שיר שכתבתי עליי

זה כואב, כואב בלב
אותך אני אוהבת
ורק אני יודעת כמה אני סובלת..
עלייך אני מביטה
ופתאום ענייך בתוך שלי
מורידה ראשי
אך המבט אינו יוצא ממוחי..
ענייך הכחולות
הכל כך יפות
ענייך שאותי סוחפות
לעולם של אגדות!
ניסיתי לשכוח
ומהמבט לברוח..
אך אני לא מצליחה אפילו שאני כל כך רוצה
במקום זה
אהבה רק גוברת
וגודלת
ואני סובלת
אבל לא מתחרטת!
פעםם הייתי חיב בעולם של אשליות
אבל היום אני יודעת
שנסיך ונסיכה זה רק באגדות
החלמות כבר ממזן נגמרו
והאשליות גם הן התנפצו
אך לא אכחיש שלפעמים בא ללבי
התקווה
שאולי יש בך אהבה
זאת רק תקווה אני יודעת
הרי אמרת שאתה לא אוהב
וזה כואב
אבל משום מה
התקווה מבלבי לא יוצאת!
אז נכון אני רק מדמיינת
אבל בזה אני לא שולטת!

ילד עם היית יודע כמה אני אוהבת
רק אני יודעת כמה בגלל זה אני סובלת!