קראתי את הכללללל וזה פשוט..
אחד הסיפורים היפיםםםםם שקראתי..
את כותבת מ ד ה י ם !#!
והפרק האחרון ממש עצוב =[
שלא תמות..
היא וליאור כ"כ חמודיייים ביחד !#
תמשיכי..
מווווואה
שבבת שלוום
אוףףףף בקשה שתיהיה בריאה כבררררר
מחכה להמשךךך
גרמת לי לבכות!!בחיים שלי לא ירדו לי דמעות בגלל סיפור!!
אושר רק שלא תמותי לנו 😢 ואני רוצה המשך 😊
זה מושלם יותר ממה שסיפור יכול להיות מושלם
תמשיכי דחוףףף
מווווווווושלם ..
ואו..בכיתי! ..חח...
מוכשרתתת..
המשך דחופיי
לילושששששששששששש 😊
איזה מושלםםם
אמאא השלמתיי פול פרקים עכשיוו
אני עם דמעות
את עדיין כותבת הכי יפה בעולם
וזה פרקיםם פשוט מצמררים
אם את הורגת אותהה
אני הורגת אותךך ואחר כךך מתאבדתת ברורר?1?1
יופייי ?!?!? תמשיכייי 😛
לילהה מושלםםם
יפה שלי מדהיייים תמשיכי איזה עצוב זה יהה
אני יכולה להגיד לך רק משו אחד
אותייי את מרגשת בסיפור שלך אני מתחברת אליה
הפרק הזה אפילו לי גרם לעלות דמעה...
תמשיכי
אלירן-טוב נישארנו רק אני ושנייכם..
ליאור-כן כן.. אמר בצער..
אלירן-אתה תזהר ממני אתה..
ליאור-חחח מה יש לכולם נגדי היום?
אני-חחח אתה רע..
ליאור-חח הכל בהומור..
אלירן-וואלה הומור.. חחח צוציק..
ליאור-אושר תגידי לו.. את אמורה להיות לצידי..
אלירן-פחחח היא אחותי..
ליאור-היא אהובתי..
אלירן-וואלה שכחתי.. חח
אני-חח אלירן שתוק.. הגנתי על ליאור.. ליאורי שלי.............
הלכנו לישון מאוחר.. הרי זה ברור ששמכניסים אותי ואת אלירן לחדר אחז זה פשוט אסון..
כל הלילה רק צחקתי ממנו... הוא עשה לי כל כך טוב לכמה שעות.. הוא גרם לי לשכוח מהכל..
מהכאב.. מהטישטוש.. מהצער שבא לקראת המוות...
אך הבוקר השיב אלי הכל חזרה.. אלירן הלך לעבודה אחרי שכמובן הכריח אותי לאכול.. ואכלתי ללא בריירה..
נישארתי שעה בערך לבד.. שמעתי שירים ובעיקר נחתי.. התרכזתי בעצמי..
ואז אבא הגיע.. היה איתי כמה זמן..
אבא-טוב ילדה שלי אני צריך לחזור לעבודה..
אני-אוקיי..
אבא-את תסתדרי פה לבד נכון?
אני-כן בטח.. רק אתה יכול להביא לי ת'תיק של בית ספר..
אבא-בטח בטח.. אמר והניח אותי ליידי..
אני-תודה..
אבא-טוב אני אבוא בצהריים.. ואם קורה משהו תתקשרי..
אני-אוקיי.. בה ביי.. והוא הלך לדרכו..
המערכת של יום שני עוד הייתה לה בתיק.. ואז נזכרתי.. בהרגשה המגעילה.. בבחילות.. בכאבים.. ובבשורה הכי קשה.. ניזכרתי בניתוח ואת כל מה שהיה אחריי.. ניזכרתי באמא.. שהיה לה כל כך קשה להיות לצידי..
להביט בי ולדעת או בעצם לא לדעת עוד כמה זמן נותר לי לחיות... הצתמררתי...
פתאום הבנתי.. אני הולכת למות.. אני רק בת 16 ו4 חודשים וכבר.. כבר הגיע הזמן שלי ללכת מן העולם שכל כך רציתי לחיות בו.. שרציתי לחוות בו כל כך הרבה דברים.. דברים שכניראה לא אוכל עוד לעשות..
המחשבה הזאת.. תנה לי לחשוב מה באמת אני כן רוצה או יכולה להספיק במעט הזמן הזה..
אך חדלתי מלחשוב.. כי זה רק ציער אותי לדעת שאני לא יכולה לעשות שום דבר ממה שתכננתי...
ללכת לצבא.. להתחתן.. להביא ילדים.. לטוב לחו"ל.. הכל פשוט נעלם..
נישאר לי רק לחיות את החיים שנישארו לי.. עם האנשים שאני אוהבת..
