ישבנו וצחקנו, על הדשא עם כולם
מעלינו חום השמש הנעים.
ילדים רצים סביבנו, מאושרים מהעולם
זיכרון שלא ישוב לעולמים.
והיום יושבים בבכי על חיים שנגדעו,
מסביבנו רעש טרקטור מאיים.
שליחים עומדים ברעד, בבכי מול פנינו
ומנהיג נותן פקודה בלב שלם.
ואני עם לב כולם,
צועק בקול אל העולם,
אל נא תעקור נטוע,
בכינו אל פנים כ"כ קרות,
קראנו אל אוזניים אטומות
והגורל המייאש נשאר קבוע.
קברנו את אחינו, קברנו חברים
ובכינו אל פני האהבה.
המשכנו בנחישות לשמור על הארץ שאהבנו,
המשכנו, למרות כאב ההקרבה.
והיום קוברים אנחנו, את החלום שהתנפץ
ובוכים על חוסר לב ורגישות.
ונמשיך לשמור תמיד על הארץ שנאהב,
גם אל מול פני האדישות.
יאאאאאא..איזה עצווווב
אימלההההה..אני כמעט בוכההההההה...
איזה מוכשר אתה!!!!
אמאאא
העברת בי צמרמורת אדירההה
מאמי את כותבת מדהים
אבל השיר עצובבב
כשהמצב קשה...
אז זה עצוב...
בלי קשר לדעות פוליטיות זה עצוב מה שהיה
וואי איזה עצוב
ומרגשש
יצא לך מהמםםם
מוואה ענקיתתת
וואי זה ממש עצוב..
ומרגש..
זה ממש נוגע ללב..
אפילו כמעט בכיתי..
את כותבת ממש יפה..
אופסיי סליחה מאמי
אתה כותב מדהים
