יאללה אני רוצה המשךךךךךךךך
חחח השוק בראשוןן
גמני מראשון הרגע חזרתי מהשוק (היום יום שלישי)
המשך מאמייי
התעוררתי מהצלצול של הפלאפון שלי..הודעה..
בר:טול אני משתחרר היום..אבל לא הולך לביצפר..בואי לבקר אותי אחר כך..
יואוווווווווווווו איזה בוקר מושלםםםםםםםםם
רצתי כולי מאושרת וציחצחתי שיניים ירדתי למטה כולי מאושרת.. עם פיג'מה חחח
ויוני ראה אותי..חח שתיתי נס..ועליתי שוב ..ניכנסתי לאמבטיה..התארגנתי כמו שצריך..
לקחתי תתיק וירדתי שוב למטה..
מה קורה??????????? צעקתי לכולם..נישקתי את כולם..ווהתיישבתי על השולחן
כולם לא הבינו את האושר.. אבל הסברתי להם שזה סתם התחלה טובה של יום..
אחרי שחזרתי מביצפר רצתי מהר מהר להתקלח כי היה חום איימים..וניזכרתי שיש שברוש בבית..
לבשתי תג'ינס שהיה עליי וחולצה מהממת שנופר קנתה לי ליומולדת..
ויצאתי אליו..צילצתי בפעמון..ואחותו הקטנה פתחה לי.. עליתי אליו לחדר וראיתי אותו על המיטה..עם הגב אליי..באתי בשקט בשק..וכיסיתי לו תעיניים
הוא ישר ידע שזאת אני..נישקתי אותו..ישבתי איתו חמש דקות ואז ראיתי שבן דוד שלו שלומד איתו בא אליו..אז אמרתי לו שאני הולכת..חזרתי הביתה וכתבתי לענת שתבוא אליי כבר..
היא בדיוק באה לרדת וגמני ירדתי..
הלכנו לנו לשוק והסתובבנו בראשון ..
ובנתיים אני מעבירה לכם חחמישה חודשים..ככה המשיכו להם 5 חודשים בשקט אני ובר חברים..ענת נהפכה להיות החברה הכי טובה שלי..ומורן כבר לא מפריעה לנו..
אחרי 5חודשים כבר הספקתי להכיר את בר יותר מדיי טוב.. היינו כל הזמן יחד..ההורים שלו התחברו עם ההורים שלי..והפכו להיות ממש חברים טובים..
ואני והוא היינו ממש כמו זוג נשוי..כל היום יחד.. ובערב יחד.. שותים ביחד.. אוכלים ביחד.. מכינים שיעורים ביחד..משהו בקשר שלנו השתנה..
בהתחלה זה היה קשר של פירגון אהבה נשיקות חיבוקים שינויים וכל מיני הפתעות..אבל אחרי החמישה חודשים האחרונים..זה הפך להיות מין צורת חיים שכזאת..
כבר לא היה ביננו את כל ההפתעות האלה..ולא היה את כל הנשיקות והחיבוקים שהיו בהתחלה..כן היו..אני לא אומרת שלא..אבל זה היה מין הרגל כזה..צפוי..
בבוקר נשיקה בפה ומתי שאנחנו הולכים או ניפגשים שוב בין לבין..ובלילה נשיקת לילה טוב..וזהו..כבר לא היו את היוזמות האלה לפירגון לאהבה לחיבוקים..
החלטתי לחשוב על זה.. לקחתי מין יום חופש ממנו..בהתחלה הוא קצת נעלב..אבל הסברתי לו שאני צריכה גם קצת זמן לעצמי..
באותו יום רק חשבתי..חוץ מזה לא עשיתי כלום..התחלתי לעלות בי דברים..ועלו לי השאלות האלה לראש:..
אולי אני ובר צריכים להיפרד קצת בשביל שכל מה שהיה ביננו יחזור..?
אולי אנחנו צריכים להתרחק טיפה?
וחשבתי לעצמי אני יודעת שכייף לי להיות איתו ככה..אבל מה שיש ביננו זה לא הקשר שתמיד חלמתי עליו.. זה לא בר שלי פעם..
