אמא-אממ יש רביולי במילוי תפוחי אדמה ברוטב שמנת..
אני-פייי זה משמיןןן..
אמא-לא נורא.. גם ככה ירדת כמה קילוגרמים..
ליאור-כן באמת רזית.. יאללה תתכילי לאכול.. את צריכה כוח..
אני-חח טובב...
אמא-יאללה בואו לשולחן.. קמנו והתישבנו מול השולחן... ואמא הגישה לנו לאכול...
אלירן ירד פתאום במורד המדרגות ואמר..
אלירן-.......................
אלירן-מזה מזה? אוכלים ולא קוראים לי?
אמא-חח שב שב...
אלירן-תודה באמת.. אמר ונשק לי נשיקה ארוכה ודביקה על הלחי..
אני-חח איפה שני?
אלירן-נרדמה.. מחר היא צריכה לקום מוקדם..
אני-אהה באסה לה..
אלירן-יאייי מחר בית ספר.. קרא בציניות..
אני-חחח כן הא.. לא בא לי ללכת..
אמא-אין לך בריירה..
אני-חשבתי שתביני אותי..
אמא-אני מבינה.. אבל אני לא רוצה שתפסידי לימודים בגלל זה..
אני-טובב...
------------------------------------
אני-בוקי טובי...
ליאור-חח יפה שלי.. נו איפה את אני מחכה לך..
אני-אממ עוד שניה אני בבית ספר..
ליאור-יופי אני מחכה לך בחוץ..
אני-אוקיי.. בה ביי.. וניתקתי..
המשכתי ללכת לבדי לכיון הבית ספר.. נושמת עמוק.. מנסה לחזות בראשי מה יהיה היום.. ואיך הוא יעבור בדיוק..
נשמתי לי לאט ומצעד לצעד הנשימות הפכו לכבדות יותר.. והינה כבר ראיתי את הילדים נכנסים להם לבית ספר.. ואת ליאור יושב על הספסל בחוץ...
הוא ראה אותי וישר נפרס על פניו חיוך... הוא קם והתקרב אלי..
ליאור-בוקר טוב.. אמר ונשק לשפתיי..
אני-בוקר טוב..=] אמרתי וחיבקתי אותו... אני מפחדתתת... אמרתי נרגשת..
ליאור-חח את איתי.. ותאמיני לי הכל יהיה כרגיל..
אני-אני מקווה... הוא אימץ אותי אליו יותר ויותר קרוב והינה אנחנו בכניסה לבית ספר..
ה"לובי" היה מוצף ילדים.. מצד אחד החבר'ה שלנו ומצד שני הצוציקים...
שירן-אושררררר.... צעקה וחיבקה אותי... איך את מרגישה?
אני-חחח בנתיים בסדר גמור..
שירן-יופייי...=]
ככה היה סבב חיבוקים ונשיקות.. ובאמת כולם התנהגו אלי כרגיל.. ושאלו מה שלומי כמובן.. כי באמת אי אפשר להתעלם מן העובדה שאני חולה.. בסרטן..
רק ילדים בודדים שאין לי קשר איתם הציצו אליי ואפילו התלחששו.. אבל זה לא הזיז לי..
אני במיילא לא מכירה אותם..=/
הצילצול נשמע וכולם נאנחו פתאום..
מיקה-אין לי כוח למו"ט על הבוקרררררר.... בכתה ליוני שישב ליידה..
יוני-למי יש כוח?!
ליאור-חח יאללה התעופפנו לנו... הוא אחז ביידי ועלינו ביחד לקומה הרביעית.. זה היה קשה אני חייבת לציין..
המיזדרון היה מוצף בילדים שהמתינו להכנס למעבדות..
ושוב אותם עיינים... עיקמתי את פרצופי וניסיתי להתעלם..
ליאור-היי.. אני פה..
אני-אהה...
ליאור-אל תתיחסי..
אני-חח אני מנסה..
ליאור-אני יודע... טוב המורה שלי הגיעה אז אני אלך לי..
אני-טוב אני אלך לחפש את עינב..
ליאור-סבבה.. נשק לי נשיקה מהירה ורץ למעבדה בה הוא לומד...
התקדמתי למעבדה בה אני צריכה ללמוד והיא הייתה מאוכלסת כבר בכולם..
אפילו עינב ודניאל היו שם ושתי השמנות.. שלי ומיקה..
עינב-אושר שלייי... קראה לי ונשקה לי..
אני-איפה היית?
עינב-השניה הגעתי..
אני-חח קשה לך לקום הא?
עינב-שיגעו אותי אתמולל.. התכוונה לאחים הקטנים שלה..
אני-לא נורא..
דניאל-וואי אושר שמעתי רק היום בבוקר.. אמר כשהוא מתיישב ליידי..
אני-וואלה.. לא היה לי מה להוסיף..
דניאל-אני מזה מצטער לשמוע.. ואני מקווה שתצאי מזה כמה שיותר מהר..
אני-גם אני..=]
עינב-כן גם אני.. חח
ואז המורה נכנסה וכולם חזרו למקומות שלהם..
היא התסכלה עליי ועיינים דואגות.. ושלחה לעברי חיוך קטן..
התנהגתי כרגיל.. כאילו כלום לא קרה.. השיעור התחיל.. הביאו לנו חומר למבחן שיערך עוד שבוע..
ואז...
המורה-טוב מכיוון שלאחת הכיתות אין מורה אז הם יכנסו לפה ונראה סרט..
אני-תודה ה'... וישר הלכתי לשבת ליד עינב ודניאל.. ומיקה ושלי כבר היו שם..
עינב-וואי איזה כיייף... היא אמרה והינה הכיתה השניה נכנסה...
ליאור נכנס כולו מאושר ומחוייך.. חיפש אותי בעייניו עד שמצא.. ורץ אלי...
ליאור-אייי שעתיים חופשיות יחד עם האושר שלי... אמר והתיישב עליי..
אני-חח שמן...
ליאור-רוצה לצאת החוצה?
אני-סבבה..
דניאל-חח יא מתבודדים..
ליאור-שתוק קנאי.. ליאור אסף את התיק שלי והתקדם לכיוון היציאה כשאני אחריו..
המורה-אושר.. לאן?
אני-לסיפריה.. יש לנו עבודה באנגלית..
המורה-טוב.. היא אמרה ואנחנו יצאנו.. כנסנו לסיפריה באמת.. כמו ילדים טובים..
אני-יש לי היום טיפול..
ליאור-אני רוצה לבוא..
אני-לא רוצה..
ליאור-וואי.. למה?
אני-כי ככה..
ליאור-את לא נחמדה..
אני-חחח טוב..
ליאור-חח זוזי.. סימן לי להוריד את רגלי שהיו על השולחן והוא נישען עליי...
אני-חח עייף?
ליאור-מאוד.. אמר בקול מתפנק..
אני-חחח.. נשקתי לראשו.. הריחתי את ריחו שבמהירות הציף את ראותיי..
ליאור-שבוע הבא יש לנו 4 חודשים..
אני-חח איזה מאמי.. אתה סופר..
ליאור-נו ברוררר... חח
אני-סנוב...
ליאור-שיטטטטטטט... קרא והתרומם ממני..
אני-מה קרה?
ליאור-יש לי שיעורים במתמטיקה..
אני-נו ו..? אל תעשה.. היא גם ככה לא בודקת..
ליאור-ואם היא תבדוק?!
אני-היא לא תבדוק..
ליאור-ואם כן?
אני-אני אשמה..
ליאור-טוב.. ענה מרוצה וחזר להשען עליי... אה שכחתי להגיד לך..
אני-להגיד לי מה..
ליאור-שאני אוהב אותך.. אמר וסובב את ראשו אליי..
אני-גם אני אוהבת אותך..=]
הוא נשק לי נשיקונת קטנה וחזר לתנוחה שלו..
ליאור-רוצה שנלך לים היום עם כולם?
אני-מתי?
ליאור-אחרי בית ספר..
אני-אני לא יכולה.. יש לי טיפול..
ליאור-אהה.. נכון.. הוא התבאס..
אני-אתה יכול ללכת.. ואם אני ארגיש טוב אני אבוא..
ליאור-לא לא עזבי.. נלך מחר..
אני-אבל מחר מסיימים מאוחר..
ליאור-בקטנה..
אני-אבל אני אהיה עייפה..
ליאור-אל תדאגי.. את לא תהיי עייפה..
אני-אבל..
ליאור-ששש.. דיי נו..
אני-טובבב... יאללה קום נירדמו לי הרגליים..
ליאור-רעה..
אני-אתה בא איתי לקנות מסטיקים?
ליאור-ואני מקבל אחד?
אני-כן..=]
ליאור-בואי.. השארנו את התיקים בסיפריה ויצאנו לקיוסק..
השמש החזקה הציפה אותי.. האור סינוור את עייני.. הרגשתי כל כך טוב.. ונעים..
רציתי להשאר ככה שעות.. אבל היה חם מידיי..
הגענו לקיוסק שהיה רועש מן המוזיקה וקניתי לנו מסטיקים..
אני-קח..
ליאור-חח לא רוצה.. הוא הוציא כסף מן התיק וקנה לו ארטיק..
אני-חחח בתאבון..
ליאור-רוצה גם?
אני-לא..
ליאור-ביס?
אני-חחח נו לא..
ליאור-טוב חבל...
אני-חבל.. טוב מה התיישבת יא שמן.. קוםםם...
ליאור-תני לי להנות מהשמש..
אני-אבל התיקים שלנו..
ליאור-מי כבר יקח אותם..
אני-הפלאפון שלי שם וגם הMP3
ליאור-אל תדאגי..
אני-גררר... אמרתי והתישבתי ליידו..
ליאור-חח.. צחק מן צחוק ניצחון והמשיך לנגוס מהארטיק שלו...
היה צילצול ושעה ראשונה עברה...
וכך גם השניה..
ההפסקה הייתה משעשעת במיוחד.. שירן רבה עם מיקה.. בצחוק כמובן..
אין היה כל כך מצחיק.. שכבר כאבה לי הבטן...
השיעור השלישי הגיע.. ואיתו הגיעו גם כאבי הראש... בהתחלה ניסיתי להתעלם.. להתגבר.. כמו כל פעם..
אבל לא הצלחתי.. זה היה חזק מידיי... הרגשתי סחרחורת קלה אבל השתלטתי עליה..
הרגשתי בחילה.. לא ידעתי מה אני רוצה מעצמי.. לא הבנתי מה בדיוק כואב לי... כאב לי הראש.. התחיל לכאוב לי הגב.. הייתי בטוחה שזה כבר סימנים של מחזור..
אני-ליאור.. לחשתי לו בזמן שהעתיק מן הלוח..
ליאור-אה.. ענה מרוכז..
אני-אני לא מרגישה טוב.. הוא ישר התסל עליי בדאגה..
ליאור-את רוצה לצאת? ללכת הביתה? שאל והתחיל להלחץ..
אני-חח ליאורי.. אל תדאג..
ליאור-מה אל תדאג? ואם תתעלפי לי עכשיו..
אני-אני לא.. זה כולה סחרחורת קטנה..
ליאור-וכאב ראש נכון?
אני-כן..
המורה-ליאור ואושר.. שקט בבקשה..
ליאור-המורה.. אני ואושר יכולים לצאת שניה?
המורה-אנחנו באמצע שיעור..
ליאור-היא לא מרגישה טוב.. הוא ניסה לרמוז לה עם העיינים.. אך כניראה שהיא לא קלטה..
המורה-מצטערת אסור לי להוציא תלמידים החוצה ככה סתם..
ליאור-כוסאמקקק... לחש בעצבים..
אני-דיי נו.. זה עוד מעט יעבור..
ליאור-טוב תשתי לפחות..
אני-טובבב.. הוצאתי את הבקבוק שלי והתחלתי לשתות.. ומזווית העין קלטתי את עינב מסתכלת עליי..
עינב-מה קרה? שאלה בשקט..
אני-סתם לא מרגישה טוב..
עינב-לכי הביתה.. אמרה דאגה..
אני-איזה ניראלך.. יש שעתיים אנגלית..
