וואיייי מהמממממממממםםם
המשךךךך בייבי
סוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף הדרך אחותי!!!!!!!!!!!
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!11
מושלםםםםםםםםםםם
מקווה להמשך בלי ייבושיםםםם
יאוו מהמםם..
המשך דחוףף
אוהבתותךך מידןן 😊
יצא חביב +++++
תמשיכיי מהר
יאא מאגניבב המשיכיי בבקשה!
יפה כמו ת-מ-י-ד!!!..
המשך..😊
אורושק'ה..
אני שוב נאלצת לאכזב...
אבל היום לא יהיה המשך..
יש לי מחר מבחן ושלושה בחנים וגם להגיש עבודה... בעעע
אין לי שניה לנשום...
אז סוריי... תמשיכו להגיב..
אוהבתתתתתתת המון המון המוןןןןןן
בעזרת ה' מחר יהיה המשך..
מואההההההה
לילוש...
שיהיה לך בהצלחה ומחכה להמשךךךךךך
ליאור-סבבה... אז אממ.. אני אלך לי...
אני-ביי.. מסור ד"ש ליוני..
ליאור-יגיע.. התקופף אלי נשק לי על הלחי והלך...
אחרי 5 דקות של שקט קראתי לג'וי וחזרתי הביתה... אספתי את עצמי ונכנסתי למקלחת ארוכה וחמה במיוחד..
ונישכבתי לישון.............
שעון המעורר הזכיר לי שחוזרים לשיגרה.. בית ספררררררר....
קמתי בקושי.. כבר התרגלתי לקום בשעות המאוחרות של הבוקר...
היה לי קרררר... אז נכנסתי לעוד 5 דקות חמימות מתחת לסמיכה... אבל אז כבר אמא התערבה..
אמא-אושרררר... קומיייי....
אני-טובבב... עניתי ללא בריירה..
אמא-את רוצה שאני אקח אותך היום לבית ספר?
ולא עניתי.. לא היה לי כוח על הבוקר לצעקות...
אמא-אושרררר...
אני-טובב... עניתי בקושי ונכנסתי למקלחת.. צחצחתי שיניים שטפתי פני במים חמימים.. התרעננתי..
יצאתי לחדר.. לבשתי את הג'ינס החדש.. חולצת בית ספר וג'קט ג'ינס..
אספתי את השיער לקוקו גבוהה.. והפוני שכבר ארך סירב להתפס.. אז השארתי אותו כנועה מחוץ לקוקו..=/
שמתי מגפיים והייתי מוכנה... אספתי את התיק וירדתי למטה..
לאה-בוקר טוב.. אמרה כשכנסתי למטבח..
אני-בוקר.. ושמעתי את עקביה של אמא..
אמא-יאללה אושר בואי.. אני צריכה להגיע מוקדם למשרד..
אני-אוקיי.. לקחתי שקית שוקו.. כהרגל עוד מלפני שהתחילו כל החופשות.. ויצאתי לכיוון האוטו..
אחרי צעדה אמא בצעדים מהירים...
והחלה בנסיעה הקצרצרה לעבר בית הספר...
אמא-אלירן מסר בהצלחה.. יש לך מבחן במשהו?
אני-לא..
אמא-אז למה בהצלחה?
אני-סתם משהו..
אמא-אוקיי.. הניחה לי לנפשי.. =] יום טוב..
אני-גם לך.. עניתי בחיוך מרוך של בוקר ויצאתי מהאוטו... בצעדים כבדים וקטנים נכנסתי לבית ספר..
וחלפה בראשי המחשבה.. 'הלוואי והכל יעבור בשלום.. אין לי שום כוונה להכנס למצי רוח דיכאוניים במיוחד..' זו בעצם הייתה מין תפילה...
הכניסה הרועשת של בית ספר גרמה לי להתעורר סופית... פילסתי את דרכי לקומה השלישית...
'לא יכלו לתקוע אותנו בקומה החמישית וזהו?!' אמרתי כשרגלי התעייפו...
ונכנסתי לכיתה שכבר הייתה דיי מלאה...
כל המבטים הוסטו אליי... לא אהבתי את זה.. אני לא אוהבת להתבלט.. ובעיקר לא בעייני הכיתה שלי...
עינב וניהלה שיחה עמוקה עם סהר הביטה בי במבט מתנצל...
ליאור שישב על השולחן שלנו בהה בי בעיינים מבולבלות כמו אתמול.. צעדתי למקומי הנחתי את התיק על הכיסא של ליאור והתיישבתי..
ליאור-בוקר טוב...
אני-בוקר מעולה.. אמרתי שכבר על ההתחלה צריך לשמור על מצב רוח מרוממם במיוחד..
ליאור-אני רואה יש מצב רוח למרות הדיכאון בעיינים..
אני-חח דיכאון בעיינים?! אני רק עייפה...
ליאור-חח טוב.. אמר והתקופף להביא לי נשיקה רכה על הלחי.. מה עם עינב.. אמר ושלח לעברה מבט..
אני-לא יודעת..
ליאור-את צריכה לדבר איתה לא?
אני-אוווף.. עכשיו?
ליאור-כן.. קמתי בלי להגיב והתקרבתי למקום של עינב...
סהר-ממצב? קם מין הכיסא ונשק לי..
אני-הכל בסדר.. חייכתי חיוך קטן..
סהר-היית חסרה בטיול...
אני-תאמין לי הייה לי טוב גם בבית..=]
סהר-אני בטוח... יאללה בנות אני זז.. הדביק לעינב נשיקה והלך לדרכו... ואני התישבתי על השולחן של עינה מולה..
עינב-היי.. אמרה כשעייניו נתקלו..
אני-עינבי.. אמרתי בקול מתחנף..
עינב-זה בסדר.. אני יודעת פשוט היית עצבנית.. נסערת.. ולא ידעת מה את אומרת... אמרה בדיוק את מה שגרוני רצה לומר..
אני-חחחח אני מתה עליך.. אמרתי והתישבתי עליה והדבקתי לה נשיקה...
עינב-אז מה? באמת הכל בסדר?
אני-עכשיו.. באמת הכל בסדר... חח
עינב-חחח הכי חשובבב..
צילצווווווווווולללללללל....
עינב-יאללה שמנה.. קומי... יש תנ"ך..
אני-נחמדד.. קמתי למקומי למרות שכולם נישארו כמו קודם כאילו בכלל לא נישמע צילצול..
הדלת נפתחה ואי אפשר לפספס.. רונית ארנון מחכנת הכיתה בכבודה ובעצמה נכנסה בקושי לדלת..
רונית-בוקר טוב לכולםםםםםם.... והיה אפשר לחשו עדיין ברעש..
רונית-אני רואה כולם מלאי אנרגיות של הטיול... זהו ילדים חזרנו לשיגרה.. עוד מחצית מתחילה לה.. והשנה עומדת להסתיים...
דור-איזה להסתיים.. יש לנו עוד 4 חודשים של סבל... פרץ בהלצה כהרגלו..
רונית-דור?! אתה באמת סובל פה? דווקא ניראלי אתה הכי נהנה לבוא לבית ספר.. לפגוש ת'חבר'ה לא?
דור-חחחח איזה חבר'ה.. אני מעידף להשאר בבית...
רונית-חח טוב יאללה יאללה.. להוציא ציוד.. לפתוח מחברות.. ו... בלה בלה בלה.. תוך רבע שעה הלוח הוצף במשפטים ללא סדר מסויים שבלבל את עייני...
ואיכשהו כולם התחילו לדבר על הטיול.. ואני.. נישארתי מחוץ לעניינים...
רונית-אני מודה.. היה כייף אבל בלילה לא עצמתי עין בגללכם..
טל-חחחח לא נורא.. גם אנחנו... אמר הפטפטן של הכיתה..
רונית-מי שלא בא הפסיד.. וישר כולם הביט עליי...
אני-מה יש לכם?! הערתי אותם..
רונית-אושר למה באמת לא באת?
אני-לא רציתי..
רונית-חבל.. הפסדת...
אני-אמרו לי.. שמחה שנהנתם אולי אני אצטרף לטיול הבא..
רונית-מזה אולי? היית מאוד חסרה...
אני-וואלה? אמרתי מתחכמת..
כאילו הלוווווו... עד לפני חודש בכלל לא הייתי קיימת.. הייתי אושר הילדה המוזרה,השקטה,המופנמת שכולם חשבו שאני סובלת מבעיות נפשיות..
רונית-אני לא מבינה למה את מופתעת.. כל פעם שמישהו לא בא אני מרגישה בחסרונו.. דואגת להתקשר לכל אחד שנעדר.. אתם כמו הילדים שלי...
שלי-אליי לא התקשרת שהייתי חולה... התפרצה הפקאצה הקטנה.. 'מה א-ת קשורה עכשיו?'
רונית-בטח שהתקשרתי.. פשוט לא ענית.. וכולם צחקו ונישמעו ליחשושים כמו "כן בטח".."ברוררר"..
רונית-טוב טוב טוב.. החזירה את כולם לפוקוס.. למישהו כבר יש תמונות מהטיול? שאלה..
טל-לא איזה.. ישנו עד היום בבוקר..
רונית-לא נכוןןן...
מיקה-כן רציני.. באתי הביתה התקלחתי אכלתי והלכתי לישון עד היום...
שלי-כן גם אני...
