קשה לי להגיע עם החבר שלי למצב אינטימי

מתוקה, חווית טרואמה שנחרטה בזיכרונך ..
אני חושבת שאולי כדאי שתשבי עם החבר ותספרי לו את כל הסיפור תשתפי אותו במה שקרה הוא ידע להקשיב ולהבין ומי יוע אולי זה ישחרר אותך מהעבר ותרגישי יותר פתוחה ולא מפוחדת..

אני חושבת שאת צריכה לדבר עם חבר שלך על זה ולספר לו מה קרה, בנוסף ללכת לטיפול פסיכולוגי. אחרי טראומה כזו ממש רצוי לעשות כמה טיפולים אני חושבת שזה יעזור לך להשתחרר קצת.
אגב, מצטערת על מה שעברת זה נורא 😢

החבר שלי יודע את מה שעברתי בהתחלה לא רציתי לספר לו אבל בסוף ספרתי..
והוא מבין אותי ומנסה לעזור לי אבל עדיין נורא קשה לי
ואני לא רוצה שהקשר שלנו יהרס בגלל זה

לו קשה עם היחס שלי אליו כי לפעמים אני פשוט נכנסת לאיזה סרט ולא יוצאת ממנו ולי קשה בכלל גם עם עצמי וגם כי אני רואה שזה קשה לו וגם כי אני רוצה להמשיך ופשוט למחוק את זה ולהמשיך הלאה אבל אני לא יכולה

וטיפול פסיכולוגי לא נראה לי שאני מעוניינת
גם כי אף אחד לא יודע על זה חוץ ממנו ומחברה טובה שלי...
וההורים שלי לא יודעים על זה גם

בגלל זה שההורים שלך לא יודעים על זה את עדיין סגורה ומופנמת וקשה לך.... זה מעין גלגל שכזה

היי מאמי תשמעי
קודם כל למה לא סיפרת להורים שלך????זה טרואמה קשה,והם צריכים לדעת מזה,תשתפי אותם הם חלק מהחיים שלך!!!!
את עברת משו כ"כ נורא ואת צריכה שעוד מישו יותר מבוגר ממך ומחברה שלך ידע מזה
אני גם חושבת שאת צריכה לפנות לטיפול פסיכולוגי כי ככה את תוכלי להתמודד עם מה שקרה..
במשך הזמן והטיפול את תתגברי על זה(לא עד הסוף כי אני לא חושבת שעל דבר כזה מתגברים מהר)
וככה גם הבעייה שלך עם חבר שלך תיפתר..

QUOTE בגלל זה שההורים שלך לא יודעים על זה את עדיין סגורה ומופנמת וקשה לך.... זה מעין גלגל שכזה

צודקת!!את צריכה לספר להם ולשתף אותם בזה,ברגע שתשתפי עוד מישו ובנוסף תפני לטיפול אני חושבת שהבעיה תיפתר לך מהר!!

מקווה שעזרתי ושתדעי שכל מה שאת צריכה אנחנו כאן 😊

אוקיי תראי, אני לא חיוותי דבר כזה (חס וחלילה) ואני מאוד מצטערת לשמוע מה קרה לך.. ואני באמת מקווה שתתגברי על זה בקרוב.. ובגלל שאני בטוחה שלא כולם עברו חוויה כמו שלך, קשה לנו לייעץ לך, אבל אני אעשה את מריב כוחותיי..

תראי, נתחיל בעובדה שאינטימיות בקשר- זה דבר מאוד חשוב.
קשר רומנטי מחייב אישזהו מגע פיזי (ואני לא מדברת על כל מיני הקשרים האפלטונים שיש)
ואם אין את זה- הקשר יכול להיפגע..
ואני לא מדברת רק על לשכב.. אלא כל מגע פיזי אוהב..

אני בטוחה שקשה לך, שוב אני לא הכי יכולה להבין את המצב שלך כי אני לא נמצאת בנעליים שלך.. אבל דברי עם חבר שלך... תסבירי לו את המצב שבו את נמצאת, שתפי אותו בכל הלבטים והתלבטויות שיש לך בחיים.. ובמיוחד בנושא הזה..
אולי תקבעו שאת תתפשטי לבד ותעשו את זה באור.. או כל מיני דברים שלא יגרמו לך לחשוב על זה..

