תגידי לי, איך את כותבת כולכך מושלם הא?!?!?
תתרמי לי טיפה מהכשרון המדהים הזה שלך!!!!
הסיפור שלך פשוט מדהים להפליא...
מחכה בקוצר רוח להמשך!!
טוב תקשיבו זאת ליטל.. אני פשוט אצל שלי ואני לא מצליחה לשנות משתמש.. אז המשכתי לכם את ההמשך מהמשתמש שלה.. מקווה שזה לא יבלבל אותכם... תהנוווווווווו
סתם זפזפנו בערוצים עד שנעצרנו בסרט איך להפטר מבחור ב10 ימים...
ראיתי אותו כבר.. אבל הוא מצחיק ויפה.. חח אז השארנו..
ירון-אנחנו חייבים לראות את זה?
אני-חח כן..
ירון-טוב שיהיה... בהינו בסרט... עד ששמענו צעקה.................
"עופי ממניייייייייי" זו הייתה צעקתה של אמא..
ירון-הא?!
אני-חחח עזוב היא צועקת על ג'ואי..
ירון-אוי ואבוי..
אני-בדיוק... ואז שמעתי את רעש נעלי העקב של אמא עולה במעלה המדרגות...
אמא-אם את לא מטפלת בכלבה הזאת אני יעיף אותה... התפרצה לחדר..
אני-חחחחחחחחחחחחח.. ניקרעתי מצחוק... תגידי מה עובר עליך? זו רק כלבה מסכנה..
אמא-היא תהיה מסכנה יותר שהיא תשאר ברחוב... וג'ואי נכנסה אל תוך חדר הקולנוע..
אני-ג'ואיהההה.. מתוקה שילייייייי אמרתי וחיבקתי אותה אליי... תגידי שלום לסבתא.. חחח
אמא-אושררררר... אני לא צוחקתתתת
אני-חחחח טוב טוב בסדר אל תדאגי... היא יותר לא תתקרב אליך.. שמעת ג'ואי?! לא להתקרב לסבתא.. סבתא היא פויה... חחח
אמא-תהיי בריאה... אני במשרד..
אני-בהייי=] והיא יצאה..
ירון-חחחחחחחחחחחחח קרעת אותי...
אני-חחחחח עזוב אני חולה זה משפיע עליי..
ירון-יותר מידיייי... חחחח מטורפת אחת...
אני-מחר יום שישי.. נחמד..=]
ירון-חחח כן הא... וקמתי ממנו... לאן?
אני-בוא לחדר.. והלכתי לחדר וירוני אחריי...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ירון-היי אמא?
...........................
ירון-אממ עכשיו כבר 7...
...................
ירון-אני נישאר לישון אצל אושר..
..........................
ירון-נו אמאאאאא... מה עובר עליך?
.....................
ירון-יוווו נימאסת עליי..
......................
ירון-אין בעיה...
....................
ירון-טוב טוב אני בא מה את לחוצה? אוווף.. וניתק לה..
אני-מה קרה?
ירון-היא מפגרתתתתתת...
אני-חחח פתאום אמא שלך מפגרת? מה קרה?
ירון-היא לא רוצה שאני אישן אצלך היום.. היא אומרת שאני מגזים..
אני-מה?!
ירון-כן היא אבלה...
אני-טוב אולי יש לה סיבה מוצדקת לחשוב ככה..
ירון-אני יודע בדיוק למה היא חושבת ככה..
אני-למה היא חושבת ככה?
ירון-עזבי לא משנה.. גררר טוב מאמי שלי חייב לעוף...
אני-לאאאאאאאאאאאא... מה אני יעשה עכשיו?
ירון-לא יודע... מה א-נ-י יעשה עכשיו?
אני-תחשוב עלי?!
ירון-זה הדבר היחיד שאני עושה שאני לא רוצה אותך..
אני-אחחחחח אני כל כך אוהבת אותך... ונישכבתי מעליו..
ירון-דיי דיי את חייבת לרדת ממני אחרת אני לא הולך..
אני-אז אל תלך.. ונשקתי לצווארו...