רונית-זה רק בגלל שלא ישנתם ו... צילצוללללללללללללל... היסטוריההה....
--------------------------------------------------
הפסקה... 'לצאת או לא לצאת? אולי הוא יהיה שם.. זה המקום הקבוע של כולנו..' החלטתי להשאר בכיתה..
לא היה לי חשק לקום...
ליאור-יאללה את באה איתי?
אני-לאן?
ליאור-לטייל.. יאללה בואי..
אני-אין לי כוחחח...
ליאור-אין לך כוח או שפשוט את לא רוצה לראות ירון?
אני-מה הקשר? הוא לא מזיז לי בכלל..
ליאור-אז תבואי איתי..
אני-טובב... אמרתי ללא בריירה.. רק כדי להראות לו שלא אכפת לי מירון.. עוד שקר...
ירדנו למטה..
אני-בוא נשב פה.. אין לי כוח לצאת... והמשכתי אותו אחריי לספסלים בכניסה...
ליאור-יאאא איזו כבדה אתתת... אמר והתיישבנו...
אני-מה יש אחרי ההפסקה?
ליאור-שעתיים חופשיות..
אני-באמתתתתתת?!
ליאור-לא.. יש לנו שעתיים צרפתית.. אבל זה עדיין שעתיים חופשיות..
אני-חחחח כן הא.. הצליח להצחיק אותי... ופתאום קלטתי במרחק 5 מטר ממש ממולי... יושבים להם בכייף..
כל כך מגעיל.. שירן וירון.. לא האמנתי.. פשוט לא האמנתי.. הוא אמר שזה היה סתם והוא עוד מעז להסתובב איתה בבית ספר.. שימותתתתתת... חשבתי כשהחיוך נמחק מפניי.. וליאור קלט..
ליאור-עזבי אותו.. הוא סתם זבל.. שנייהם רוצים להתגרות בך..
אני-אוווף ליאור אין לי כוח למשחקים הילדותיים האלההה... זה סתם גורם לי לבכות..
ליאור-אמרת בעצמך שזה ילדותי..אז בוגרת אל תתיחסי.. זה בכלל לא צריך להפריע לך..
אני-אבל זה כןןן...=[ והוא חיבק אותי אליו...
ליאור-אל תדאגיי.. הכל יעבור.. וראיתי אותם צוחקים.. נוגעים אחד בשניה.. זה פשוט אכל אותי מבפנים..
הדמעות פשוט התאפקו לא לזלוג להן על פניי ולהפסק בחולצתו של ליאור..
אני-בוא נלך מפה.. השתחררתי מחיבוקו קמתי והושטתי לו את ידיי..
ליאור-בואי.. אמר בחיוך מרגיע.. ויצאנו החוצה.. הספסל אוכלס רק בעינב וסהר שרבו להם כמו ילדים קטנים..
חייכתי לי והתקדמנו לעברם..
אני-היי לכם..
עינב-היייי... אמרה וחיבקה אותי אליה.. יש לך כסף?
אני-אממ כן.. 5
עינב-נו ברור.. לך תמיד יש כסף..
אני-מה את רוצה?
עינב-סוכריה...
סהר-יש לך אותי.. אמר ונתן לה נשיקה קטנה..
עינב-חחח אני רוצה עוד אחת...=]
אני-טוב אז אני גם הולכת לקנות לי...
ליאור-אני בא איתך... ירדנו למגרש הגדול והלכנו לקיוקס..
ומרחוק היה אפשר להריח את ריח הסיגריות..
אני-פתחו פה עוד מחששה..
ליאור-חחח.. בואי.. אחז ביידי ונידחפנו בין הצוציקים שרצו גם הם לקנות משהו.. יאללה מה את רוצה?
אני-אממ תביאא.. שלוש סוכריות על מקל.. ושלוש מסטיקים...
ליאור-טוב.. והבאתי לו את ה5 שקל... אחי.. תן לי שלוש סוכריות ושלוש מסטיקים.. ותוך שניה קיבל את מבוקשו.. קחי מאמי..
אני-תודה.. אמרתי והסתובבתי.. ובטעות ניתקלתי מישהו...
...-כוס אמ.... אמק הקול בעצבנות.. הרמתי את ראשי לעבר הקול........................................
איזו חמודה אני... למרות העומס כתבתי לכם המשך...
זה דורש הרבהההההההה תגובותתתתתתתתת
אוהבתתתתתתתתתתתתתתת המוניםםםםםםםםםם
לילוששששש=]
וואיייייייייייייייייייי מהמםםםםםםםםםםםםם\תמשיכיייי דחוףףףףףףףףףףףףףףף
וטודע שאת כותבת לנו למרות העומס..
אני ממש מעריכה את זה
אתר האהבה הישראלי