תודה יפה שלילי בהצלחה גם לך =]]
הי לידור ..
אני חדשה בכל הקטע של הפורומים נכנסתי לאיזה הודעה של מישהו סתם להתסכל להבין מה קורה וראיתי שהגבת שם והכנסת קישור לסיפור שלך ..נכנסתי לפני איזה שעה ופשוט ישבתי וקראתי 20 עמודים שלמים את כל הסיפורים זה היה כ"כ כייף שיש המשך בלי להתאמץ עכשיו אני התמכרתי ואני שמה תסיפור שלך במועדפים שלי ואת יכולה להיות בטוחה שאני נכנסת ומגיבה לך 😊 ואי אני מתה על הסיפור
יש לך כישרון מדהים !
בהצלחה , ותמשיכיי לכתובב אני מכורה !
שיר 😊
אוצי'ת שלי עכשיו קראתי את ההמשך האחרון שכתבת. . .
אני אומרת לך קטנה שלי, ככל שאת כותבת, את עושה טוב יותר יותר ויותר>> זה מושלם..!!!!
ב=א=מ=ת=!!!!!!!
ו..יווואאווו איזהה מתחח..חחח בא לי כבר המשךךךך..
אוהבת אותך הכי ששי בעולם הזה..למרות שאת מציקה לי לפעמים..חחח..
שבת שלום קטנה..
~~~~~
אמממ מיסית?! מזל ב-00:00 מומולדת.. חח כפרוניי על המיסית המושלמת הזאת שלי.. א-ו-ה-ב-ת..
והמוןןןןןן מזלללל טובבבבבבבבבב עד 120 ויותר. . .שיהיה לך את כל הטובה בעולם הזה>> מגיע לך! 😊
שיש**
מחר ב-00:00**
חחח מה קורה לי היוםםם?!?! אני עייפה מדייי..
נוו מה נסגר בובית??
תמשיכיייי!!
אני רוצהה לישוןןןן!
אוקיי אז שנייה אחת אחת ..
QUOTE הי לידור ..
אני חדשה בכל הקטע של הפורומים נכנסתי לאיזה הודעה של מישהו סתם להתסכל להבין מה קורה וראיתי שהגבת שם והכנסת קישור לסיפור שלך ..נכנסתי לפני איזה שעה ופשוט ישבתי וקראתי 20 עמודים שלמים את כל הסיפורים זה היה כ"כ כייף שיש המשך בלי להתאמץ עכשיו אני התמכרתי ואני שמה תסיפור שלך במועדפים שלי ואת יכולה להיות בטוחה שאני נכנסת ומגיבה לך ואי אני מתה על הסיפור
יש לך כישרון מדהים !
בהצלחה , ותמשיכיי לכתובב אני מכורה !
שיר
היי שירו'ש.. אז קודם כל ברוך הבא לאתר , מקווה שתהני פה!
ורק שתדעי שהתגובה הזאת שלך מזה שימחה אותי, ואני מאוד מקווה שתמשיכי לעקוב אחריי הסיפור שלי, ושמחה שאהבת אותו כל כך, תודה מאמי שלי..
QUOTE
אוצי'ת שלי עכשיו קראתי את ההמשך האחרון שכתבת. . .
אני אומרת לך קטנה שלי, ככל שאת כותבת, את עושה טוב יותר יותר ויותר>> זה מושלם..!!!!
ב=א=מ=ת=!!!!!!!
ו..יווואאווו איזהה מתחח..חחח בא לי כבר המשךךךך..
אוהבת אותך הכי ששי בעולם הזה..למרות שאת מציקה לי לפעמים..חחח..
שבת שלום קטנה..
~~~~~
אמממ מיסית?! מזל ב-00:00 מומולדת.. חח כפרוניי על המיסית המושלמת הזאת שלי.. א-ו-ה-ב-ת..
והמוןןןןןן מזלללל טובבבבבבבבבב עד 120 ויותר. . .שיהיה לך את כל הטובה בעולם הזה>> מגיע לך!
אוצרית שלייי אני מאוד שמחה שאהבת את ההמשךךךך , גם אני אוהבת אותך הכי הרבה בעולם, למרות שלפעמים את לא מפסיקה לריב איתי ולעשות מעשים שלא עושים, אז יש לך מזל שהאהבה שלי היא אמיתית, וניצחית..