ירון-אושררררר... חח אני לא יכול עם זה...
אני-בעיה שלך..חח והמשכתי לנשק בעדינות...
ירון-אני לא יכול איתך... והדביק לי צרפתית סוערת במיוחד... שבסיומה החלו הקיטורים..
אני-אל תלךךךך=[
ירון-אני חייב... והתרומם מין המיטה...
אני-אופי..=/
עינב-חרמנים שלייייייייייי... צעקה ופרצה ברוח סערה אל החדר..
אני-חחחח מפגרת..
עינב-שיטטטט.. הייתי בטוחה שאני אתפוס אותכם באמצע משהו..
ירון-אוי אוי את מפגרת..
עינב-חח גם אתה.. והעיפה לו סטירה..
אני-היי אל תגעי בו...
ירון-נכון.. אל תגעי בי..
אני-חחחח מתה עלייך..
ירון-טוב חייב לזוז בננות... התקרב אל המיטה והדביק לי נשיקה..
אני-בייי=]
ירון-ביי שמנמונת.. פנה לעינב והדביק לה נשיקה על הלחי..
עינב-לך לך יא מאוהב.. ודחפה אותו מעט והוא יצא מין החדר וסגר אחריו את הדלת
אני-עיינבייייייייייי=]
עינב-מטורפתתתתתת וקפצה על המיטה...
אני-חחח מה קורה?
עינב-הכל בסדר.. באתי ל10 דקות ואני זזה..
אני-למה=[
עינב-חח באתי להביא לך ת'מחברות של היום.. אני פשוט ישנה אצל סהר היום..
אני-פיי כמה שנים לא ראיתי אותו..
עינב-חחח הוא יבוא מחר..
אני-כן ממש.. שקרנים..
עינב-חח אנחנו נשתדל...
אני-בסדרררר... טוב רוצה לאכול משהו לשתות?
עינב-לא איזה.. אני הולכת לאכול אצל סהר.. הוא אמר שהיום הוא מפנק אותי...
אני-חחח שובבים..
עינב-טוב אושרה אני חייבת לזוז.. אני אדבר איתך מחר סבבה?
אני-אוקיי..=]
עינב-בייייי תרגישי טוב.. נתנה לי נשיקה ויצאה מהחדר שלי...
'איי איי איזה שעמום...' חשבתי לעצמי..
אלירן-אושררררררר... בואי רגעעעע... קמתי מין המיטה וירדתי למטה...
אני-מה?
אמא-אנחנו יוצאים עכשיו...
אני-נו סבבה..
אמא-את נישארת לבד?
אני-כן=/
אבא-מה אף אחד לא יכול לישון אצלך?
אני-לא.. לא נורא אני יכולה להשאר לבד..
אבא-טוב תנעלי את הבית אוקיי? ואם קורה משהו תתקשרי..
אני-כן אבא..'שוב זה עם החפירות שלו'
אמא-בייי וללכת לישון מוקדם..
אני-ברור.. והם יצאו מפתח הדלת אחד אחרי השני.. נעלתי את הדלת כמו שאבא אמר ופתחתי את הטלויזיה בסלון... פתאום הבטן התחילה להשמיע קולות... כן כן אני רעבה..
הכנתי לי משהו חמודי לאכול וחזרתי לצפות בטלויזיה.. סתם צפיתי בתוכניות מעניינות...
השעות עברו כמו הנצח... כבר 10.. עליתי לחדר ונכנסתי למקלחת..
פשטתי את בגדי ונכנסתי אל מתחת זרם המים הרותחים... הרשתי לעצמי להשאר כמה זמן שאני רוצה..
אין אף אחד שיכול לזרז אותי... לקחתי את הזמן ואחרי חצי שעה של פינוק יצאתי החוצה עטופה במגבת חמימה..
ניגשתי לארון ולבשתי טרניג לבן סירקתי את שערי הארוך והשארתי אותו מפוזר...
התחתי לסדר את החדר מהבלגאן שנוצר במשך הימים...
את המחברות המופזרות בכל מקום ואת גלילי הניר שהיו זרוקים על הריצפה...