הדמעות החלו לצוץ וכם גם אלכס צצה משום מקום..
אלכס-אני רואה כאן דמעות או שזה רק נדמה לי? אמרה בהומור הקבוע שלה..
אני-מה כבר נישאר לי לעשות חוץ מלבכות?
אלכס-לא יודעת.. לצחוק לנוח ולצבור המון כוח כדי להמשיך להלחם..
אני-במי? בה'.. אי אפשר הוא חזק ממני והוא חזק מכולם.. ואפילו איזה טיפול טיפשי לא יצליח להוציא אותי מזה.. זהו נקבע עלי למות אז אני אמות.. למה לעבור את כל הסבל הזה ואת האשליות..
אלכס-אל תעשי את זה לעצמך.. תאמיני לי עם קצת אמונה את תצליחי..
אני-כבר אין לי במה להאמין..
אלכס-בטח שיש.. בה' ובעצמך..
אני-כבר אין לי כוח לכל זה.. חבל שהוא לא יכול לקחת אותי עכשיו וזהו..
אלכס-טוב ניראלי שמישהי פה צריכה לפרוק את הכל... זה בסדר את יכולה לבכות אני מרשה לך..
אני-אני מקווה שלעינים שלי יש כוח...
אלכס-אני מציעה שפשוט תעצמי אותן ותתני להן לנוח... תתני לעצמך לנוח.. לכי לישון.. אמרה מלטפת את פניי..
אני-לישון? אני כל היום ישנה.. חשבתי להכין שיעורים קצת..
אלכס-נו באמת.. שיעורים? עכשיו?! לכי לישון.. אמרה מורידה מין המיטה את התיק עם הספרים מכסה אותי מעמעמת את האורות ויוצאת מן החדר בשקט..
ומה ניתר לי כבר לעשות? עצמתי את עייני ונירדמתי..
התעוררתי מהרעשים שהציפו את החדר... הוא היה עמוס באנשים..
אבא-בוקר טוב.. קיבל את פני ראשון..
אני-בוקר.. מה השעה?
אבא-עכשיו צהריים..
אני-אה.. וכולם התחילו להתאסף סביב המיטה.. הסבים והסבתות.. הדודים והדודות.. לפחות חלקם.. אלירן וליאור...
אבא-את רוצה לקום לשירותים להתרענן קצת?
אני-כן.. קמתי בזהירות שכולם מביטים בי כאילו אני איזו מוגבלת שלא יכולה לעשות שום דבר לבד..
צעדתי חצי רדומה לעבר השירותים.. עשיתי פיפי.. חיחי צחצחתי שיניים הסתדרתי טיפה ויצאתי..
כולם נישקו אותי.. הביאו לי מתנות.. וסתם התנחלו...
אלירן דאג להעסיק את ליאור שלא ישעמם לו... איזה חמודי..
אני-אבא.. לחשתי לו באוזן..
אבא-מה?
אני-אני רעבה.. אמרתי סוף כל סוף..
אבא-באמת? וואי ילדה שלי.. מה את רוצה לאכול?
אני-לא יודעת.. משהו..
אבא-טוסט או משהו?
אני-טוסט זה בסדר..
אבא-חח תחכי פה אני כבר מגיע.. אבא הלך והשאיר אותי עם כולם..
היה מצחיק.. הם שיפרו במעט את מצב הרוח שלי.. אך לאט לאט התפזרו להם לקראת שעת ביקור הרופאים..
ליאור-היי.. אמר מתיישב על מיטתי..
אני-היי=]
ליאור-את נראת הרבה יותר טוב.. אמר מלטף את שערי הקצר..
אני-ממתי אתה פה?
ליאור- מ11 בערך..
אני-וואי.. אתה לא רעב או משהו?
ליאור-אל תדאגי כבר אכלתי..
אני-יופי..
ליאור-הזכירו אותך היום בכיתה..
אני-באמת? מה אמרו..
ליאור-אממ המנהלת היועצת ורונית נכנסנו אלינו לכיתה..
אני-וואוו.. מה כבר קרה?!
ליאור-אמרתי לך.. בקשר אליך.. הם.. הם עדכנו את כולנו בקשר למצב שלך.. והם אמרו שאת צריכה אותנו את הכוח שלנו כדי לצאת מזה.. את העידוד וכל הבלה בלה.. כאילו אני לא מזלזל או משהו כן.. אבל בתחס כולם כבר יודעים.. הרי זה לא סוד.
אני-לדערי..
ליאור-דיי.. הרגיע אותי.. בקיצור בימים הקרובים יבואו אליך ילדים מהכיתה וזה.
אני-לא לא אני לא רוצה..
ליאור-למה לא?
