איזה מהמםםםםםםםםםםם
כמה כישרון יש בךךךךך?!
תמשיכי בובה
מוואההההההה
היום אני לא יכולה להמשיך כי יש לי אורחים בבית,
ההמשך יהיה כבר מחר,
מצטערת ות' על התגובות 😁
הודיהה.. סיפוררר מעלףףף..
המשךך
ת' למי שהגיב,
מחר לא בטוח שיהיה לי זמן להמשיך,
אז הנה ההמשך,
וסליחה מראש פשוט מחר אני יהיה עסוקה כל היום אז ההמשך הבא יהיה ביום שישי:
המשך...
מיטל הסתכלה עלי ואז ראתה איך לאט לאט התחילו לרדת לי דמעות מהעיניים,
היא חיבקה אותי בכל הכוח
מיטל- "יהיה בסדר חיים שלי"
אני- "מתי?"
מיטל- "זה יעבור,
וברגע שתשכחי אותו הוא יחזור עליך בחזרה,
וגם עם את רוצה או לא אני בטוחה שהוא יפרד מלינוי,
אבל אל תדאגי,
לא יאשימו אותך בזה ואת לא תיהי הסיבה לפרידה שלהם,
את יודעת שהלינוי הזאת סנובית ומגעילה,
היא תמיד נותנת פקודות,
כאילו כולם חייבים לה משהו"
אני- "זה לא חדש לי בקשר לזה שלינוי תמיד נותנת פקודות"
מיטל- "ולוטם לא אוהב את זה אצלה"
אני- "זה לא נראה כך"
מיטל- "לא?,
לא שמעת מה קרה אתמול?"
אני- "מה קרה אתמול?"
מיטל- "היא עשתה לו קונצים"
אני קמתי מהריצפה משכתי את מיטל אחרי ונכנסנו לכיתה,
התיישבנו על השולחן שלנו
אני- "מזאת אומרת קונצים?!,
מה בדיוק היא רצתה?!"
מיטל- "מישהי שם עשתה לו עיניים,
את יודעת הוא חתיך,
מי לא תעשה לו עיניים,
אז לינוי התחילה להתחרפן,
'מי זאת?!,
מאיפה אתה מכיר אותה?!,
מה כבר לא סיפרת לי?!',
קיצר בלאגן שלם"
אני הופתעתי
אני- "ואיפה כל זה קרה?!"
מיטל- "בחוץ לייד הבית שלו"
אני- "אהה אז בטח הם כבר הסדירו את זה בינהם"
מיטל- "לכי תדעי?!"
אני- "הרי הוא בעצמו אמר שהוא הולך להפגש עם לינוי בקפטריה"
מיטל- "ולכי תדעי בשביל מה?"
אני- "מיטל די בסדר?,
אני ולוטם זה אין מצב,
תביני"
מיטל- "יש"
אני התעצבנתי ויצאתי מהכיתה,
מספיק אני מאוהבת בו ומנסה בימים אלה לשכוח אותו,
ועכשיו גם היא מפילה עלי עוד סיבות בשביל לחיות באשליות,
למה אני צריכה את זה?!,
אני ולוטם זה דבר בלתי אפשרי,
לא ניהיה בייחד,
יותר עדיף לקבל את זה מאשר לחיות באשליות ולצפות למשהו שלא יקרה אף פעם,
ואולי מיטל דווקא צודקת?!,
אולי יש מצב?!,
התנערתי מהר מהחלומות שלי כי בדיוק ראיתי את עומר ,
עומר נתן לי נשיקה בלחי
עומר- "מה קורה בובה?"
אני-"הכל טוב מה איתך מאמי?"
עומר- "באסה רצח"
אני- "מה קרה?"
עומר- "ביה"ס"
בשביל עומר ביה"ס זה תמיד היה סיוט!,
הוא שנא לבוא לביה"ס,
ועד עכשיו שונא,
הוא מציק לכל המורות וכל יום כמעט משעים אותי,
מת שיגיע היום שבו הוא יסיים כבר ללמוד,
דרך אגב הוא גם בשיכבה שלי
אני- "יהיה בסדר מותק"
עומר- "ת' בובה,
נו?,
איך עבר השיעור הראשון?"
בדיוק כשבאתי לענות לו היה צלצול להכנס לכיתות,
הבאתי לעומר נשיקה בלחי ועפתי לכיתה,
מיטל חיכתה לי מחוץ לכיתה
אני- "למה את בחוץ?"