אני בטוחה שהכל מי שעברה חוייה כמו שלך, קשה להתחיל מערכת יחסים כזו.. כי באמת לעבור אונס או אפילו כפייה בכוח - זה לא טוב ומשאיר הרבה צלקות בלב.

אבל עם כל הכאב שבדבר, את חייבת להבין שהחיים נמשכים... ויש לך חבר שאוהב אותך ואת אותו והוא לא יפגע בך בחיים.
נכון שדבר כזה הורס את האמון שיש לך באנשים, או בגברים, אבל צריך לדעת לעבור ולהתגבר..

מאמי..את צריכה לנסות לא לחששוב על מה שעברת..
מה בחיים לא תגיעי למצב אינטימי עם בן?
רק בגלל ניסיון לאונס?
אני במקומך הייתי מספרת לחבר שלך..
זה גם יקל עליך..וגם הוא יבין את המצב..וינסה לעזור ולהרגיע אותך.!!

בהצלחההה..!!
בתאלוש=]

QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 07/09/2005) מאמי..את צריכה לנסות לא לחששוב על מה שעברת..
מה בחיים לא תגיעי למצב אינטימי עם בן?
רק בגלל ניסיון לאונס?
אני במקומך הייתי מספרת לחבר שלך..
זה גם יקל עליך..וגם הוא יבין את המצב..וינסה לעזור ולהרגיע אותך.!!

בהצלחההה..!!
בתאלוש=]
זה לא "רק". אונס וניסיון לאונס גורם לדבר כזה זו בעיה ידועה.
להזדהות איתה אני לא יכולה כי לא עברתי סיטואציה כזו, אבל זה בהחלט נורמלי מה שקורה לה.
ניסיון לאונס זה לא משהו שעובר או חולף שאפשר לשכוח מימנו. זה תמיד נישאר בזיכרון.

תודה רבה לכן על כך התגובות!!! והעצות

ולאלה שלא הבינו אז החבר שלי יודע את מה שעברתי אני ספרתי לו
והוא הבין אותי והוא לא לוחץ עלי או משהו והוא מאוד מתחשב והכל..

הבעיה שגם כשאני רוצה מיוזמתי להיות איתו ולהגיע למצב אינטימי בשלב מסויים אני פשוט מתחילה להילחץ ובורחת כזה כי זה מפחיד אותי ומזכיר לי דברים..

ובקשר לטיפול פסיכולוגי נראה לי שזה לא בשבילי שאני לא יוכל לדבר על זה חופשי בגלל זה גם אף אחד לא יודע על זה חוץ מהחבר שלי וחברה שלי

והורים אני לא הרגשתי שאני יכולה לשתף כי עם אבא שלי אני לא בקשר טוב וגם לא עם אמא שלי אני לא מסתדרת איתם כל כך ואני לא מדברת איתם כמעט על כלום כי אנחנו אף פעם לא מצליחים להבין אחד את השני ולהסתדר

אני מבינה אותך מאמי גם אני לא יכולה לשתף את ההורים שלי בהכל..
אבל ברגע שזה מגיע לדבר כזה חשוב..את חייבת והם יקשיבו לך ויתמכו בך ויעזרו לך כמו כל הורים!
ברגע שתשתפי אותם בזה יהיה לך גם יותר קל לשתף אותם בעוד כל מני דברים שקשורים בחיים שלך!

תודה רבה לכם על כל העצותתת
באמת תודהה

ועשיתי כמה בירורים בקשר לטיפול פסיכלוגי אבל אני עדיין לא יודעת אם אני יפנה לטיפול
וחבר שלי אמר שאם אני רוצה הוא יבוא איתי (אי זה חמוד איך אני אוהבת אותו!!!)

ובקשר להורים נראה לי שאני מעדיפה שהם לא ידעו
אולי אני טועה ואני צריכה לספר להם לא יודעת
אבל מה שיהיה יהיה אני מעדיפה להשאיר את העניין עם ההורים ככה בלי שידעו

אני חושבת שאת פשוט צריכה עוד קצת זמן.
אל תמהרי .. עברת חוויה קשה בעבר וזה לא מפתיע שזה משפיע על היחסים הנוכחיים שלך
אבל אני חושבת שאת צריכה לחכות עוד קצת עד שתרגשי חופשי ופחות פחדש

את חייבת לפנות לטיפול. זה מאוד יעזור לך....