~~~~
ושושקלה קטנה שלי , המון המון מזל טוב אוצרית שלי , אל תדאגי מחר הברכה שלי אלייך כבר תגיע בגלל זה אני לא אומרת פה יותר מידיי דבריםם..
וגילו'ש יפיתוש ולולי אהובותיי היפותתת המשך יהיה מחר, כי עכשיו אני כבר ממש ממש עייפה..
ביי יאפות שלי,
לילה טוב ושבת שלום,
אוהבת את את כולכן..
לידור..
תקציר הפרק הקודם-
היא נתנה לי את הכתובת אמרתי 'תודה' וניתקתי.
כל עיניין הפסיכולוג הזה עדיין הרגיש לי מוזר, אבל בסדר המשכתי עם זה, בתקווה שאני אוכל להוציא משהו מעצמי ולהגיד את זה..
השעה הייתה 6 ורבע, נכנסתי להתקלח , לא רציתי לעשות רושם רע ולאחר, התארגנתי עד 6 וחצי וב-6:35 כבר הייתי בחוץ.
נסעתי, עוקב אחריי הכתובת שהמרכזנית נתנה לי, אבל קרה דבר לא צפוי בכלל, כניראה שלא הייתי צריך ללכת לשם מלכתחילה......................
המשך-
הייתה בדרך תאונה, תאונה נוראית,
אוטובוס נתקע ברכב שהיה בו בחור צעיר בן 19.
לאנשים באוטבוס לא קרה שום דבר, אבל הרכב של הבחור הצעיר היה מרוסק לגמריי,
עיניין אותי מה קרה לו, חשבתי על זה ככה:
בחור בגיל שלי שעוד לא הספיק כלום בחיים שלו ופתאום בבום אחד קטן ברגע של אי זהירות פשוט הכל נגמר.
חבל חבל שאנשים לא נזהרים.
ונחזור לעינייננו, לא יכולתי להגיע אל הפגישה שלי עם הפסיכולוג,
כי כל הדרכים היו פשוט חסומות, ולא הייתה דרך למעבר,
אז פשוט חיכיתי וחיכיתי עד שייפנו את הכביש.
הגעתי הבייתה בסביבות 9 (יצאתי מהבית קצת לפניי 7).
שעתיים של המתנה על הכביש, שעתיים!!
הגעתי, הורדתי נעליים, החלפתי את הג'ינס במכנס טרנינג, הדלקתי את הטלויזיה על ערוץ 22.
וחייגתי אל משרד הפיסיכולוג, לא ציפיתי שהם עוד יהיה שם בשעה כזו אבל בכל זאת היה שווה לנסות.
ובאמת היה שווה, כי המזכירה ענתה לי ,
אני- שלום, אני אייל, היה לי תור בשעה 7 ולא הגעתי.
המזכירה- נכון, ציפינו לך.
אני- אני מצטער, אבל הייתה תאונה בכביש 64, ולא יכולתי לנסוע , נתקעתי שם במשך שעתיים.
המזכירה- נכון באמת שמעתי על התאונה.
סובבתי את פניי לעבר הטלוויזיה עוד כשאני מדבר עם המזכירה,
במסך הייתה תמונה של התאונה, ומתחת כתוב 'אוהד סבן נפגע התאונה במצב אנוש בבית החולים באיכילוב',
עמדתי המוםםםם לא יכולתי לזוז, השפורפרת עוד הייתה לי על האוזן ושמעתי:
-אייל? אייל אתה עוד שם?
בלי לשים לב עזבתי את השפורפרת שמתי נעליים לקחתי את המפתחות ורצתי החוצה כמו משוגע.
לא ידעתי מה לחשוב, מה אם ייקרה לו משהו מה אם הוא , מה אם הוא...... ימות.
לא , לא , אסור לי לחשוב על דברים רעים עכשיו,
נכנסתי לאוטו, שמתי עליי חגורה ונסעתי, השתגעתי מהמחשבות ,
ברגע אחד עלו לי כל זיכרונותינו מהילדות , כל מה שעברנו כל הצחוקים, כל הבריחות מהשיעורים,
הרגע שסיפרתי לו על הפעם הראשונה שלי, הרגע שהוא סיפר לי על שלו, הרגע שהתאהבנו באותה בחורה שבגללה גם רבנו,
רגעים של ריבים, הרגע שבו ראיתי אותו הולך עם קרן בים, הרגע שבו ראיתי אותו בתחנת הרכבת
הרגע שהוא סיפר לי שהוא הכיר את שני וכן, גם הרגע שבו הוא נישק אותי.
