איזה פרקק מעלללללללללף מאמי
המשךךך
מושלם שנינושששששששששש
פשוט מושלםםםם
אין זה פשוטט נדיררררררררררר
אין זה מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
כישרון נודף ממך בוביתתת
תמשיכי אני במתחחחחחחחחחח
מור'צי 😊
בננות תודה על כל התגובותת המדדדדהימותת שלכןן
למרות שהיו רק 3 תגובות
החלטתי לשים עוד המשךךך!!
חעחע כי אני חולההה ומשעמםםם ליי
איזה חמודהה אני האאא?!!?
יאאלהה תנוו אותהה בתגובותת!
מוואההההההה
=פרק 47=
המחשבות סירבו לצאת מראשי
החששות סירבו להפסיק לגרום למעוקה שבליבי
והכאב, סירב להכינס חזרה לליבי,
הדמעות ירדו מעיניי כמו גל של מים,
מסרבות להפסיק
ידיי נתקרבת ומתרקחת מהדלת,
ליאור שראה שאני לא מצליחה
פתח את הדלת בלי לדפוק כלל..
"בהצלחה" לחש לתוך אוזניי
רגליי החלו ללכת, מתקדמות לכיוון החצר, בצעדים איטיים
שנמשכו כמו נצח.. אחרי כמה שניות שנראו כמו שעות הגעתי לפתח הדלת,
ליאור כבר לא היה לצידי, והפחד שלי רק גבר וגבר,
פתחתי את הדלת שידיי רועודות, ובראשי חשששות רבות,
התקדמתי לכיוון הסלון שידיי רועדות, שהכאב פורץ החוצה
והחשש רק מתגבר..
אמא ישבה שם על הספה, שערה היה פרוע, ועינייה היו אדומות
מבטינו נתקלו, והיא הביטה בי כלא מאמינה, הדמעות רק המשיכו לזלוג,
ודפיקות הלב שלי נהיו חזקות
"מה את עושה פה?!" שאלה באדישות מוחלטת
"לא הספיק לך כל הכאב שגרמת לנו!?" אמר אור שירד במדרגותת
"לכיייייייייי" צעק או שהיה אחריו
ואני?! אני שתקתי, שפתיי סירבו לדבר, רק הבטתי בהם מסרבת לעקל
אמא-, הייתה ניראת שונה , כאחת מוזנחת, זה הזכיר לי את אותם ימים שבא בגד בה,
רק הפעם זה היה באשמתי
אופק- כל כך גדל, אך העצב פרץ מתוך עיניו, הוא היה מוזנח, ועיניו היו אדומות, הוא התבגר
וראו את כעסו שאיים להתפרץ
ואור?- אור היה רק בן 5 תמים, כאוב, שבור, גם הוא היה מוזנח כמו כולם,
גם ממנו הכעס איים להתפרץ..
לא האמנתי, למראה עיניי, כאבב לי ששברתי ככה את כולם,
שלושתם הביט בי, חיכו שאני יידבר, אבל המילים לא יצאו
נפלתי על הריצפה, מכההה אותו בחוזקה, ובוכה, נותנת לכאב לצאת החוצה,
נותנת לבכי לשבור את השקט שהיה בחדרר..
"אליאן?!" אמר גלעד כשהוא יורד במדרגות
"תרגעיי, הגיע הזמן להתמודד" פנה לכולנו
"אני מצטערתתתתתתתתתת" צעקתי
"כבר מאוחר מידי" אמא השיבה לאחר כמה שניות
ואור ואופק הביט בה, ומהננים בראשם......
"מאוחררר?! אני מסכימה איתך שטעיתי, מסכימה במיליון אחוז,אבל אני בנאדםם,
תבינוו אני כולה בנאדם, או יותר נכון נערה שחוותה יותר מידי
תסכימי איתי אמא?! ?תסכימי איתי שאת ואבא שברתם אותי אחד אחרי השני בלי להסס,
שוב ושוב פתחתם את הפצע בליבי, שרק ניסה להיסגר,
גרמתם לי להרגיש תמימה, מיותרתת, גרמתם לי להרגישששש לא שווה,
נשברתי, כמו שמעולם לא חשבתי שאני יישבר
כאבבבב לי עד שכבר לא הצלחתי להתמודד..
כל פעם מחדש פוצצתם את הבועה שלי בזה אחר זה,
עד שקמתי על הרגליים, הפלתם אותי בחזרה,
הרגשתי, חסרת אונים, לא אהובה, מושפלת, הרגשתי כ"כ דפוקהההה
אז נכון, נתתתי לכאב להשתלט עליי, כאילו משהו נכנס בי והתחלתי לנקום
בלי לראות מה אני עושה..