עינב-אנגלית בתחת שלי..
המורה-עינב אני יוציא אותך החוצה..
ליאור-חשבתי שאסור להוציא תלמידים סתם ככה..
אני-ליאור דיי..
המורה-אל תתחצף אליי..
ליאור-טובבב.. ענה ונישען אחורה...
אני-תעתיק נו..
ליאור-לא רוצה.. מה קורה לך? צאי החוצה.. תנשמי אויר.. תשתי כדור.. אמר ואחז ביידי..
אני-תן לי להתמודד עם זה עד סוף השיעור.
ליאור-את סתם סובלת..
אני-אני צריכה ללמוד להתגבר על זה..
ליאור-למה?! יש לך כדורים שאמורים להעביר את הכאב..
אני-לא הבאתי אותם.. נכנעתי..
ליאור-מה לא הבאת אותם?! איך את עושה כזה דבר?
אני-נו לא חשבתי שאני אצטרך אותם..
המורה-טוב נימאס לי משנייכם.. עופו לי מהעיינים ובסוף השיעור תגשו אליי..
ליאור-תודה באמתתתתת... טיפשה אמר בשקט ויצאנו החוצה..
אני-היא שמעה אותך..
ליאור-מעניין לי ת'תחת..
אני-ליאור..
ליאור-מצטער.. אבל מזה הזילזול הזה.. אושר למה לא הבאת את הכדורים שלך?!
אני-נו אמרתי לך כבר..
ליאור-איי את כל כך תמימ הלפעמים..
אני-מה הקשר?!
ליאור-את חושבת שאחרי טיפול אחד הכל יעבור נכון? את חושבת שאת מספיק חזקה כדי להתמוד עם הכאב.. למה סתם לסבול אושר?! אני רואה שכואב לך נהיה לי כואב פי שניים..
אני-ליאורייי.. אמרתי עוטפת את פניו המודאגות בין שתי ידיי..
ליאור-טוב איך את עכשיו?
אני-נו בסדר.. אני אשרוד את השעתיים הבאות..
ליאור-בטוחה?
אני-בטוחה.. כניראה שאני גם צריכה לקבל מחזור וזה..
ליאור-נשיםםם..
אני-חחח טיפש..
ליאור-אני לא.. אני דואג.. את בטוחה שזה רק זה?
אני-כן קצריה..
ליאור-אני דואג לך..
אני-אני יודעת.. אמרתי לו בהבנה מלאה.. והתישבנו על ספסל שמול הכיתה..
ואז... המחנכת שלנו יצאה מהמשרד שלה.. רק את זה הייתי צריכה....
רונית-.....................................................................
טוב יצא ארוך... ודיי נחמד..
תגיבוווווו והמוןןןןןןןןןןןןן
אוהבתתתתתת הכי הכי הכיייייייייי
מואואואואואההההההההה
לילוווששש=]
התקלקל לי המחשב והשלמתי עכשיווו מלא פרקיםםםםםםם
מהמםםםםםםם
שתצא כבר מהסרטן הזה!!
מחכה להמשךךך
פאק מסכניםםם בטח המחנכת שלהם תתחיל לצרוח עליהם שם
לכל המחנכות חסרים כמה ברגים בראש, אין יוצאות מן הכלל
שתחלים כבררר אוףףףף =[
סיפורררררררר מושלםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!
תמשיכיייייייייייייי יפיופהההההה =]
הינה המשך פיצוי לכך שלא הוספתי שילשום המשך... וגם כי אני סתם סקרנית.. חיחי=]
תהנו יפות שלי..😊
ליאור-טוב איך את עכשיו?
אני-נו בסדר.. אני אשרוד את השעתיים הבאות..
ליאור-בטוחה?
אני-בטוחה.. כניראה שאני גם צריכה לקבל מחזור וזה..
ליאור-נשיםםם..
אני-חחח טיפש..
ליאור-אני לא.. אני דואג.. את בטוחה שזה רק זה?
אני-כן קצריה..
ליאור-אני דואג לך..
אני-אני יודעת.. אמרתי לו בהבנה מלאה.. והתישבנו על ספסל שמול הכיתה..