ושעלתה בי המחשבה על להיפרד..מהר הדחקתי אותה..אני לא יכולה בלעדיו.. זה הדבר היחיד שאני יודעת..
אני אוהבת אותו..אוהבת אותו יותר מדיי..אני גם רגילה אליו..אני לא מתארת את עצמי עכשיו בלעדיו..
החלטתי לשתוק ולא לדבר על זה..יום אחרי כבר הכל המשיך לחזור לשגרה..שוב כל הזמן יחד..
ושוב אין את הקליק הזה שהיה ביננו..
חודש שלם המשכתי..כבר חצי שנה שאנחנו יחד..וכלום!!!!!
דיי אני לא יודעת מה עובר עליי..אני רוצה אותו ואוהבת אותו ורק אותו אבל אני לא יכולה להמשיך ככה..אולי אני אוהבת את בר אבל רק בתור ידיד..
נימאס לי מהקשר הזה..אני רוצה להמשיך את הקשר הזה אבל לא עם מישהו שהוא חבר שלי..
החלטתי לדבר איתו על זה..וזה מה שעשיתי אחרי הרבה מאמיצים..אבל הצלחתי..
בר תשמע אנחנו צריכים לדבר...הכרזתי לו..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
בר:מה????????????????????????????????????????????????????????
וכן נחשו מה אמרתי לו..תנו ניחושים..
שאתם צריכים אולי הפסקה בקשר??
למרות שזה צעד גרוע מניסיוןןן
בר: מה?????? למה אבל?? מה יש לך??
אני:אני בעצמי לא יודעת מה יש לי..אני רק רוצה לראות מה אני מרגישה בלעדיך..
רק ליום אחד..
בר:מה את מרגישה שאת כבר לא אוהבת אותי??
אני:לא..אל תכניס לי סתם מילים לפה..אני כן אוהבת אותך..אבל הקשר שלנו נהרס..
אני רק רוצה לראות איך אני ירגיש בלעדיך..אולי אני בכלל אוהבת אותך בתור משהו אחר..
בר:טוב..מה שתגידי..הוא שתק..
משהו גרם לי להצטער על מה שאמרתי.. שתקתי והסתכלתי עליו.
בר:מה אני אמור להבין עלינו עכשיו?!?את בטוה שזה יהיה רק יום אחד?
אני: לא יודעת ברוש..תבין שבנתיים אנחנו לא חברים..רק חופש לזמן קצר..עד שהדבסרים יסתדרו לי בראש..
בר:מיטל אני הרבה זמן רוצה לדעת איך אני ירגיש עם בנות אחרות..אבל עד עכשיו את היית האחת שלי..
ולא היה לך תחליף.. אולי זה באמת הזמן לנסות ולראות..לקחת איזה תקופה של חופש ולראות אחר כך
מה יהיה איתנו..
אני:אתה צודק ..בראש הצדקתי אותו.. אבל בלב..ידעתי שאני עושה טעות..התחלתי להצטער על מה שאמרתי..
אני:בר אני הולכת ביי..אפילו נשיקה בלחי לא נתתי לו.. פשוט הלכתי..
פתחתי את הדלת ויצאתי עם הראש לכיוון הריצפה.. עם מבט מאכזב..כאב לי שם בלב..
אולי עכשיו אני מבינה שאני כן אוהבת אותו..אולי אני פשוט יחזור ויגיד לו שלא..שאני כן רוצה אותו
המשכתי ללכת עם המחשבות ניכנסתי הביתה וישר עליתי למעלה.. בלי להתייחס לאפחד..
ניכנסתי לחדר ופתחתי את המחברת שלי..כתבתי וכתבתי וכתבתי..רק כתבתי מה שאני מרגישה..
תלשתי את הדף..הוצאתי מצית מהארון שלי והתחלתי לשרוף את הדף וחצי שהיו מלאים
בכל הרגש שהוצאתי שהיה על בר..
הסתכלתי מהחלון וראיתי אותו מדבר בפלאפון ..יפה הוא מנצל תזמן אני רואה.. ככה חשבתי..
הוא בטוח מתקשר לאחת הידידות שלו..
