יפיתושששש תודה נשמה!!
מתה עלייך!!
בננות עוד 3 תגובות
מבנות שלא הגיבו עוד ויש לכן המשך!
מוואהההה
אוהבת אותכן!
כל פעם את אומרת עוד 3 עוד 4..נווו אנשים תגיבו כי אני רוצה המשך!!!
מושלםםםםםםם
אני התגובה ה-3
אז תמשיכיי=))
מוואההההההההה
=פרק 18=
כי אני לא ייתן
ממש לא, סבלתי מספיק
המכתבים לאט לאט
הפסיקו להגיע
ואני עם הזמן כבר קמתי
השתדלתי להראות לכולם
שאליאן של פעם חזרה,
אליאן שכל פעם מחייכת
מאושרת,
אמרתי לכולם שהתקופה הקשה עברה
אבל שיקרתי,
לכולם
ואולי גם לעצמי ,
ניסיתי לשכנע את עצמי שנגמר,
שאין יותר,
תקופות כאלה
שמעכשיו
אני יהיה רק מאושרת,
אז הנה שוב טעיתי
שוב רק דמיינתי
אני לא אשכח בחיים את אותו יום
ששבר שוב את כולנו
ואת התקופה שאחרי..
יום אחד אחרי שחזרתי מבצפר
ראיתי את אמא
יושבת ובוכה בסלון
מחזיקה מכתב ביד
קוראת אותו שוב ושוב
ורק בוכה
"אני שונאת אותך" צעקה ולא שמה לב שנכנסתי.
"מה קרה אמא?! את מי את שונאת? ולמה את בוכה?"
אמא לא השיבה
רק הסתכלה עליי התקרבה וחיבקה אותי חזק חזק
אחרי זה הביאה לי את המכתב שהיה לה ביד
"מההההההה אני לא מאמינה!!!" צעקתי אחרי שסיימתי לקרוא
"אני שונאת אותו, שונאת אותו, זה לא אבא שלי" הוספתי…
סיפרתי לאמא כל המכתבים שהוא שלח לי
ואמא?! היא הייתה שבורה אפילו את הכוח לענות לי לא היה לה..
מזל שאופק ואור אצל סבתא וסבא..
מזל שהם לא רואים את כל זה..
בטח אתם חושבים לעצמכם מה קרה?
אז אני יסביר
סליחה שהפרק קצר
פשוט רציתי לימתוח אותכם!
לא!! זה קצררר תמשיכי עוד טיפה פליזזזזזזזזזזזזזזזז
(מהמם כרגיל...)
אני מקווה שהוא לא רוצה לקחת אותה ואת אחים שלהה!!
יאללה המשךךך
=פרק 19=
מההההההה אני לא מאמינה!!!" צעקתי אחרי שסיימתי לקרוא
"אני שונאת אותו, שונאת אותו, זה לא אבא שלי" הוספתי…
סיפרתי לאמא כל המכתבים שהוא שלח לי
ואמא?! היא הייתה שבורה אפילו את הכוח לענות לי לא היה לה..
מזל שאופק ואור אצל סבתא וסבא..
מזל שהם לא רואים את כל זה..
בטח אתם חושבים לעצמכם מה קרה?
אז אני יסביר
אבא שלי שלח לאמא מכתב מעורך דין
ששם מזמינים אותה לבית משפט
הוא רוצה לקחת לה אותנו
לקחת משמרות עלינו
איך הוא מעיז?!
אחרי כל מה שהוא עשה
הוא חושב
שאני עוד רוצה לגור איתו!
אני ואמא לא אמרנו כלום
רק בכינו
כמו שתי ילדות קטנות..
כל כך כאב לי
שפשוט יצאתי מהבית
ורצתי אל אותו מקום, אותו מקום
שהילד הזה תמיד נמצא..
דיברתי איתו
הוא הקשיב
"תהיי חזקה, תלחמי" אמר שוב
והלך
וזה באמת מה שהחלטתי לעשות
הגעתי הביתה בריצה
"אמא, תקשיבי לי די לבכות, אנחנו נעבור את זה, אל תדאגי את לא תהיי לבד, אני יהיה איתך, הוא לא יקח אותנו ממך, אני נשבעת" אמרתי לה כשמצאתי אותו בחדר בוכה
"את צודקת! הוא לא ייקח אותכם ממני!" וחייכה
התקופה שאחרי
הייתה הקשה ביותר
בתי משפט
עדויות, הימים היו עמוסים
ואת אור ואופק השארנו אצל סבתא וסבא
כמעט שלא ראינו אותם
אבל לא רצינו שהם יעברו את כל זה..
את אותם מילים
שאבא שלי אמר במשפט
אני לא אשכח לעולם איך שהוא אמר
טוב בנותתתת
תקשיבווו
פרקקק אחריי זהההההה הולך להיות אחד המרגשים
לפחות לדעתייייייייייי
לכן אני מצפה באמת להרבה תגובות
לפחות 12
ואני ישים לכן המשךךך
מווווווווווואהההההההה
אוהבת אותכןן!
יאללה בננות תנו בתגובותתתתתתתתת אניר וצה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך