מאמי תשתדלי לכתוב היום פליזז פליזז פליזזז...
תקציר הפרק הקודם-
אני אוהב אותה, אני באמת אוהב אותה, אני מרגיש כלכך טוב איתה,
היא מרגיעה אותי, עושה לי טוב בלב.
בשניות, שמתי את הראש על הכרית, ונרדמתי,
כבר היה מאוחר השעה הייתה 2:30 והייתי צריך לקום מחר מוקדם,
לפחות אני יודע שהלכתי לישון בהרגשה טובה, בזכותה......
המשך-
גם בבוקר קמתי עם הרגשה טובה,
מכירים את זה? כאילו נזכרים במה שקרה בשנייה שמתעוררים , וזה מה שקרה,
ניזכרתי בשני, בשיחה שלנו, ועלה לי חיוך על הפנים, אין אני מאושר איתה, היא עושה לי טוב.
אבל כמו תמיד יש משהו שצריך לקלקל את זה, קמתי, התמתכתי, ואז,
הסתכלתי על המיטה, 'שיטטטט' , כתם של דם היה עלייה.
'אוףףףף' , לא היה בא לי על זה באותו רגע ולחשוב על מה לעשות במצב כזה,
וממש אבל ממש לא היה בא לי לקלקל את ההרגשה הטובה שהייתה לי,
פשוט הוצאתי את הסדין וזרקתי אותו איך שהוא לתוך פח האשפה.
נכנסתי להתקלח , הייתי חייב למהר, אם לא אני אפספס את האוטובוס.
עשיתי מקלחת של בערך 10 דק', ומרוב הייאוש של כל הדם שיירד וירד ממני בלי הרף,
החלטתי לקבוע עוד תור לדוקטור קאופמן, אבל , רציתי לדחות את זה כמה שיותר, פחדתי מהתשובות , מההסברים, אולי אפילו פחדתי שמשהו שם בפנים היתקדם.
באותה תקופה בתוך תוכי , אני כן ידעתי מה זה הדימום הזה,
אבל אפילו לעצמי שיקרתי.
אני פשוט מרגיש שאני לאט לאט הולך ומשתגע.
אבל זמן למחשבות וחישובים לא היה לי, התלבשתי ,
לקחתי את התיק ויצאתי.
בבסיס-
הגעתי, שמתי את התיק בחדר שלי/שלנו, ויצאתי למסדר,
-אייל? פעם ראשונה.
-אייל? פעם שנייה.
-אייל לוגסי?-הפעם זאת כבר הייתה צעקה.
אני- אה? אה? מה ?
המפקד קרא לי כבר שלוש פעמים ואני? בעננים.
המפקד- גש אליי .
הלכתי אליו.
המפקד- בזמן האחרון אני רואה שאתה לא איתי, מה קורה? אתה מרגיש בסדר?
אני-כן, אני חושב.
המפקד- אני לא חושב, אני רוצה שתיבדק, החכם והחזק שבחבורת הסטומים האלה מרחף לי פה, לא , גם אם נשאר רק עוד שבוע אני לא אתן לזה לקרות,
אני מבקש שתלך עכשיו למרפאה ושייראו מה קורה איתך.
אני- באמת, זה שום דבר אני בסדר.
המפקד- אני לא שאלתי אותך, זאת הייתה פקודה.
אני- כן המפקד.
המפקד- אייל?
אני- כן המפקד?
המפקד- אני מקווה שאתה מבין שזה מדאגה, שלום אתה משוחרר.
אני- תודה המפקד.
והלכתי לאיזור המרפאה, מה אני עושה עכשיו מה אני אומר לה? אולי יש סימנים שייראו לרופאה שם מה קורה איתי?
'אלוהים ' 'אלוהים'.....
נכנסתי בפחדים,רק מתוך אילוץ, לא מתוך רצון.
-שלום.
אני- שלום, שלחו אותי לפה, אני לא מרגיש טוב.
-שב בבקשה.
ישבתי.
-מה יש לך?
אני- אני לא יודע בידיוק, אני חושב שזה משהו רק בראש שלי.
- אז בוא אני יבדוק לך את הראש.
אני- לא, את לא מבינה, משהו פנימי , במחשבות , לא משהו רפואי.
- אני עדיין לא פסיכולוגית, אבל , זה משהו שאני יכולה לעזור?
אני- לא, אני לא חושב, תודה בכל מקרה, שלחו אותי לפה בפקודה המפקד שלי מרגיש שאני לא במייטבי,
אני מצטער שביזבזתי לך זמן .
-זה בסדר, אני מבינה , כל מה שאני יכולה לעשות זה להפנות אותך לפסיכולוג, ואל תדאג זה בלי שהמפקד שלך יידע.
אני- פסיכולוג? לא תודה, אני עדיין לא משוגע.
למרות שידעתי שאני הולך ולאט לאט מרוב מיליוני מחשבות משתגע.
- אתה חושב שרק אנשים משוגעים הולכים לפסיכולוג?
ממש לא, תיראה בו כבן אדם שהוא כמו יומן , בן אדם שלא יוצא ממנו כל מה שאתה אומר לו , ואתה יכול להיות חופשי ולדבר איתו על הכל,
והוא אפילו יבין אותך ולא יכול לחשוב שהתשגעת, כמו שחבר או חברה יסיקו ממה שתגיד, ואתה יודע מה אומרים, קל יותר לספר סודות לאדם שלא מכיר אותך מאשר לחבר.
