נפרדנו כמעט 4 חודש..אבל הלב אוהב..

הסיפור התחיל עוד ביסודי שהוא היה רודף אחרי כמו בגן..וככה זה נמשך עד כתה ח' שאז הוא הבין שהוא אוהב אותי אבל הוא היה גמד כזה חנון עם משקפיים..היה מזניח את עצמו הכי שבעולם..ותמיד אני מודהה הייתיי מניאקית אליו כאילו התביישתי בו,ותמיד היינו בקטע כי אמרתי לו שאנלא יכולה להיות חברה שלו..אבל תמיד אהבתי אותו..הוא היה הנשיקה הראשונה שליי..שאחריה הבנתי שאנלא יכולה בלעדיו..אז כל החופש היינו יחד..והוא היה גבוה יותר ויותר עם הזמן..כבר עבר אותי..ואז בהרבה..ואז התחלנו כתה ט הוא סיפר שהוא מוריד תמשקפיים..צחקתי ולא האמנתי..אבל אחרי חודש ראיתי שצדק..הוא הפך לילד הכי מושלם בעולם..התחיל לסדר קוצים במקום הפטרייה המעפפנה שלו הוא נהיה החלום שלי-גבוה,שיער שחור סיני,עיינים ירוקות--->תאמינו לי אתם רואים אותו עכשיו אתם מתאהבים..בהתחלה היה לו אותו אופיי ונהינו חברים מהר,לא רק שלא התביישתי בו כבר על היום הראשון הוא בא איתי להורים שלי לספר להם.הייתי בעננים,לא היה מאושרת ממני,אני זוכרת שבאתי אליו שהוא סיים משחק בדיוק ואמרתי לו ''רועי אנחנו ביחד'' הוא היה בהלם ולא הבין בהתחלה מה רציתיי ואז היינו מאושרים..אבל אחרי ה4 חודש התחילו דברים לההירס התחילו להתחיל איתו בנות,הוא נהיה סנוב ברמות שאין לתאר,אבל אהבתי גם את זה.הוא היה לפעמים מתנהג אלי כמו פועלת ולא היה אכפת לי כי זה נראה לי גברי מאד מאד..עד שהתחיל לבקש דברים שאני כמובן לא הסכמתי להם כי אני באה ממשפחה שומרת מסורת..אז הוא הבטיח לי שאין לי מה לפחד ונהיה זהירים והוא אוהב אותי ואני אותו והלחיץ אותי..לא יכלתי עם זה אבל התעלמתי כי חוץ מהקטעים האלו היה לנו כיף וככה היה עד חצי שנה שלנו שנפרדנו אז..יותר נכון הוא נפרד..אני אחרי שבועיים בכיתי לו חזרנו ואז שוב נפרד ממני..ויום אחרי היה לו חברה חדשה אחת שאני תמיד לא אהבתי שהסתובב איתה וכנראה בצדק..הייתי עם בנים מאז-כמעט 4 חודש ותמיד חשבתי עליו..אני עוד אוהבת אותו..לפעמים אנחנו מדברים על מה שהיה פעם ואני מתחילה לבכות..פעם אחת הוא סיפר לי שאחרי הפרידה השניה שלנו ככה חודש אחרי הוא רצה לחזור אלי ובסוף התחרט ולא חזר..הוא אומר לי שאולי שווה לי להתאמץ ואולי בעתיד נהיה יחד..אני פשוט אוהבת אותו..איך מחזירים אותו אלי..?...למה הוא מניאק..?..למה חברות אומרות שזה מגיע לי..?..ולמה לא זה לא אכפת..?
תעזרו לי להחזיר אותו