כל מה שרציתם לדעת על ט"ו באב ולא העזתם לשאול...

מקור החג:
מקורו כנראה, בחג קדום מאד והתאריך איננו מקרי. על פי לוח הירח, תאריך ט"ו בחודש אב הוא התאריך של ירח מלא, שעוד מימי קדם היה לו קשר עם מחזור הפריון הנשי, שחפף, פחות או יותר, את חודש הירח ומכאן השם העברי לחודש - ירח.
יש חוקרים הסבורים שט"ו באב הוא גלגולו של חג אלילי קדום - חג טבע שהיה נהוג במזרח הקדום כחג-חמה (היום שבו נבראו המאורות) או כחג סיום הבציר. במזרח הקדום כולו היו נהוגים אירועים שכללו טקסים מאגיים ומחולות של הבתולות בכרמים, שמטרתם להפרות את האדמה בכלל ואת הכרמים בפרט.
התאמת לוח הירח ללוח השמש מצביעה על כך שהתאריך ט"ו באב, כאשר הוא חופף לתאריך של אמצע אוגוסט. בשנים מעוברות נוצר שילוב מעניין בין זמן שקיעת השמש + זמן זריחת הירח + כמות האור בדמדומים עקב התקצרות היום - 52 יום לאחר "היום הארוך ביותר". השילוב הנ"ל יוצר תופעה מרשימה ביותר של : הזריחה היפה ביותר של הירח בשנה!
כל מי שלא שם לב לכך עד היום, מוזמן לצפות בירח המלא שמקבל גווני זהוב אדום מרשימים וניגודי אור הדמדומים יוצרים השראה לכל חובבי האהבה - רומנטיקה בלע"ז.במיוחד רצוי לצפות מחוף ים הכינרת, כאשר האור משתקף גם במי האגם, אבל אפשר גם מבריכת שחיה.
הנושא עדיין מצפה ליזם כלשהו, שיפעיל בכינרת "חג אהבה" כפי שהיה במקורות, (ולא דיסקוטק!), כאשר בנות ישראל הרווקות יצאו לחולל בכרמים ונתנו הזדמנות לנסיכי החלומות להגיע אליהן. כדאי גם להזכיר שלבושן של המחוללות היה על פי אופנת "העליה השניה", כלומר: כולן לבשו לבן, על מנת שלא יהיה הבדל בין עשירה לענייה.
בישראל שינה חג זה את פניו: ב"ייהוד" המנהג ניטלו ממנו האופי האלילי והפולחני, ואת מקומם תפסה המטרה של "בניית בית בישראל".
חגיגות ט"ו באב הן מנהג קדום של עם ישראל מהתקופה ששבטי ישראל הגיעו לארץ כנען. כשנחלקו השבטים לאחר מעשה פילגש בגבעה ונידו את שבט בנימין בשבועה "איש ממנו לא ייתן לבנימין לאישה", יעצו זקני העדה לבני שבט בנימין "לכו וארבתם בכרמים, וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחולות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימין" (שופטים כא).
אחרי סיפור פילגש בגבעה והמלחמה של השבטים בשבט בינימין נותרו 10 גברים משבט בינימין שהתחבאו במערה..(כל הנשים שלהם נהרגו במלחמה)
כל השבטים התחילו לבכות כי הם נדרו נדר שלא יתנו אף אחת מבנותיהם לאישה לשבט בינימין ומה שיצא מהשבועה הוא ששבט בינימין יתכלה..
אז הם חיפשו פתרון איך בכל אופן לגרום ששבט בינימין ימשיך להתקיים והגיעו לפתרון היחידי שהוא שב טו באב כל הבנות יחוללו בכרמים ושבט בינימין ילכו ויחטפו להם נשים ויתחתנו איתם..
כל ישראל נשבעו שלא ייתנו את בנותיהם לבני שבט בנימין. רק אנשי יבש-גלעד לא נכחו בשבועה זו ולא נשבעו. ישראל קבעו שמי שלא נשבע ימות. אחרי המלחמה עם בנימין, כשכמעט נגדע שבט מישראל, חשבו ישראל איך אפשר לשקם את שבט בנימין, לאור השבועה שנשבעו. כששמעו שאנשי יבש-גלעד לא היו בשבועה יצאו להחרים אותם, והחיו את הנשים הפנויות, והן אלו שיצאו לחולל בכרמים(אגב- זה היה בכרמי שילה, מי שמגיע לסביבה יכול לראות את הכרמים שנטעו שם אלה שחזרו לשילה לפני 25 שנה, אחרי 2000 שנות גלות...), ואותן חטפו בני בנימין.לזכר זה קבעו ישראל את ט"ו באב כיום שמחה.
המועד ט"ו באב נעשה תאריך לזיכרון היסטורי הקשור בהתנחלות העם בארצו, וביטול המחיצות בין השבטים ובין המעמדות בחברה: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר באב וכיום-הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין - שלא לבייש את מי שאין לו" (משנה תענית ד, ז).
גם בגולה נשמרו סממנים של חגיגות ט"ו באב, ובכולם המוטיב המרכזי הוא חגיגות של מחולות וריקודים משותפים של "בחורים" ו"בתולות".
בחברה החרדית מקובל ביום זה לקבוע שידוכים, ובחברה החילונית בשנים האחרונות מתקיימים פסטיבלים שונים ברחבי הארץ,וזוגות רבים בוחרים להינשא בתאריך זה.
וכבר אמרו חז"ל: ש"לא היו ימים טובים לישראל, כמו ט"ו באב ויום הכיפורים".