לא, לא יכולתי לחשוב, לדמיין את המחשבה של לאבד אותו, הוא יותר מידיי חשוב לי , אני לא יכול אני לא.
דמעות הציפו את עיניי, אם רק הייתי מרוכז יותר קודם על הכביש הייתי יכול לדעת כבר אז מי היה מעורב בתאונה הזאת,
אבל לא, אני הייתי עסוק במחשבות טיפשיות על הפסיכולוג המטומטם הזה, הייתי יכול להגיע אליו כבר הרבה יותר מוקדם.
אני הייתי יכול כבר עכשיו להיות שם, אבל לא, אני תקוע עכשיו פה בפקק בין הבימה לאבן גבירול .
אחריי חצי שעה בערך יצאתי מהפקק והתחלתי לנסוע כמו משוגע לכייון בית החולים,
הגעתי וראיתי שם את כולם, מלא כתבים עיתונאים ובינהם בינהם גם אמא של אוהד שכל כך אהבתי .
שאני רואה אותה ישר עולה לי ריח הקוסקוס בבית שלהם.
רצתי אלייה, היא הופתעה לראות אותי יכולתי לראות את זה על הפנים שלה.
היא באה וחיבקה אותי אפילו בלי לדבר.
-מה קרה לו ? מה איתו ? יודעים כבר?
אמא של אוהד- לא לא יודעים כלום, אנחנו פה משתגעים מדאגה , לא יודעים מה יש לו ...(בעיניים בוכיות).
אני- אני מצטער, אני פשוט לא יודע מה להגיד, רק שהוא ייצא בשלום אלוהים רק שהוא ייצא בשלום.
אמא של אוהד- בעזרת ה' יהיה בסדר, אני מקווה, מתפללת, שלא ייקרה לו כלום.
אני- אבל מה? מה אמרו שיש לו ?
ואבא שלו התערב בשיחה...
-יש לו שלוש שברים במפרקת, זעזוע מוח והמון חבלות, לא יודעים אם הוא ייצא מזה..
וברגע שהוא אמר את זה הרגשתי כל כך הרבה דמעות בעיניים שלי בכיתי כמו ילד קטן וכך גם אבא שלו שהתצטרף אליי וחיבק אותי.
'כל הכבוד שבאת אני מעריך את זה מאוד' הוא אמר לי בקול חנוק מדמעות.
ואני , מהחיבוק הזה שהוא נתן לי בכיתי עוד יותר, הפעם בקול, לא יכולתי להחזיק את זה יותר בגרון, הייתי צריך להשתחרר.
'איך אני לא אבוא כשאח שלי יושב במצב אנוש בבית חולים' הוצאתי מהפה.
בכיתי ובכיתי ובכיתי, עד שהדוקטור יצא מהחדר שליידו חיכינו,
ואמר.........................................................
זהו לבנתיים,
לא יודעת מה איתכם אבל אותי זה ריגש..
מקווה שאהבתם, המשך בהמשך..ביי נישמותיי..
לידור..
ישששששששש המשכתתת ותעשיי עוד המשךךך ===>היוםםם!!
אממ כן זה יצא מאודדדד מרגששש...אני מקווה שלא תהרגי לנו את אוהדדד!
חחח הוא מתוקקק וגםםם אייללל..
תמשיכי סיפורר יותר מדי מושלםם!
לידוריייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי...
איזה המשך אמא אמאאאאאאאאא... איזה מתח....
שושקלה שימי המשךך הכי מהר שאת יכולה.......
ואיי באמת שאהבתי מאוד מאוד תהמשך..
אוהבת אותךךך המון המון ...
-בר-
יאאא איזה פרק מרגששששש...
המשך דחוףף מאמי...
תודההה אהובותיי אני מאוד מאוד שמחההה שאהבתןןןן... המשך לא יהיה היום.. אבל מחר בעזרת ה' אני מבטיחה שיהיה...
ושושקלההה נסיכההה שליייי אני פשוטטט מאוהבתתתתתתת בךךךך....
עוד?!?!?
אתר האהבה הישראלי