה בטח שלא הטיימינג הנכון.
3. האוטובוס הגיע.
מקווה מאוד שאהבתם, למרות שלא קרה משהו ממש מיוחד בשתי פרקים האלה,
אבל עדיין, יש שם תיאורים, ורגשות , שאני מקווה שיצליחו לרגש אותכם.
שתהיה לכם חג שמח, ואת השנה הכי מדהימה שיכולה להיות,
וגם אם לפעמים ניראה שקשה, ושאי אפשר להמשיך,
אל תוותרו, תרימו את הראש ולתלכו קדימה,
כי בסוף, הכל ייסתדר.
אוהבת המון... לידורי.... 😊
איזה כיף שני המשכים!!!
ממש פינקת אותנו אפשר לומר 😉
המשך מאוד יפה
אני אוהבת את הדמות הראשית הוא כזה רגיש וחמוד חחח
מקווה שיהיו עוד המשכים בקרוב 😊
לאב יא 😍
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
אתר האהבה הישראלי