ואז... המחנכת שלנו יצאה מהמשרד שלה.. רק את זה הייתי צריכה....
רונית-....................
רונית-למה אתם בחוץ? שאלה כעוסה..
ליאור-אממ אושר לא הרגישה טוב אז יצאנו החוצה..
רונית-אתה אומנם חבר שלה אבל לא ברור לי למה אתה צריך להיות איתה בחוץ..
ליאור-כי ככה.. היא חברה שלי.. ענית לבד.
רונית-אל תתחצף..
ליאור-לא מתחצף..
אני-אממ אנחנו עוד מעט נכנס לכיתה.. אמרתי בקול מרגיע..
רונית-רגע.. אז איך את מרגישה?
אני-אממ בסדר.. היו לי קצת סחרחורות..
רונית-את לא רוצה ללכת הביתה?
אני-לא יש לי אנגלית אחר כך..
רונית-אוקיי.. אבל אם בכל זא תתרצי ללכת הביתה אל תהססי לבוא אלי..
אני-אוקיי..
רונית-ביי.. ותהיו בשקט.. והיא נעלמה במורד המדרגות..
ליאור-גרר שונא אותה..
אני-עזוב אותה..
ליאור-היא טיפשההה..
אני-תגיד לי.. אמרתי מסתובבת אליו.. מה יש לך אתה ככה עצבני?
ליאור-אני לא עצבני..
אני-ממש לא.. מה קרה?
ליאור-סתם.. לא עצבני.. אני רק רצת עייף..
אני-אהה הבנתי.. הלכת לשון מאוחר?
ליאור-כן.. שמרתי על יובל.. שיגעה לי ת'מוחחח..
אני-וואי כמה זמן לא ראיתי אותה..
ליאור-היא גם חופרת לי עלייך.. 'נו מתי נלך לאושר? נו מתי אושר תבוא? נו למה היא לא באה? מה רבתם? מה היא לא רוצה לבוא אלינו?' אמר בקול צפצפני דומה לשלה..
אני-חחחח היא חמודההה..
ליאור-חמודה חמודה אבל יש גבול..
אני-חח אתה צריך רק סבלנות ואתה מושלם.
ליאור-הלו אני כ-ב-ר מושלםםם.. לייק דההה...
אני-דיי אני לא מכירה אותך.. איזה סנובבב.. יא פקאץץץץ...
ליאור-חחחח פקאץ... מאיפה הבאת את זה?
אני-מהראש.. הכל מהראש.. חח
ליאור-חחחח מטורפת.. יאללה נחזור לכיתה?
אני-חח למה? עוד 5 דקות נגמר השיעור..
ליאור-מאגניבבב..
אני-בוא איתי לשירותים..
ליאור-אווו מאמי לא ידעתי שאת ככה רוצה אותי..
אני-אוי ואבוי לי... דיי לחוששש..
ליאור-חחח למה חש?! רגע מה את לא רוצה אותי?
אני-לא.. בנתיים..=]
ליאור-איי בנתיים זה יכול להיות עוד מעט.. ועוד מעט זה בשירותים..
אני-דיי להיות מגעיל וחרמן..
ליאור-את חייבת לזכור משהו.. אני בןןןן... זכרררר... זכר שווה סקס..
אני-אויש מה נידפק?! שאלתי ולא חיכיתי לתשובה.. וקמתי לשירותים.. כשליאור אחריי..
עלינו לקומה החמישית ונכנסנו לשירותים...
ליאור נישען לו על הקיר מסתכל על המראה... עושה פוזות עם העיינים ואני רק צחקתי לי..
הבטתי במראה ונראתי כל כך חיוורת.. 'כניראה שאני צריכה להתאפר יותר' חשבתי לעצמי מודאגת..
אני ממש אבל ממש לא רוצה להראות חיוורת.. להראות חולה..
בחנתי את עצמי מקרוב..
אני-אני חיוורת נכון? שאלתי והסתובבתי לליאור שלא כל כך הבין מה אני רוצה ממנו..
ליאור-הא?
אני-נכון שאני חיוורת? תראה את העור שלי.. הוא לבן כזה.. מוזר.. והעיינים שלי.. כאילו הן שוקעות.. ה' רזיתי בפנים..
