~~~~~ השבוע ששינה את המציאות- לתמיד! ~~~~~

זה פעם ראשונה שאני כותבת סיפור... מקווה שתאהבו!



הן היו החברות הכי טובות שיש
תמיד ביחד, מבלות ביחד, הולכות לשופינג ביחד, אוכלות צהרים ביחד, מתנחלות אחת אצל השניה,
מדברות, מספרות, חוות הכל ביחד, אכזבות, רגעי אושר, רגעי עצב.
מכירות הכי טוב שיש, ולא רק אחת את השניה, אלא גם את משפחתה של האחרת.
היה להן קשר כזה, קשר מיוחד שלא מוצאים בכל מקום,
קשר שלא לכולן יש.
נועה וגילי, שתי בנות בנות 17 וחצי
בעוד כשבוע הן עולות לכיתב י"ב. לשנה האחרונה ביותר בתיכון!
השעה היתה 11 בבוקר, בדיוק השתיים התעוררו להן משנת היופי שלהן
"נועה מתי הולכים לקנות ספרים ומחברות והכל?עוד שבוע בית ספר!
אי אפשר לדחות את זה לנצח!!" אמרה גילי חצי ישנונית...
"על זה את חושבת כשאת מתעוררת?? מה יש?? חחח
מתגעגעת מידי ללימודים אה?(; " השיבה לה נועה בחצי חיוך והוסיפה
"היום נלך!"
בדרך לחנות הספרים והציוד שאלה גילי...
"מה קורה עם ההוא שאמרת לי שאת נפגשת איתו בעוד יומיים?
אתם נפגשים בסוף?"
"כן"
"באיזה שעה?.."
"קבענו לחמש.בטאוור רקורדס שבעזריאלי!" אמרה נועה.
גילי: " אבל... זה מישהו זר, זאת אומרת, את מבינה אותי,
אף-פעם לא נפגשתם, רק במחשב דיברתם... ו... לא יודעת.. אני דואגת לך..
דואגת שתלכי לבד ולא יודעת מה יקרה!
ואם תלכי לשם, תפגשו, והוא לא יהיה כזה good-looking כמו בתמונה שהוא שלח לך..
נועה.. תחשבי על זה שניה..
מה תעשי אם הוא יצא בסוף איזה ערס מגעיל וקטן כזה?!"
"חחחחחחחחחחחחחחחח......" –צחקו ביחד.
אבל עם זאת היתה גם מעט רצינות והבנה מאחורי הצחוק הזה...
"את יודעת מה " אמרה נועה, בואי תצטרפי אליי, ניקח איתנו את דניאל לקניון
וכשאני אהיה איתו בדייט אתן תסתובבו לכן שם,
אם יקרה משהו אני אתקשר אליך ותבואו! סבבה? חחח..מה שאני עושה בשביל להוציא ממך את הדאגות..."
"סבבה 😁 " אמרה גילי.
הן הגיעו לחנות ספרים וציוד.
בחרו תיקים, קלמרים חדשים, מחברות, עטיפות לכל, יומנים, עפרונות, עטים.. ובקיצור הכל הכל הכל
... וכן כן, גם את הספרים החסרים להן" והלכו לעמוד בתור לקופה...
"כן בבקשה" נשמע קול חמוד ביותר מעבר לדלפק
הגיע תורן, "כל זה בבקשה" אמרה נועה והוסיפה לגילי..אחרי זה כבר תחזירי לי "
גילי התחילה להוציא הכל מתוך עגלת הקניות שלהן היישר אל הקופאי שחישב בזריזות את הסכום
בו הן קנו את הציוד.
לפתע הבחינה גילי שנועה מסמנת לה עם בעיניים להסתכל על הקופאי בחנות...
גילי הסתכלה והבחינה שהקופאי החמוד הזה "בוחן" אותה..כמו שאומרים.. אבל בעדינות
ולא בגסות כמו רוב הבנים המגעולים האלה..
היא חייכה אליו והמשיכה להעביר לו את תוכן העגלה.
בפריט האחרון, היומן שלה.. היא העבירה לו אותו ובלי כוונה ידו נגעה בשלה והיא הפילה אותו...
במבוכה ובהלה כאחד הצטלבו מבטייהם והיא הרימה את היומן והושיטה לו אותו שוב בגימגום...
הוא חייך בבישנות, לקח את היומן מידיה...
והכריז על הסכום בקול צרוד.. משום מה..
"אם תהיה לכן בעיה עם אחד המוצרים, בבקשה, התקשרו לכאן"- והגיש להן את כרטיס הביקור של המקום
"כן!" אמרה גילי ולקח את כרטיס הביקור מידיו...
מבטיהם לא יכלו שלא להפגש בשנית,
הפעם גם כאילו שלא יכלו להפרד מהמבט.. כאילו חוט דמיוני חיבר בין עינהם..
והם לא הצליחו להתנתק ממנו לשניות אחדות.. היה שקט, וכל נראה פתאום כל-כך מטושטש
חוץ מהדמות שלו והדמות שלה... עד ש...


😛
אהבת? 😁
אם כן, יהיה השמך, כמובן, שזו רק ההתחלה ואולי לא מרתק והכל... אבל אני מתכננת המשך יפה יותר J
מה אתם אומרים? איך זה בתור פעם ראשונה שלי בעסק?חחח 😉


*~ענבל~*