טלוויזיה, ידוע לכל, היא כמו דפי זהב. אם אתה לא שם אתה לא קיים. כל שחקן תיאטרון מוכשר, למשל, יוכל לספר לך כי הוא משתתף במשך שנים בהצגות מצליחות, אבל רק מהרגע שעשה פרסומת בודדת ל"פיצוחי משה ובניו" בטלוויזיה התחילו לזהות אותו ברחוב. מכל מקום, גם אם אתה, הקורא הממוצע, נחשב לסתם עוד בחור אלמוני- שומה עליך להופיע בטלוויזיה לפחות פעם אחת על מנת להצדיק את קיומך, ולא משנה לאיזו מטרה.
למרבה הצער, חיים שלמים יכולים לעבור על בנאדם בלא שיופיע ולו פעם אחת באותו מדיום נחשק. האין זה טראגי? לכן, כדי לחסוך ממך את החיים הקשים ונטולי התהילה הללו, החלטנו לצ'פר אותך בכמה טיפים שיעזרו לך להגיע אל המסך הקטן, ומשם לחיי נצח כמיני-סלב לשעה.
כהתחלה, צור קשר עם תוכניות אירוח שונות ונסה לשכנע את ההפקה שאתה אייטם מעניין. מה זה "אייטם מעניין"? אין הגדרה חד משמעית לדבר, אבל הרוח הכללית בימינו נוטה לכיוון מחוזות הביזאר והאקזוטיקה הרכה. אלו נוסחאות מנצחות, משהו כמו לנגן את "התקווה" בעזרת בית השחי או להציג את אוסף החיות שפיחלצת במו ידיך. אתה יצירתי, תשתמש בדמיון שלך, לעזאזל, בטח יש משהו מיוחד כזה שרק אתה יודע לעשות.
אם לא הצלחת להזמין את עצמך כאורח רשמי בתוכנית, נסה להסתנן דרך הקהל. לצורך העניין דרדס לעצמך מקום ישיבה בצילומי תוכנית אירוח כלשהי, נאמר "שישי עם מיכל", זה לא עולה כסף. שם תוכל לחכות למצלמת הרחף שאולי תקלוט אותך במקרה ותשדר את תמונתך לצופים בבית למשך שניה או שתיים, אבל זה לחובבנים- אם אתה כבר במקום, רצוי שתבצע אקט שימשוך תשומת לב אמיתית, כגון התפרצות פרועה לבמה וחשיפת ישבנך מול המצלמות בשידור. ייתכן מאוד שייפתח לך תיק פלילי בגין המעשה, אבל רבאק, אתה והתחת שלך הונצחתם אצל מיכל זוארץ! לא שווה הכל?
באם גם תוכנית זו נכשלה, חכה לאירוע רב נפגעים. נכון, לא הכי פוליטיקלי קורקט, אבל דרך יעילה להשגת המטרה. ברגע שתשמע בחדשות על פיצוץ במקום הומה אדם, בניין שקרס וכו', עזוב הכל וטוס לשם במיידי. במהרה ישרוץ המקום כתבי טלוויזיה חמורי-סבר שיעבירו דיווחים מהשטח לאולפן. נצל את ההזדמנות, קפוץ מאחוריהם ונופף לשלום לאנשים בבית. תוכל גם להצטייד מראש בשלט שעליו נכתב "ד"ש ליוסי אזרזר מקריית-חיים" או "להזמנת פרגולה איכותית צלצלו 050-852345".
אלו מביניכם שוודאי מזדעקים כרגע מה פתאום לחכות לאירוע רב נפגעים, אתם צודקים לחלוטין- להידחף למצלמת טלוויזיה כשקורים אסונות זה כל כך 2003, אבל עבור זמן מסך צריך להתפשר לפעמים, אין מה לעשות, וגם בשביל תהילה של שתי דקות צריך להקריב משהו.
ואפרופו הקרבה, בטח לא יהיה אכפת לך להסתבך קצת עם החוק לצורך הופעה בטלוויזיה, ועוד באחת התוכניות הנצפות ביותר בארץ. אם תדפוק בצורה מתוחכמת מוצרים מחנויות בעלות מצלמה במעגל סגור, הרי זה עניין של שבועות ספורים עד שיקדישו לך אייטם בתוכניתו האלמותית של רפי גינת, "בשידור חוקר".
רפי ייתן לך כינוי מחמיא וסקסי כמו "הקלפטומן המשומן" (הוא ממש טוב בדברים האלה!) ויראה לכל האומה דרך הקלטות מצלמות החנות איך אתה מפלח מוצרים ונמלט מהשטח.
כמובן שיהיו גם תצלומי קלוז-אפ על פרצופך הגלוי והנאה, ככה שאף אחד כבר לא יוכל לפספס אותך ברחוב, ותהיה לך לפחות רבע שעה של תהילה חופשית עד שהמשטרה תבוא לקחת אותך.
ואם כל אלו לא הועילו, לא נותר לעשות את הדבר הפשוט ביותר: חכה לשעת לילה מאוחרת בביתך, כבה את האורות, התקרב למסך עד שתראה את עצמך משתקף בו וצעק בקול גדול "אמא, תראי, אני בטלוויזיה". יותר נמוך מזה אי אפשר לרדת (בדוק), וזה גם עתיד להיות כנראה שיא הקריירה הטלוויזיונית שלך. תהנה מזה כל עוד זה נמשך. בהצלחה.
http://young.nana.co.il/Article/?ArticleID=196055&sid=26