ליאור-חחחח מה קורה לך? הוא אמר וסובב אותי אל המראה כשראשו נח על הכתף שלי..
אני-אני מתחילה להראות חולה.. כאילו אני כבר חולה אבל..
ליאור-ששש.. תראי.. את ממש לא חיוורת.. זה האור המסכן שיש פה.. והעינים שלך בסדר גמור..
ורזית בכלל לא רק בפנים.. אני לא רואה משהו חריג.. את סתם מדמיינת.. אמר וחיבק את מותני מלטף את בטני..
אני-מה מדמיינת?! וואי אני צריכה להתאפר..
ליאור-שלא תעזי.. מה נהיית לי? שירן?!
אני-אויש שירן כבר לא מתאפרת כמו פעם..
ליאור-אני יודע.. כי היא הבינה שיותר יפה לה בלי כל החימר הזה על הפנים שלה..
אני-חחח חימר.. טיפש..
ליאור-תקראי לי טיפש אני אחזיר לך ביס..
אני-דיי אני משקשקת..
ונישמע הצילצול...
ליאור-אווווף אנגלית..
אני-יאללה בוא.. הלכתי כשהו נגרר מאחורי מחבק אותי אליו.. אנחנו ניפול אמרתי מנסה לצאת מבין ידיו..
ליאור-חחח הוא צחק ושיחרר אותי.. ירדנו חזרה לכיתה.. לקחנו את התיקים שלנו ונכנסנו לי'1 ללמוד אנגלית..
וככה עבר שיעור.. חלפה ההפסקה שהייתה יותר יבשה מהקודמת ועוד שיעור והינה אני כבר בבית..
אוכלת את האוכל הכי טעים שיש... שניצלים עם צי'פססס..=]
לאה-בתאבון.. היא אמרה כשראתה אותי אוכלת..
אני-תודה..=]
לאה-יש לך כביסה מלוכלכת בחדר?
אני-אממ כן..
לאה-אוקיי.. ואמא שלך התקשרה ואמרה שתהיי מוכנה כי עוד חצי שעה היא פה ואתן נוסעות לבית חולים..
אני-בעע טוב..=/ אמרתי והמשכתי לאכול..
לאה-זה כואב? שאלה אותי.. כשהיא מתיישבת מולי..
אני-כן.. הכי מגעיל זה מה שבא אחרי הטיפול.. בהתחלה מקיאים וזה.. ויש סחרחורות.. כי הגוף לא רגיל לזה..
לאה-מסכנה שלי.. אמרה מסתכלת עליי בפנים מרחמות..
אני-אני לא מסכנה.. אני יהיה בסדר.. ניסיתי להציל את עצמי מאותם רחמים..
לאה-אני בטוחה שתהיי בסדר.. יאללה תוכלי ותתארגני..
אני-אוקיי.. היא קמה והלכה ואני המשכתי באוכל..
אחרי 5 דקות עליתי לחדר והחלפתי לגופיה וג'ינס 3/4.. התחברתי לאייסי וליאור שלח לי הודעה..
ליאור-יפה שלי.. מתי יש לך טיפול?
אני-אממ עוד 20 דקות אני צריכה לנסוע..
ליאור-אהה אוקיי.. בטוחה שאת לא רוצה שאני אבוא?
אני-בטוחה..
ליאור-אוווף..
אני-חחח התחלת לעשות שיעורים?
ליאור-לא היו שיעורים..
אני-מה? עשית בלשון?!
ליאור-כן..=] כבר ביום שישי..
אני-כייף לך.. יש לי עוד לעשות..
ליאור-את לא חייבת לבוא מחר..
אני-מזה לא חייבת?! חחח זה בית ספר..
ליאור-כן אבל את יודעת.. לך יש סיבות מוצדקות..
אני-אויש לא..
ליאור-וואי את כזאת חרשניתתת..
אני-לא קשור.. אני פשוט לא מתכוונת לזלזל בלימודים בגלל איזה סרטן דפוק שתקוע לי במוח..
ליאור-אווו אני שונא שאת מתיחסת לזה ככה..