אני-כי תראה ת'מצב שלי.. אני לא רוצה שהם יראו אותי ככה..
ליאור-אבל הם רוצים לבכר אותם..
אני-תגיד להם שביום ראשון אני באה לבית ספר.. רק שלא יבואו..
ליאור-אוקיי... אמר מנסה להבין אותי.. רגע.. אז יום ראשון את באה לבית ספר?
אני-כן.. לפחות לפני האישפוז אני אבוא לשעה ככה ואחזור..
ליאור-אחלה..=]
אלירן-רגע.. משחררים אותך השבוע? התערב פתאום בשיחה..
אני-כן.. לסוף שבוע.. הרי אין טעם להחזיק אותי פה..
אלירן-לא יודע.. לא עדיף שתישארי פה?!
אני-ניראלי שאני צריכה לנצל קצת את הזמן שנותר לי לחיות.. וראיתי את המבט הקשה שהוא וליאור החליפו..
אלירני..
אלירן-כן.. אמר והתקרב אלי..
אני-למה אמא לא באה?
אלירן-כי קשה לה.. מאוד קשה לה..
אני-אבל.. אבל אני צריכה אותה פה ליידי.. הוא אמר והחזיק את ידי..
אלירן-אני יודע.. כולם צריכים אותה פה.. אבל היא פשוט לא מסוגלת..
אני-תגיד לה שתבוא.. לפחות לכמה דקות..
אלירן-זה מה שאני אומר לה.. אבל היא לא רוצה..
אני-מה יש לה?! היא חושבת שאם היא תבכה אז זה ישאיר אותי בחיים? התעצבנתי..
אלירן-ששש דיי אל תתעצבני.. תנסי להבין אותי..
אני-למה אני צריכה להבין את כולם ואף אחד לא מנסה להבין אותי?
ליאור-אנחנו מבינים אותך..
אני-לא כמו שאני רוצה..
ליאור-אז אולי תסבירי לנו מה את רוצה?
אני-שתשלימו עם העובדה שכ-ן אני הולכת למות.. ודיי לרחם עלי ולבכות.. מספיקות לי הדמעות שלי..
אני לא רוצה שיבואו לבקר אותי.. כי זכותי לא לראות אף אחד במצב שלי... וגם אם אני רוצה אז אני אלך הביתה ואף אחד לא יעצור אותי..
ליאור-את מבינה את עצמך?! את מצד אחד רומזת שאת רוצה להיות לבד.. כי מספיק עצוב לך.. והמצב גם ככה קשה.. ומצד שני את אומרת שאת רוצה להשתחרר ולחיות את הזמן שנותר לך לחיות..
אושר.. תחליטי מה את רוצה.. אבל ברצינות..
אני-אני לא יודעת.. מצידי למות עכשיו ומצידי ללכת הביתה ולחגוג.. אבל בעצם כבר אין לי מה לחגוג אז.. אוףף נו אני לא יודעת מה אני רוצה..
ליאור-טוב טוב טוב.. את רוצה הביתה.. להיות עם החבר'ה שלך? לחזור לסביבה שלך.. זה מה שאת רוצה?
אני-ניראלי שכן.. הרי מה הטעם שאני אשאר פה? המצב לא ישתפר גם ככה..
אלירן-אבל עובדה שכן..
אני-טבו אני רוצה הביתה..
אלירן-אני מציע שנחכה למחר..
אני-למה?!
אלירן-כי יש לך ביקור רופאים עוד מעט.. וחשוב לי לשמוע מה דעתם.. ואיך יעבור עליך הלילה ואז נחליט..
אני-יאאאא אמרתי לכם שאף אחד לא מבין אותי..
אלירן-היי פה זה כבר לא קשור להבנה..
אני-שיהיה... אמרתי בכעס..
אלירן-טוב אני אולך לקנות לי שתיה.. מישהו רוצה?
אני-לא..
ליאור-לא תודה.. אמר ואלירן יצא..
ליאור-רוצה ללכת לטיל קצת בחוץ?
אני-עם הדבר הזה? הסתכלתי על האינפוזיה..
ליאור-נבקש לשחרר אותך לחצי שעה..חח
אני-לשחרר.. חח תזהר ממני..
ליאור-חח אז אני הולך לקרוא לאלכס..
אני-אוקיי... הוא קפץ מן המיטה ויצא מן החדר.. ואני בנתיים התישבתי..
אלכס-שלוםםם.. אמרה עם מצב רוח מרומם..
אני-חח היי..
אלכס-רוצה להוציא את זה?
אני-לגמריי?!
אלכס-כן.. כי התחלת לשתות ולאכול לפי מה ששמעתי..
אני-יאאא כן כן..
אלכס-אין בעיה.. היא ניתקה אותי מן האינפוזיה..