אחרי שהוא ניתק הוא ניכנס להתקלח והתחיל לסדר את השיער יותר מדיי יפה..
אחרי שעה ראיתי את גל החבר הכי טוב שלו...מתקדם לכיוון הבית שלו..
ניכנסתי מתחת לשמיכה שלי ורק חשבתי אחרי חצי שעה שמעתי תקול של בר צועק לי מהחלון
מיטל מיטל .. יצאתי לחלון והסתכלתי .. הוא אמר לי לרדת..
ירדתי למטה.. מה המצב אמרתי?? נתתי לגל נשיקה בלחי..
בר: הוא אמר שהוא לא ראה אותך מלא זמן אז הוא רצה שתירדי..
אני:אההה חייכתי לו.. מה גל?? לאן אתם הולכים??
גל:סתם לשבת עם מורן וטליה.. רוצה לבוא??
אני: לא לא מאמי ..יש לי מחר מבחן ואני לא יודעת כלום אני עולה ללמוד..
בר ידע שהוא היה אמור ללמד אותי למבחן הזה..והמבט שלו השתנה..
בר: טול..אם תצטרכי עזרה או שלא תביני משהו תתקשר אלי אני יבוא לעזור לך.. בלי שום קשר למה שקרה..
אני: טוב..תודה.. יאלה עליתי.. נישקתי את שניהם ועליתי
המבט שלו .. החיוך שלו..התמימות שבו.. הרוך שבו.. הקסם שלו..
מה הוא עושה לי??מה??
למה מורן?!? למה?!? אני שונאת את הילדה הזאת פשוט שונאת..ידעתי שאיבדתי אותו.. ידעתי..
נעלבתי ממנו.. לא ציפיתי שיהיה עם בנות אחרות.. ולא ציפיתי מעצמי להיות עם בנים אחרים..
משהו נהרס בי ובו.. משהו שנעלם..
מה יש ללב שלי?? אני יודעת שאני אוהבת אותו.. אבל אני לא יכולה להישאר איתו.. פשוט לא יכולה..
אבל הלב שלי גם לא נותן לי לוותר עליו.. מה אני אמורה לעשות??
ניסיתי ללמוד.. להוציא לי את הילד הזה מהראש.. למדתי .. היו שני נושאים שלא הבנתי..
התקשרתי לענת אבל היא הייתה בשיעור פרטי
התקשרתי לעדי ולמור והם לא ענו.. אז החלטתי לנצל את זה ולהתקשר לבר לוי..
שילמד איתי.. גם הוא חתיך..גם אנחנו ידידים טובים וגם אולי בר יחזור ויראה אותנו..
וירגיש תהרגשה שלי שאני יודעת שהוא ניפגש עם מורן..
בר אמר הוא יבוא..הסתכלתי מהחלון לחכות לו שיגיע...אבל במקום זה.. ראיתי את הדבר
שלא ציפיתי לראות בחיים
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא אני לא מאמינההההההההההההההההההההההה
חשבתי בשקט והדמעות החלו לזלוג מעייני
נפלתי על הריצפה ורק בכיתייייייייייייייייייייייייייייייי
לאאאאאאא
וואי רק שלא ראיתא ת בר ומורןןןן😢 😢
שימי המשךך בובה
מוואהההההההה
איך איך הוא מסוגל?? אני לא יכולה עם הילד הזה יותר... הוא מתנשק איתה מול העיניים שלי.. למה הוא משחק אותה??מה אני לא מבינה??
עושה לו טוב שרע לי?!?! ראיתי ראיתי שהוא הסתכל עליי ..ועוד הוא נישק אותה??
לא הולך לי לא לא לא הולך לי .. לא איתו.. ולא עם אף אחד!!!!
ישבתי על המיטה וניגבתי ת'דמעות שלא הפסיקו לרדת..
בר ניכנס .. מה קורה טולי.. הכל טוב ??
אני: כן כן מאמי.. בוא תיכנס..
אחרי שלמדנו את כל הנושאים..אמרתי לעצמי שאני חייבת לעשות עם זה משהו..ניצלתי תהזדמנות שבר איתי.. ועמדתי מול החלון איתו.. ראיתי שבר מסתכל מהחלון השני..