אני-חח ליאורי בוא לא נתחיל..
ליאור-טוב.. אוהב אותךךךךךךךך...
אני-גם אני אותך😊
ליאור-טוב כדאי לך להיות רעננה היום בערב למה אני בא להתנחל ואולי נצא קצת..
אני-חחח אני אשתדל.. יאללה אני אזוז לי...
ליאור-חח ביי יפה שלי.. בהצלחה לך.. אוהב המון
אני-תודה מלאך.. בה ביי.. אוהבתתת והתנתקתי מהאייסי וירדתי למטה..
אמא-יאללה את מוכנה? צצה לי משום מקום..
אני-הבהלת אותייי... כעסתי..
אמא-מצטערת.. אמרה מעבירה את ידה על ראשי.. איך הרגשת היום?
אני-אממ כאב לי הראש וזה.. אבל שכחתי את הכדורים בבית..
אמא-זה לא בסדר.. וחוץ מזה יכלת לחזור הביתה..
אני-לא רציתי..
אמא-איי מה יהיה... יאללה אכלת?
אני-כן..
אמא-אז אפשר לזוז.. יצאנו החוצה ויתקלנו בג'ואי שדיי התפרעה לה..
היא שיחקה עם הבובה שלה בכלל לא שמה לב אליי.. נכנסנו לאוטו והחלנו בנסיעה לבית החולים..
-----------------------------------------
אני-אמא... אמרתי פותחת את עייני בקושי..
אמא-זהו נגמר.. הכל בסדר.. אמרה ונשקה לראשי..
אני-הכל מסתובב לי..
אמא-אני יודעת אני יודעת.. תנוחי.. אמרה סימנה לי לעצום את עייני.. וכך עשיתי..
עצמתי אותן מנסה להשטלת על הסיחרורים.. על הבחילות.. כל הכאב.. ונירגעתי.. מנסה לשמור על שקט נפשי...
אני-אני רוצה לשתות.. אמרתי לאחר מספר שניות..
אמא-שניה... היא עזבה את ידי וחזרה לאחוז בה לאחר מספר שניות ארוכות.. קחי.. אמרה לי והניחה בידי כוס..
אני-אוו.. אמרתי כשניסיתי לקום לאט לאט..
אמא-בואי.. היא עזרה לי להתיישב במעט.. ולגמתי לגימות קטנות כמו שהאחות אמרה..
אני-זהו.. אמרתי לה פותחת את עייני.. מנסה להשאר עם שיווי משקל יציב..
אמא-בטוחה?
אני-כן... נאחזתי בה מנסה לעמוד על רגלי...
אמא-בואי.. התחלנו ללכת ויצאנו מן החדר לאט לאט... המזדרון הארוך והלבן.. החיוור שוב החלו לסתובב סביבי כמ ובפעם הקודמת...
אני-אמ..אמא.. אני רוצה להקיא..
אמא-רגע רגע רגע.. היא אמרה לי מובילה אותי לשירותים במהירות..
והינה.. שוב הקאתי.. שוב הרגשתי מגעיל.. מר... דוחה.. התחשוה של ההקאה גרמה לרצון להקיא לחזור על עצמו..
והקאתי שוב... התישבתי על הריצפה הקרה... ואמא הביאה לי נייר לנקות את פי...
אמא-ילדה שלי.. היא לחשה במן כאב שכזה.. הבטתי עליה מלמטה... היא נראתה כל כך טוב מבין הדמעות שצצו בקצה עייניה הירוקות.. שוב אותן דמעות שצצו גם אתמול לאחר הטיפול.. לאחר הסיוט הזה..
אני-הכל בסדר.. לחשתי לעצמי.. מנסה לעודד.. אותי.. או אולי את אמא שהכל כבר בסדר..
עמדתי לאט.. ויצאתי.. נעמתי מול המראה.. הפעם באמת נריאתי חיוורת.. לא דמיינתי...
שטפתי פנים.. שטפתי את הפה.. אבל הטעם עדיין נשאר... אמא הורידה את המים אחריי ונעמדה ליידי.
אמא-זהו?
אני-כן... אמרתי מנגבת את פניי..