אני-רגע.. זה יכאב נכון?
אלכס-כמו פעם שעברה..
אני-ליאור.. אמרתי מושיטה לו את ידי כדי שיאחוז בה..
אלכס-מוכנה?
אני-כן... היא התעסקה לי עם היד למספר שניות.. אווו.. פלטתי מפי..
אלכס-זהו.. תחזיקי חזק לכמה דקות.. והחזקתי את הצמר גפן צמוד לידי..
ליאור-כואב?
אני-בערך..
אלכס-עד החתונה זה יעבור.
אני-של מי?
אלכס-חחח ביי לך ילדונת.. אמרה ויצאה..
ליאור-יאללה את באה?
אני-חח ניראלך שאני יוצאת ככה? אני רוצה להתקלח ולהחליף תגועל הזה..
ליאור-חחח טוב...
---------------------------------------
ליאור-חחחח איזה יפה לך ככה...
אני-חח עינב קנתה לי..
ליאור-אני יודע..=]
אני-אמא שלי צריכה לקנות לי עוד כאלה..
ליאור-כן בכל הצבעים...
אני-חח יאללה בוא.. אמרתי לאחר שהעפתי מבט מהיר במראה לראות באמת שהכובע מתאים לי..
ויצאנו אל הגינה שבחוץ.. היה חם.. אפילו מאוד.. השמש של לפני השקיעה עדיין האירה במלואה..
אני-וואי כמה זמן לא ראיתי ת'שמש.
ליאור-כולה יום וחצי..
אני-תאמין לי ששם אתה מאבד את תחושת הזמן מרוב שעמום..
ליאור-מסכנה שלי.. אמר כשהתישבנו על הספסל הקרוב..
אני-אני כל כך רוצה הביתההה.. למיטה שלי.. לריח של הבית שלי... לאוכל של אמא.. ושל לאה.. אני כל כך רוצה ללכת לבית ספר כמו פעם.. אני רוצה שהכל יחזור להיות כרגיל..
ליאור-הכל יחזור להיות כרגיל רק אם תלחמי על זה.. אם באמת תרצי את זה מהלב..
אני-רגע אז עכשיו אני רוצה את זה מהראות? אני לא מבינה..
ליאור-חחחח טיפשה שלי... וואי ניזכרתייי...
אני-ב...?
ליאור-את חוצפנית.. רעה.. ושוב רעה..
אני-למה מה עשיתי הפעם?
ליאור-כל היום לא הבאת לי נשיקה.
אני-חח מה אני יעשה כל המשפחה התנחלה אצלי..
ליאור-נו ו...? אני יותר חשוב..
אני-חח ברור חשוב מאוד..
ליאור-טוב אני מחכההה... הוא כעס ונשקתי לשפתיו נשיקה מרגיעה.. מתוקה.. רכה..
אני-התגעגעתי.. אמרתי לאחר שהתנתקנו..
ליאור-אני יותר.. אהה מחר את באה אלי ולא אכפת לי..
אני-מה יש אצלך?
ליאור-אמא שלי רוצה לראות אותך...
אני-חחחח טוב..
ליאור-חמודההה.. אמר צווט את לחיי..
אני-חח דיי..
ליאור-עכשיו שאני מסתכל עלייך.. את ניראת לי בסדר גמור.. ניראלי שאת בכלל לא חולה.. זה סתם איזו טעות..
אני-חחח ליאור נו באמת..
ליאור-רציני נו.. את ניראת לי אותה אושר רק עם שיער קצר והרבה יותר יפה.. תראי את החיוך שלך.. הוא אומר הכל..
אני-ליאוריייי... הנתחתתי אותו...
ליאור-מה..
אני-דיי נו..זה סופי.. אני עומדת למות............................................................
כן כן פרק מסריח ביותר.. מצטערת פשוט זה היה זריז ללא שום השקעה.. כן אני עצלנית..
בקיצור אני מקווה שמחר יהיה המשך.. כי יש לי יום ממש ממש ממש עמוססס מחר..
בנתיים תגיבווווווווווווווווו...
אוהבתתתתתתתת המוניםםםםםםםםםםם
מואואוואואההההה
לילווש=]
גררררר היא מעצבנת אותיי
שתמות ותביא לי את ליאורר חחח
לא סתם שתחיה חחחח
עזבי יש לי פיצולללל
יאאאא אניי בשוקקקקקק
מחכה להמשךך מאמיי
בובה אתצ מוזמנת לקרוא את הסיפור שלי-->אה=ה=ב=ת ח=י=י
שבוע טוב
מסריחח!?
טחחח לאא...
מדהיםם כמו תמידד
תמשיכייי כשתוכלי מאמייי
😢
הפסימיות הזו לא תוביל לכלום
אתר האהבה הישראלי