התחלתי להשתגע כאילו אני בהשפעת סם,
לא עניין אותי כלום ואף אחד, רק אני עיניינתי את עצמי,
התחלתי לעשן את יודעעתתת!??!?!? שתיתי ושותתי ברחובות עד שעות מאוחרות ,
הדמעות שלי התייבשו, ונשבעתי לעצמי שהלב, הזה לא ירגיש יותר לעולם
אבל הנה הוא חזר להרגיש, אחרי שאבא התאבד, הוא היה בין חיים למוות,
ורק אז פתחתי את העיניים, רק אז הבנתי מה עשיתי,
כאבב לי, נשבעתתת לך שכל כך כואב לי,
אויי ובמיוחד שאני רואה את אור ואופק, הם הדבר הכי יקר לי בעולם,
הם חיי, חיי שלי, אני לא מאמינה ששברתי אותם,
לא מאמינההההההההה, אני פשוט לא מעקלת שלכל זה אני גרמתי,
אבבלל, מצד שני אני נזכרת במה שגרמתם לי, אני לא מצידקה את עצמי
אבל הכי כואב זה שבכלל לא הייתי אני, נתתי לכאב להשתלט על גופי
הייתי חלשה מידי כדי להבין מה אני עושה..
אז טעיתי אני מודה, וגם אלף סליחותת לא יעזרו פה,
אני רק רוצה להגיד שאני יודעת מה שעשעיתי,
אני מודעת להכל, וזה כואב לי,
כל כך כואב לי, אני מצטערתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת" שיחררתי את הכל החוצה
וכולם הביט בי כהמומים, לא מעקלים את מה שאמרתי,
הדמעות כבר התפרצו החוצה, והכאב השתחרר לו מהלב,
הרגשתי עקלה, לאחר שאמרתי לפחות טיפה ממה שאני מרגישה,
"אני חושב, שעדיף שתלכי" אמר אופק כשבעיניו דמעות
"אני מסכימה, זה לא הזמן לדבר על זה, כולנו צריכים לחשוב מעט" הוסיפה אמא
ואני? !נשברתי מהקרירות שאומנם אני בעצמי גרמתי לקח שהיא תהיה
אבל עדיין היא שברה אותי..
"אלל תלכיי, בואי תעלי אליי לחדר"אמר מיד גלעד,
התקדמתי לכיוון המדרגות, שפניי חולפות ליד אור ואופק, רציתי לנשק ולחבק אותם,
אבל ידעתי שזה לא הזמן, פשוט הבטתי בהם לכמה שניות
"אנייי מצטערתתת, אני אוהפת אותכם" אמרתי בעוד מתקדמת בצעדים מהירים לסוף המדרגות
הם לא ענו, השתיקה שלהם אמרה הכל ,,
ושיחררה את הכאב החוצה..........
שנינייייייייייייייי!!
מדהימה אחתתתתתתתתתתתתתת
איזה יפהההה אני במצב כזה הייתי מתהה
איך אמא שלה יכולה להתיחס ככה יאוו זה הורגגגגגגגגגג!!
תמשיכי בובה הה מהרררררררר
אני במתחח
ותרגשי טופפפפפפ!!
לב יווו
מור'צי 😊
מורי תודה מותק
שמחה שאהבתת =]
מוואהההההההההההההההה
לופפ יוו
יאאאאאאאא מאמייי איזה פרק מרגששש
אמאאאאאאא מסכנים..!! וגם היא מסכנה
אופפפייי לחשוב שיש אנשים שזה באמת קורה להםםם.. =[[
המשכי בובה
שןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
השלמתי את כל הפרקים שהחסרתייייי
ואני לא מאמינהלאן הסיפוררררר הולךךךךךך
אני דורשתתתתת המשךךךךךך
ממש מושלםםםםם הסיפור שלך חימשלייייייייי
חולה עלייךךךךךךךךךךך
את כותבתתתתת מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
המשכייייייייייייייייייי
וואי איזה יפההההההההההההה
פרקים נדירים ביותרררר
יאאאאאאאאאאאאאאאאאא..
איזה כייפליייייייייי =]
תודהההההההה בננותתת
על כל התגובותת המדהימותתתתתתת האלהה..
שמחה שאהבתןן!!
והמשךך יהיה מחרררררררררר
מוואההההההההההההה
אוהפתת אותכןןן
המוןן!!
אוקי שנינייי
היוםםםםם==>זה קורהההה=]
אני קוראת עכשיו את כל הפרקים מעמ' 18!!!!!!!
מואאאה
בתאלוששששש
QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 03/01/2006) אוקי שנינייי
היוםםםםם==>זה קורהההה=]
אני קוראת עכשיו את כל הפרקים מעמ' 18!!!!!!!
מואאאה
בתאלוששששש
חיחיח איזההההההה כיייייפפפפפפפפפ!!!!
מקווה שתואהביייייייייייייייייי
מוואההההההההההההההה
לופפפפפפפ יווו
המונייי =]]
אמאא מדהייםם
המשךך בובה
שנה טובה ושבוע טוב
לאאאאאאא לאאאאאאאא לאאאאאאאאאאאאא
שיסלחו להההההההההה😢 😢 😢
שנינייי תמשיכיי מאמיי
מוואההההה
חן ועדן תודההה!!
בננות כתבתי המשךך
והוא נמחקקקקק
לי אין לי כחח לכתוב מחדששש
גם ככה אני חולהה!!
אזז אני יכניס יותרר מאוחררר
מקווה שתבינוו!!
אתר האהבה הישראלי