=פרק 20=
לא אשכח לעולם איך שהוא אמר
שאמא לא דואגת לנו
ושהוא זה
שידאג לנו טוב מכולם
הוא דאג להוציא את אמא
אשה
שלא מטפלת כראוי
בילדים שלה
וזה שבר אותה,
וגם אותי
היום האחרון למשפט הגיע
והשופט בא להגיד את מה שהוא החליט
"רגעעע" אמרתי לפני שהוא התחיל
"כן?" הוא ענה מופתע לא מבין
"כבוד השופט אני חושבת שלפני שאתה מחליט החלטה סופית
אתה צריך לשמוע את דעתי, בתור הבת הגדולה, מה אני חושבת לא!?"
השופט חשב מעט
"דברי" הוא אמר לבסוף..
נשמתי עמוק
"אוקי, קודם כל תודה לך שאפשרת לי לדבר, יש לי הרבה דברים להגיד בעניין
אני חושבת שלפני שאתה מחליט כל החלטה שתכריע על הגורל שלי ושל אחים שלי
על העתיד שלנו, אז אני צריכה להגיד מה אני הייתי בוחרת בעתיד שלי ומה חוויתי בעבר שלי" עצרתי נשמתי והמשכתי..
"אז, אותו אחד שקורא לעצמו אבא שלי, הוא זה שנטש אותנו, הוא זה שלא יידע להיות אבא, הוא זה ששבר את כולנו, את אחים שלי, אותי ואת אמא שלי, אז נכון היא עברה תקופה קשה, שבה היא קצת מעדה מהטיפול שלה בנו, אבל היא קמה על הרגליים, ונלחמה לחזור להיות אותה אישה, ושאנחנו נהיה מאושרים, והנה עד שהיא הצליחה הוא שוב שבר אותה, אותנו, הוא היה שולח לי מכתבים במשך חודשיים וכל פעם מדגיש מחדש, שהוא לא מצטער, שהוא מאושר, ועל זה הוא לא צריך לבקש סליחה, ואני? אני נשברתי, כאב לי," פה הדמעות שלי כבר התחילו לרדת המשכתי להביט לאבא שלי בעניים ואז המשכתי לדבר..
"הוא כבר בשבילי לא אבא, נלחמתי בזה באמת שניסיתי לשלוט בזה אבל אני פשוט שונאת אותו, אף אחד בחיים לא שבר אותי ככה, רק הבנאדם שהכי אהבתי בעולם, בתקופה הזאת למדתי באמת עד כמה החבל דק בין האהבה והשנאה, אני, לא הייתי רוצה לחיות עם האדם הזה, שבגד באמא שלי, שנטש אותנו, שגרם לי רק סבל, אני אומנם בת 15 אבל יש לי זכות לבחור עם מי לחיות, את אחים שלי אור ואופק אני בחיים לא ילמד לשנוא אותו, כי אני לא רוצה שהם יגדלו עם שנאה, אבל אני לא מוכנה שהם יעברו אליו, ואני בעצמי לא מוכנה להיות איתו, לגדול אצלו, אתה יודע?! בעבר עם היית שואל אותי, אבא, מה אני רוצה!? הייתי עונה לך שתחזור ונהיה משפחה מאושרת , כמו שהיינו, אבל עכשיו כל מה שאני מבקשת זה שתעזוב, שתפסיק לפגוע בנו, להרוס אותנו כל פעם מחדש, עד שאנחנו מצליחים לקום על הרגליים אתה שוב מפיל אותנו, שוב מכאיב לנו, אז אם את שואל אותי מה אני רוצה בעתיד שלי!? בשבילי ובשביל אור ואופק, התשובה שלי זה לחיות עם אמא, שהיא תגדל אותנו, ואתה?! אתה מוזמן להמשיך בחיים שבחרת לעצמך, החיים החדשים שלך, שבזכותם אתה מאושר, אתה לא צריך אותי ולא את אור ואופק, תבנה לך משפחה חדשה ואותנו תעזוב אני מתחננת, נכון אני מאמינה בהזדמנות שנייה מי כמוך יודע?! אבל הטעות שעשית שברה את כולנו והרסה אותנו לפני שממשיכים צריך לחשוב מה ההמשך שלך יעשה לאחרים, אז במקרה שלך אני לא חושבת שמגיעה לך הזדמנות שנייה" הדמעות ירדו להם בלי הפסקה אבא שלי השפיל את מבטו