לפתע נישמעו דפיקות בודדות מדלת הכניסה... ירדתי בזריזות למטה כשרגלי היו עדיין יחפות..
אני-מיזהה? שאלתי בתיקווה שישמעו אותי מבעד לטיפות החזקות ולרעמים שהבהילו אותי כל פעם מחדש..
אף אחד לא ענה... נילחצתי...
אני-מיזהההה? צעקתי יותר חזק..
...-את חייבת לפתוח לי... בבקשה.. ניסיתי לזהות את הקול החלש..
לקחתי סיכון ופתחתי מעט את הדלת... וראיתי אותו.. רטוב כולו... מין הראש עד הרגלים..
הוא רעד... זה היה ליאור..
ליאור-אני יכול להכנס?
אני-כ.. כן בטח בוא.. הייתי בהלם.. והכנסתי אותו פנימה..
הוא עמד באמצע המעבר שבין המטבח לסלון..
אני-מה קרה?! ניסיתי להבין מה הוא עושה כאן באמצע הלילה כולו רטוב..
ליאור-את חייבת לעזור לי.. חייבת.. הוא ניראה שבור.. קולו נישמע שבור.. פגוע.. חסר אונים..
אני-במה לעזור לך? והוא רק התקרב אליי.. חשש.. לא היה בטוח במה שהוא לא הולך לעשות..
אך הוא עשה זאת.. הוא חיבק אותי אליו.. חיבק חזק..
המים ששטפו אותו ניספגו בבגדי.. לא הבנתי מה אני צריכה לעשות..
היססתי.. פחדתי.. או שפשוט לא הבנתי..
החזרתי לו חיבוק טיפה מהסס... הוא התחיל לבכות.. לבכות בכי קורע לב... ללא מעצורים..
אני-ליאורי.. מה קרה?..
ליאור-את.. את ח..חייבת לעזור לי... אמר בין הדמעות שגרם לליבי כמעט לבכות יחד איתו..
אני-בוא.. התנתקתי מין החיבוק הגדול שלו.. שהעיבר בי חום אחזתי בידו והולכתי אותו אחרי לחדר..
הפעלתי את המזגן.. והושבתי אותו על המיטה..
הוא לא הפסיק לבכות... קצב הדמעות רק הלך והתחזק.. ואני לא ידעתי מה לעשות..
מה גורם לו ככה לבכות..
אני-אתה יכול להגיד לי מה קרה? בבקשה? אני רוצה לעזור לך... ירדתי על ברכי מולו וליטפתי את פניו..
ליאור-אני לא יודע מה לעשות... תעזרי לי בבקשה.. אמר ועצם את עייניו... ועוד גל של דמעות התחיל..
אני-ליאור דבר איתי... אחזתי בפניו כדי שיביט בעייני וינחת..
ליאור-אושר.. בבקשהההההה... כמעט וצעק..
אני-במהההה? דבר כברררר.. נילחצתי..
ליאור-אני לא יודעעעע... רק תחבקי אותי.. אושר תחבקי אותי... התחנן...
אני-כ..כן בטח... קמתי והרמתי אותו אליי כמו תינוק כטן שלא נותר בוא כוח לעמוד.. וחיבקתי אותו אליי...
ידיו שוב עטפו את גופי... העבירו בוא מין גל חום מוזר.. וממש לא מובן..
אני-דיי ליאור אל תבכה.. אני לא יכולה לראות אותך ככה.. כמעט והתחלתי לבכות יחד איתו...
אל תבכה.. בבקשה...
ואז הוא התנתק ממני בפתאומיות..
ליאור-מה אני עושה כאן? למה באתי לכאן בכלל? איזה דפוק אני... מפגרררר..
תפס את ראשו וניסה להבין מה שאני ניסתי להבין.. למה הוא בא אליי..
אני-ליאור זה בסדר.. ניסיתי להרגיע אותו..
ליאור-לא לא אני מצטער אני לא צריך להיות כאן.. אמר וניסה להרגיע את עצמו מין הבכי ששטף את פניו..
אני-ליאוררר.. תרגע.. זה בסדר...אתה רוצה להשאר כאן? שאלתי ברכות.. בתקווה שלא יעלם לי..
