****<<==++כמה דברים יפים שכתבתי++==>>****

3 השירים הכייפים שלי שרשמתי עד עכשיו....

1.
הייתי ילדה קטנה עם עיניים ירוקות גדולות..
ילדה מאושרת וצוחקת
ילדה שחשבה..יותר נכון האמינה שהחיים שלה הם מושלמים
שהחיים שלה לא יכולים לרדת לתחתית רק בגלל בנאדם אחד...
ילדה שעברה ריגושים, אהבות , הצלחות וגם אכזבות....
בחיים לא נשברה ותמיד היה חיוך על פניה...לא משנה מה קרה
עד אותו היום...אותו היום שהיא נשברה....
אותו היום שהרגישה כאילו משהו כבד נופל עליה ודוחק אותה לריצפה..לפינה...
הרגישה איך בדקה כל השמחה נשאבת ממנה החוצה...
איך הכל נהיה פתאום שחור....
החיים פתאום נראו חסרי משמעות...
באותו היום שהרגשתי שאין לי שום סיבה לקום בבוקר, ללכת לבצפר..
אין בשביל מה או בשביל מי לחיות..
כל מה שהיה לי בחיים פתאום נראה כל כך שולי..לא חשוב....כאילו קיימת סתם..
כמו פרח בודד בשדה קוצים..פרח שנבל...
והכל מאותו היום שבו הרגשתי מישהו תופס אותי בחוזקה..
עוצם לי את העיניים בכוח ולא נותן לי להשתחרר...
לא ידעתי ..לא חשבתי...שיקרה משהו שישנה לי את החיים..
חשבתי זה עוד אחת מהבדיחות של החברה....
חשבתי סתם מישהי מהחברות.....
עד שהוא הסיר את הידיים מעיניי ומצאתי את עצמי בחלל חשוך...
חלל שבו התחלתי להרגיש את כל השמחה נשאבת מתוכי...
אני לא ממש זוכרת מה היה....זה נראה לי הזוי....לא מציאותי..
לא תיארתי לעצמי שדבר כזה יכול לקרות לי....
אני רק זוכרת איך צעקתי ובכיתי...זוכרת שלא רצה לעזוב אותי
זוכרת איך הכאיב לי....
זוכרת את ההרגשה שפתאום מישהו אחר שולט לך על החיים ומחליט עליהם ולא אתה בעצמך..
את הכאב שהיה לי בפנים באותו הרגע אני זוכרת הכי הרבה...
אולי כי אני עדיין מרגישה אותו...למרות שאני מעדיפה לא לזכור....
נשארתי באותו חדר חשוך לבד...
הראש היה ריק ממחשבות..היה לי כל כך כואב לחשוב....
ועדיין כואב לי....
זה רגע ששינה לי הרבה בחיים ..ואני יודעת שלאט לאט העצב יעבור ותחזור אלי השמחה..
אני ישוב להיות ילדה קטנה עם עיניים ירוקות וגדולות..
ילדה מאושרת וצוחקת..טוב, אולי לא כמו פעם...
עכשיו אני כבר לא יכולה להאמין שהחיים יכולים להיות מושלמים
למרות שאני רוצה להאמין
אולי זה הוא ..עוד אישר רע
אולי זאת אני הייתי צריכה להיזהר יותר..
ואולי זה רק הגורל ..הגורל שנועד לשנות לי משהו בחיים
אולי זה היה לטובה...את זה אני לא יודעת
אני רק יודעת שאני עדיין אותה ילדה קטנה עם אותן עיניים ירוקות
למרות אותו הכאב...אני יודעת שיום אחד האושר יגדל ויגבור על הכאב
ואז אני ישוב להיות אותה ילדה, ילדה מאושרת וצוחקת..

==================================================
2.
שוכבת עם עיניים עצומות ומתמלאת במחשבות.

פרחים.
שדה פרחים ענק ובו אני שוכבת.
שוכבת מתחת לשמש הגדולה.
שמש הלטטפת את גופי ברכות,
שמש המחממת אותי מבפנים.

שוכבת לי על הגוף וחיוך על פניי.
חיוך של אושר, חיוך שעליו רואים עד כמה החיים הם יפים
חיוך, האומר הכל ללא צורך בשום הגה.

שוכבת תחת שמיים הצבועים תכלת, ללא כל ענן שיהורס את המרקם הרגוע.
מחייכת להוא שם למעלה,
מחכיית בתודה ענקית, ופוקחת עיניים.

פוקחת עיניים, ומוצאת את עצמי ברחוב חשוך.
רחוב חשוך שבו אני שוכבת בסתם איזו פינה.

מביטה למעלה-ירח עגול.
ירח עגול מכוסה עננים אפורים.
עננים אפורים, שכנראה מעידים על גשם שקרב או על סערה לא חמורה.

מרגישה חמימות על פני.
אך אלו רק הדמעות שלא מפסיקות כבר זמן רב.

מביטה למעלה וחושבת.
חושבת אם הוא שם למעלה באמת קיים או הינו סתם המצאה.
מביטה למעלה, מחפשת לו רק כוכב אחד להביע משאלה אחת קטנה.
ובמקום זה רואה רק אפלה.

ושוב, עוצמת עיניים ומתמלאת באותן המחשבות.
ושוב עולה חיוך על פניי.
חיוך של תקווה.


==============================================

3.
החדר חשוך, עטוף בשחור עמוק שמבעדו אפשר לראות רק אור רחוק שמבצבץ מרחוק.
משוב של רוח קרירה ומצמררת שנכנס מבעד לחלון.
בפנים, נשמעות רק נשימות כבדות שהולכות ונעשות רצופות יותר ויותר.
בפינה של החדר אפשר להבחין בנר קטן , נר שבת שהלהבה הכתומה והגדולה שלו עולה ויורדת לפי קצב הנשימות.
הכל שקט כל כך.
הלהבה משחקת עם הצל שלה על הקיר הגדול שליד המיטה.
הנשימות נעשות יותר כבדות ופחות קצובות.
מבעד לשקט היה אפשר לשמוע קולות צומרניים והזויים, קולות שעם האטת הנשימות הלכו ונהיו יותר חזקים ומצמררים.
נשמע כאילו הם קוראים למשהו שהם רוצים כל כך.
ירח מלא בחוץ, שתמיד נראה כאילו מחייך פתאום נראה כסתם כדור ענק ולבן חסר משמעות.
שסתם מאיר את ה"כלום" השורר.
עוד משוב של רוח, הפעם חזקה חונקת וקרה.
ואותן הנשימות, הולכות ואט אט פוסקות.
אותם הקולות רק הולכים ומתגברים, כעת נשמעים כשירה המזמינה אליהם. או שזוהי בעצם הייתה שירת אבל.
והנה.
שקט מוחלט.
הנשימות פסקו , וכעת גם אותם הקולות הצורמים .
הם כבר לקחו את מה שרצו.
הם לא השאירו בך שום רוח חיים.
רק הנר נשאר דולק, למרות שהלהבה הייתה כל כך קטנה שנראה כאילו עוד שניה הנר נכבה, הנר הצליח להאיר את מה שעדיין נשאר ממך בחדר.
והנה, הוא כבה.ושוב חושך, ומשוב של רוח קרירה שנכנס מבעד לחלון.
😁 😁 😁