ואמא שלי הביטה בי המומה לאחר שתיקה של כמה שניות המשכתי
"זהו כבוד השופט זה מה שהיה לי, להגיד
לך, ולכולם פה, במיוחד לאותו אחד, לאבא שלי , תודה לך שאפשרת לי לדבר" סיימתי והתיישבתי
אמא חיבקה אותי חזק
חזק
ובכתה יחד איתי
השופט החליט לקחת הספקה של חמש דקות
כדי להחליט מחדש, לחשוב
ואני?! הבטתי לאבא שלי בעניים קמתי ופשוט התחלתי לדבר
"אתה, אבא עכשיו שמעת כל מה שאני מרגישה אלייך, כל מה שאתה עשית
בכך שהחלטת להתחיל חיים חדשים, עכשיו הבנת איך שברת אותנו
את יודע!? אני שונאת אותך" אמרתי וחזרתי לשבת ליד אמא שלי
אבא שלי השפיל את מבטו
וגם לו הדמעות ירדו
השופט חזר
וההחלטה שלו הייתה שאנחנו נישאר עם אמא שלי
הייתי מאושרת
ואבא שלי
היה שבור, אבל ממש לא הזיז לי
אני יצאתי מבית משפט מאושרת
וככה גם אמא שלי
באיזשהו מקום בלב, כאב לי,
כאב לי כל מה שאמרתי לו
כי בכל זאת הוא אבא שלי אבל לא התחרטתי
כי אני יודעת שצדקתי
הדרך הביתה
הייתה שקטה,
לא אני ולא אמא דיברנו
אני חושבת
שגם לה כאב,
שגם לה היה קשה
אבל היא ניסתה להסתיר את זה..
ידעתי בתוך לבי
שהיא עדו אוהבת את אבא
הרי 23 שנות נישואים
לא נעלמים
ככה פתאום..
הגענו לסבתא וסבא
סיפרנו להם הכל
וכמובן שגם לאור ואופק,
הם שמחו
היו מאושרים
בדיוק
כמוני וכמו אמא..
כשהגענו הביתה
ישר הלכתי לישון
וכך גם אמא
אור ואופק
ישבו איתי בחדר
ושחיקו במחשב
אחרי שעה בערך התעוררתי
אור ואופק כבר לא היו שם..
קמתי לחדר של אמא
וראיתי שהם ישנים שם איתה..
וואי אני פה עם דמעות בעיניים@!!!!1
איזה פרק יפההה.... וואי איזה כתיבה יש לך....
את כותבת כאילו זה אמיתייייי....איזה כישרון 555!!!
יאללה המשךךךך
שנינוששששששש מוכשרת אחת יאאאא כמה כישרון בבנאדם אחד!!!
תמשיכי לכתוב [=
פרק מהמםםםם חח וגם קצת בכיתי 😁
אוהבת המוןןןןןןן
**~גלוש~**
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
שניננייייייייייייייייייייי איזההההההה פרקקקקקקקקק י'אבהההההההההה
מוש/לםםםםםםםםם
מרגשששששששש
עצובבבבבבבבבבבבבב
ובסוףף שמחחחחחחחחחחחחח
איזה עיףף שזהכל היסתדררררררר
ותגידי..מה עם הילד הזהההההההההה?!פיי מסתורי..!
חיחי
שימי המשךךךךךך ומהרר..
סתוי 😛
יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
איזה מרגששששששששששששש
המשךךךךךךךךךךךךךךךך
בננותת קודם כל תודה לכל מי שהגיבהה
אני ממש ממש אהבתי
ת'פרק הזה לא ידועת מה איתכן חח
אבל ירדו לי דמעותתת שכתבתיי אותווווווווווו!
אמממ.. אני רוצה עוד תגובותת!
אוהבת אותכןןן
מוואהההה
פרק פצצהההה...!!!
המשך דחוףף...אוהבת..
יואו...
אנמי שמחה שעכשיו הכל בסדר..
שדהם במקום בו הם צריכים להיות....
אבל מה אם הילד הזה? אה?
קיצקץ מחכה להמשךךךך
לאה=]
יאא הנה הפרק שחיכיתי לו!!!
=]]]]
תמשיכי!!
מוכשרת שליי!
זה מושלם!!
