מכתבת שכתבתי לו אמיתייייייייי

ילד.. כמה אותך אני אוהבת.. אתה חשוב לי, יקר לי
אך לא שלי, ומי יודע אולי לבך שייך לאחרת?!
אני אוהבת, אבל מוותרת,אולי הרבה שואלים למה אני לא נלחמת?!?
כמו הבנות האחרות שאחרייך רודפות ללא הפסקה
כל שנייה כל דקה..
אני לא נלחמת ואחרייך לא רודפת כי אני יודעת שאותי אתה לא אוהב
אז מה יעזור עם אני יחזור ויגיד שוב ושוב אני אוהבת?!
אתה כבר יודע את זה,
ואני בטוחה שזה לא כיף לך שאחרייך כל היום רודפים
אני אישית לא הייתי רוצה שמישו כל שנייה ירדוף אחראי וינסוף לגרום לי אותו לאהוב
זה מביך, זה לא נעים!
לכן איני עושה זאת לך,
אני ידועת שזה מיותר וחסר טעם
כואב לי, ורק אני יודעת כמה
אתה יודע
אני חשבתי שהכל יהיה אחרת
אני לא אשקר
חשבתי שאני יהיה מאושרת
רציתי שהאהבה הראשונה שלי
תעשה אותי מאושרת
אך במקום זאת אותה אהבה ראשונה
לימדה אותי גם מה זה אכזבה
כאב...
התקווה מלבי לעולם לא נעלמת
אבל האשליות כבר ממזמן התנפצו
אני למדתי עם הזמן שהמציאות היא לא האגדות
והחלמות?! גם הן נגמרו!
נכון אני אוהבת
אבל לאט לאט נשברת
נחלשת
אהבה הזאת אותי שברה
כל היום אני בוכה ללא הפסקה
ואתה?!? אתה לא אשם
אתה לא אוהב
וזאת זכותך
אני האשמה היחידה
אני זאת שנסחפתי אחרי אהבה
שידעתי שסופה תהיה אכזבה..
אז ילד!
תיהיה מאושר
ותדע שיש ילדה שעלייך
מהצש מסתכלת
ואותך היא אוהבת

שלך בהמון אהבה
שני