ברוש ילד יפה שלי..? אמרתי בקול הכי מתוק שאני עושה בדרך כלל כדי להשיג את מה שאני רוצה..
מה ?? הוא חייך לי..
התגעגעתי.. אתה יודע??
גמני אליך..רק טוב שניזכרת בי.. חח
חחח צחקתי תמיד זכרתי.. רק שלא היה לי ממש נעים..הוא התקרב אליי והמשיך להתקרב..
השפתיים שלנו כימעט ניפגשו ואז הוא אמר לי תוכיחי..
צחקתי ..ואמרתי אין לי בעיה.. נישקתי אותו ..נישקתי כמו שבחיים לא נישקתי אף אחד..
והכל למול העיניים של בר.. מגיע לו חשבתי לעצמי..והמשכתי לנשק את בר..
בלב הרגשתי הכי מגעיל שיש..לא יכלתי להעלות לעצמי בראש שזה לא נשיקה עם בר שלי.. וזה סתם נשיקה בלי שום רגש..
אבל הייתי חייבת.. הייתי חייבת שירגיש בדיוק את מה שאני הרגשתי.. שפקחתי את עייני מהנשיקות של בר..
ראיתי שהוא כבר לא מול החלון..
וירדתי מהר למטה למטבח..בתירוץ שאני מביאה משהו לשתות..
הסתכלתי בחלון של המטבח וראיתי אותו יושב שם..על הכסא והראש על השולחן הפנים שלו היו לכיוון החלון שלי.. הוא עצם את עיניו
אבל זלגה לו דמעה מהעין..הוא מחק אותה.. וכל זה שעיניו עצומות..והמבט שלו כל כך עצוב..ותמים.. כאב לי יותר ממה שכאב לי שראיתי אותו עם מורן..
המשכתי רק להסתכל עליו..ולהסתכל והכאב שבלב גבר עליי..
לא אני ..אני כזאת זבלללל אני כזאת מגעילההה לא ידעתי מה לעושת עם עצמי רק רציתי להיקבר.. שהרגשות יפסקו..
שלא יכאב לי יותר..דייייייייייי.. הרגשתי הכי מגעיל שיש בעולם.. אף אחד..וגם אני לא יוכל לתאר מה הרגשתי בדיוק..
רק ראיתי את התמימות שלו שכובשת אותי ואת המבט העצוב שלו ואת הדמעות שעל פניו ואת הייסור שמשתוררת שם
הרגשתי את הכאב שלו..ביחד עם הכאב שלי.. רציתי רק לחבק אותו..לחבק חזק.. לבכות יחד איתו.. ולנגב לו את הדמעות מעל פניו
לנשק אותו להבין אותו.. ולמחוק את כל היסור שמופיע כרגע על פניו מאחוריי שמעתי צעדים מתקדמים.. הסתובבתי..
מה הלכת לייצר את השתיה??
לא עניתי בעצב..והמשכתי ללכת לכיוון החדר רק רציתי שבר יעלם כרגע שלא יהיה לידי רציתי להמשיך להסתכל על בר שלי
עליתי למעלה בר שתה.. ואמרתי שאני יורדת להוריד תכוסות.. הוא אמר שהוא בדיוק התכוון ללכת..בדרך למטה ליוותי אותו החוצה..
בר הרים את הראש ושמע אותי ואת בר מדברים.. הסתכלתי עליו והוא עליי..בר הלך.. ובר שלי יצא מהבית.. והתקדם לכיוון שלי..
מה קורה ?? הוא אמר..
מה לענות לו?!? לא ידעתי מה להגיד.. להגיד בסדר.. ולהמשיך.. או שפשוט להגיד לו כל מה שאני מרגישה..
לא טוב.. אפילו רע.. ואיתך?עניתי..
בר:גם..למה מה יש לך??חשבתי דוווקא שהכל מסתדר לך..
אני: בר הלוואי שזה היה מסתדר לי.. אתה לא יודע מה עובר לי פה בפנים.. והחזקתי על הלב..אני לא יכולה יותר..
