וואי איזה יאאאאאאאפה=))
איזה מוכשרות אתןןןןן
תמשיכוו
המשמךךךךךך זה מויי יפההההההההההה
מור'צי 😊
נימאס לי מהקטע הזה תיכתבו ודי חן גלוש ופיקולו שלושתכן מוכשרות והוחכתן את עצמכן אז יאללה צאו מהפוזה וכתבו
נוגההההה טוב אל תהרגי אותיייייי
אני רוצה להמשיךך אבל אין לי רעיונותתת😢
נוגההההההה נתנה לי רעיוןןןןן
כל הזכיות שמורת להההה@
לקחתי את הפלאפון לחצתי 4 ארוך
"אמא מחייג"
אני: אמא?
אמא: אוי נגה סוף כול סוף...
אני: מה קרה??
אמא:.....................................
אמא: עומר...
אמרה בקול רועד..
אני: אמאא מה עם עומר???? 😮
עומר הוא אחי הגדול..
הוא בן 19 כרגע הוא משרת ביחידה קרבית בצבא..
כל יום אמא מתקשרת אליו לפחות 4 פעמים..
לראות שהכל בסדר..
אחרי כמה שניות שאמא לא
ענתה לי שאלתי אותה שובב
אני: אמאאאאאאא מה עם עומר..??
צעקתי לה לתוך הטלפון וכבר הרגשתי את
הדמעות שבעיני ואת הגרון שלי חנוק..
המילים בקושי יצאו לי מהפה..
אמא: הוא.. הוא ניפצעע
אני: מה איפה?? מתי?? איפה הוא עכשיו??
אמא:ב.. בית חולים.. א..נחנו הולכים אליו עכשיוו
אני:בואי עכשיו לקחת אותי
אמא:לא.. אני לא רוצה שיעיפו אותך..
עוד מעט המבחנים של תחילת שנה..
אני אלך לבית חולים וכשיהיה משהו חדש אדבר איתך..
אני:אבל אמא..
התחלתי לומר אבל אמא כבר ניתקהה
ניתקתי את הטלפון..
מורן ורינת ניסו לעודד אותי שהכל יהיה בסדר..
ושאין לי מה לדאוג..
אבל לא, אני הרגשתי שלא הכל יהיה בסדר..
התהלכתי בחדר ימינה שמאלה שוב ימינה שוב שמאלה..
רינת: את עושה לי סחרחורת.. תישבי
אני: טוב אוףף
נשכבתי על המיטה ונזכרתי בפעם הראשונה שעומר
אמר לנו שהוא ישרת בקרבי..
נזכרתי כמה בכיתי באותו רגע..
כמה רציתי לחשוב שזה רק סיוט..
שאני יתעורר עוד מעט ועומר יבוא ויגיד לי שהוא ג'ובניק..
נזכרתי במילים של עומר..:
" אני אהיה בסדר..
לא יקרה לי כלום..
אני תמיד אהיה איתך פה..
תמיד"
הדמעות שוב התחילו לזלוג..
לא יכולתי עוד להישאר בחדר אז לקחתי
את הפלאפון ויצאתי החוצה
רצתי ליציאה מהפנימייה ובדרך נתקעתי במישהו..
נפלתי על הרצפה ונשברתי..
בכיתי כמו שבחיים שלי לא בכיתי..
בכיתי כמו ילדה קטנה שלקחו ממנה את
הבובה שהיא הכי אוהבת..
"מה קרה?"
שמעתי קול מודאג שואל אותי..
הסתכלתי לכיוון אותו הקול וראיתי את עדן..
"זה אח שלי... אח שלי.."
אמרתי לו..
והוא חיבק אותי, חיבוק חזק חזק..
חיבוק שהייתי זקוקה לו כל כך..
אחרי כמה דקות שנרגעתי עדן
שאל אותי בקול רך..
"מה קרה לאח שלך?"
"הוא משרת בקרבי.. והוא נ..פ..ג..ע"
אמרתי והרגשתי את הגרון שלי חנוק..
"איפה הוא עכשיו?"
"בבית חולים"
"את הולכת אליו?"
"לא...
אמא שלי לא רוצה לקחת אותי..
כדי שלא יעיפו אותי לפני המבחנים של תחילת שנה..
אבל, אבל אני רוצה ללכת"
"בואי.."
אמר לי קם מהרצפה והושיט לי את ידו.
. קמתי גם אני והתקדמנו שנינו לכיוון היציאה מהפנימייה.
.יצאנו ממנה ועלינו על מונית..
"לתל השומר.."
אמר עדן לנהג,
הנהג התחיל לנסוע..
ואני הסתכלתי על עדן.
.
"תודה"
אמרתי לו..
"אין על מה..
ואת תיראי שהכל יסתדר..
הוא יהיה בסדר"
"אני מקווה"
אמרתי לו והנחתי את ראשי על רגליו.
. עדן ליטף את ידי וכל נגיעה העבירה בי צמרמורת..
עצמתי את עיני והתמכרתי להרגשה הנעימה..
אחרי 20 דקות בערך שמעתי את הנהג
אומר "הגענו"..
הרמתי את ראשי מרגליו של עדן..
עדן שילם לנהג ויצאנו מהמונית..
"שנחזור לפנימייה אני יחזיר לך את הכסף"
"לא צריך.. באמת שלא"
אמר לי והחזיק את ידי חזק..
וככה נכנסנו לבית החולים, יד ביד..
בכניסה ראיתי את אמא שלי..
כנראה גם היא בדיוק הגיעה..
"מה את עושה פה?"
שאלה אותי
"מה זה משנה.. נו בואי נלך לעומר"
"כן כן בואי נלך.."
הלכנו לדלפק שבו היו כמה אחיות..
שאלנו באיזה חדר עומר ואמרו לנו..
התחלנו לרוץ לכיוון החדר שלו..
כשהגענו בדיוק יצא מהחדר הרופא.
.
"מה שלום עומר??"
שאלה אותו אמא..
"מי את?"
שאל אותה הרופא
"אמא שלו.."
"אוקי אז עומר....."
מקווה שאהבתןן
תמשיכווו=))
גל אולי תמשיכי אתת????
אני בטוחה שיצא לך יפהה
ותודה מאמי
אני לא כישרונית בדברים כאלה!
נוגהה תודה מאמי
וגללללל תרשמי ואני יגיד לך אם את
כישרונית או לא אוקי?
ואני בטוחה שאת כןן
שמעו יש לי רעיון אני ינסה לכתוב המשךך ואם הוא לאניפה תגידו ליי אבל רציניי!סבבה??
ואם הוא זוועתייייי א זאני ימחק אותוו אוקייי?
כןןןןן =))
יששששששששששש
גו גל גו גל גו גו גו גללל
חח
התחלה יפה
אני לא כותבת..כי אני עם נתלי!
הסתבכתיי..אני לא יודעת איך להתחילללללל
אתר האהבה הישראלי