מדוע נחגג החג דווקא בקיץ בט"ו באב?
ובכן, כבר אמרנו כי תאריך ט"ו באב הוא תאריך של ירח מלא, זה היום בו מתקיימת הזריחה היפה ביותר של הירח ומה יותר רומנטי מזריחה שכזו בגוונים של זהוב ואדום מרשימים מול ניגודי אור של דימדומים, אשר מעניקים מצע רך ונעים לתחילת אהבה, לפריחת האהבה או אולי תזכורת קטנה, למי ששכח את קיומה.
אז למה דווקא בקיץ ? לא, זה לא מפני שבקיץ פורחת לה עונת החתונות וגם לא בגלל החופש הגדול והים הכחול, זה פשוט מפני שבקיץ מתקיימת עונת בציר הענבים. בתרבויות רבות מסמלים הענבים פריון ואהבה, יין ושמחה ואיזה זמן יותר מתאים מזה למצוא אהבה או לחגוג אותה ? במקביל, אצלנו בתרבות היהודית, מסמלת תקופה זו סליחה, טהרה והתחדשות, ממש כמו ביום כיפור, אבל הרבה יותר שמח. זו תקופה בה אנשים סולחים ונסלחים ופותחים דף חדש. דבר שאפשר להקביל לחתונות הרבות המתקיימות ביום זה, בחתונה החתן והכלה נמחלים מכל עוונותיהם ומתחילים יחד חיים חדשים בדף חלק ומלא אהבה.
אומרים שט"ו באב הוא היום הכי מוצלח בשנה למציאת בן/בת זוג קוסמיים, בני זוג אידיאלים, כאלו שיתחברו לחצי שלנו הכי נכון שאפשר. זה היום בו השמים נפתחים לאהבה, כאילו מושיטים יד מכוונת לכל מי שמחפש אהבה ומחבקים באהבה את כל מי שמצא ודואג להחזיק בה קרוב. השמים גם מזכירים לנו ביום הזה, שאפילו אם אנחנו לבד בחג האהבה, כדאי שלא נשכח שאהבה קיימת עבור כל אחד ואחת מאיתנו, אהבה קיימת בתוכנו, במיוחד ביום הסמלי הזה. אז במקום להסתגר בבית ולהתייסר על מר גורלכם, צאו החוצה, הביטו לשמים, יש להם משהו מיוחד עבורכם ביום הזה. אפשרו לעצמכם לקבל ולהיות שם ומי יודע ? אולי בדיוק ברגע הזה תמצאו את החצי הקוסמי שלכם. ולמי שכבר מצא, החזיקו את האהבה הזו חזק וקרוב וצאו יחד למחולות.


ומה הקשר ליום כיפור?
ט"ו באב ויום הכיפורים היו לנו ימים טובים. מדוע במשנה הם קשורים? במה בכלל הם שווים ?
בגמרא מסבירים, כי ימי סליחה ומחילה הם הימים. יום כיפור מבטא את מחילת ה` לישראל על חטא העגל וט"ו באב מציין כפרה על חטא המרגלים, בהיותו יום שכלו בו מתי מדבר. ומכיוון שאין שמחה .כמחילת עוונות, היו יוצאות במחולות הבנות. אך מדוע יצאו בכלי לבן דווקא? כי הלבן מסמל טוהר וכפרה וכך אנו אומרים בתפילת יום הכיפורים: "הלבן חטאינו כשלג וכצמר כמה שכתוב /ישעיהו א`, י"ח/ "לכו נא ונוכחה יאמר ה`, אם יהיו כשנים, כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו חטאיכם".
ובט"ו באב - פורח החצב. כמו ברוב ימי החגים שלנו, כך גם ביום זה, הטבע משתלב יפה! הרי קטע מתוך ספר המועדים מאת משפחת הראובני: "ט"ו באב, יום הפרחתו של החצב, היה יום טוב לישראל ומועד לכמה חגיגות ושמחות, ובראש כל אלה שמחת הנישואין. בנות ישראל היו יוצאות בו - לא בצבעי האביב של הרימון והגפן ושל חבצלת השרון ושושנת העמקים ושל פרחי האביב הרקומים במרבדי השדות וההרים, כי אם בכלי לבן, מבשרי הסתיו בארץ ישראל, כגון פרחי החצב. בעונה זו - אל תתן עיניך, בחור, בנוי ובשלל הצבעים וריחות הבושם שאינם כעת בשדות הארץ, כי אם בלובן ובטוהר המשפחה".
הקשרים שבין פריחת החצב ובין יום הנישואין ושאר חגיגות ושמחות כגון חג הבציר, עולים דרך דעות שנשתמרו בפי חז"ל, הבנויות על מסורות שונות שהגיעו אלינו במשך דורות איש מפי איש - ואין מסורת אחת סותרת את חברתה, כי אם משלימה.
הצד השווה שבכל אותן מסורות - מבלי לפרטן כאן - הוא הרעיון ,להפוך את יום ט"ו באב ואת הימים הבאים אחריו לימי ששון ושמחה :ימי אהבה ואחווה, שלום ורעות. יהי רצון, שתקויים בנו נבואת ישעיהו: "כי נחם ה` ציון, נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה /`כגו ה`, ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה"./ישעיהו נ"א ג