ראיתי את הנשיקה שלך עם מורן..חשבתי שגם אני צריכה להמשיך.. אבל אני לא יכולה.. התנשקתי איתו.. ואני יודעת שראית..
רציתי שתרגיש את מה שהרגשתי אני..סליחה.. אני מצטערת..
בר:גם אני.. הוא אמר במבט הכי עצוב שראיתי בחיים שלי.. הרגשתי את הכאב שמשפיע עליו בדיבור שלו..הוא ניסה להגיד משהו אבל
המרירות שבגרון חנקה אותו.. והוא לא היה מסוגל להגיד דבר..רק הדמעות שלו דיברו במקומו.. הם כבר אמרו הכל..
התקרבתי לפנים שלו וניגבתי את הדמעות ..אבל הם המשיכו והמשיכו לזלוג ואני רק ניגבתי אותם..
הוא שתק והסתכל עליי ואני עליו.. אני חושבת שזה היום הכי עצוב שהיה לי בחיים..
בר: טול מה ניסגר איתנו?!? מה יהיה?!? את עדיין צריכה תזמן שלך?!?
אני: בר אני אוהבת אותך אני יודעת את זה כבר ממזמן..אני לא יכולה בלעדיך..אבל משהו בקשר שלנו נהרס..
הלוואי שיכלתי לתקן את זה.. הלוואי.. וגם עכשיו אחרי הנשיקה שלך עם מורן..
אני לא יכולה לא יכולה בר..אני כן רוצה.. אני רוצה ואני אוהבת אותך..אבל קשה לי..
למה בר?!? למה התנשקת איתה?!? כאב כל מילה שיצאה מהפה שלי..ניסיתי להתמודד עם זה אבל לא הצלחתי הדמעות ירדו לי מהעיניים
כמה שניסיתי לעצור אותם זה רק כאב לי בלב יותר..
סליחה.. אני מצטערת..אני צריכה עוד קצת זמן בשביל לשכוח את מה שקרה היום..
התמונה שלך ושלה לא יוצאת לי מהראש..
הוא לא אמר כלום.. והסתכל עליי בדמעות..
אמרתי לו שנדבר יותר מאוחר ועליתי.. השעה הייתה כבר 8..ניכנסתי להתקלח .. שיצאתי קיבלתי הודעה מעדי ..
תהיי בגן ליד הבית שלך ב9..
התלבשתי מה רויצאתי..אמא ואבא היו בחדר ולא שמו לב בכלל ..נדב היה בעבודה.. מעין הייתה בחדר..
יוני היה עם חברים שלו..ורק נוי הייתה בסלון.. אבל היא תמיד בתוך עולם משלה.. אף פעם לא יצא לנו לדבר שיחה ארוכה או רצינית..
אם היא אומרת משהו או שאני לה זה על הטלויזיה או על האוכל או על כל מיני שטויות.. וזה גם שיחה של שניה קצרה וזהו
ניכנסתי לשביל של הגן שממש מאחורי הבית שלי..התקדמתי וראיתי שם את..
את כל כך מזכירה לי אותי והסיפורים שלך זה כאילו לקוחים מהחיים שלי הקטע של הקנאה הזאת ולהתנשק אבל בעצם שנינו מסתכלים אחד על השני אויייייייי זה כל כך קרה לי זה כל כך כואבבבב אני כל כך מבינה אותךך והקטע של לקחת הפסקה כזאת של כמה ימים גם אני ניסיתי אמרתי לך מניסיון זה רק מביא רע זה בדיוק מה שקרה לי וזה כל כך רע ואני זוכרת שיום אחרי נפרדנו סופית כי אמרנו או ביחד או לחוד לא ככה.. ואז שוב חזרנו באותו יום חחח פשוט שנינו ידענו שאנחנו לא יכולים זה בלעדיי זה...
טוב בקיצור חפרתי לך אז שיהיה המשךךךךךךך דחוףףףף ותזכרי שאני אוהבת אותךךךךך מאמיי!!
מואהה ענקיתתתתת
מווווווושלם
המשך המשך המשךךךךךךך
מוואה ענקיתתתתתתתתתת
אתר האהבה הישראלי