מיטל- "רציתי שנמשיך בנקודה שבה ברחת לי"
אני- "למה נראה לך 'ברחתי לך'?!,
כי אני לא רוצה שנמשיך לדבר על לוטם ולינוי"
מיטל- "היית אומרת לי והייתי משנה נושא שיחה"
חיבקתי אותה ונתתי לה נשיקה בלחי
אני- "מצטערת חיים שלי"
מיטל- "בקטנה יפה שלי,
יאללה בואי"
היא נכנסה לכיתה שלנו ואני אחריה,
אחרי כמה דקות הכיתה כבר התמלאה והתחיל השיעור,
המורה המוכרת לנו מכל לימדה אותנו בשיעור הזה,
גם בשנה שעברה היא לימדה אותנו,
היא דווקא המורה היחידה שאני אוהבת,
מתוקה כזאת,
לא צורחת יותר מידי,
לא נותנת שיעורי בית ועבודות,
ומבחנים אצלה זה פעמיים בכל סימסטר,
היא המורה הכי טובה שיש!,
הלוואי וכל המורים שלנו היו כמוהה,
נדפקנו עם מורים מפגרים חוץ ממנה כמובן,
כל אחד על הגל שלו,
על כל פיפס מתחילים לצרוח,
נותנים פול שיעורי בית ועבודות,
ומבחנים מפה עד להודעה חדשה!!
******************************************************
תגיבו ב' ואני ימשיך כבר ביום שישי 😉
וואי פרק מהמםםםםםםם
כמו כל הפרקיםםםםםםםםםםםםםם=))
יאא איזה שם מושלם זה עומררררררר
יואוו אני חולה על השם הזהההה
חח
הודיהה בובית
תמשיכי
מוואה ענקיתתתתתתתת
יאייי איזה פרק מושלםםם
מאמי יאללה דפקי המשךךך =]]
אוהבת מלאאאא
-גילוש- 😊
ת' על התגובות מושלמות שלי 😁
המשך...
כל השיעור היו רק צחוקים,
המורה נתנה לנו שיעור כייפי כזה,
כמו שיעור חופשי,
כל אחד עשה מה שהוא רצה אבל לא יכלנו לצאת מהכיתה,
מיטל כמו תמיד התחילה לדבר איתי על לוטם ועל לינוי
מיטל- "נו?,
חשבת על זה?"
אני- "מה קבענו?,
משנים נושא שיחה?"
מיטל- "כן אבל לוטם ולינוי הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלך"
וקרצה לי
אני- "נו בטח"
צחקקתי
מיטל- "מי מאוהבת בלוטם בן דוד? "
אני- "אמממ...
נראה לי שאני"
מיטל- "לא נראה לך,
זה ברור"
אני- "לא להגזים"
הסמקתי כהוגן
מיטל- "מי מתה עליך?"
אני- "את"
היא נתנה לי נשיקה בלחי והפילה אותי מהכיסא
מיטל- "כפרה עליך כוסיתתת"
אני- "אחחח אני יהרוג אותך"
מיטל- "את מי אה?!?!,
מטורפתת"
אני- "מי שמדברתתת"
המורה הסתכלה עלינו וחייכה,
חייכתי עליה בחזרה ומיטל הסתכלה עלי וקרצה לי עין,
השיעור עבר מהר,
בצלצול לצאת מהכיתה להפסקה,
מיטל לקחה לי ת'יד ויצאנו בייחד מהכיתה
אני- "לאן?"
מיטל- "לוטם"
אני- "מה לוטם?"
מיטל- "את הולכת ללוטם"
אני- "אני לא הולכת ללוטם"
מיטל- "את כן"
אני- "מיטל נו באמת"
מיטל- "את מאוהבת בו נכון?!,
ואני לא ירגע עד שאני יראה אותך מחייכת ונמצאת עם מי שאת אוהבת!"
חייכתי עליה
אני- "הנה אני מחייכת ונמצאת עם מי שאני אוהבת!"
מיטל- "לא לזה הכוונה"
אני- "נווו"
מיטל משכה אותי בכוח לכיתה של לוטם ואיך שהגענו לכיתה שלו היא הציצה פנימה לבדוק עם לוטם נמצא שם,
היא ראתה את לוטם וקראה לו לצאת מהכיתה שניה,
לוטם יצא,
אני ומיטל נתנו לו נשיקות בלחי
לוטם- "הנה אני"
מיטל- "שמנו לב"
הוא חייך
לוטם- "בשביל מה ביקשת שאני יצא מהכיתה לשניה?"
מיטל- "בשביל שסמדי תדבר איתך,
עפתי בה ביי"
לוטם חייך למיטל,
נתן לה נשיקה בלחי וזאתי הלכה למרות שהחזקתי אותה
לוטם- "כן סמדי,
קרה משהו?"
אני- "לא בדיוק"
לוטם- "שזה?,
לא בדיוק?"
אני- "רק רציתי לשאול אותך עם הכאב ראש עבר לך"
לוטם חייך עלי
לוטם- "כן ברוך השם,
ת' בובה"
אני- "אין בעד מה"
לוטם- "מחר לא לאחר אה"
חייכתי עליו גם
אני- "מקווה לא לאחר"
לוטם- "אוקי,
ביי נשמה אני עפתי לכיתה,
נדבר איתך כבר סבבה?"
אני- "כן,
ביי מותק"
הוא נתן לי נשיקה בלחי ונכנס לכיתה,
אני המשכתי לעמוד שם עם הראש בעננים,
חושבת על כל מה שקרה בשיחה,
איזה מאמי הוא!!
***********************************************************
תגיבו ויהיה המשך... 😉
QUOTE (eliya_s @ 03/09/2005) המשךךךך
😉
אתר האהבה הישראלי