הייתי חייבת לדעת מה עובר עליו.. הפעם אני לא מוותרת...
הייתה שתיקה... הוא הביט לי לא מבין.. וכך גם אני בו... היה לו מבט של ילד מסכן..
שצריך אהבה.. חיבוק נוסף.. שידע שהוא לא לבד..
ככה עמדנו אחד מול השניה ולא הוצאנו מילה..
ואז שוב הוא התחיל לבכות... כאילו הוא חשב על משהו שגרם לבכי הזה להגיע שוב..
'מה עובר עליוווווווווו?!' ניסיתי להבין בתוכי..
הבטתי בו בוכה.. נישבר לרסיסים... רציתי לעשות משהו.. לאסוף אותו בחזרה אליי..
שישאר יציב... שישאר כאן איתי.. שיספר לי מה עובר עליו... אבל לא ידעתי מה לעשות..
אני-בוא.. תשב.. בבקשה... פקדתי עליו.. וכך הוא עשה... תחכה לי כאן..
יצאתי מין החדר בזריזות וניקשתי לחדר קולנוע.. הבאתי בקבוק מים קטן וחזרתי לחדר שלי..
התיישבתי לידו והגשתי לו את הבקבוק...
הוא פתח אותו ולגם לגימה גדולה.. שהרגיעה אותו מעט..
ליאור-אני מצטער..
אני-זה שום דבר... ועיניו ניראו מלאות רצון לבכות פעם נוספת..
ישר חיבקתי אותו אליי.. שידע שאני כאן.. וזה בסדר.. שהוא יכול לסמוך עליי..
אז לא הייתי לי שום כוונה שהוא יבכה שוב.. אבל אולי זה לא בשליטתי ולא בשליטתו..
הדמעות פשוט ירדו והרטיבו את חולצתי...
אחר יבכי ממושך הוא הוריד את ראשי על ברכי...עדיין מזיל דמעות בודדות..
אני-זה בסדר ליאורי.. אני כאן.. אמרתי וליטפתי את ראשו..מנסה להבין איך נקלעתי למצב הזה..
שליאור בוכה כאן ליידי.. שמבקש ממני עזרה ואני לא יכולה לעזור לו.. למה הוא בא דווקא אליי..
למה לא הלך לשירני שלו...
ליאור-תעזרי לי בבקשה... שוב התחנן.. אך לא ידעתי מה לעשות.. במה הוא צריך שאני יעסור לו? שידבררר
אני-ליאור אתה חייב לספר לי למה אתה ככה.. אתה חייב..
ליאור-אני לא יכול.. לא יכולללל...
אני-דיי דיי.. לא משנה... דיי תפסיק לבכות... והעברתי את ידי על פניו שהיו קרות.. ניגבתי לו את הדמעות האחרונות... עיניו נעצמו בין רגע.. הוא נירדם.. הוא נרדם על רגלי..
'פאקקקקקקקקק מה אני יעשה עכשיו? אוווווווווף... למה ה' אוהב לסבך אותי ככה?'
קמתי בזהירות אוחזת בראשו ומניחה אותו על הכרית שלי... הרמתי את רגליו בעדינות על המיטה..
חלצתי את נעליו והנחתי בזהירות על הריצפה הקרירה...
'מה לעשות עם הבגדים שלו? הוא יחטוף דלקת ראשון אם הוא ישא ראיתם.. אווף'
לא ידעתי מה לעשות... כיסיתי אותו בסמיכה שלי... עוטפת הייטב...
התיישבתי בקצה המיטה לייד ראשו.. מביטה בו.. איך הוא ישן ברוגע לאחר כל כך הרבה בכי שיצא ממנו... מליבו.. מעייניו... איך אחרי סערה שחלפה בראשו הוא מסוגל לישון ככה כה שלו.. איך?!
ואז עלה על פני פיהוק גדול.. ניגשתי לארון והוצאתי טרניג חדש.. כי הטרניג שהיה עליי היה ספוג בדמעות של ליאור... ובמים שבהם הוא היה ספוג..