אבל בכל זאת, ההחלטה היא רק שלך, רק תחליט מהר באמת התחלת לבזבז לי זמן.
אני- אני ... אני לא יודע... טב תביאי לי הפנייה מה כבר יכול להיות.
-אין בעייה.
היא הוציאה דף עם לוגו של 'צבא הגנה לישראל', והתחילה לכתוב ולכתוב ולכתוב,
-הנה בבקשה.
אני- תודה רבה.
-אין על מה, תרגיש טוב.
אני- תודה, ביי.
- ביי.
חוץ מהמקרה הזה, שום דבר לא היה יוצא דופן ,
השבוע עבר בסבבה,למפקד לא היו עוד תלונות, הדימום הפסיק בערך ביום רביעי,
וזהו, שוב חוזרים הביתה, עוד שבת הגיעה,
הפעם אני עושה אצל ההורים בצפון, ממילא אנחנו נצטרך ללכת כולנו ביחד אל מסיבת הסיום שלי ,
לא מאמין , תמיד אמרתי -'יום יבוא והשמש תזרח ואני עוד יהיה אזרח' - מרוב שזה היה כל כך ארוך,
לא חשבתי שזה יגיע מתישהו, אבל מה שכן היה לי נורא כיף.
היום, יום חמישי , אני בבית, אירגנתי את התיק , ובין כל הדברים מצאתי את הפתק שהרופאה מהמרפאה בבסיס נתנה לי,
החלטתי להתקשר למוקד השירות שנמצא שם, זה מוקד שירות עזרה לחייל ,
חייגתי את המספר, ו...
-שלום, מוקד שירות עזרה לחייל, אם הינך גר בצפון הארץ הקש 1 אם הינך גר במרכז הארץ הקש 2 אם הינך גר בדרום הארץ הקש 3.
הקשתי 2, וענתה לי מזכירה, אמרתי לה שהפנו אותי לפגישה אצל פסיכולוג, ומתי אני אוכל להגיע.
-מאיפה אתה?
אני-ת"א.
-מה המספר האישי שלך?
אני- 2257893.
-אוקיי אייל, אני רואה שביום ראשון אתה משתחרר, אז אני יכולה לקבוע לך תור רק להיום, זה בסדר?
אני- באיזה שעה.
- 7 , מתאים לך?
אני- כן מצוין.
היא נתנה לי את הכתובת אמרתי 'תודה' וניתקתי.
כל עיניין הפסיכולוג הזה עדיין הרגיש לי מוזר, אבל בסדר המשכתי עם זה, בתקווה שאני אוכל להוציא משהו מעצמי ולהגיד את זה..
השעה הייתה 6 ורבע, נכנסתי להתקלח , לא רציתי לעשות רושם רע ולאחר, התארגנתי עד 6 וחצי וב-6:35 כבר הייתי בחוץ.
נסעתי, עוקב אחריי הכתובת שהמרכזנית נתנה לי, אבל קרה דבר לא צפוי בכלל, כניראה שלא הייתי צריך ללכת לשם מלכתחילה......................
זהו להיום יפות שלי,
תגיבו והרבה....
אוהבת אותכן, לידוריייי...
פרק מושלם כמו כל הפרקים שלך מאמי
מחכה להמשך.. =]
אהובתיייייייייייייייייי...
פרק מושלם....
תמשיכי שיהיה לך זמן נסיכה שלי....
מאוהבת בךך המון המון
מואה
-בר-
שושקלה וגילו'ש תודה יאפות שליייי... אוהבת אותכן.. מוווואה...
עוד?!
איזה כיף שכתבת המשך 😊
יצא ממש יפה, אהבתי
מקווה שתמשיכי שוב בקרוב 😉
לאב יא
מילה אחת-
שלמותתתתתתתת יש לך סיפורררר מדהיםםם ביותרררר תמשיכיי דחוףףףף
יפיתי שלי &מאמיתתת.. תודה נסיכותיי , מאוד שמחה שאהבתן..!!!
חחח איזה מאמיי מווואההה..
יאאאאאא...מאמי איזה פרק מושלםם!!.....
מה קרהה? 😮 אולי הוא פגש את שניייייייייי??...
תמשיכי דחופייי....
לידורייי בובהה !!
איזה המשך מעלףףףףףףף
ממש ממש אהבתייייייי
תמשיכי כי אני חייבת המשך מיידידידידידידידי
מושלם ביותר כתיבה סופניתתת
מור'צי 😊
נסיכות שליי תודה על התגובות היפות האלה...
המשך.. אני יינסה היום.. אבל לא מבטיחה כלום כי מחר יש לי מבחן בהיסטוריה וממש אבל ממש אין לי מושג, אז אני צכה להתחיל ללמוד..
אבל אני מבטיחה שאני יינסה..
ביי נסיכותיי.. המשך יום מדהים..
בעע מה לכולם יש מחר מבחן!?
גם לי יש מחר מבחן בתנ"ך ואנ'לא יודעת כ=ל=ו=ם
בהצלחה יפתי ותמשיכי מתי שתוכלי =]]
אתר האהבה הישראלי