אמא-קחי.. היא נתנה לי את מברשת השיניים שלי ומשחת שיניים... הפעם לא שכחתי..
אני-תודה.. אמרתי וצחצחתי שיינים.. פעמיים.. זה כל כך הגעיל אותי.. הטעם החודה עבר.. אבל התחושה נתקעה בי כאילו לא רוצה לעזוב...
נשמתי עמוק.. מנסה להתגבר..
אמא-בואי.. בואי נלך לאכול משהו.. היא אמרה מחבקת אותי לצידה.. משעינה את גופי על גופה החטוב ויצאנו מן הבית חולים הישר על האוטו..
והתחלנו לנסוע.. הנסיעה עברה בשקט מוחלט.. העברתי את הנסיעה בדממה מנסה לחשוב.. להתפלל.. לקוות שאני יצא מזה כמה שיותר מהר.. שאני לא אצטרך לחוות את זה שוב.. את אותם טיפולים מגעילים ומכאיבים...
ירדנו בקניון... ושוב גופי נימשך לאמא מנסה להתמך בגופה.. היא רק חיבקה.. העבירה לי חום ורוגע..
מנסה להעביר ממני את הכאב.. הנפשי והפיזי שחשתי בתוכי..
נכנסנו לאפרופו והתיישבנו...
אמא ישר קראה למלצרית.. היא הזמינה לי כוס מים וכוס לימונדה ולעצמה נס קפה גדול...
המלצרית-עוד משהו?
אמא-אולי אחר כך..
המלצרית-אוקיי.. אמרה ופנתה לדרכה...
אמא-איך את?
אני-בסדר.. יותר טוב..
אמא-יותר טוב מאתמול?
אני-ניראה לי שכן..
אמא-יופי.. אמרה ושלחה חיוך קטן.. את רוצה לאכול?
אניי-לא..
אמא-אולי משהו מתוק?
אני-אמממ..
אמא-חח כן.. רוצה סופלה?
אני-כן.. אמרתי וחיוך עלה על פני..
אמא-איזו יפה.. אמרה לי מסתכלת על עייני..
אני-חח כמו אבא..
אמא-הייי.. נעלבתי..
אני-חח גם את יפה.. אבל אני דומה לאבא..
אמא-נכון.. חח שניה.. אמרה לי וקראה למלצרית..
המלצרית-כן..
אמא-שני סופלה בבקשה.. היא אמרה והמלצרית הלכה ואני עוד הסתכלתי עליה מוזר.. חחח מה?! שאלה.
אני-חחח ממתי את אוכלת סופלה? בדרך כלל את מזמינה משהו יותר.. אממ איך את קוראת לזה? משהו יותר מיוחד.. ופחות משמין..
אמא-חחח מגיע לי קצת להתפנק..
אני-בטח.. חופשי... והשתיה הגיעה והתחלתי לשתות את הלימונדה.. למה המים?
אמא-חשבתי אולי תרצי לשתות כדור נגד כאבים..
אני-לא צריך.. כבר עבר..
אמא-אוקיי.. אמרה ולגמה מן הנס החם שלה..
אני-אייייי... קיפצתי בכיסא שלי..
אמא-מה קרה?! נלחצה פתאום.
אני-...................................................................................
פי יצא ארוך... ונחמד=]
תגיבוווווווו והמוןןןןןןןןןןןןןןן
אוהבת במיוחדדדדדדדד...
מוואואואאואהההה!!!!!
לילוושושושש=]
יאיאיאיאיאיא מדהיםםםםםםם!!!!
המשך!! D:
מהמםםםםםםםםםםם
המשךךךךךךךךךךך
ייא מסכנהההההההההההההההההה 😢
מהממםם מאמייייייייי
המשךךךךךךךך
שבוע טוב
וואייי מאמיייי מושלםםםםםםםםםםםם
כל הכבוד להה שלא תתייאשששששששש
מחכה להמשךךךך
אוהבתת
טלושש
סיפורררררררררררר מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!!!
את מוכשרתתתת ברמותתתתתת מטורפותתתתתתת
תמשיכייייייייייייייי בובהההההה =]