נכנסתי למקלחת והחלפתי בזריזות... הלכתי לחדר קולנוע.. והתישבתי על הכורסא בנוחות.. מנסה להרגע ממה שעבר עליי כרגע...
פתחתי את הטלויזיה... 12 וחצי... 'ואוווווווו כבר 12 וחצי? דיייי בטח אמא שלו מתה מדאגה..'
חששתי בתוכי.. חזרתי לחדר שלי.. וליאור עדיין שכב לו שם.. ישן כמו מלאך שלא יכול לעשות שום דבר ברגע זה..
הורדתי ממנו את הסמיכה.. וחיפשתי בכיסיו את הפלאפון שלו..ובאמת מצאתי אותו...
הוצאתי אותו בזהירות בלי להעיר אותו... והצלחתי... כיסיתי אותו בשנית וחזרתי אל חדר הקולנוע..
נכנסתי לספר טלפונים.. אמא... מחייג..
רונית-ליאורייייייי.. איפה אתה? ישר שאלה..
אני-אממ רונית זאת אושר.. זוכרת? הייתי אצלכם
רונית-כן כן זוכרת.. איפה ליאורי? נישמעה לחוצה..
אני-הוא אצלי..
רונית-תביאי לי אותו.. תגידי לו לחזור הביתה..
אני-אממ הוא נירדם...
רונית-תעירי אותו..
אני-לא רונית.. אני לא רוצה להעיר אותו.. שישאר לישון כאן..
רונית-זנ לא מפריע?
אני-לא ממש לא.. תהיי רגועה.. אני דואגת לו..
רונית-תודה.. תשמרי עליו ותגידי לו שאני דואגת לו...
אני-אני אמסור לו ברגע שיתעורר..
רונית-ממש תודה לך.. אני חייבת לך..
אני-זה בסדר.. באמת..
רונית-אוקיי... לילה טוב... תתני לו נשיקה ממני..
אני-אני מבטיחה שהוא יקבל אותה..
רונית-תודה.. להתראות..
אני-ביי.. וניתקתי...
'יופי.. אמא שלו יודעת.. והיא בסדר.. מה עכשיו? ההורים שלי יתחרפנווווו'
נילחצתי שוב... 'איכסססס יום מגעילללל' כמעט ורציתי לבכות.. מיאושששש...
ואז עלה במוחי רעיון.. נכנסתי לחדר שלי.. לקחתי את הפלא שלי והנחתי את הפלא שלו על השידה..
לקחתי את המפתח מהמגירה ונעלתי את הדלת אחרי שיצאתי...
'יופי עכשיו אין מצב שהם יכנסו...'
לקחתי שמיכה מהחדר של אלירן וירדתי שוב לחדר קולנוע.. נישכבתי על הספה שמאחורה..
וכניראה שנירדמתי....
...-אושר.. שמנמנה... קומייי...
אני-דייי.. התגלגלתי לצד השני..
....-נו אושררר.. קומי.. כבר 11...
אני-טוב טובבבב.. פתחתי את עייני ואלירן ניגלה אל מול עייני...
אלירן-בוקר טוב..
אני-בוקר..=] חייכתי אליו.. אך החיוך ירד יחד עם המחשבות על ליאור שישן קומה מעל...
נעול.. בחדר שליייייי... קמתי מהר ועליתי לחדר..
אלירן-מה עובר עליךךך? שמעתי את קולו... פתחתי את הדלת הנעולה בסערה...
אבל אז גיליתי שליאור עדיין ישן בנוחות במיטה שלי..
עדיין באותה תנוחה מהפעם האחרונה מאתמול בלילה... 'טוב להעיר אותו או לא?'
חשבתי במוחי.. לא יודעת מה לעשות.. 'טוב נו.. ניתן לו לישון מסכן'
נכנסתי למקלחת ועשיתי מקלחת קצרה.. צחצחתי את שיני ושטפתי את פני..
ואז ניזכרת ישלא לקחתי איתי בגדים... התעטפתי במגבת ויצאתי בזהירות לחדר בתקווה שליאור עדיין ישן...
הוצאתי מהארון מכנס וחולצה.. וחזרתי להביט על ליאור...
התקרבתי אליו בזהירות.. הבטתי בו ישן.... רגוע וכה מתוק..
התקופפתי מעט כדי לנשק את הלחי הרכה שלו... פתאום מישהו נכנס לחדר..
קפצתי ממקומי.. למה דווקא זה צריך לקרות עכשיו? לא מספיק מה עבר עליי אתמול בלילה?
הבטתי אל פתח הדלת.. מנסה להסביר אך שום מילה לא יצאה מפי חוץ מ............................
טוב זהו בננות מדהימות שלי.. זה פרק ממש ממש ארוך... כניראה שמחר לא יהיה לכן המשך..
פשוט אח שלי מתחתן בקרוב.. כפרה עליו ומחר יש את החינה.. אז זה יעסיק אותי רוב היום..
אז תגיבווווווווווווו והמוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן...
.מתה עלייכםםםםםםםםםםםם הכי בעולםםם
מואהההההההההההה לילוששש=]]
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאא
איזהההההההההה פרקקקקקקקקקקקקק
אנייייי בהלםםםםםםם
ימוכשרתתת אחתתתתתתת!!!
איזהה כישרוןןן סבאאאאאא
זהה בטח ירוןןןןןן!!
יווווווו..
ניראה לי אני יודעתת מה יהיה..
אבלל אני לא יגידד..
נחכהה לפרקק הבאאאאאא...
רקק שימיי אותו..חעחע
אוהבת מלא מלאא..
סתיויי
לא!!!!! רק לא ירון!!!!!! זה חא קורה!!!!!!
דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לילוששששששש!!!! אופיייי!!!
QUOTE (הילדה_והאגדה @ 08/09/2005) אמאאאאאאאאאאאאאאאאאא
איזהההההההההה פרקקקקקקקקקקקקק
אנייייי בהלםםםםםםם
ימוכשרתתת אחתתתתתתת!!!
איזהה כישרוןןן סבאאאאאא
זהה בטח ירוןןןןןן!!
יווווווו..
ניראה לי אני יודעתת מה יהיה..
אבלל אני לא יגידד..
נחכהה לפרקק הבאאאאאא...
רקק שימיי אותו..חעחע
אוהבת מלא מלאא..
סתיויי
צודקתתת
המשךךךךךךךךךךךךךךךךך
נ.ב.
מזל טוב =] לאחיך ולך..חח
QUOTE (הילדה_והאגדה @ 08/09/2005) אמאאאאאאאאאאאאאאאאאא
איזהההההההההה פרקקקקקקקקקקקקק
אנייייי בהלםםםםםםם
ימוכשרתתת אחתתתתתתת!!!
איזהה כישרוןןן סבאאאאאא
זהה בטח ירוןןןןןן!!
יווווווו..
ניראה לי אני יודעתת מה יהיה..
אבלל אני לא יגידד..
נחכהה לפרקק הבאאאאאא...
רקק שימיי אותו..חעחע
אוהבת מלא מלאא..
סתיויי
נכוןןןןןןןןןן רק שאני לא יודעת מה יהיה..
אמא לההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
תמשיכי בדיחופותתתת
מסכנה הילדהההה ='[
וואי אימאאאאאאאאאאאאאא איזה פרקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
כמה כישרון יכול להיות לבנאדם אחדדדדדדדדדדד????? וזה לא רק בסיפור הזה.... גם בסיפור עם פאר לי...............
גאדדדדדדדדדד איזה פרקקקק שוווווווווווווההההההה מה קרה לליאוריי?! מה עם ההודעה של שירןן??????????????????????????????.
פליז תכתבי עוד המשךךךךךךךךךךךך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! את לא יכולה להשאיר אותנו ככה במתחחח.............................
טוב חפרתייי חחחח אבל העיקר שיהיה המשךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!
יאווווווווווווווווו
המשךךךךךךךךךךך דחוווווווווווףףף
מעךףףף כרגיללללללללללל
אימאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
איזה המשך יפה!!
רק שזה לא יהיה ירוןןןן
אתר האהבה הישראלי